דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
מעילה דף ו
(מעילה ו,א)
תא שמע: 'רבי שמעון אומר: יש נותר
שמועלין בו, ויש נותר שאין מועלין בו, כיצד? - לן (הדם) לפני זריקה (כגון שנתקבל היום ולא נזרק עד למחר) – (אם אכל הבשר לפני זריקה) מועלין, (אכלו) לאחר זריקה -
אין מועלין' (דסבירא
ליה לרבי שמעון 'זריקת לן מוציאה מידי מעילה כזריקת כשר'); קתני מיהת '(לפני
זריקה) מועלין בו' - לאו דהוה שהות למיזרקיה,
דאי בעי זריק (ואף על גב דנתקבל בכוס - לא נפיק
מידי מעילה עד לאחר זריקה; ולהכי לפני זריקה מועלין בו: הואיל ועדיין לא נזרק הדם
- לא היה בו שעת היתר), ושמע מינה: היתר אכילה שנינו!?
לא, דקבליה סמוך לשקיעת החמה, (ומשום
הכי לן:) דלא היה שהות למזרק (והוא
אכל הבשר בלילה לפני זריקה; להכי מועלין: שהרי הדם עדיין לא היה ראוי ליזרק, ולא
מצינן למימר 'כל העומד ליזרק כזרוק דמי').
אבל היה שהות (דנראה
לזריקה) מאי? - הכי נמי דאין מועלין (אמרינן כזרוק דמי ואין בו מעילה דהיתר זריקה שנינו); (אי הכי) מאי איריא דתני 'לפני זריקה'? (אדתני לן 'לפני זריקה') ליתני 'קודם שקיעה (שקבלו קודם שקיעת החמה)' (דהוה שהות למזרקיה, ולן - אין מועלין בו, דהואיל והיה עומד ליזרק - כזרוק
דמי: דהיתר זריקה שנינו); ו'לאחר שקיעה (קבלו לאחר שקיעת החמה: דנשחט בלילה ולן ואכל הבשר)' (מועלין בו, דהא אינו ראוי ליזרק זריקה כשרה, ולאו כזרוק דמי - הילכך
מועלין בו)!?
הכי נמי קתני: קודם שיראה לזריקה (דהא דתני 'לפני זריקה' היינו קודם שנראה לזריקה: שקיבל אחר שקיעת
החמה, שעדיין לא נראה לזריקה, אם אכל הבשר - מועלין בו), ולאחר שיראה לזריקה (אבל אחר זריקה = אחר שנראה לזריקה: שקיבלו קודם שקיעת
החמה, דהוה שהות ביום למיזרקיה - אין מועלין בו, הואיל והיה 'עומד ליזרק כזרוק
דמי', ולעולם היתר זריקה שנינו).
תא שמע (וכולה מיתרצא כסוגיא דלעיל דיש
נותר): 'רבי שמעון אומר: יש פיגול שמועלין בו, ויש פיגול שאין מועלין
בו; כיצד: לפני זריקה - מועלין, לאחר זריקה - אין מועלין' (דסבירא ליה דזריקת פיגול מוציאה מידי מעילה בקדשי
קדשים כזריקת כשר, ופליגא אדרב גידל; והכא
ליכא למידק לטעמיה דרבי שמעון כדדייק לעיל ב'הפיגול לעולם מועלין בו': טעמא
דפיגול, הא לא הוי פיגול - אין מועלין בו, דהא סבירא ליה לרבי שמעון דזריקת פיגול
מוציאה מידי מעילה כזריקת כשר) קתני מיהת 'לפני זריקה מועלין בו';
לאו דהוה שהות למיזרקיה (גירסת
רש"י: מאי לאו דזרק וטעמא - משום הכי הוא: דפיגול אינו מוציא מידי
מעילה אף על פי שזרק), דאי בעי זריק, וקתני 'מועלין בו'
(הא בכשר - כיון שזרק - אין מועלין
בו!), ושמע מינה היתר אכילה שנינו (דבעינן שזרק)!
לא, דלא הוה שהות למיזרקיה (גירסת
רש"י: לא! דלא זרק, אלא: שנתקבל בכלי ובפיגול - הוא דלא אמרינן כזרוק
דמי; הא בכשר - אמרינן כזרוק דמי, דהיתר זריקה שנינו).
אבל הוה שהות למיזרקיה מאי (גירסת
רש"י: אבל זרק מאי)? - הכי נמי דנפק מידי מעילה (דבעיא למימר דאין מועלין בפיגול)? מאי איריא דתני 'לאחר זריקה'?
ליתני 'קודם שקיעה ולאחר שקיעת החמה' (מאי
איריא דתני סיפא בקדשים קלים? ליתני בקדשי קדשים כאן 'לפני זריקה מועלין בו, לאחר
זריקה אין מועלין')!
הכי נמי קאמר (ודאי
הכי נמי מצי תני): 'קודם שיראה לזריקה לאחר שיראה
לזריקה' (ולא איצטריך סיפא).
תא שמע: 'הפיגול בקדשי קדשים – מועלין', מאי לאו דזרק, ושמע מינה היתר אכילה שנינו!
לא, דלא זרק;
אבל זרק מאי - הכי נמי דאין מועלין בו, מאי איריא דתני 'בקדשים קלים אין
מועלין בו', ליתני: כאן - לפני זריקה, כאן - לאחר זריקה!
הא אתיא לאשמועינן: כל לאיתויי לידי מעילה (כגון אימורי קדשים קלים) - זריקה כתיקנה (שאין בה פיגול) מייתי לידי מעילה (האימורין, ולא זריקת פיגול), כל לאפוקי מידי מעילה (כגון בשר קדשי קדשים) - אפילו שלא כתיקנה (כגון זריקת פיגול) נמי מפקע מידי מעילה (ודלא כרב גידל).
(והיינו דאמרינן במסכת מנחות [מז,ב] הא איתותב רב גידל דהא סתמא ורבי שמעון תרוייהו סבירא להו דזריקת פיגול
מוציאה מידי מעילה - בקדשי קדשים.)
(מעילה ו,ב)
משנה:
בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים (ואחר כך נכנס
[הרש"ש: למאי נפקא מינה? – אפילו לא נכנס] ושוב נזרק הדם):
רבי אליעזר אומר: (אף על פי שנזרק הדם) מועלין בו (דסבירא ליה לרבי אליעזר דזריקה אינה מועלת ליוצא להוציאה מידי מעילה), ואין
חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא (הואיל
דיצא אינה קובעת בפיגול ונותר וטמא, אלא זריקה כשירה);
רבי עקיבא אומר: (אפילו לא חזר והכניסן, כיון שזרק -) אין מועלין בו (דזריקה מועלת ליוצא), וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא (דהא זריקה דיוצא קובעת בפיגול ונותר כזריקה כשרה; ויש
ספרים שכתוב בהן 'אבל חייבין', והאי 'אבל' הוא כמו 'באמת אמרו', כמו 'אבל אשמים אנחנו' (בראשית
מב,כא)).
אמר רבי עקיבא (דבעי לאיתויי ראיה למאן דאמר זריקה מועלת ליוצא): והרי המפריש חטאתו ואבדה
והפריש אחרת תחתיה, ואחר כך נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות (ושחט את שתיהן וזרק של אחת מהן, והויא לה אידך חברתה
מוֹתר חטאת משעה שנזרקה דמה של אחת), לא כשם שדמה פוטר את בשרה כך הוא פוטר
את בשר חברתה (כלומר: אי אתה מודה שכשם שאותה
שנזרק דמה פוטרת בשרה מן המעילה - כך פוטרת חברתה זו שלא נזרק דמה מן המעילה,
דכזבח אחד הן: שהרי יכול לזרוק דמה של איזו מהן שירצה)? אם פטר דמה את בשר חברתה מן
המעילה (אף על גב דפסולה היא, דהא הויא
מוֹתר חטאת) - דין הוא שיפטר (זריקת
דמה) את בשר עצמה (מן
המעילה, אף על פי שיש בהן פסול דיוצא, הואיל ואשכחן
דפוטר את בשר חברתה אף על פי שיש בה פסול מוֹתר)!
אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת
דמים (שיצאו וחזרו וזרק דמן):
רבי אליעזר אומר: אין מועלין בהן, ואין
חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא (דהוו
כמו לפני זריקה: דזריקת יציאה אינה מביאה אימורי קדשים קלים לידי מעילה כמו זריקה
כשרה);
רבי עקיבא אומר: מועלין בהן וחייבין
עליהן משום פיגול נותר וטמא (דזריקת
יציאה מביאה אימורי קדשים קלים לידי מעילה).
גמרא:
והני תרתי (הני
תרתי פלוגתא דפליגי רבי אליעזר ורבי עקיבא בבשר קדשי קדשים ובאימורי קדשים קלים) למה לי (כיון דתנא חדא מילתא שמעינן אידך: דכיון דאית ליה לרבי
אליעזר דזריקה אינה מועלת ליוצא לאפוקי בשר קדשי קדשים מידי מעילה - אינה מועלת
נמי להביא קדשים קלים שיצאו לידי מעילה! וכי היכי דאית ליה לרבי עקיבא דזריקה
מועלת ליוצא להוציא בשר קדשי קדשים מן המעילה - הכי נמי מועלת להביא אימורי קדשים
קלים לידי מעילה, ולמה לי דפליגי בתרתי)?
צריכי, דאי איתמר בקדשי קדשים, הוה אמינא: 'בהא קא אמר רבי אליעזר מועלין בו:
משום דזריקה כתיקנה (בלא
פסול) מפקא מידי מעילה, שלא כתיקנה (כגון: ליוצא) - לא מפקא מידי מעילה, אבל לאיתויי (אימורי קדשים קלים) לידי מעילה (דהיינו לחומרא) - מודי לרבי עקיבא דאפילו שלא כתיקנה
מייתא לידי מעילה (קא
משמע לן דבהא נמי פליגי)'; ואי איתמר גבי קדשים קלים, הוה
אמינא: 'גבי קדשים קלים הוא דאמר רבי עקיבא מועלין בהן: דאפילו זריקה שלא כתיקנה
מייתא לידי מעילה, אבל קדשי קדשים דלאפוקי הוא - שלא כתיקנה לא מפקא מידי מעילה' -
קא משמע לן.
אתמר: אמר רבי יוחנן: כי אמר רבי עקיבא זריקה מועלת ליוצא - (היינו) שיצא מקצתו (דמגו דמהניא זריקה למקצת שבפנים - מהניא נמי לההוא מקצת שיצא), אבל יוצא
כולו - לא אמר רבי עקיבא (דמהניא
וכו': דכמו דליתיה לבשר דמי).
אמר ליה רב אסי לרבי יוחנן: כבר לימדוני חבירי שבגולה:
(מעילה ז,א)
מחשבין על האבוד ועל השרוף (שאם נשרפו האימורים וחישב בזריקה על מנת להקטירן חוץ
לזמנן - הוי פגול: שהאוכל מן הבשר או שאם נמצאו - האוכלן חייב כרת), והא אבוד
ושרוף לא איתינון בעולם, ואפילו הכי קתני 'מחשבין' (דמהניא בהו מחשבה בזריקה לשוייה הבשר פגול - הכא נמי: אף על גב דיצא כולו
דכמאן דליתיה דמי - תיהני ליה זריקה לאפוקיה מידי מעילה)!
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol