דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
תמורה דף לג
תניא כותיה דרבי יוחנן: (ויקרא
כז,ט) [ו]אם בהמה אשר יקריבו ממנה [קרבן לה' כל אשר
יתן ממנו לה' יהיה קדש] -
בבעלי מומין שיפדו הכתוב מדבר;
אתה אומר
בבעלי מומין? או אינו אלא בבהמה טמאה?
כשהוא אומר (ויקרא
כז,כז) [ו]אם בבהמה טמאה ופדה בערכך [ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך] - הרי בהמה טמאה אמור;
(תמורה לג,א)
הא מה אני
מקיים 'ואם כל בהמה
אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' [קרבן לה' והעמיד את הבהמה לפני הכהן (ויקרא
כז,יא)]'? -
בבעלי מומין שיפדו;
יכול יפדו על
מום עובר?
תלמוד לומר:
'אשר לא
יקריבו ממנה': שאינה
קריבה כל עיקר, יצתה זו שאינה קריבה היום אלא למחר' - ואמר
רחמנא עביד לה העמדה והערכה (דכתיב בתריה והעמיד
– [ויקרא כז,יב] והעריך [הכהן
אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה], והא ודאי קדשי מזבח היא -
מדבעינן מום קבוע, דאי בדק הבית - תמימים נמי מפרקי, דמאי איכפת להו אי תם אי בעל
מום? אלמא קדשי מזבח נמי היו בכלל העמדה והערכה לרבנן, דהא ברייתא - רבנן היא, דהא
סתם סיפרא היא, וסתם סיפרא - רבי יהודה (בכורות דף סא.) בר פלוגתא דרבי שמעון, והיינו כרבי יוחנן; ומהכא שמעינן קדשי מזבח לרבנן,
וממתניתין שמעינן קדשי בדק הבית: מדקאמר רבי שמעון 'קדשי בדק הבית יפדו'
מכלל דשמעינהו לרבנן דאמרי יקברו).
אמר רב גידל אמר רב: מאי טעמא דריש לקיש, דאמר: לרבנן
קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה? - דאמר
קרא (ויקרא כז,יב) והעריך הכהן אותה בין טוב ובין
רע [כערכך
הכהן כן יהיה] (בין טוב ובין רע משמע אחד טוב ואחד רע: דשניהן שוין תם ובעל מום); איזהו דבר
שאינו חלוק בין טוב לרע? - הוי אומר זה קדשי בדק הבית, ואמר קרא 'אותה' -
למעוטי קדשי מזבח.
ורבי יוחנן, 'אותה'
למעוטי מאי?
למעוטי בעל מום מעיקרו. (ורבי
יוחנן אית ליה ודאי דהאי בין טוב ובין רע בקדשי בדק הבית קאי, ומיהו והעמיד ... והעריך ארישא דקרא דאוקימנא בקדשי מזבח, ואסיפא דמשתעי בבדק הבית קאי, ואותה למעוטי בעל מום מעיקרו בקדשי מזבח; ולריש לקיש לא
צריך בעל מום מעיקרו למעוטי, דהוא אמר: לרבנן קדשי מזבח לא היו ואפילו קדם הקדישן
למומן, וכל שכן האי.)
ולתנא דבי לוי, דאמר דאפילו בעל מום מעיקרו בכלל העמדה
והערכה, דתני לוי: 'הכל היו בכלל העמדה והערכה ואפילו בעל מום מעיקרו' וכן
תני דבי לוי במתניתיה: 'ואפילו חיה ואפילו עופות (כגון
אווזין ותרנגולין דלא שייכי כלל למזבח)'!
והכתיב 'אותה'?
קשיא.
