דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
לזכר אמי מורתי חנה
הולנדר ז"ל נפטרה ד אלול תשס"ב
כריתות דף יד
(כריתות יג,ב)
משנה:
יש אוכל אכילה אחת וחייבין עליה
ארבעה חטאות ואשם (מעילה) אחד: טמא
שאכל חלב, והיה נותר, מן המוקדשין, ביום הכפורים (חד משום דאכל קדש בטומאה, וחד משום חלב, וחד משום נותר, וחד משום
יוה"כ);
רבי מאיר אומר: אם היה שבת
והוציאו – חייב!
אמרו לו: אינו מן השם (דאין חיוב זה משום אכילה).
(כריתות יד,א)
גמרא:
נימא אית ליה לרבי מאיר [וכן לת"ק] איסור חל על איסור?
נהי דאיסור חל על איסור לית
ליה, איסור כולל ואיסור מוסיף אית ליה (נהי
דאיסור גרידא חל על איסור לית ליה, כגון: האוכל נבלת בהמה טמאה אינו חייב
משום נבלה, דהיינו 'איסור גרידא', דליכא לא כולל ולא מוסיף):
* טהור מעיקרא לא אסור אלא בחלב
[וחייב חטאת אחת];
* הוה ליה טמא; מיגו דנאסר
בחתיכות טהורות - איתוסף ביה נמי איסורא עילוי חלב (משום טומאה, והיינו 'כולל': דלא איתוסף איסורא אחפצא, אלא אגברא
איתוסף איסורא לגבי אחריני - כייל נמי להאי באיסורא) [וחייב
חטאת שניה];
* וחלב מעיקרא לא אסור אלא
באכילה, אקדשיה - מיגו דאיתוסף ביה איסורא דהנאה (היינו מוסיף: דאיתוסף איסורא אחפצא) - איתוסף ביה לגבי חלב [וחייב אשם];
* ואכתי להדיוט הוא אסור, אבל
לגבוה שרי; הוה ליה נותר, מיגו דאיתוסף איסורא לגבי גבוה (נותר נמי איסור מוסיף) - איתוסף ביה לגבי הדיוט [וחייב חטאת שלישית];
חל עליה יום הכפורים, מיגו
דאיתוסף ביה איסור לגבי חולין - איתוסף ביה לגבי גבוה [וחייב
חטאת רביעית] (יום הכפורים אסור כולל,
דאיתוסף איסורא אגברא אמידי דמשתרי ליה עד השתא).
ונתני חמש חטאות ונוקמה כגון
דאכל כזית פיגול?
בחדא בהמה קמיירי, בשתי בהמות
לא קמיירי, ונותר ופיגול בחדא בהמה לא משכחת לה (דפיגול אינו אלא בארבע עבודות של דם, הילכך מדפגלה - לא חזיא לא לאכילת
אדם ולא לאכילת מזבח, הלכך לא חייל עליה 'נותר').
אלמה לא?: משכחת לה כגון שהעלה
אבר פיגול לגבי מזבח דפקע פיגוליה מיניה (דקדשהו
מזבח בעבודה) והוה ליה נותר, וכדאמר עולא (טעמיה דעולא מפרש בזבחים (דף מג.)): קומץ פיגול שהעלה לגבי מזבח -
פקע פיגולו ממנו והוה ליה נותר?
באבר אחד קא מיירי, בשני אברים
לא קמיירי, ונותר ופיגול בחד אבר לא משכחת לה.
אלמה לא?: משכחת לה כגון שהעלה
אבר פיגול לגבי מזבח דפלגיה אנחיה על גבי מזבח ופלגיה מאבראי דמזבח: דההוא דמזבח
פקע פיגול, והוה ליה נותר, וכדאמר עולא 'קומץ פיגול שהעלה על המזבח פקע פיגולו
ממנו והוי ליה נותר'?
אמר ליה: לא! אי רובא דמזבח -
שדייה (לכולו אבר) למזבח (והוי כוליה נותר כו'); רובא דבראי - שדייה לבראי!
תפשוט דבעי רמי בר חמא 'הלכו
באברים אחר הרוב או לא'! (האי
בעיא בפרק 'בהמה המקשה' (חולין ע.))
אלא בכזית אחד (חלב דאיסור) קמיירי, בשני זיתים (חלב) לא קא מיירי.
ולא? והקתני יום הכפורים, וביום
הכפורים כותבת דמחייב, וכותבת אית ביה שני זיתים (דכך בית הבליעה מחזיק)!
אמר רבי זירא: כגון שאכל כוליא
בחלבה (דאאכילת חלב מחייב שלש חטאות ואשם,
וגורם נמי להשלמת אכילת כותבת, וזית של כוליא משלים לכותבת; הילכך לא תנא 'פגול':
דבשני זיתי חלב לא קמיירי, ואי תימא לוקים - כגון שהעלה זית של כוליא אמזבח, דהוה
חלב פיגול ולכוליא נותר - אם כן לא מהני נותר אזית דחלב, ואנן בעינן דליהוי חד
אכולהו דאכילה קתני, דהיינו כזית).
(גליון) אלא בכזית אחד מיירי ואי אנחיה לפלגיה דזית אמזבח - אין
'הקטרה' בפחות מכזית
כגון שאכל כוליא בחלבה. ואם נפשך לומר ליחייב
אכוליא משום פיגול, ואחלבה משום נותר - לא מצי למימר הכי: ד'טמא שאכל' קתני: דבחלב
עצמו בעי לאוקומי לכולהו איסורי - פירוש מורי
רב פפא אמר: (להכי לא תנא פיגול: דלא מיירי בשני זיתי חלב; ודקא
קשיא לך 'כותבת' -) כגון דמלייה (לחלב) בתמרי (והשלימו
לככותבת).
רב אדא בר אחא מתני 'חמש
חטאות', ומתריץ לה כגון דאכל כזית פיגול (מבהמה
אחרת בהדה), ולא משני כהני שינויי דקא משנינן.
ונתני שש חטאות, ונוקמה כגון
דאכל כזית דם?
בחדא אכילה קא מיירי, בשתי
אכילות לא קא מיירי, ושיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים.
רבי מאיר אומר [אם היה שבת והוציאו – חייב! אמרו לו: אינו מן השם]:
ונתני 'אם הוציאו חייב' (דהא יום הכפורים הוא), מאי טעמא קתני 'אם היתה
שבת'?
אמר רפרם: זאת אומרת: עירוב
והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליום הכפורים.
ממאי? דלמא יש עירוב והוצאה
ליום הכפורים, והכי קתני: אם היתה שבת והוציאו חייב אף משום שבת ויום הכפורים?
אלא אי איתמר דרפרם - על הדא
איתמר: דתניא (ויקרא טז,כא) [וסמך
אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם
לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר] ושלח ביד איש עתי איש [המדברה]
'איש' - להכשיר את הזר;
'עתי' - אפילו בטומאה ואפילו בשבת;
'עתי' - במזומן (שיזמנוהו מאתמול להוליך השעיר);
קתני 'עתי אפילו בשבת' - אמר רפרם: זאת אומרת (מדקתני 'אפילו בשבת') עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב
והוצאה ליום הכפורים (דאם
יש איסור הוצאה ליום הכפורים - אמאי איצטריך לרבויי שבת? הא דחי יום הכפורים, והוא
הדין לשבת?);
ממאי? (דילמא מיום הכפורים לא שמעינן לשבת) שאני שעיר המשתלח דהכשירו ביום הכפורים
בכך (דומיא דתמידין שקריבין בשבת)!?
אלא דרפרם ברותא היא.
משנה:
יש בא ביאה אחת וחייב עליה שש
חטאות.
כיצד?
הבא על בתו חייב עליה משום בתו,
ואחותו (שבא על אמו והולידה), אשת אחיו (שנשאת לו קודם לכן), ואשת אחי אביו (ולאחר מיתתו נשאה אחי אביו), ואשת איש, ונדה (ובא זה אביה עליה בנדתה).
(כריתות יד,ב)
גמרא:
והא לית ליה לרבי מאיר איסור חל
על איסור (דהא לא בעינן לאוקומי לעיל אלא
באיסור כולל ומוסיף)?
נהי דאיסור חל על איסור לית,
ליה איסור מוסיף ואיסור כולל אית ליה: כגון שבא על אמו, והוליד בת - דאיסור בתו
ואחותו בהדי הדדי אתי;
נשאת לאחיו, מיגו דאיתוסף איסור
לגבי אחין (משום אשת אח) - איתוסף איסורא לגבי דידיה;
נשאת לאחי אביו, מיגו דאיתוסף
איסורא לגבי שאר אחי אביו (ולגבי
אחיו משום אשת אחי האב; לישנא אחרינא: הכי גרסינן: מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בני
אחי אביו משום אשת אב) - איתוסף לגבי דידיה;
הוה ליה אשת איש, מיגו דאיתוסף
איסור לגבי עלמא - איתוסף נמי לגבי דידיה;
הוה ליה נדה, מיגו דאיתוסף
איסור לגבי בעלה - איתוסף נמי לגבי דידיה.
משנה:
הבא על בת בתו - חייב עליה משום
בת בתו, וכלתו (שנשאה בנו), ואשת אחיו (שמת בנו ונשאה אחיו של זה), ואשת אחי אביו (שמת אחיו, ונשאה אחי אביו), <ואחות אשתו (שהיה נשוי את בת חתנו, שהיא אחות בת בתו מן האב, כגון:
שהיתה לו בת מאשה אחרת, ונשאה זה האב - חמיו של בעל בתו, וכשבא זה על בתו של חתנו
- שהיא לו בת בתו - היתה אחות אשתו
רבי יוסי אומר: אם עבר זקן (אביו של זה) ונשאה (ואחר כך בא עליה זה) - חייב עליה (אף) משום אשת
אב;
וכן הבא על בת אשתו (חייב עליה משום בת אשתו, וכלתו, ואשת אחיו כו') ועל בת בתה
(חייב עליה משום כל אלה).
*אביו
של זה
|
הוא=זה
|
בת----חתן----אשה שניה
| |
בת <---אחות--> בת
גמרא:
קתני 'חייב עליה משום אשת אב'
- מי שריא ליה (לאביו של זה? והא אשת אחיו היא,
דהא מחייבינן ליה לבנו משום אשת אחי אביו - אלמא אסירא ליה לאביו משום אשת אח,
ואין לו אישות בה, ואמאי קאמר רבי יוסי 'חייב עליה משום אשת אב')?
אמר רבי יוחנן: כגון שנפלה לו
ליבום (מאחיו שמת בלא בנים ובא הוא ליבמה).
אי הכי מאי עבר (הא שפיר עבד, דאינה אסורה עליו משום איסור ערוה; ואם
תאמר כלתו היא, דהא מחייבינן לבריה משום אשת אח - לאו פירכא היא, דאיכא לאוקומה
דאשת אחיו של בנו מאמו היא, ולאו כלתו של אב היא, אלא אשת חורגו - ומותרת לו)?
אמר רבי יעקב: שעבר משום כלת
בנו (שהיא) שניה (מדברי סופרים, דהא חייבנו לבריה משום כלתו; והוא הדין נמי דמצי לתרוצי
דעבר משום בת בת בנו שהיא שניה, אלא חדא מינייהו נקט), כדתניא: 'כלתו ערוה, כלת
בנו שניה'.
'וכן אתה מוצא בבת בנו ובבת
בן בנו עד סוף כל הדורות' - ומי אית ליה לרבי יוסי איסור חל על איסור? והא תנן
[סנהדרין פ"ט מ"ד]: 'עבר עבירה שיש בה שתי מיתות -
נידון בחמורה; רבי יוסי אומר: נידון בזיקה ראשונה שבאה עליו (ולא באחרונה, דאין איסור חל על איסור)', ותניא [דומה
לתוספתא סנהדרין פ"יב מ"ב, בשם רבי יהודה במקום רבי יוסי]: 'כיצד אמר רבי יוסי 'נידון
בזיקה ראשונה'? חמותו ונעשת אשת איש - נידון משום חמותו (חמותו ואשת איש, איכא שריפה וחנק, ושריפה חמורה מחנק), אשת איש ונעשת חמותו - נידון
משום אשת איש'.
אמר רבי אבהו: מודה רבי יוסי
באיסור מוסיף;
וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן:
מודה רבי יוסי באיסור מוסיף (מודה
רבי יוסי במתניתין דאיכא איסור מוסיף, הוא הדין לכולל ובת אחת, כדמפרש לקמן; הלכך:
חמותו ונעשית אשת איש - אף על גב דאיכא איסור מוסיף: דאיתוסף איסורא דאשת איש
אכולי עלמא - אפילו הכי נידון בחמותו, משום דחמורה היא, אבל אשת איש ונעשית חמותו
- ליכא לא כולל ולא מוסיף).
מאי איסור מוסיף איכא הכא (בבת בתו ועבר אביו ונשאה, דליתוסף איסור אשת אב אהאי)?
(כגון) דאיכא ברא לסבא (ואחיו של זה הוא); מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בריה (משום אשת אב) - איתוסף איסורא לגבי דידיה.
משנה:
הבא על חמותו - חייב עליה משום
חמותו, וכלתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואחות אשתו, ואשת איש, ונדה;
וכן הבא על אם חמיו ועל אם
חמותו.
רבי יוחנן בן נורי אומר: הבא על
חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו (שהיה נשוי בתה ובת בתה ואם חמיו שנשא את בת בנה);
אמרו לו: שלשתן שם אחד הן (בחד קרא כתיבי, ובחד לאו, הלכך אין חילוק חטאות ביניהם).
גמרא:
אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא:
רבי יוחנן בן נורי וסומכוס אמרו דבר אחד:
רבי יוחנן בן נורי - הא דאמרן;
סומכוס מאי היא?
דתנן [חולין
פ"ה מ"ג]:
(כריתות טו,א)
'שחטה ואת בת בתה, ואחר כך
שחט את בתה - סופג את הארבעים; סומכוס אומר משום רבי מאיר: סופג שמונים' (שחטה ואת בת בתה
לא עבד איסורא, ואחר כך שחט את
בתה של ראשונה; עכשיו נמצא ששחט שני אישורים: ראשונה אותו ואת בנו: ראשונה =
'אותו', 'ואת בנו' = השלישית [עברה אחת] ושניה: [עברה שניה] בנו ואותו: 'ובנו' = שניה, 'אותו' = שלישית; והילכך סופג שמונים לסומכוס אף על גב דשם אחד הן.)
אמר רבא: דלמא לא היא: עד כאן לא
קאמר רבי יוחנן בן נורי הכא אלא משום שמות מוחלקין, דמיקריא 'חמותו' ומיקריא 'אם
חמותו' ומיקריא 'אם חמיו', אבל גבי אותו ואת בנו - דכולהו 'אותו ואת בנו' מיקריין,
דאין שמות מוחלקין - לא?
אמר רב נחמן בר יצחק: דלמא עד
כאן לא קאמר סומכוס אלא גבי אותו ואת בנו, דגופין מוחלקין (שמחמת ראשונה ושניה - באו אלו שני איסורים על השלישית), אבל הכא (אף על גב דעל ידי בתה ובת בתה ובת בנה נאסרה הזקנה
עליו שלשה איסורים) דאין גופין מוחלקין - אימא כרבי אבהו
אמר רבי יוחנן סבירא ליה, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: (ויקרא
יח,יז) [ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה] שארה הנה זמה היא - הכתוב עשאן לכולן זמה אחת (דאינו חייב על אשה ובתה ובת בתה ובת בנה בביאה אחת -
כמתניתין, אלא אחת, והיינו חמותו ואם חמותו ואם חמיו).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים
[] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות
שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol