דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
תמורה דף כו
(תמורה כה,ב)
משנה:
"הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים" - הרי זו
תמורת עולה, דברי רבי מאיר (דרבי מאיר אית ליה תפוס לשון ראשון).
אמר רבי יוסי: אם לכן נתכוין תחלה, הואיל ואי אפשר לקרות
שני שמות כאחת - דבריו קיימים (וחציה תמורת עולה וחציה תמורת
שלמים, ותרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמי חציה תמורת עולה ובדמי חציה תמורת שלמים;
ובהכי עסקינן: שהיו לפניו עולה ושלמים כשהמיר את זו בהן), ואם משאמר
"תמורת עולה" נמלך ואמר "תמורת שלמים" - הרי זו תמורת עולה.
(תמורה כו,א)
גמרא:
אמר רבי יצחק ברבי יוסי אמר רבי יוחנן: הכל מודים באומר
"תחול זו ואחר כך תחול זו" - דברי הכל תפוס לשון ראשון; "לא תחול
זו אלא אם כן חלתה זו" - תרווייהו קדשי; לא נחלקו אלא כגון משנתינו, דאמר
"תמורת עולה תמורת שלמים (ולא גרסינן ותמורת
שלמים)",
דרבי מאיר סבר: מדהוה ליה למימר 'תמורת עולה ושלמים' ואמר "תמורת עולה תמורת
שלמים" - הויא ליה כאומר "תחול זו ואחר כך תחול זו"; ורבי יוסי סבר
(ורבי יוסי אמר לך: קסבר האי גברא): 'אי אמר "תמורת עולה
ושלמים" הוה אמינא קדושה ואינה קריבה (אי אמינא האי לישנא 'תמורת עולה
ושלמים' - תהוי קדושה ולא קריבה)' - קא משמע לן (וטעה
בהכי, דסבר 'אימא תמורה אכל חד וחד, ותהוי קדושה גמורה ליקרב', הלכך - אף על גב
דאמינא בהאי לישנא - לתרוייהו איכוין, הוה ליה כאומר "לא תחול זו אלא אם כן
חלה זו").
לשון ירושלמי: דרבי מאיר סבר:
האי גברא, דאמר 'תמורת עולה ותמורת שלמים' שמע מינה מיהדר קהדר בה,
ורבי יוסי אמר: להכי אמר "תמורת עולה תמות שלמים": למימר
דכולהו עולה כולהו שלמים,
והתניא בניחותא: דפלוגתייהו בהכי.
תנו רבנן [תוספתא תמורה פ"ג מ"ג]: 'האומר
"בהמה זו חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים" כולה תקרב עולה (דתפוס לשון ראשון, וכיון דקדשה לפלגא קדושת עולה - קדשה כולה) -
דברי רבי מאיר; (ואף על גב דגבי האומר 'רגלה של זו
עולה' לא אמר רבי מאיר דתיחול קדושה בכולה, כדקתני בפרק קמא (דף יא.) - אפילו הכי בחציה מודה, כדאמרינן התם: 'הכל מודים בדבר שהנשמה תלויה
בו')
וחכמים אומרים: תרעה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמי חציה
תמורת עולה ובדמי חציה תמורת שלמים;
אמר רבי יוסי: אם לכך נתכוון מתחלה, הואיל ואי אפשר
להוציא שני שמות כאחת - דבריו קיימין'.
רבי יוסי היינו רבנן (דהא
ודאי כי אמרי רבנן נמי דחלו תרוייהו - לא אמרי אלא היכא דמתחלה נתכוין לכך, דבנמלך
כולי עלמא מודו דאין דבריו האחרונים כלום, דודאי לא מצי לאימלוכי)?
כולה רבי יוסי קתני לה.
תניא אידך [תוספתא תמורה פ"ג מ"ד]: '"בהמה
חציה עולה וחציה חטאת" תיקרב עולה, דברי רבי מאיר; רבי יוסי אומר: תמות (דאף בגמר דבריו אדם נתפס, ואיהו לא הוי מחוייב חטאת - הלכך תמות);
ושוין באומר "חציה חטאת" (תחלה) (והדר) "וחציה עולה" שתמות';
'שוין' מני? רבי מאיר? פשיטא (דעל
כרחך הכי משמע, דאפילו רבי מאיר, דאמר ברישא 'תיקרב' - הא תמות; והא מילתא דפשיטא,
דהא רבי מאיר - תפוס לשון ראשון אית ליה, וכיון דאמר "חציה חטאת" ברישא
- כל שכן דתמות, הואיל ואינו מחוייב חטאת<)!?
[## ואם הקדיש בהמה לחטאת
חברו – שפיר הוי חטאת אליבא דרבי מאיר, ונראה דגם אליבא דרבי יוסי.]
מהו דתימא אי לאו דאשמעינן הוה אמינא 'טעמא דרבי מאיר לאו
משום תפוס לשון ראשון, אלא היינו טעמא: חטאת מעורבת (שנתערבו
בה שתי קדושות) קריבה, ואפילו כי אמר "חציה חטאת" והדר אמר
"חציה עולה" (ואף על גב דתרוייהו חיילי עלה)
קריבה (הואיל ומערב בה מידי דחזי להקרבה)' - קא משמע לן דלא.
תניא אידך: 'אמר "בהמה זו חציה עולה וחציה
שלמים" - קדושה ואינה קריבה [שטמ"ק:
תימכר ויביא בדמחציה עולה ובדמי חציה שלמים],
עושה תמורה ותמורתו כיוצא בו.'
[שטמ"ק:
אמר מר 'קדושה ואינה קריבה' -] מני?
רבי יוסי היא.
פשיטא דקדושה ואינה קריבה!?
תמורתה איצטריך ליה (לאשמועינן
דכיוצא בה היא ואינה קריבה אלא היא תימכר לאחר שתסתאב ויביא בדמי חציה עולה ובדמי
חציה שלמים); דמהו דתימא 'נהי דהיא לא קרבה - תמורתה תקרב' - קא משמע לן:
מאי שנא היא דלא קרבה דהויא לה קדושה דחויה? - תמורתה נמי מכח קדושה דחויה קאתיא!
תוספות ד"ה מהו דתימא
נהי דהיא לא קרבה תמורתה תיקרב.
וא"ת
היכי ס"ד לומר כן, דחשיב תמורה טפי מההיא דאתא מחמתיה?
וי"ל
דמהו דתימא דאין דעתיה שתהא התמורה חציה עולה וחציה שלמים, אלא אדעתא שתהא
כולה תמורה: או תחת חציה של עולה או תחת חציה של שלמים והוי קריבה;
ואע"ג דבפ"ק [לעיל י.] קאמר רבי יוסי דאין ממירין בהמה שלימה באברים, כדתנן 'ולא שלמים בהן' -
בחציה מודה דאם אמר "בהמה זו
של חולין תחת חציה של זו" – דחיילא; והיינו האי דפרישית לעיל: דצריך
לחלק בין חציה לשאר איברים , ומהו
דתימא דתקרב תמורתה אף על גב דהיא לא קריבה - קא משמע לן דלא קריבה, כיון
דמכח קדושה דחויה קא אתייא.
אמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפים, הקדיש חציה שלו וחזר
ולקח חציה אחרת והקדישה - קדושה ואינה קריבה (הואיל
ומתחלה כשהקדיש חציה לא היתה ראויה ליקרב: דלא קדשה לחציה, וכיון דלא הואי דידיה -
לא פשטה קדושה בההיא שעתא בכולה, דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו)
ועושה תמורה, ותמורתה
(תמורה כו,ב)
כיוצא בה.
שמע מינה תלת:
שמע מינה: קדושת דמים נדחה (המקדיש
בהמה לדמים בשעה שאינה ראויה לגופה, כגון הכא: דכי אקדשה לפלגא - לא אקדשה אלא
לדמי, ומדחי לה ממזבח לעולם; סלקא דעתא דלא חייל דיחוי אלא אמידי דאקדשיה למזבח
ונדחה);
ושמע מינה: בעלי חיים נדחין (ואף
על גב דהדר מיחזו - אידחו לעולם משום דיחוי קמאי);
ושמע מינה: דיחוי מעיקרו (כגון
זו שמתחלת הקדשה נדחית) הוי דיחוי (ופלוגתא היא: דאיכא למאן דאמר (סוכה
לג.) 'נראה ונדחה שוב אינו חוזר ונראה', אבל דיחוי מעיקרא
לא הוי דיחוי).
אמר אביי: הכל מודים היכא דאמר "חציה עולה וחציה
מעשר" דברי הכל עולה קריבה (אפילו נתכוון מתחלה לכך, דלא חשיבא
מילתא בתרייתא מידי: דאין מעשר קדוש כהאי גוונא, אלא דרך מנין והיה הוא עשירי;
והוא הדין נמי אם אמר "חציה עולה וחציה תמורה" - לא חיילא תמורה לגבי
עולה: דלא קאי שום בהמה גביה שהוא מימר בה); היכא דאמר "חציה תמורה וחציה
מעשר" (ותרוייהו כי הדדי נינהו) – מאי (הי חיילא)?: תמורה קריבה שכן נוהגת בכל הקדשים (תמורה נוהגת בכל), או דלמא מעשר קרובה שכן מקדיש לפניו ולאחריו?
תיקו.
משנה:
"הרי זו תחת זו", "תמורת זו",
"חליפת זו" (לשון תמורה נינהו) -
הרי זו תמורה;
"זו מחוללת על זו" (לשון
חילול הוא, ולא אמר כלום: שאין בהמת קדש תמימה יוצאה לחולין) - אין זו
תמורה,
ואם היה הקדש בעל מום - יוצא לחולין, וצריך לעשות דמים (שתהא אותה של חולין שוה כאותה של הקדש שהוא מחלל עליה, ולא יתאנה ההקדש).
גמרא:
למימרא ד'תחת' לישנא דאתפוסי (בתמורה)
הוא? ורמינהו: 'קדשי בדק הבית, אמר
"חליפת זו", "תמורת זו" (אם
העמיד בהמת חולין ואמר "זו תמורת זו" ו"חליפי זו") - לא אמר כלום (דלשון תמורה הוא, ואינן עושין תמורה, כדאמרינן בפרק קמא (לעיל
יג.) 'יצאו קדשי בדק הבית כו'); "( זו) תחת זו", "מחוללת על זו" - דבריו קיימין (ויצא ההקדש לחולין וזה נכנס תחתיו, שקדשי בדק הבית נפדין אפילו תמימין)' (אלמא 'תחת' לישנא דאחולי הוא; לשון ירושלמי: מי תפסן פדיונן?
כלומר: מי עבדי תמורה?), ואי סלקא דעתך לישנא דאיתפוסי היא - מאי שנא רישא ומאי
שנא סיפא?
אמר אביי: 'תחת' משכחת לה לישנא דאיתפוסי ולישנא דאחולי:
לישנא דאתפוסי - דכתיב:
(תמורה כז,א)
(ויקרא יג,כג) ואם תחתיה תעמוד הבהרת [לא פשתה צרבת
השחין הוא וטהרו הכהן] ('תחתיה' = עמדה
במקומה והיינו דומיא דאתפוסי: שההקדש עומד במקומו); דאחולי -
דכתיב (ישעיהו ס,יז) תחת הנחושת אביא זהב [ותחת הברזל אביא
כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה];
והלכך (הואיל ותרוייהו משמע): (לא מסרו הכתוב אלא לחכמים דידעי
למימר היכא הוי 'תחת' אתפוסי והיכא הוי חילול:) גבי קדשי
מזבח, דעבדין תמורה - לישנא דאתפוסי הוא; גבי קדשי בדק הבית, דלא עבדין תמורה -
לישנא דאחולי הוא.
אמר רבא: אפילו בקדשי מזבח משכחת לה לישנא דאחולי הוא,
כגון שהיה הקדש בעל מום [שהוקדש תמים והומם].
אמר רב אשי: אפילו בבעל מום נמי משכחת לה לישנא דאחולי
ומשכחת לישנא דאתפוסי: ידו אקודש (הניח ידו אקודש [בעל המום] ואמר "זו תחת זו") - חול [חילול] הוי
(אידך דחולין ודאי לאחולי מתכוין, וחול הוא [ויצא לחולין]);
ידו אחול (ואמר "זו תחת זו") - קודש הוה (אתפוסי [בתמורה] הוא: דקדש בעל מום עושה תמורה, דאי הוה בעי האי לאחולי - הוה מנח ידיה על
ההיא דהקדש).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת הרשום באתר http://www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address at
http://www.geocities.com/yeshol