אמר רב יהודה אמר רב: מאי טעמא דרבי שמעון, דאמר 'קדשי
מזבח היו בכלל העמדה והערכה, קדשי בדק הבית לא היו'? - דאמר קרא: (ויקרא
כז,יב) והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע [כערכך הכהן כן יהיה];
איזהו דבר שחלוק בין טוב ובין רע? הוי אומר זה קדשי מזבח, ואמר קרא 'אותה'
למעוטי בדק הבית.
אי הכי, 'בין טוב לרע' מיבעי ליה (דאז
הוי משמע דהוי חילוק בין טוב לרע, ו'בין טוב ובין רע' משמע: אחד טוב ואחד רע
ושניהן שוין)?
קשיא.
מיתיבי: 'מתו: תמימין יקברו (אפילו
הנך דליתנהו בכלל העמדה והערכה, היכא דמתו תמימים - עבוד רבנן מעלה דיקברו, הואיל
והוו חזי להקרבה) ובעלי מומין יפדו; במה דברים אמורים? - בקדשי מזבח (קסלקא דעתא השתא משום דלא היו בכלל העמדה והערכה), אבל בקדשי
בדק הבית, בין תמימין בין בעלי מומים יקברו (דהיו
בהעמדה והערכה); רבי שמעון אומר: אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית: תמימים
יקברו (משום מעלה), בעלי מומין יפדו'* -
תיובתא דרבי יוחנן מרישא (דקתני לרבנן 'בקדשי מזבח יפדו')!? *(לקמיה פריך: היכי קאמר רבי שמעון 'קדשי מזבח יפדו'? הא בין רבי יוחנן בין
ריש לקיש אמרי דלרבי שמעון קדשי מזבח הוו בכלל העמדה והערכה?)
אמר לך רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן? - בבעל מום מעיקרו (משום הכי יפדו, ובקדשי בדק הבית יקברו: דהתם לא שני בין בעל מום מעיקרו
לקדם הקדישו למומו); הכי נמי מסתברא: דאי תימא שקדם הקדישן את מומן (וטעמייהו דרבנן כדריש לקיש: דקדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה) -
ליפלוג רבי שמעון עלה (ולימא בקדשי מזבח יקברו, דהא לרבי
שמעון קדשי מזבח היו בהעמדה והערכה)! אלא (מדלא
פליג) לאו
שמע מינה בבעל מום מעיקרו (ומשום הכי לרבנן קדשי מזבח יפדו
וקדשי בדק הבית נמי יפדו, ולרבי שמעון קדשי בדק הבית נמי יפדו, דהא לא היו בכלל
העמדה והערכה)!
אלא לימא תיהוי תיובתיה דריש לקיש (דהא
מגופה שמעינן דאבעל מום מעיקרו קאי, והשתא יש לומר: טעמא דהוי בעל מום מעיקרו אמרי
רבנן יפדו, הא קדם הקדישו למומו לרבנן נמי יקברו, ותיובתא לריש לקיש דאמר דקדשי
מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה)!?
ריש לקיש מוקים לה בשקדם הקדישן את מומן (וטעמייהו דרבנן משום דקדשי מזבח לא היו [בכלל העמדה והערכה]).
אי הכי ניפלוג רבי שמעון עלה (דקדשי
מזבח, ונימא יקברו, ואמאי קתני לרבי שמעון 'אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית
יפדו')?
(ומשני:) ריש לקיש
מיפך אפיך, והכי מותיב ממכילתא אחריתי (דאשכח ברייתא אחריתי, דמהפך לה הא
'במה דברים אמורים' דלעיל, דסבר ריש לקיש דהכי איתא כדקתני מכילתין אחריתי): 'מתו,
בין תמימין בין בעלי מומין – יקברו; רבי שמעון אומר: תמימים יקברו ובעלי מומין
יפדו (ואתא רבי שמעון לחלוק בקדשי בדק הבית: דאמרת יקברו -
לדידי יפדו); במה דברים אמורים (דקאמר
תנא קמא בעלי מומין יקברו)? - בקדשי בדק הבית, אבל בקדשי מזבח יפדו (דלא היו בהעמדה והערכה)' (רבי
שמעון בן לקיש לא מייתי לה להא תיובתא לרבי יוחנן כדגרסינן לה הכא, דקתני ברבי
שמעון בהדיא 'קדשי מזבח יפדו'); (גירסא
שניה ברש"י: אלא מיפך אפיך והכי מותיב לה, כדאשכחנא במכילתא אחריתי בין
תמימים כו'. ואף על גב דבין האי לישנא ללישנא דלעיל, כי דייקת בה ליכא מידי,
אלא דקתני בהדיא לרבי שמעון קדשי מזבח יפדו.)
תיובתא דרבי יוחנן מסיפא (דקתני
לתנא קמא 'אבל בקדשי מזבח יפדו')!?
אמר לך רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן? - בבעל מום מעיקרו (ובבדק הבית יקבר: דהתם לא שני לן בין תם מעיקרו לבעל מום מעיקרו);
הכי נמי מסתברא: דאי תימא בשקדם הקדישן את מומן - ניפלוג רבי שמעון עלה (ונימא תרתי: קדשי בדק הבית יפדו, וקדשי מזבח יקברו')! (אלא מדלא פליג אלא בקדשי בדק הבית, דקאמרי אינהו 'יקברו' ואינהו 'יפדו',
ובקדשי מזבח שתיק ממאי דאמרי רבנן 'יפדו' - שמע מינה בבעל מום מעיקרו איירי)?
אלא לימא תיהוי תיובתיה דריש לקיש?
אמר לך ריש לקיש: הכא במאי עסקינן - בשקדם הקדישן את
מומן.
וניפלוג רבי שמעון עלה?
אמר לך ריש לקיש: הכי נמי דפליג רבי שמעון (ותנא לך פלוגתייהו בבדק הבית, והוא הדין דפליג עלייהו נמי בקדשי מזבח,
דיקברו).
אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: לריש לקיש, דאמר לרבנן
'קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה, וקתני 'קדשי מזבח
(תמורה לג,ב)
בעלי מומין יפדו', ומוקמינן
לה (הא דקתני בהך ברייתא 'קדשי מזבח יפדו' אפילו) בשקדם
הקדישן את מומן - שמע מינה 'פודין את הקדשים להאכילן לכלבים'! (בשלמא לרבי יוחנן, דמוקים לה בבעל מום מעיקרו - לא איכפת לן אם נפדה
לכלבים, דהא לא נחתא מעולם קדושה לגופיה, אלא לריש לקיש איכא למיבעי)?
הכא במאי עסקינן (הא דקתני 'אם מתו')? - (לא מתו ממש, אלא) בשעבר ושחטן (קודם פדיון דקאמר 'יפדו ויאכלו'),
כדתניא: 'כל הקדשים שנפל בהן מום ושחטן: רבי מאיר אומר: יקברו (כרבי שמעון, דאמר 'קדשי מזבח היו בהעמדה והערכה'), וחכמים
אומרים: יפדו (שלא היו בהעמדה והערכה).
אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: לרבי שמעון, דאמר קדשי בדק
הבית לא הוו בכלל העמדה והערכה - אמאי תמימים יקברו?
משום דחזו להקרבה (עבוד להו מעלה בתמימים דחזו דמזבח),
כדתניא [תופסתא תמורה פ"א מ"ו]: 'המתפיס
תמימים לבדק הבית, כשהן נפדין - אינן נפדין אלא למזבח [עד כאן
בתוספתא שלפנינו], שכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם'.
אמר ליה רב פפא לאביי - ואמרי לה לרבא: לרבי יוחנן,
דמוקים לה בבעל מום מעיקרו (ואמר משום הכי לא פליג רבי שמעון
עלה), (אלמא) דכולי עלמא סבירא להו דבעל מום מעיקרו דלא הוי בכלל העמדה
והערכה.
ולא? והתנן* [חולין פ"י מ"ב; בכורות
פ"ב מ"ב]: 'כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבין בבכורה
ובמתנות (זרוע לחיים וקיבה) ויוצאין
לחולין ליגזז וליעבד (לאחר פדיונן); ולדן וחלבן
מותר לאחר פדיונן (אפילו איעבר קודם פדיונן ואיתיליד
לאחר פדיונן), והשוחטן בחוץ פטור, ואין עושין תמורה, ואם מתו יפדו', -
ואמר רב יהודה אמר רב (עלה בפרק שני דבכורות):
(הא
דתנן 'יפדו' -) זו דברי רבי שמעון, דאמר קדשי מזבח היו בכלל העמדה
והערכה, קדשי בדק הבית לא היו, כדתנן [לעיל, לב,א]: 'רבי
שמעון אומר: קדשי בדק הבית, אם מתו – יפדו'; ומודה רבי שמעון בבעל מום מעיקרו
שנפדה, מאי טעמא [כדאמרינן
לעיל לג,א, בדברי רב גידל אמר רב]? דאמר קרא 'אותה' [ויקרא
כז,יב:
והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה]: 'אותה'
למעוטי בעל מום מעיקרו; אבל חכמים אומרים: אפילו בעל מום מעיקרו היה בכלל העמדה
והערכה!
*לרבי יוחנן... והתנן כו' דבשלמא לריש לקיש ליכא לאקשויי, דהוא מוקים לה בתם ונעשה בעל מום
לאחר הקדש, ואיכא למימר דבעל מום מעיקרו הוי כהקדש בדק הבית, דאף על גב דלמזבח
אקדשיה - אפילו הכי כבדק הבית דמי: דלא קדיש אלא לדמי, והוי בהעמדה והערכה לרבנן,
אלא לרבי יוחנן קשיא:
אמר ליה: מאן 'חכמים'? - תנא דבי לוי.
אי הכי – 'זו דברי רבי שמעון'? ותו: לא 'זו דברי
רבי שמעון ומחלוקתו (דהא רבנן דפליגי עליה נמי אוקמת
דבעל מום מעיקרו לא הוה בכלל העמדה והערכה)' מיבעי ליה?
אמר ליה (ומשני): האי דלא
קתני הכי (להכי לא אמר רב 'זו דברי רבי שמעון ומחלוקתו':) -
משום דרב סבר לה כריש לקיש, דאמר: לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה,
קדשי מזבח לא היו (והלכך לא מיתוקמא ההיא דבכורות
כולה כרבנן:), ורישא קתני 'ואם מתו יפדו', וסיפא קתני 'אם מתו
יקברו' (משום דרישא דההיא דמיירי בבעל מום מעיקרו, דתני
'יפדו', מתוקמא אפילו לרבנן, אבל סיפא קתני 'אבל קדשים שקדם הקדישן את מומן אם מתו
יקברו' לא אתיא כרבנן, הלכך לא מיתוקמא כרבנן דהכא);
ואיבעית אימא: רב - כרבי יוחנן סבירא ליה (דאחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית בעי העמדה והערכה - חוץ מבעל מום
מעיקרו ,ובין רישא וסיפא דההיא מצי לאוקומה נמי כרבנן וכרבי שמעון);
ודקא קשיא לך 'זו דברי רבי שמעון ומחלוקתו' מיבעי ליה? - אימא הכי נמי (ותני 'זו דברי רבי שמעון ומחלוקתו').
משנה:
ואלו הן הנקברין: קדשים שהפילה – (הנפלים)
יקברו: הפילה שליא – תקבר (שאין שליא בלא ולד; וכל הנך נקברים
משום דאיסורי הנאה נינהו);
ושור הנסקל, ועגלה ערופה, וצפרי מצורע, ושיער נזיר, ופטר
חמור, ובשר בחלב, וחולין שנשחטו בעזרה;
רבי שמעון אומר: חולין שנשחטו בעזרה ישרפו (משום דמיחלפי בהו קדשים שאירע בהו פסול: דאי אמר 'יקברו', כיון דלא מוכחא
מילתא אי חולין הוו אי קדשים, אתו למימר נמי קדשים שאירע בהן פסול טומאה או פסול
נותר יקברו - וקיימא לן בפסחים בפרק שני (דף כד:) 'בקדש [לא תאכל] באש תשרף [ויקרא ו,כג] - לימד על כל הפסולין
שבקדש שהן בשרפה'), וכן חיה שנשחטה בעזרה (אפילו
אם חולין היא: דליכא למיגזר משום דלא ליקבור קדשים פסולין, דהא כולי עלמא ידעי
דחיה במוקדשים ליכא, ולא אתי לחלופי - אפילו הכי תשרף).
ואלו הן הנשרפין: חמץ בפסח ישרף (בפסחים
מפרש טעמא, בפרק 'כל שעה' (דף כז:):
דגמר ליה מנותר), ותרומה טמאה (נמי תשרף, ב'במה מדליקין' (שבת
כה.) מפרש טעמא: דמותרת בהנאה דאמרינן נמי התם בפרק 'כל
שעה' (פסחים דף כג.): 'לך
ניתנה [בויקרא יח,ח: לך נתתים] - להסיקה תחת תבשילך'), והערלה, וכלאי הכרם ([דברים
כב,ט] פן תקדש המלאה
וגו': פן תוקד אש; וערלה מכלאים גמרה);
את שדרכן לשרוף – ישרוף, ואת שדרכן להקבר – יקבר (אערלה וכלאי הכרם קאי: אוכלין ישרפו ומשקין יקברו);
ומדליקין (ליהנות) בפת ובשמן
של תרומה;
כל הקדשים שנשחטו (על מנת לאכלן) חוץ לזמנן
וחוץ למקומן - הרי אלו ישרפו (כדפירשתי לעיל: לימד על כל פסולין
שבקדש כו').
(תמורה לד,א)
המשך המשנה
אשם תלוי ישרף (אם שחטו וקודם זריקת דמו נודע לו
שלא חטא, והשתא הוו חולין שנשחטו בעזרה; אבל אם לא נודע לו - יאכל כשאר אשמות,
ד'אשם' קרייה רחמנא בפרשת ויקרא, לכפר על הספק ולהגין מן הייסורים עד שיוודע לו אם
ודאי חטא ויביא חטאת, כדאמרינן בכריתות בפרק בתרא (דף כו:));
רבי יהודה אומר: יקבר.
חטאת העוף הבאה על הספק (כגון:
אשה שהפילה ספק ולד ספק אינו ולד, כיון דחטאת יולדת מן העוף היא, כדכתיב [ויקרא
יב,ו] ובן יונה או תור לחטאת - מביאתה על הספק: דהואיל ואינה נקטרת לא איכפת לן אי זריק דם על הספק) –
תשרף (אינה נאכלת: דשמא לא ולד היה, וחולין היא זו, ונבלה היא: דאין חולין
נאכלין במליקה, ותשרף: דהוי לה כשאר קדשים פסולין; ובמסכת נזיר (דף
כט.) ילפינן שפיר דחטאת העוף באה על הספק);
רבי יהודה אומר: יטילנה לאמה (אמת
המים עוברת בעזרה ויוצאה לנחל קדרון, ואיידי דעור רך הוא מתמקמק ויוצא בקילוח המים).
כל הנקברין לא ישרפו (בגמרא
מפרש טעמא) וכל הנשרפין לא יקברו (דלמא אתי איניש ואשכח להו ואכיל
להו);
רבי יהודה אומר: אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברין
– רשאי;
אמרו לו: אינו מותר לשנות.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת הרשום באתר http://www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address at
http://www.geocities.com/yeshol