דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
תמורה דף לד
(תמורה לג,ב)
משנה:
ואלו הן הנקברין: קדשים שהפילה – (הנפלים)
יקברו: הפילה שליא – תקבר (שאין שליא בלא ולד; וכל הנך נקברים
משום דאיסורי הנאה נינהו);
ושור הנסקל, ועגלה ערופה, וצפרי מצורע, ושיער נזיר, ופטר
חמור, ובשר בחלב, וחולין שנשחטו בעזרה;
רבי שמעון אומר: חולין שנשחטו בעזרה ישרפו (משום דמיחלפי בהו קדשים שאירע בהו פסול דאי אמר יקברו כיון דלא מוכחא
מילתא אי חולין הוו אי קדשים אתו למימר נמי קדשים שאירע בהן פסול טומאה או פסול
נותר יקברו וקיימא לן בפסחים בפרק שני (דף כד:) בקדש [לא תאכל] באש תשרף [ויקרא ו,כג] - לימד על כל הפסולין
שבקדש שהן בשרפה), וכן חיה שנשחטה בעזרה (אפילו
אם חולין היא: דליכא למיגזר משום דלא ליקבור קדשים פסולין, דהא כולי עלמא ידעי
דחיה במוקדשים ליכא, ולא אתי לחלופי - אפילו הכי תשרף).
ואלו הן הנשרפין: חמץ בפסח ישרף (בפסחים
מפרש טעמא, בפרק 'כל שעה' (דף כז:):
דגמר ליה מנותר), ותרומה טמאה (נמי תשרף, ב'במה מדליקין' (שבת
כה.) מפרש טעמא: דמותרת בהנאה דאמרינן נמי התם בפרק 'כל
שעה' (פסחים דף כג.): 'לך
ניתנה [בויקרא יח,ח: לך נתתים] - להסיקה תחת תבשילך'), והערלה, וכלאי הכרם ([דברים
כב,ט] פן תקדש המלאה
וגו': פן תוקד אש; וערלה מכלאים גמרה);
את שדרכן לשרוף – ישרוף, ואת שדרכן להקבר – יקבר (אערלה וכלאי הכרם קאי: אוכלין ישרפו ומשקין יקברו);
ומדליקין (ליהנות) בפת ובשמן
של תרומה;
כל הקדשים שנשחטו (על מנת לאכלן) חוץ לזמנן
וחוץ למקומן - הרי אלו ישרפו (כדפירשתי לעיל: לימד על כל פסולין
שבקדש כו').
(תמורה לד,א)
המשך המשנה
אשם תלוי ישרף (אם שחטו וקודם זריקת דמו נודע לו
שלא חטא, והשתא הוו חולין שנשחטו בעזרה; אבל אם לא נודע לו - יאכל כשאר אשמות,
ד'אשם' קרייה רחמנא בפרשת ויקרא, לכפר על הספק ולהגין מן הייסורים עד שיוודע לו אם
ודאי חטא ויביא חטאת, כדאמרינן בכריתות בפרק בתרא (דף כו:));
רבי יהודה אומר: יקבר.
חטאת העוף הבאה על הספק (כגון:
אשה שהפילה ספק ולד ספק אינו ולד, כיון דחטאת יולדת מן העוף היא, כדכתיב [ויקרא
יב,ו] ובן יונה או תור לחטאת - מביאתה על הספק: דהואיל ואינה נקטרת לא איכפת לן אי זריק דם על הספק) –
תשרף (אינה נאכלת: דשמא לא ולד היה, וחולין היא זו, ונבלה היא: דאין חולין
נאכלין במליקה, ותשרף: דהוי לה כשאר קדשים פסולין; ובמסכת נזיר (דף
כט.) ילפינן שפיר דחטאת העוף באה על הספק);
רבי יהודה אומר: יטילנה לאמה (אמת
המים עוברת בעזרה ויוצאה לנחל קדרון, ואיידי דעור רך הוא מתמקמק ויוצא בקילוח המים).
כל הנקברין לא ישרפו (בגמרא
מפרש טעמא) וכל הנשרפין לא יקברו (דלמא אתי איניש ואשכח להו ואכיל
להו);
רבי יהודה אומר: אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברין
– רשאי;
אמרו לו: אינו מותר לשנות.
גמרא:
'שער הנזיר ... יקבר':
רמי ליה טבי לרב נחמן: תנן: 'שער הנזיר... יקבר' [במדבר
ו,יח:
וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר
תחת זבח השלמים]? ורמינהו [ערלה פ"ג מ"ג]: 'האורג
מלא הסיט (מלא הרחקת גודל מאצבע מה שהוא יכול להרחיק)
מצמר בכור בבגד (צמר בכור אסור בהנאה, דקדשים הוא) -
ידלק הבגד; משער הנזיר ופטר חמור בשק - ידלק השק'!? (גבי צמר נקט 'בגד' וגבי שער נקט 'שק' כי אורחא דמילתא.)
אמר ליה: כאן בנזיר טמא כאן בנזיר טהור (שער נזיר טהור ישרף, דשרפה כתיבא ביה, דכתיב ונתן
על האש וגו' שער נזיר טמא לא כתיב ביה שרפה).
אמר ליה: שנית נזיר אנזיר, פטר חמור אפטר חמור קשיא!
אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי.
אמר ליה: מידי שמיע לך בהא?
אמר ליה: הכי אמר רב ששת: כאן בשק כאן בשער (הא דקתני 'ידלק' - היינו שארג שער נזיר ופטר חמור בשק, דאי אמרת יקבר -
אתי איניש ומתהני בה הואיל ואינו כלה עד לאחר זמן; ומתניתין - בשער עצמו, שלא
נארג, ואידי ואידי בטהור או טמא).
איתמר נמי: אמר רבי יוסי ברבי חנינא: כאן בשק כאן בשער.
רבי אלעזר אמר: כאן בנזיר טהור כאן בנזיר טמא (ואידי ואידי בשק ופטר חמור). (לקמן
משני לה, ומוקים לה כרבי יהודה.)
אמר ליה: ליבטל שק ברובא (דהא
קתני 'שער נזיר ופטר חמור בשק' במשמע: מעט ממנו בבגד גדול של היתר)?*
*( ואי קשיא: הא דאמרינן במסכת נדה (דף סא:) 'בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים', ואמאי אסור למוכרו -
וליבטל ההוא חוט ברובא?' כי היכי דאמרינן הכא - הא לאו פירכא היא: דבכלאים לא אמר
ליבטל ברובא, דעיקר איסור כלאים לא אסרה תורה אלא על ידי תערובת, וכלאים מתרגמינן
'עירובין' - ולא שייך בהו ביטול!)
אמר רב פפא: בציפורתא (שעשה
מן האיסור צורת צפור בשק, דחשיב: דמיפה ליה לכולי שק, ולא מיבטל).
'ציפורתא'? לישלופינהו!?
אמר רבי ירמיה: הא מני (דהשתא
סלקא דעתא דהכי מתרץ: הא מני דאזיל לחומרא)? - רבי יהודה היא, דאמר 'אם רצה
להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברים רשאי';
אמר ליה: קא קשיא לן לשלופינהו (דאפשר
בתקנה),
ואת מוקמת לה כרבי יהודה (היכא דאיכא תקנתא מי אמר רבי יהודה)?
הכי קאמינא: אם אפשר לשלופינהו – מוטב, ואם לאו (ודקא קשיא לך פטר חמור אפטר חמור - הא דקתני 'ישרף' ובמתניתין 'יקבר') - (לא תישני בנזיר, אלא) אוקמה (כולה) כרבי יהודה (ומיתוקמא שפיר), דאמר 'אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברין -
רשאי' (לא תישני בנזיר, אלא אוקמה כרבי יהודה).
ואלו הן הנשרפין:
אמר מר 'חמץ בפסח ישרף'; סתם לן תנא כרבי יהודה, דאמר [פסחים
פ"ב מ"א]: 'אין ביעור חמץ אלא שרפה'.
תרומה טמאה והערלה [את שדרכן לשרוף – ישרוף, ואת
שדרכן להקבר – יקבר]:
הא כיצד?
אוכלין בשרפה, משקין בקבורה.
חטאת העוף [הבאה על הספק תשרף; רבי יהודה אומר: יטלנה לאמה]:
תניא: 'אמר רבי יהודה: חטאת העוף הבאה על הספק יטילנה
לאמה ומנתחה אבר אבר וזורקן לאמה ומתגלגלת והולכת לנחל קדרון'.
כל הנקברין לא ישרפו [כל הנקברין לא ישרפו וכל
הנשרפין לא יקברו; רבי יהודה אומר: אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברין –
רשאי; אמרו לו: אינו מותר לשנות.]:
מאי טעמא (נקברין לא ישרפו)?
משום דנקברין אפרן אסור (ואתו
למישרייא)
ונשרפין אפרן מותר.
ונקברין אפרן אסור? והתניא: 'דם הנדה ובשר המת שנפרכו
טהורין' - מאי לאו טהורין ומותרין (אף על גב דקיימא לן במסכת נדה (דף
נד:) 'מטמאין לחין ויבשין' - היכא דנעשו אפר בעלמא טהורין
אם אין שם מלא תרווד רקב, ומותר בהנאה; ובשר המת מן הנקברין הוא ושרי אפרו)?
לא! טהורין ואסורין.
מתיב רב פנחס: 'עולת העוף שנתמצה דמה (שנעשית מצותה) - מוראתה ונוצה שלה (נקברין
נינהו, דאמרינן בפרק קמא דיומא (דף כא.)
'מוראה ונוצה ודישון מזבח הפנימי והמנורה נבלעין במקומן') יצאו מידי
מעילה' מאי לאו יצאו מידי מעילה ומותרין (אפילו
לכתחלה אם חפר ונטלן)?
לא, יצאו מידי מעילה ואסורין.
ונשרפין דהקדש, אפרן מותר? והא תניא 'כל הנשרפין (כגון חמץ ותרומה וערלה וכלאי הכרם) אפרם מותר (לכיבוס
בגדים) חוץ
מאפר אשירה ואפר [ד]הקדש לעולם אסור' (האי מקשה מפרש ואזיל לברייתא, דלא תיקשי ליה היא גופה: כיון דאפר עצי אשרה
ואפר הקדש שניהן אסורין - אמאי פליג להו מהדדי ולא תני 'חוץ מעצי אשרה ואפר הקדש',
ולא ליתני 'לעולם אסור'? ומפרש:) ומיערב הוא דלא קעריב להו ותני להו
משום (דאינן שוין:) דאשירה יש לה בטילה בעובד כוכבים (כדקיימא
לן במסכת עבודה זרה: 'מנין לעובד כוכבים שפוסל אלוהו? דכתיב [דברים ז,כה] פסילי אלהיהם, וכתיב [המשך
הפסוק] ולקחת לך – בפרק 'רבי ישמעאל' (ע"ז דף נב.) בגמרא: עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסור כו'), הקדש אין
לו בטילה עולמית; קתני מיהא 'אפר הקדש לעולם אסור'!?
אמר רמי בר חמא: כגון דנפלה דליקה בעצי הקדש מאליה; כיון
דלא ידיע מאן: דלא הוי איניש דלמעול דליפוק אפרן לחולין (דאי
הדליקה אדם - מעל המסיק, ונפק אפר לחולין, והנך דטעונין שרפה בלא שום מעילה - יצא
אפרן לחולין, דקלישא קדושתייהו הואיל ונפסלו, והא דקתני 'אפר הקדש אסור' - היכא
דליכא מעילה, ולא הוה איניש דלמעול, ובעצי הקדש קאמר).
רב שמעיה אמר: כי תניא הא מתניתא - בתרומת הדשן תניא,
דלעולם אסור (דאפר הקדש אסור במלא קומץ של הדשן קאמר, שהכהן תורם
בכל יום שחרית ונותנו אצל המזבח, כדאמר בפרק שני דיומא (דף כד.): 'נאמר כאן והרים
[ויקרא ו,ג: ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד
ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל
המזבח] ונאמר להלן והרים [ויקרא ו,ח: והרים ממנו בקמצו
מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה לה']: מה להלן בקומצו אף כאן בקומצו'), דתניא [ספרא צו
פרשתא א פרק ב משנה ד]: ''ושמו'
בנחת, 'ושמו' כולו, 'ושמו' שלא
יפזר' (וכיון דטעון גניזה אסור בהנאה).
הדרן עלך יש בקדשי מזבח וסליקא
לה מסכת תמורה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת הרשום באתר http://www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address at
http://www.geocities.com/yeshol