דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
מעילה דף ה
(מעילה ד,ב)
אמר ליה בר קפרא לבר פדת: בן אחותי, ראה
מה אתה שואלני למחר בבית המדרש [הכן עצמך לשאול שאלה
חכמה]!
[למחרת שאלו:] (הא דקתני במתניתין) '[שעת] היתר' שחיטה שנינו (דכיון שנשחטה כתקנה בלא פסול - היינו 'שעת היתר', ואף
על גב דשוב נפסלה - יצאת מידי מעילה),
(מעילה ה,א)
או '[שעת] היתר' זריקה שנינו (דאף על פי ששחט כראוי - בעינן דתהוי קבלה נמי בלא
פסול, וכיון דקיבל כראוי - הותר לזריקה: דאף על גב דעדיין לא נזרק דמו הוי כאילו
נזרק בהיתר, דכל העומד ליזרק כזרוק דמי: דכיון דנתקבל בכוס כראוי ונראה לזריקה -
שוב אין בו מעילה), או '[שעת] היתר' אכילה שנינו (דאף על גב דנשחט ונתקבל כראוי - לעולם לא יצא מידי
מעילה עד שנזרק הדם, דיש בו שעת היתר אכילה לכהנים; ואם אירע בו אחר כך שום פסול
אפילו הכי אין מועלין)?
(והשיבו
בר קפרא:) חזקיה אמר: היתר שחיטה שנינו, רבי יוחנן אמר: היתר אכילה שנינו (דחזקיה ורבי יוחנן פליגי בהא מילתא).
[יותר
נראה בעיני לומר שבר קפרא לימד את דברי חזקיה, משום שגם חזקיה היה צעיר מבר קפרא,
והגמרא מוסיפה ומעירה שרבי יוחנן – שהיה תלמידו של חזקיה - חולק.]
אמר רבי זירא: לא דייקא מתניתין דלא
כחזקיה ודלא כרבי יוחנן: תנן: 'שלנה ושנטמאת ושיצאת', לאו דלן דם (שנתקבל בכוס כראוי ואחר כך לן קודם זריקה), וקתני 'אין
מועלין בו' (משום
דכל העומד ליזרק כזרוק דמי), ושמע מינה: היתר זריקה שנינו!
לא, דלן בשר (חוץ לזמנו) אבל דם איזדריק (ולהכי אין מועלין בו: דיש בה היתר אכילה לכהנים, כרבי יוחנן), משום הכי
קתני 'אין מועלין בו'.
תנן: 'ואיזו היא שלא היתה לה שעת
הכושר לכהנים - שנשחטה חוץ לזמנה, וחוץ למקומה, ושקבלו פסולין וזרקו את דמה';
היכי דמי? אילימא דזרקוהו פסולין וקבלוהו פסולין - למה לי עד דאיכא תרתי (בפסולין: קבלה וזריקה? בקבלו פסולין לחוד סגי, דהא
נפסל בו)? אלא - לאו דקבלוהו פסולין וזרקוהו כשרים (ואף על גב דזרקוהו כשרים מועלין בו, הואיל
ונתקבל בפסול: דלא היה בו היתר זריקה, דלא הויא קבלתו כראוי), וקתני: 'מועלין בו' (וטעמא דקבלוהו פסולין וזרקוהו כשרים, אבל קבלוהו כשרים
- אף על גב דזרקוהו פסולין אין מועלין בו: דמששעה שקבלוהו כשרים הותר לזריקה, ומשום
הכי אין מועלין בו) שמע מינה: היתר זריקה שנינו!!
מתקיף לה רב יוסף: (לעולם אימא לך דאפילו קיבלוהו כשרים וזרקוהו פסולין
נמי מועלין בו, דהיתר אכילה שנינו;) ואי סלקא דעתא איכא לפלוגי הכי (כדאמר: דקבלוהו פסולין וזרקוהו כשרים, אבל קבלוהו
כשרים אף על גב דזרקוהו פסולין אין מועלין בו, דדוקא קתני), הא דתנן התם (בזבחים [פ"יא מ"א; בבלי צב,א
–צג,א]): 'חטאת פסולה (שניתז
דמה על הבגד) אין דמה טעון כיבוס (כדכתיב
בחטאת כשרה ואשר יזה מדמה על הבגד תכבס
וגו' (ויקרא ו,כ)), בין
שהיתה לה שעת הכושר ונפסלה ובין שלא היתה לה שעת הכושר ונפסלה; אי זו היא 'שהיתה
לה שעת הכושר ונפסלה'? – שלנה (שלן
הדם או הבשר, דהוה ליה שעת הכושר, אי למר כדאית ליה: היתר שחיטה, אי למר כדאית
ליה: היתר אכילה), ושנטמאת, או שיצאה; איזוהי 'שלא היתה
לה שעת הכושר'? - שנשחטה חוץ למקומה, חוץ לזמנה, ושקבלו פסולין וזרקו את דמה' - היכי דמי? אילימא דקבלוהו
פסולין וזרקו פסולין הוא דאין דמה טעון כיבוס, הא קבלוהו וזרקו כשרים (הא קבלוהו כשרים וזרקו פסולים או איפכא דמה טעון כיבוס) - דמה טעון
כיבוס (והא דתני 'קבלו פסולין' - דוקא
קתני: פסולין ולא כשרים), קרי כאן (ויקרא
ו,כ) [כל אשר יגע בבשרה יקדש ו]אשר יזה מדמה [על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש] (כלומר: אשר יזה מדם העומד
להזות: דעדיין לא נעשית מצותו, ההוא הוא כשניתז ממנו על הבגד קודם זריקה או בשעת
זריקה טעון כיבוס) - ולא שכבר הוזה (דלאחר הזאה אין המותר טעון כיבוס: דמאחר שנזרק - בין זרקו כשר בין זרקו
פסול - אינו טעון כיבוס)? אלא (ודאי הא דקתני בחטאת 'שקבלו פסולין וזרקו פסולין') לאו דוקא (דאפילו קבלו כשרין וזרקו כשרין אין דמה טעון כיבוס אחר
זריקה, אף על גב דהויא חטאת כשרה, הואיל וכבר הוזה, אבל קודם זריקה טעון כיבוס
כדין חטאת כשרה דטעון כיבוס בין קבלה וזריקה)? -
(מעילה ה,ב)
הכי נמי (לגבי מעילה, הא דקתני 'שקבלו פסולין') לאו דוקא (לאו דוקא תני, דנימא 'הא קבלו כשרים וזרקו פסולין אין
מועלין בה': דאפילו קיבלו כשרים וזרקו פסולין - מועלין, דהיתר אכילה שנינו: דבעינן
זריקה בהכשר וליכא). (ואי קשיא לך: מאחר דלאו דוקא, אמאי תני לה?
תריץ:
אגב דתני פסולי דנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו - תנא נמי 'שקבלו פסולין וזרקו',
ולעולם לאו דוקא, וליכא למידק מינה כדדייקת ברישא 'הא קבלוהו כשרין אף על גב
דזרקוהו פסולין אין מועלין בו'.)
אמר רב אסי: אם כן (דקאמר דלאו דוקא), למה לי למיתני תרתי (למה לי למיתנא בתרי דוכתי מתניתין דלאו דוקא)?
אלא: לעולם - דמעילה דוקא (ודייקינן מינה דהיתר זריקה שנינו, כדאמרן; הכא
'פסולים' דתני גבי חטאת פסולה - לאו דוקא, אלא כדאמרן: דהוא הדין נמי כי קבלו
וזרקו כשרים), (אלא) והא (להכי קתני 'שקבלו פסולין וזרקו פסולין') – הא קא
משמע לן: דפסול עושה שיריים (שאם
נתקבל הדם בשני כוסות): אף על גב דקיבל פסול (בתחלה) וזרק, וקיבל כשר וזרק (עושה הפָסול לכל הדם שנשתייר אחר זריקתו שיריים) - (דהא דקבל כשר וזרק) לאו כלום היא; מאי טעמא? -
דשיריים נינהו (דינו כשירי הדם: שאם הוזה מדמה על
הבגד בין זריקה דכשר לזריקה דפסול - אינו טעון כיבוס; אי נמי שאותו הדם - דינו
לישפך לאמה, כדין שיריים; דאי אמרינן אינו עושה שיריים - טעונין יסוד).
(והא דתנן במסכת זבחים (פ"ג מ"א, בבלי דף לב.) 'וכולן שקבלו את דמו חוץ לזמנו או חוץ למקומו אם יש עדיין דם הנפש'
- בצואר – 'יחזור הכשר ויקבל' דמשמע איינו עושה שיריים - היינו כשחישב פסול
בקבלה חוץ לזמנו או חוץ למקומו: דמחשבת פסול אינו עושה שיריים לפסול, אבל אם חישב
כשר בקבלה חוץ לזמנו - אף על פי שיש עוד בצואר דם הנפש - לא יחזור הכשר ויקבל,
דמחשבה דכשר פוסלת שיריים.)
(והיכי אמרת דהא קמ"ל דפסול עושה שיריים?) והא בעא מיניה ריש לקיש מרבי
יוחנן (בפרק כל הפסולין (זבחים דף לד:)): פסול מהו שיעשה שיריים? ואמר
ליה: אין לך דבר שיעשה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו (שאם זרק מקצת הדם על מנת לאכול חוץ לזמנו וחוץ למקומו, והשאר זרק שלא
במחשבת פיגול - לאו כלום הוא, אלא כל הדם שנשתייר נעשה שיריים, ופסול), (ומאי שנא חוץ לזמנו וחוץ למקומו דעושה שיריים ליפסל? -) הואיל
ומרצין לפיגולן (הואיל
וזריקת הדם חשובה היא כל כך דמרצה בפיגול: דקובעת בפיגול, דלעולם לא הוקבע פיגול
בכרת עד שעת זריקה); מאי לאו (הני הוא דעושה שיריים), בר מפסול (לאפוקי פסול שקיבל ולא חישב לפגל, דאינו עושה שיריים)?
לא, אפילו פסול;
והא 'אין לך' קתני (דמשמע: הני בלבד ולא פסול)!?
הכי קאמר: אין לך דבר שאינו מרצה בציבור
(כגון: פיגול ונותר ויוצא) ועושה
שיריים (שעושה שיריים לפסול) אלא חוץ
לזמנו וחוץ למקומו (דאף
על גב דחוץ למקומו אינו מרצה בצבור - עושה שיריים, הואיל ומרצה לפיגולו), אבל טמא
דאיתיה בציבור (דהיינו פסול דמרצה נמי בצבור:
דטומאה דחויה היא בצבור) - משוי שיריים, שאר פסולין דלא איתנון
בציבור (כגון: בעלי מומים) - לא משוין
שיריים. (והא דאמר 'הא קא משמע לן דפסול
עושה שיריים' - היינו טמא, והאי דדייקינן 'לאפוקי פסול דלא משוי שיריים' - היינו
שאר פסולין.)
תא שמע: 'הפיגול (שחישב בשחיטה) לעולם מועלין בו' (ובקדשי קדשים מיירי); לאו דלא זרק (ומשום הכי מועלין: דאף על גב דנתקבל הדם כראוי - לא אמרינן 'כל העומד
ליזרק כזרוק דמי' (מנחות דף קב:) משום דקבלה דפיגול לא
חשיבא קבלה, ולא הויא כזריקה לאפוקי מידי מעילה; וטעמא: דהוי קבלת דם פסול דפיגול,
להכי לא מפקע ממעילה; הא קבלת דם דכשר - דלאו דפיגול - מוציאה ממעילה, דאמר 'כזרוק
דמי'), ושמע מינה היתר זריקה שנינו?
לא! זרָקָהּ (בזרק
מיירי, וטעמא דפיגול הוא - דזריקה דידיה לא הויא כלום לאפוקי ממעילה; הא זריקה
כשירה מפקא מידי מעילה, אלמא היתר אכילה שנינו כרבי יוחנן), ומאי 'לעולם' (בניחותא קא בעי לה)? (ומשני:) הא קא משמע לן: כדרב גידל (לא אתא לאשמועינן אלא דהלכתא כרב גידל), דאמר רב גידל אמר רב: זריקת
פיגול אינו מוציא מידי מעילה, ואינו מביא לידי מעילה. (והכי נמי מצי למיבעי נמי כי מוקים לה בדלא זרק, אלא דנטר ליה עד דסיים
למילתיה והדר בעי מיניה.)
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol