דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
מעילה דף ב
מעילה פרק ראשון קדשי קדשים
מעילה
בקדשים בתורה:
ויקרא ה,יד-טז: וידבר
ה’ אל משה לאמר:
נפש
כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה’
והביא את אשמו לה’ איל תמים מן הצאן
בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם;
ואת
אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אותו לכהן וכפר עליו באיל האשם
ונסלח לו
(מעילה
ב,א)
משנה:
קדשי
קדשים ששחטן בדרום - מועלין בהן (אף
על גב דדינן לישחט בצפון - לא יצאו מקדושתן לגבי מעילה, שהנהנה מהן שוה פרוטה –
מעל),
(כיצד? -) שחטן בדרום וקיבל דמן
בצפון, בצפון וקיבל דמן בדרום (דלא
תימא שחטן בדרום וקיבל דמן בצפון - דהא הוי עיקר עבודה: דמקבלה ואילך מצות כהונה,
ומקבלה ואילך הוי בצפון, אלא: אפילו שחטן בצפון וקיבל דמן בדרום - אף על גב דקבלה
- דהיינו עיקר עבודה - היא בדרום שלא כדינן, אאפילו הכי מועלין בהן),
(וכן אם) שחט ביום וזרק (דמן) בלילה (אף
על גב דלילה לאו זמן הקרבה היא), (וכן
אם שחט)
בלילה וזרק ביום (והאי - כל דכן הוא דמועלין
בהן, דהא זריקה - דהיא עיקר עבודה - הוית ביום, ו'זו ואין צריך לומר זו' קתני),
או ששחטן (בצפון ביום וחישב עליהן
לאוכלן)
חוץ לזמנו (דהיינו פיגול ויש בו כרת)
וחוץ למקומו (דהיינו פיגול ואין בו כרת)
- >(אפילו הכי) מועלין בהן. (ותרוייהו: פיגול דחוץ לזמנו ופיגול דחוץ למקומו - מחד
קרא נפקי (זבחים דף כח.): מ'ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו [ביום
השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא [ויקרא ז ,יח]] דאיתקש חוץ למקומו לחוץ לזמנו וקרי ליה
'פיגול', אבל לא הוי פיגול גמור דליחייב עליה כרת.)
כלל
אמר רבי יהושע: כל שהיה לה שעת היתר לכהנים (ושוב נפסלה מהם) - אין מועלין בה, וכל
שלא היה לה שעת היתר לכהנים - מועלין בה.
איזו
היא 'שהיה לה שעת היתר לכהנים'? – שלנה (הבשר
לאחר זריקה), ושנטמאה, ושיצאה (או שנטמאת או שיצאת חוץ
לקלעים לאחר זריקה: דאף על גב דהשתא אינה ראויה לכהנים, הואיל והיתה לה שעת הכושר
קודם שנפסלה - אין מועלין בה, דלא קרינא בה 'מקדשי ה''
(ויקרא ה,טו) הואיל וכבר היתה ראויה לכהנים).
ואיזו
היא 'שלא היה לה שעת היתר לכהנים'? - שנשחטה חוץ לזמנה, חוץ למקומה, ושקיבלו
פסולין וזרקו את דמה (בטמאין מיירי, ובקרבנות
יחיד דלא הותרה בהן טומאה).
לישנא אחרינא ברש"י:
ואיזו היא שהיתה לה שעת היתר לכהנים שלנה ושנטמאת. דהואיל ושחיטה וזריקה הוו כראוי: דהיתה
ראויה לכהנים, אף על גב דשוב נפסלה בלינה או ביוצא, דהשתא לית בה היתר לכהנים -
אין מועלין בה:
ואי זו היא שלא היתה לה כו' שנשחטה חוץ לזמנה וכו'. והוא הדין לכל הני דתנא ברישא: שחטה בדרום,
או בלילה - שלא היה להן שעת היתר לכהנים;
והיינו טעמא דנקיט הני תרין: דחוץ לזמנו וחוץ למקומו
טפי מכל הני דתנא ברישא דמועלין בהן: דהני תרי איתקוש אהדדי, ומחד קרא נפקי במסכת
זבחים (דף כח.) מ'ואם האכל יאכל וגו':
ושקבלו פסולין. בעלי מומין, והוא הדין נמי דתני ברישא להא:
גמרא:
קתני 'קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן' פשיטא!
משום דשחיטתן בדרום אפיקינון מידי מעילה?
איצטריך: סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר עולא אמר רבי יוחנן:
'קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דבר תורה' (לקמן
בפרק 'ולד חטאת' (דף יב.) אבל מדרבנן אית בהו מעילה, כדאיתא לקמן) -
הכי נמי קדשי קדשים לגבי דרום כמה דחנקינון דמי (וליהוו כקדשים שמתו דיצאו מידי מעילה, דלא חזו לא
לגבוה ולא להדיוט: דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים) - קא משמע
לן (דלא): קדשים שמתו לא חזו כלל, אבל דרום,
נהי דאינו ראוי לקדשי קדשים - אבל ראוי הוא לקדשים קלים (כדתנן ב'איזהו מקומן' (זבחים דף נה.) 'קדשים
קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה').
למה לי
למיתני כל הני (דתני במתניתין דמועלין
בהן? ליתני חדא מינייהו דאף על גב דלא נעשית כמצותו - מועלין בו, וממילא ידענא
דהוא הדין לכל הני)?
צריכי: אי
תנא 'שחטן בדרום וקיבל דמן בצפון', הכא דאית בהו מעילה משום דקבלה בצפון הוא, אבל
שחטן בצפון וקיבל דמן בדרום - הואיל וקיבל בדרום הוא (דקבלה הויא עיקר עבודה) - נפיק מידי
מעילה!?
ואי תנא האי - הוה אמינא: יממא זמן הקרבה הוא, אבל שחטה
בלילה וזרק ביום, לילה לאו זמן הקרבה, והאי דשחט בלילה - אימא דנפיק מידי מעילה!?
ואי תנא שחטה בלילה, הוה אמינא: הואיל וקבל דמה ביום אית
בה מעילה, אבל שחטן ביום וזרק דמן בלילה (והוא
הדין אם שחט בלילה וזרק בלילה - דזריקה דעיקר עבודה היא הויא בלילה) -
הואיל ולאו זמן הקרבה הוא, (אימא)
כמאן דחנקינון דמי ולא אית בהו מעילה? - קמשמע לן (דמועלין: דלילה לאו מחוסר זמן הוא). (והאי בעל הש"ס דייק ממתניתין, ולא סבירא
ליה ד'זו ואין צריך לומר זו קתני' (לכך היה גורס במתניתין רק בבא אחת: שחט ביום
וזרק בלילה, וק"ל))
חוץ לזמנו וחוץ למקומו למאי חזו*? (כלומר: כל הני דתני במתניתין - בדין הוא דמועלין בהן,
דהאי דשחטן בדרום ראוי לקדשים קלים, כדאמרינן לעיל; ושחט בלילה או זרק בלילה - דין
הוא דמועלין בהן, דלילה לאו מחוסר זמן הוא!? אלא שחט על מנת להקטיר חוץ לזמנו או חוץ למקומו למאי חזיא?
הא שחיטה דמועלין בה הא פגול הוי ולא חזו לא אימורין לגבוה ולא בשר לכהנים, ולא
הוו קדשים ראויין כלל, ואמאי מועלין בהן?)
(ומשני:)
הואיל ומרצין לפיגולין (כלומר: הואיל והאי שחיטת פיגול
חשיבא כולי האי דלעולם לא מיקבע בפיגול לחייבו כרת עד שיקרבו כל מתיריו כמצותו:
שיזרק הדם וכו' כדאמרינן במסכת זבחים (דף כח:)
'פגול הוא לא ירצה' [ויקרא
יט,ז] ואמרינן: כהרצאת כשר 0 דכתיב ביה 'ירצה לכפר' כך הרצאת פסול דפיגול: מה הרצאת
כשר לא הורצה עד שיקרבו כל מתיריו לשמו - כך הרצאת פסול לא נקבע פסול פיגול לחייבו
כרת עד שיקרבו כל מתיריו לשם פיגול, והיינו 'מרצין': שמרצה לצורך הזריקה למקבעיה
בפיגול; וכיון דהא זריקה חשובה כל כך דצריכה מרצין לפיגול -אכתי לא יצאת מקדושתה,
ומועלין בה).
*תוספות מעילה דף ב/ב ד"ה חוץ לזמנו (המשך מעמוד א)
לכן נראה למורי הכי: דגרס שפיר
'למאי חזו', כלומר: ודאי ידענא דרבותא משום זריקה ע"כ כדפרישית, מיהו מה
חידוש יש? כיון שאין שום ראויות בזריקה - מהיכי תיתי דמפקע מידי מעילה?
ומשני:
הואיל ומרצה לפיגולו ולהכי סלקא דעתך דזריקה מפקע מידי מעילה - קא משמע לן
דלא.
(מעילה ב,ב)
איבעיא להו: (הני דתני במתניתין דשינה בהן, כגון ששחט בדרום או שקבל דמן בדרום כו') אי עלו (למזבח) - מהו שירדו (צריך להורידן או לא)?
רבה אמר: אם עלו - ירדו, רב יוסף אמר:
אם עלו - לא ירדו. אליבא דרבי יהודה (דאמר
התם בפרק 'המזבח מקדש' (זבחים דף פד.) 'זאת היא העולה - הרי אלו שלשה מיעוטים: פרט לשנשפך דמה, ושלנה, ושיצאה - שאם עלו ירדו) לא תיבעי
לך: דכולי עלמא לא פליגי דאם עלו ירדו (דהני
נמי אם עלו ירדו), כי פליגי אליבא דרבי שמעון (דפליג עליה דרבי יהודה, ואמר 'זאת
תורת העולה - ריבה תורה אחת לכל העולים: שאם עלו לא ירדו): רב יוסף -
כרבי שמעון (דכי היכי דאמר רבי שמעון 'הניתנין
למטה שנתנן למעלה וכו' - דהיינו שינוי מקום מתן דמים, שאם עלו לא ירדו - הוא הדין
נמי היכא דשני במקום שחיטה: ששחטן בדרום, שאם עלו - לא ירדו);
רבה אמר לך: עד כאן לא קאמר רבי שמעון (התם אם עלו לא ירדו) אלא בניתנין למטה שנתנן למעלה
או בניתנין למעלה שנתנן למטה, ולעולם דשחטן וקבל דמן בצפון (כלומר: דלא אמר דלא ירדו אלא באותו שינוי מקום דמתן דמים, הואיל ושחיטה
וקבלה הוי בצפון), אבל הכא, כיון דשחטן בדרום - כמאן
דחנקינון דמי (ואם עלו - ירדו).
תנן: 'קדשי קדשים ששחטן בדרום -
מועלין בהן' בשלמא לרב יוסף ניחא (דאמר
אם עלו - לא ירדו: הואיל ולא ירדו מקדושתן - משום הכי מועלין בהן), אלא לרבה (דאמר דאם עלו - ירדו: דיצאו מקדושתן) קשיא (דאמאי מועלין בהן)!
מאי 'מועלין בהן'. – מדרבנן (אבל מדאורייתא לית בהו קדושה, ואם עלו ירדו).
מאי איכא בין דאורייתא לרבנן?
דאורייתא - משלמין חומש, דרבנן – לא (מעילה דרבנן משלם קרן ולא חומש, משום דחומש מפני איל
אשם מייתי ליה, ובדרבנן ליכא קרבן, דהוי כמביא חולין לעזרה! הילכך לא מייתי נמי
חומש; אבל במעילה דאורייתא מייתי קרן וחומש ואשם מעילה).
ומי איכא מעילה מדרבנן?
אין, דאמר עולא אמר רבי יוחנן: 'קדשים
שמתו - יצאו מידי מעילה דבר תורה', (מדקאמר
'דבר תורה' -) אלמא מדאורייתא לא אית להון (לית בהו מעילה), בדרבנן - אית בהון; הכי נמי (לרבה: מאי 'מועלין'? -) מדרבנן.
לימא (לרבה) תנינא להא דעולא אמר רבי יוחנן!? (דממתניתין נמי שמעינן לה: מי לא אמרינן דקדשי קדשים ששחטן בדרום כמאן
דחנקינון דמו, והוו כקדשים שמתו, וקתני 'מועלין בהן' ואמרינן: מאי
'מועלין'? – מדרבנן, דמדאורייתא לית בהו מעילה, דקאמרינן 'אם עלו - ירדו': דכקדשים
שמתו דמו, אם כן היינו דעולא, ומאי קא משמע לן הא דעולא?)
(ומשני:) אף על גב דתנינא (במתניתין) - איצטריך
דעולא: סלקא דעתך אמינא: הכא (במתניתין:
דקדשי קדשים ששחטן בדרום) - לא בדילין מנהון (משום דאף על גב ששינה בהן, מכל מקום בכשרות נשחטו, ולא
בדילי מינייהו אינשי, להכי מועלין בהן: אי לרב יוסף מדאורייתא, אי לרבה מדרבנן), אבל קדשים
שמתו (דנבלות נינהו ומאיסי) הואיל
ובדילין מנהון - אימא אפילו מעילה מדרבנן לא (דהא בדילי מינייהו) - קא משמע לן (יצאו מידי מעילה דבר תורה, אבל מדרבנן אית בהו מעילה בקדשים שמתו).
מתו נמי תנינא: (דאין מועלין בהן דתנן לקמן בפרק 'הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש' (דף
יח.)) 'הנהנה מן החטאת (בעלת מום), כשהיא חיה - לא
מעל עד שיפגום (עד
שיחסר ממנו: דכיון דקדושת דמים היא - לא מעל עד שיחסר מדמיה, כגון שתלש מן הצמר או
שחרש בה והכחישה: דכיון דבעלת מום היא - קיימא לדמיה, וקיימא לן: כל העומד לדמים -
אין מועלין בו עד שיחסר מדמיו, אבל כל שאינו עומד לדמים, כגון כוס של זהב של הקדש,
כיון שנהנה ממנו כל שהוא, אף על פי שלא חיסרו – מעל), וכשהיא מתה (דלאו
לדמי קיימא דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים) - כיון דנהנה כל שהוא (בשוה פרוטה) – מעל (אף על פי שלא חיסרו)' (והאי 'מעל' - מדרבנן הוא, דלאחר שמתה דברי הכל אין בה מעילה מדאורייתא;
אלא מאי 'מעל'? - מדרבנן)!
(והכא הוא בחטאת מתה, דמעל: דחמורה קדושתה, דלכפרה אתיא; אבל בשאר קדשים -
כגון עולה ואשם ושלמי צבור, משום דלאו לכפרה אתו - כיון שמתו לית בהו מעילה אפילו
מדרבנן; וקשה לעולא)!?
(אמר לך עולא: הוא הדין דבכל קדשי קדשים סבירא ליה לתנא נמי דמעל, ומאי שנא
דנקט בחטאת טפי משאר קדשי קדשים? - ד)סלקא דעתך
(מעילה ג,א)
אמינא: חטאת הואיל ולכפרה קא אתיא (דכשהיא
חיה קיימא לחטאת) - לא בדילין מינה, אבל קדשים הואיל
ולאו לכפרה קאתי בדילי מנהון ולית בהו מעילה (והשתא נמי כשהיא מתה בדילי מינה ולא אצטריך למגזר בה מעילה)? - קא משמע
לן (תנא דמעל, וכל שכן בהנך דלאו לכפרה
אתו ואית בהו מעילה, הואיל ומחיים לא בדילי מינייהו אינשי כולי האי).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol