דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(כריתות יד,ב)
משנה:
הבא על חמותו - חייב עליה משום
חמותו, וכלתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואחות אשתו, ואשת איש, ונדה;
וכן הבא על אם חמיו ועל אם
חמותו.
רבי יוחנן בן נורי אומר: הבא על
חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו (שהיה נשוי בתה ובת בתה ואם חמיו שנשא את בת בנה);
אמרו לו: שלשתן שם אחד הן (בחד קרא כתיבי, ובחד לאו, הלכך אין חילוק חטאות ביניהם).
גמרא:
אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא:
רבי יוחנן בן נורי וסומכוס אמרו דבר אחד:
רבי יוחנן בן נורי - הא דאמרן;
סומכוס מאי היא?
דתנן [חולין
פ"ה מ"ג]:
(כריתות טו,א)
'שחטה ואת בת בתה, ואחר כך
שחט את בתה - סופג את הארבעים; סומכוס אומר משום רבי מאיר: סופג שמונים' (שחטה ואת בת בתה
לא עבד איסורא, ואחר כך שחט את
בתה של ראשונה; עכשיו נמצא ששחט שני אישורים: ראשונה אותו ואת בנו: ראשונה =
'אותו', 'ואת בנו' = השלישית [עברה אחת] ושניה: [עברה שניה] בנו ואותו: 'ובנו' = שניה, 'אותו' = שלישית; והילכך סופג שמונים לסומכוס אף על גב דשם אחד הן.)
אמר רבא: דלמא לא היא: עד כאן
לא קאמר רבי יוחנן בן נורי הכא אלא משום שמות מוחלקין, דמיקריא 'חמותו' ומיקריא
'אם חמותו' ומיקריא 'אם חמיו', אבל גבי אותו ואת בנו - דכולהו 'אותו ואת בנו'
מיקריין, דאין שמות מוחלקין - לא?
אמר רב נחמן בר יצחק: דלמא עד
כאן לא קאמר סומכוס אלא גבי אותו ואת בנו, דגופין מוחלקין (שמחמת ראשונה ושניה - באו אלו שני איסורים על השלישית), אבל הכא (אף על גב דעל ידי בתה ובת בתה ובת בנה נאסרה הזקנה
עליו שלשה איסורים) דאין גופין מוחלקין - אימא כרבי אבהו אמר
רבי יוחנן סבירא ליה, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: (ויקרא
יח,יז) [ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה] שארה הנה זמה היא - הכתוב עשאן לכולן זמה אחת (דאינו חייב על אשה ובתה ובת בתה ובת בנה בביאה אחת -
כמתניתין, אלא אחת, והיינו חמותו ואם חמותו ואם חמיו).
משנה:
אמר רבי עקיבא: שאלתי את רבן
גמליאל ואת רבי יהושע באיטליס (שוק) של עימאום (שם העיר), שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן
גמליאל: הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו מהו? חייב אחת על כולן או חייב
על כל אחת ואחת? (מפרש
בגמרא.)*
אמרו לו: לא שמענו, אבל שמענו 'הבא
על חמש נשיו נדות בהעלם אחת - שהוא חייב על כל אחת ואחת' ורואין אנו שהדברים
קל וחומר.
*[##
רבי עקיבא שאל כך משום שלמד את תשובת חכמים לרבי יוחנן בן נורי: 'רבי יוחנן בן נורי אומר: הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם
חמיו אמרו לו: שלשתן שם אחד הן' אם שלוש חמיות 'שם
אחד הן' – אולי גם שלש אחיות 'שם אחד הן'?]
גמרא:
היכי דמי? אילימא כדקתני - מאי
תיבעי ליה? הרי שמות מוחלקין (ששלשה
לאוין מוחלקין בהו) הרי גופין מוחלקין?
אלא הכי קתני: 'הבא על אחותו
שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו (כדמפרש
לקמיה: ברשיעא בר רשיעא) - מהו?: חייב אחת על כולן, או חייב על
כל אחת ואחת? מי אמרינן הרי שמות (לאוין) מוחלקין?
או דלמא הרי אין גופין מוחלקין?
אמרו לו: לא שמענו, אבל שמענו
הבא על חמש נשיו נדות בבת אחת שחייב על כל אחת ואחת משום נדה, וראינו שהדברים קל
וחומר: ומה הבא על חמש נשיו נדות בבת אחת - שהן שם אחת (לנדה לא תקרב – ויקרא יח,יט, ויקרא כ,יח) - חייב על כל אחת ואחת, אחותו
שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו, שהן שלשה שמות - אינו דין שיהא חייב על כל אחת
ואחת!
איכא למיפרך: מה לחמש נדות שכן
גופין מוחלקין?
אלא: אמר קרא (ויקרא
כ,יז) [ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את
ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם] ערות אחותו גלה [עונו ישא] (מפרש בפרק קמא (לעיל ב:) דאייתר ליה להא דרשא) - לחייב על
אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו.
אמר רב אדא בר אהבה: משכחת לה
ברשיעא בר רשיעא שבא על אמו, והוליד שתי בנות, וחזר ובא על אחת מהן והוליד בן, ובא
בנו על אחות אמו - שהיא אחותו - שהיא אחות אביו, דהוה ליה רשיעא בר רשיעא.
תנו רבנן: 'בא עליה (על אחת מכל העריות), וחזר ובא עליה, וחזר ובא עליה
(בהעלם אחת) - חייב על כל אחת ואחת, דברי
רבי אליעזר;
וחכמים אומרים: אינו חייב אלא
אחת;
ומודים חכמים לרבי אליעזר בבא
על חמש נשיו נדות בבת אחת (בהעלם
אחת) שהוא חייב על כל אחת ואחת, הואיל והוא גרם להן (להביא כל אחת חטאת, דהיינו חמש חטאות - הלכך הוא נמי
מייתי חמש חטאות; אבל חמש ביאות בערוה אחת בהעלם אחד - היא נמי לא מתיא אלא חד,
וכן הוא)'.
אמר רבא לרב נחמן: מי אמרינן
'הואיל והוא גרם להן'? והתניא [תופסתא כריתות פ" מ"י]: 'הוא בהעלם אחת (בין חמש ביאות בחמש עריות, בין חמש ביאות על כל אחת) והיא [בגירסת
רש"י: והן] בחמש העלמות, הוא אינו חייב
אלא אחת והיא חייבת על כל אחת ואחת'!?
(והן ה' העלמות.
שנודע לכל אחת בין כל ביאה וביאה מביאותיו - הוא אינו חייב אלא אחת על כל
אחת, והיא - כל אחת ואחת - חייבת חמש, דהיינו על כל ביאה וביאה;
אלמא אף על גב דהוא גרם לכל אחת להביא חמש חטאות - לא בעי הוא למייתי על כל חדא
אלא אחת!?
ואית ספרים דכתיב בהו הוא בהעלם אחת והיא בה' העלמות ובערוה אחת
מיירי; לשון נקייה הוא, ויש"ר כח"ו:)
אלא אימא 'הואיל וגופין
מוחלקין'.
איבעיא להו: קצר וקצר (קצר כגרוגרת בשבת וזה השיעור, חזר וקצר בהעלם אחד) - מה לי
אמר רבי אליעזר?: טעמא דרבי אליעזר התם משום דהוא דעבד תרתין, ואמטול להכי אמר
חייב על כל אחת ואחת, והכא נמי דעבד תרתין? או דלמא טעמיה דרבי אליעזר התם משום
דאי אפשר לו לערבן לביאות זו בזו, אמטול להכי אמר רבי אליעזר חייב על כל אחת ואחת,
אבל קצר כגרוגרת וחזר וקצר כגרוגרת בהעלם אחת - כיון דאפשר לו לערב שתי גרוגרות
בבת אחת, אינו חייב אלא אחת? מאי?
אמר רבה: טעמא דרבי אליעזר התם
משום דעבד תרתי, הכא נמי הא עבד תרתי.
ורב יוסף אמר: טעמא דרבי אליעזר
התם דאי אפשר לו לערבן (הילכך
חשיבי), אבל אפשר לו לערבן (אבל
קצירת שתי גרוגרות אפשר לערב ולקצור בבת אחת) אינו חייב אלא אחת.
איתיביה אביי לרבה: רבי אליעזר
מחייב על ולדי מלאכות במקום אבות מלאכות (שאם
עשה אב ותולדה בהעלם אחת - חייב שתים); - הא אב ואב בבת אחת (כגון קצר וקצר, דזו וזו אב מלאכה) פטור (מן אחת); ואי אמרת טעמא דרבי אליעזר משום דקעבד תרתי, אמאי פטור?
אמר מר בריה דרבנא: אנא ורב
נחומי בר זכריה תרגימנא: הכא במאי עסקינן (הא
דקתני 'רבי אליעזר כו' דדייקינן מינה 'הא אב ואב פטור')? בדלית (טרייל"א של גפן היא) המודלית על גבי תאינה (ותאנים בתאנה, ואין ענבים בגפן, והיה צריך לבצור הגפן
להסקה) וקצצן בבת אחת (וקצץ
בבת אחת פרי התאנה וזמורת הגפן, דחייב שתים: חדא אפרי דתאנה, דהיינו קוצר, וחדא
אזמורה, דתולדה דקוצר, דקיימא לן [שבת (דף עג:)] 'זומר וצריך לעצים תולדה דקוצר היא'), משום הכי מחייב רבי אליעזר (שתים אף על גב דבבת אחת): הואיל ושמות מוחלקין (זה אב וזו תולדה) וגופין מוחלקין (דשני אילנות הן).
דכוותה קצר וקצר היכי משכחת לה
דמיפטר (דדייקינן 'הא אב ואב פטור')?
כגון שקצר שתי גרוגרות בבת אחת (דהשתא לאו תרתין הוא דעבד, ובבת אחת עשאן, גופין ושמות
מוחלקין נמי ליכא), אבל קצר כגרוגרת וחזר וקצר כגרוגרת (דתרתין מלאכות עבד בהעלם אחת) – חייב (מחייב רבי אליעזר).
משנה:
ועוד שאלן רבי עקיבא: אבר
המדולדלת בבהמה (תלוש
רובה ומעורה במקצת) מהו (שיטמא משום אבר מן החי, כאילו נתלש לגמרי, דקיימא לן ב'העור והרוטב' (חולין
קכח:) דאבר מן החי מטמא כנבלה)?
אמרו לו: לא שמענו, אבל שמענו
אבר המדולדלת באדם שהוא טהור (אבר
הנתלש מן האדם לגמרי - מטמא כמת [בפרק 'העור והרוטב' (שם קכט)] והמדולדלת = שדבוק קצת – טהור.), וכך היו
(כריתות טו,ב)
המשך המשנה:
מוכי שחין (אבריהן נופלין) עושין בירושלים: הולך לו ערב פסח אצל
הרופא וחותכו עד שמניח בו כשערה (ולא
חותכו לגמרי: שלא יטמא אותו החותכו שנוגע בו בשעת פרישה), ותוחבו (לאבר) בסירא (בקוץ
המחובר לקרקע, או לכותל), ונמשך ממנו (והוא - החולה – נמשך, ונתלש האבר מאליו), והלה עושה פסחו והרופא עושה
פסחו (לא משום טהרה, שקודם לכן נמי טהור,
אלא שלא יהא מאוס ברגל באבר המדולדל), ורואין אנו שהדברים קל וחומר (מפרש בגמרא: אדם שמטמא מחיים = שמקבל טומאה מחיים,
ואפילו הכי לא מטמא אבר המדולדל - קל וחומר בהמה שאינה מקבלת טומאה מחיים).
גמרא:
תנן התם [דומה
למכשירין פ"א מ"ה]: 'המוחק את הכרישה (כותש את הקפלוט שקורין פור"ש) והסוחט (מים ש)בשערו (כגון
יוצא מבית המרחץ ומסתפג באלונטית) ובכסותו - משקה שבתוכו (שבתוך הכרישה) אינם בכי יותן (דלא חשיבי מידי הואיל ובלועין הן) והיוצאין ממנו הרי הן בכי יותן
(אם נפלו על הזרעים)';
אמר שמואל: וכרישה עצמה (לאחר שיצאו ממנו המשקין) הוכשרה (אף על פי שלא נגעה בהן אחר יציאתן); מאי טעמא? - בשעת פרישה ממנו הוכשרה.
והתנן 'ערב פסח הולך לו אצל כו',
ואי אמרת 'בשעת פרישתן הוכשר' - הא איכא נמי ההוא אבר המדולדל, בשעת פרישתו מאדם
נטמייה לאדם (למוכי שחין)?
כדקאמר רב יוסף: בניתזין בכל
כחן (שמשך עצמו בכח ונתלש בכח וליכא
נגיעה בשעת פרישה) - הכא נמי בניתזין בכל כחן. (אבל מי כרישה יוצאין בנחת, ולאחר שיצאו ממנה - חשובין
הן מיד, וקודם שיפלו לארץ נוגעין בה בשעת פרישה.)
והיכא איתמר דרב יוסף?
אהא: 'זב וטמא מת שהיו
מהלכים, וירדו עליהם (על
בגדיהן) גשמים - אף על פי שסוחטין (הזב בעצמו החליק כסותו כלפי מטה שיפלו המים) מצד העליון לצד התחתון - (אותן המשקין היורדין בבגד מלמעלה למטה) טהורים (ואין מטמאין אדם הנוגע בהן) שאין מחשבין (לפי שאינן חשובין הואיל ועומדין ליבלע בשפה התחתונה של
בגד) אלא שיצאו מכולן (והא
דכתיב בסיפא 'אלא לאחר שיצאו מגופו' - לא גרסינן לה); יצאו מכולן הרי מכשירין (אם נפלו על הזרעים וטהורין שאינן מטמאין את הזרעים אלא
אם כן הזב נוגע בהן לאחר שיצאו מכולו).
אמר רב יוסף: בניתזין בכל כחן.
משנה:
ועוד שאלן רבי עקיבא: השוחט
חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחת מהו? חייב על כל אחת ואחת או אחת על כולן?
אמרו לו: לא שמענו.
אמר רבי יהושע: שמעתי באוכל
מזבח אחד מחמשה תמחויין בהעלם אחת שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה (על כל תמחוי אם אכלן קודם זריקת דמים), ורואה אני
שהדברים קל וחומר (מפרש
בגמרא).
אמר רבי שמעון: לא כך שאלו רבי
עקיבא, אלא באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחת מהו? חייב אחת על כולן או חייב על כל
אחת ואחת?
אמרו לו: לא שמענו.
אמר רבי יהושע: שמעתי באוכל
מזבח אחד בחמשה תמחויין בהעלם אחת שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה, ורואה אני
שהדברים קל וחומר.
אמר לו רבי עקיבא: אם הלכה (שקבלת מרבך שחייב על כל אחד מן הזבחים) – נקבל (נקבלנה ממך), אם לדין (שאתה למד אותה מקל וחומר ממעילה) - יש תשובה.
אמר לו: השב!
אמר: ולא אם אמרת במעילה שעשה
בה את המאכיל כאוכל (שאם
נתן אוכל הקדש לחבירו - חייב כאילו אכלה הוא עצמו, דקיימא לן המוציא הקדש לחולין -
הוא מעל, ולא מי שניתן לו) ואת המהנה כנהנה (במידי דלאו בר אכילה), צירף את המעילה לזמן מרובה (שאם נהנה היום בחצי פרוטה ומכאן עד שלש שנים חצי פרוטה
- מצטרפות לקרבן; ולקמן בפרק 'ספק אכל חלב' (דף יח:) מפיק לה מ[ויקרא ה,טו] 'תמעול
מעל – ריבה') - תאמר בנותר שאין בו אחת מאלו?
[## תשובת רבי עקיבא – רק לפי רבי שמעון, שהרי עוסק בנותר, ולפי
תנא קמא רבי עקיבא שאל על שחוטי חוץ.]
גמרא:
מאי קשיא ליה לרבי שמעון (מה ראייה לשוחט בחוץ מאוכל זבח לפני זריקה)?
הכי קא קשיא ליה: מה ראיה לשוחט
מאוכל? מה לאוכל שכן נהנה?
אלא כך שאלו: האוכל נותר
מחמשה זבחים בהעלם אחת מהו? חייב בכל אחת ואחת או אחת על כולן?
אמרו לו: לא שמענו.
אמר רבי יהושע: שמעתי באוכל
מזבח אחד מחמשה תמחויין בהעלם אחת שחייב על כל אחת ואחת משום מעילה ורואה אני
שהדברים קל וחומר: מה מזבח אחד שאין
גופין מוחלקין חייב על כל אחת ואחת משום תמחויין מוחלקין, חמשה זבחים - דגופין
מוחלקין - לא כל שכן!
אמר רבי שמעון: לא כך שאלו, אלא
באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחת – מהו? חייב אחת על כולן? או חייב על כל אחת
ואחת?
אמרו לו: לא שמענו.
רבי יהושע אומר: שמעתי באוכל
מזבח אחד בחמשה תמחויין שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה, ורואה אני שהדברים
קל וחומר.
אמר לו רבי עקיבא: אם הלכה נקבל
כו'...
קיבלה רבי יהושע להא תשובה מרבי
עקיבא או לא?
תא שמע, דתניא: 'אכל חמש חתיכות נותר מזבח אחד בהעלם אחת בחמשה
תמחויין - אינו מביא אלא חטאת אחת, ועל לא הודע שלהן (שהיו חמש חתיכות נותר וחמש חתיכות כשרות לפניו, ואין ידוע איזו אכל: אם
החמש של נותר אם החמש כשרות) אינו מביא אלא
אשם תלוי אחת;
מחמשה תמחויין בחמש העלמות (ומזֶבח אחד אכל נותר) - מביא חטאת על
כל אחת ואחת (משום
נותר, דהעלמות מחלקין), ועל לא הודע
שלהן מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת;
מחמשה זבחים (אכל
נותר) בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת
(הואיל וגופים מוחלקין);
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אפילו אכל חמש חתיכות מחמשה זבחים
בהעלם אחת - אינו מביא אלא חטאת אחת, ועל ספיקן אין מביא אלא אשם תלוי אחת;
כללו של דבר: כל שחלוקין בחטאות חלוקין באשמות
(רבי יוסי ורבי אליעזר [בתוסתא
כריתות פ"ב מ,ט] סבירא להו כרבי עקיבא דמתניתא
דרבי שמעון.)
(אתאן לתנא קמא דאיירי רישא בחמש חתיכות נותר מזבח אחד,
והכי קאמר: לגבי מעילה מודינא דתמחויין מחלקין:) אכל חמש חתיכות בחמשה תמחויין מזבח אחד לפני זריקת דמים אפילו
בהעלם אחת - חייב על כל אחת ואחת משום מעילה (לפני זריקת דמים. שייכא מעילה אבל נזרק הדם דהיתה לה שעת היתר לכהנים שוב
אין בו מעילה וכן מפורש במנחות בפרק התכלת (דף מז:))' -
(כריתות טז,א)
ואילו 'על ספיקו מביא אשם תלוי'
לא קתני (בסיפא גבי מעילה); מני הא (כלומר: תנא קמא מני)? אילימא רבי עקיבא - ליתני נמי
סיפא 'ועל ספיקן מביא אשם תלוי', דהתנן (בפרק
'דם שחיטה' (משנה ב, לקמן כב.)): 'רבי עקיבא מחייב על ספק מעילה אשם
תלוי'! אלא - לאו רבי יהושע היא, וקתני 'בחמש העלמות מביא חמש חטאות',
ושמע מינה קיבלה מיניה (העלמות
הוא דמחלקין, אבל זבחים לא, ושמע מינה הדר ביה רבי יהושע)!?
אלא אדרבה: מסיפא, דקתני 'מחמשה
זבחים אפילו בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת' - שמע מינה לא קיבלה מיניה!?
ואלא מאי אית למימר? (מיהא ברייתא) תנאי היא (בתמיה, כלומר: מאי בעית למשמע מהך ברייתא? תנאי היא)!: דאיכא תנא דקיבלה ואיכא תנא
דלא קיבלה (תנא קמא, דקתני העלמות - דמשמע
דהעלמות מחלקין, ולא זבחים, אית ליה דקיבלה רבי יהושע והדר ביה; והאי דקתני 'חמשה
זבחים בהעלם אחד חייב על כל אחד ואחד' - תנא אחרינא הוא, ואית ליה דלא קיבלה!)? (אפילו הא לא פשטת מינה דתנאי היא ד)אפילו תימא
רבי עקיבא היא, והאי תנא (תנא
קמא- אליבא דרבי עקיבא קאי, מדקתני העלמות, דמשמע העלמות ולא זבחים; ודקא קשיא לך
דלא תניא אשם תלוי אספק מעילות) סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא:
סבר לה כותיה בהעלמה, ופליג עליה במעילות (והאי
דקתני מחמשה זבחים בהעלם אחד חייב על כל אחד - תנא אחרינא הוא, ורבי יהושע היא).
היכי דמי חמש מעילות [בחמשה
תמחויים]?
אמר שמואל: כאותה ששנינו: חמשה
דברים בעולה מצטרפין (לענין
כזית להעלותן בחוץ: שאם העלן - חייב כרת; ולהכי נקט 'עולה': דבשאר זבחים לא מצטרף
בשר, לפי שאינן כליל): הבשר, והחלב, והיין, והסלת, והשמן (הכא נמי שאכל מחמשה דברים הללו).
חזקיה אמר: כגון שאכל מחמשה
אברים;
ריש לקיש אמר: אפילו תימא באבר
אחד, משכחת לה בכתף (בכתף
יש חמשה אברים: הפרסה, והעצם התחתון עד הארכובה, ושני עצמות לבד מן הכתף);
רבי יצחק נפחא אמר: כגון שאכל
בחמשה מיני קדירה (כגון:
כרישין, ובצלים, וכרוב, ודלעת, ולפת, ואכלן כזה עצמו וכזה עצמו);
רבי יוחנן אמר: כגון שאכל בחמה טעמים (צלי,
ומבושל, כבוש, שלוק, וצלי קדר).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שבדף הבית : www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use to the address at www.geocities.com/yeshol