דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
בכורות דף נה
(בכורות נד,ב)
היו בין אלו לאלו שלשים ושנים מיל אין מצטרפין [היו לו באמצע - מביא ומעשרן
באמצע]:
שלשים ושנים הוא דאין מצטרפין, הא בציר מהכי מצטרפין? והא
קתני ט"ז מיל (הוא דמצטרפין), טפי לא!?
משום דקא בעי למיתנא סיפא: 'היו לו באמצע מביא ומעשרן
באמצע'.
וכמה (יהא לו בצדדין ובאמצע שיצטרפו)?
אמר רב: חמש מכאן וחמש מכאן וחמש מאמצע (מצטרפות ומביאן לתוך דיר א' ומעשרן והחמש הנותרות בדיר מצטרפות לגורן אחר
כשיולדו לו עוד טלאים; אבל אי הוי הנך דצד האחת קרובות לאמצעיות בתוך ט"ז מיל
ואותן שבצד שני רחוקות יותר מט"ז מיל - אותן הרחוקות פטורות לגמרי ואינן
צריכות להמתין עד שיולדו לו עוד טלאים להצטרף לגורן אחר), דהני חמש
חזיא להכא וחזיא להכא (דכל צד דמצטרפת להו - איכא שיעור
מעשר, אבל אם יש מכאן חמש ומכאן ארבע ובאמצע חמש - אין הארבע מצטרפות, ואין צריכות
להמתין לגורן אחר);
ושמואל אמר: אפילו חמש מכאן וחמש מכאן ואחד באמצע (אף על גב דהך חדא לא חזיא למנינא) - חזינן לרועה כמאן דקאי הכא וקרינן
ביה 'מונה' (הואיל ורועה, אורחיה למיזל התם ואיתויי - הויא כמאן
דקאי התם, וקרינא ביה 'מונה', וכל שכן ארבע מכאן וחמש מכאן ואחת באמצע דהך חזיא
לצירופא דמניינא).
(בכורות נה,א)
מיתיבי: 'היה לו חמש בכפר חנניה וחמש בכפר עותני - אין
מצטרפות עד שיהא לו אחת בציפורי' (מכפר
עותני לכפר חנניה שנים ושלשים מילין וציפורי מצרפתן באמצע) - תיובתא
דרב!?
תרגמה שמואל אליבא דרב: (דהא
דקתני 'אחת באמצע' - לאו ארישא קאי, דאיירי בחמש, אלא) כגון שהיו
תשע מכאן ותשע מכאן ואחת באמצע, דההיא חזיא להכא וחזיא להכא.
אמר רב פפא: ולשמואל (דלא
בעי דתיהוי אמצעית חזייא לצירוף המנין) - אפילו רועה (יש
לו דירה באמצע ואין לו שום בהמה לצרפן) מצרפן, ואפילו כליו של רועה (מונחין באותו כפר) מצרפן (הואיל וסופו דרועה למיזל התם
ומשקליה, וקרינן ביה 'מונה')!
בעי רב אשי: כלבא דרועה מאי? כיון דקרי ליה ואתי (ולא מיצטריך רועה מיזל התם, ולא קרינא ביה 'מונה') - לא
מצטרפי? או דלמא זימנין דלא אתי ומצטרך איהו למיזל ואתייה?
תיקו.
ר"מ אומר הירדן מפסיק למעשר בהמה:
אמר רבי אמי: לא שנו אלא שאין שם גשר, אבל יש שם גשר - גשר
מצרפן; אלמא משום דלא מיקרבן הוא (שאין יכולים לילך זו אצל זו, לא
הבהמות ולא רועה).
מיתיבי: 'היו לו בשני עברי הירדן אילך ואילך, או בשני
אבטילאות (קונטריד"ש [חבלי ארץ]: שני אפרכיות ובמלכות אחת), כגון של נמר ונמורי (שני אבטילאות) - אין מצטרפין (אף
על גב דסמוכות זו לזו במיל אחד), ואין צריך לומר חוצה לארץ וארץ';
והא חוצה לארץ וארץ כמקום שיש גשר דמי (דהא אין שם נהר),
וקתני '(דחוצה לארץ וא"י, ואפילו כולן עומדות בתוך מיל, אלא שזו בארץ וזו
בח"ל) לא מצטרפין'!?
אלא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: היינו טעמיה דרבי
מאיר: דאמר קרא (בספר יהושע [יח,כ] בגבול אחד מן השבטים) והירדן יגבול אותו לפאת קדמה [זאת נחלת בני
בנימן לגבולתיה סביב למשפחתם] - הכתוב עשאו גבול בפני עצמו;
אלא מעתה, (כל דכתיב בנחלת השבטים) '
ותאר הגבול' (יהושע טו, פסוקים ט,יא,יד) 'ועלה
הגבול' [יהושע טו פסוקים ו,ז,ח; פרק יח,יב] הכי
נמי הכתוב עשאו גבול בפני עצמו (דכל שבט ושבט גבול בפני עצמו, ואם
יש לו בנחלת שבט זה ובנחלת שבט זה - אין מצטרפין ואפילו בתוך ששה עשר מיל)?
שאני התם, דאמר קרא (במדבר
לד,יב) '[וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח]
זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב': כולה ארץ ישראל גבול אחד היא (אם כן אמאי נקט 'חוצה לארץ וארץ' לאחר שמנאן כולן? - עשאוה ארץ אחת).
אי הכי - ירדן נמי?
'ארץ' ולא ירדן (כתיב בקרא זאת
תהיה לכם הארץ לגבולותיה: דארץ חשיב חד, ולא גבולות דירדן).
בשלמא לרבי חייא בר אבא, היינו דקתני 'ירדן', אלא לרבי
אמי (דאמר משום דמירחקו) - ליתנינהו לכולהו נהרות (כל
הנהרות מפסיקין)?
קשיא.
כתנאי (אי ירדן חשוב 'ארץ כנען', ולא
יפסיק, אי לא): (במדבר לג,י) [דבר אל בני ישראל ואמרת
אלהם] כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען: 'ארצה' =
ארץ כנען, ולא 'הירדן' = ארץ כנען - דברי רבי יהודה
בן בתירה; רבי שמעון בן יוחי אומר: הרי הוא אומר (במדבר
לד,טו) [שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם] מעבר
לירדן ירחו קדמה מזרחה מה ירחו ארץ כנען - אף ירדן ארץ כנען'.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אין ירדן אלא מבית ירחו
ולמטה (אבל כל מה דמשיך למעלה מיריחו - לא 'ירדן' הוא, דבטל חשיבותו, שמתערב
בימים גדולים).
למאי הלכתא?: אילימא לנודר (דהנודר
"מן הירדן" יהא מותר לשתות מיריחו ולמעלה) - הלך אחר
לשון בני אדם, וכל היכא דקרו ליה 'ירדן' איתסר ליה! אלא למעשר בהמה.
תניא נמי הכי: 'ירדן יוצא ממערת פמייס, ומהלך בימה של
סיבכי ובימה של טבריא ובימה של סדום, והולך ונופל לים הגדול, ואין 'ירדן' אלא מבית
יריחו ולמטה'. [עיין תוספות, ולא נהיר;
ונראה שהכוונה: מצפון ליריחו לא היה הירדן גבול ארץ ישראל בימי משה ויהושע, שהרי
ממזרח לירדן מצפון ליריחו ישבו בני ראובן וגד ומנשה!]
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמו 'ירדן'?
- ; שיורד מדן (שם
מקום).
אמר ליה רבי אבא לרב אשי: אתון - מהתם (מדוקיא דשמא 'ירדן') מתניתו לה, אנן - מהכא מתנינן לה: (יהושע
יט,מז)[ ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם
וילכדו אותה ויכו אותה לפי חרב וירשו אותה וישבו בה] ויקראו
לו ללשם דן בשם דן אביהם, ואמר רבי יצחק: 'לשם זו פמייס', ותניא: 'יוצא
ירדן ממערת פמייס' (אלמא מדן אתי).
אמר רב כהנא: זכרותיה דירדנא (עיקרו
של ירדן) ממערת
פמייס: היכא דאמר "לא שתינא מים ממערת פמייס" איתסר ליה בכוליה ירדנא; זכרותא דדמא - כבדא (עיקר הדם הוי כבד);
כדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: כבד שנימוח - מטמא (באהל) ברביעית (בתורת דם המת);
זכרותא דמיא – פרת, דאמר רב יהודה אמר רב: הנודר ממימי
פרת אסור בכל מימות שבעולם.
היכי דמי? אילימא דאמר "לא שתינא ממימי דפרת" -
מי פרת הוא דלא שתינא (מים הנקראים 'פרת' קאמר, והלך אחר
לשון בני אדם, דאדם הנודר אין דעתו אלא אחר שם שהוא רגיל לקרות לאותו מקום), הא
מנהרא אחרינא שתינא! אלא דאמר "לא שתינא ממים דאתו מפרת", דאמר רב יהודה
אמר רב: כל הנהרות (שבעולם) למטה משלש
נהרות (חדקל ופישון וגיחון) (שכל הנהרות שבעולם באים משם),
ושלש נהרות למטה מפרת.
והאיכא
(בכורות נה,ב)
עינתא דמידליין (עינות המים הנובעות בהרים רמים,
והנהו הוו גבוהים מפרת, והיכי אתו מפרת)?
אמר רב משרשיא: הנהו – 'סולמי דפרת' נינהו (מקלחין תחת הקרקע, ועולין בהרים כמו סולם).
והא כתיב (בראשית ב,יד)
[ושם
הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור] והנהר הרביעי הוא פרת (דכחד מינייהו [מארבעת הנהרות] חשיב להו, ואת אמרת דמיניה
קאתו)?
אמר רב נחמן בר יצחק ואיתימא רב אחא בר יעקב: הוא פרת
דמעיקרא (הוא פרת הנזכר למעלה [פסוק י]:
ונהר יוצא מעדן וגו' [ומשם
יפרד והיה לאבעה ראשים] שהשלשה נפרדין ממנו).
תניא: 'רבי מאיר אומר: 'יובל' שמו (של פרת), שנאמר (ירמיהו טז,ח) והיה
כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו [ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא
ידאג ולא ימיש מעשות פרי] (בעץ
החיים מישתעי קרא: ועץ החיים - בגן עדן הוא, ופרת הוא המשקה גן עדן)
ולמה נקרא שמו 'פרת'? - שמימיו פרים ורבים (שגדל
ורבה בלא שום מטר)'.
מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: נהרא מכיפיה [הערוך: מסלע שמשם הוא נובע] מיבריך [ולא ממימי המטר].
ופליגא דרב, דאמר רב אמי אמר רב: מיטרא במערבא - סהדא רבה
פרת (פרת יורד מארץ ישראל לבבל, וכשהגשמים יורדין בארץ ישראל - סהדא רבה הוי
פרת בבבל שירדו גשמים במערבא, לפי שגדל מחמת הגשמים).
אבוה דשמואל עביד להו לבנאתיה מקוה ביומי ניסן ומפצי
ביומי תשרי;
מקוה ביומי ניסן - סבר לה כרב, דאמר רב אמי אמר רב: מיטרא
במערבא - סהדא רבה פרת: שמא ירבו נוטפין על הזוחלין, והוו להו מי גשמים רובא;
(מקוה ביומי ניסן - מקוה מים חיים זוחלין נובעים בבית, ולא היה מניחן לטבול בנהרות: שבימות
הגשמים ירדו גשמים הרבה, וחייש שמא ירבו מים שנוטפין מעבים לתוך הנהר, שהם
'זוחלים', דלא חזו להן משום דהוו להו ספק זבות, ובזב כתיב [וכי
יטהר הזב מזובו... ורחץ בשרו ב]מים חיים [ויקרא טו,יג]; לישנא אחרינא על
הזוחלים = על אותם שנפלו מן העבים לקרקע, ומן הקרקע זחלו וקילחו לתוך הנהר:
דאי לא נוטפים - משום זוחלים לא מיפסלי, דאמרינן בפרק ראשון דתמורה (דף
יב:) השאובה מיטהרת בהמשכה, דהיינו שממשיך מים שאובים לתוך
המקוה על ידי צנורות.
ומפצי ביומי תשרי - כשהיו טובלות בנהר ביומי תשרי, היה עושה להם מחצלות של קנים שקורין
קלויי"ש ומשליכן לתוך המים, ועומדות עליהן וטובלות, לפי שבימי תשרי יש טיט רך
בנהרות אצל שפתם, וחושש שמא יעלה טיט למעלה על רגליהן ויהיה חוצץ.)
ומפצי ביומי תשרי - ופליגא דידיה אדידיה (כלומר פליגא דשמואל אדשמואל), דאמר שמואל: אין המים נטהרים
בזוחלין (דבכל שעה הוו מים נוטפין רבין עליהן) אלא פרת ביומי
תשרי. (שפרת היו מימיו פרין ורבין וזוחלין ונובעים ממעיינות מרובין, ועוד: שתשרי
- סוף ימי הקיץ, ולא ירדו גשמים לזמן מרוובה; אלמא נהרות מתרבין ממימי גשמים -
ולעיל אמר 'מכיפיה מיבריך'!?
לישנא אחרינא: הא דאבוה דשמואל הוה
עביד לבנתיה מקוואות ביומי ניסן מפני שהוא סוף החורף שירדו גשמים מרובים, אבל
באמצע החורף לא הוה עביד, ופליגא אדשמואל: דהוא אומר דכל שעה בעינן מקוואות אלא
פרת ביומי תשרי.)
משנה:
הלוקח או שניתן לו במתנה - פטור ממעשר בהמה.
גמרא:
מנא הני מילי?
אמר רב כהנא: דאמר קרא: (שמות
כב,כח-כט) [מלאתך ודמעך לא תאחר] בכור
בניך תתן לי [פסוק כט] כן תעשה לשורך לצאנך [שבעת ימים יהיה
עם אמו ביום השמיני תתנו לי] -
(בכורות נו,א)
מה בניך אין בלקוח ובמתנה (דלא
שייכא בהו לקיחה ומתנה, אלא אצלו נולדו) - אף צאנך ובקרך אינו בלקוח ובמתנה.
(ופריך:) והאי -
בבכור כתיב? (ואת ילפת מינה מעשר בהמה? ועוד: בכור קדוש בלקוח ומתנה, שהרי משעה שנולד קדוש!?)
אמר קרא: 'כן תעשה' אם אינו
ענין לבכור (והא ודאי לא מצית מוקמת בבכור) - דלא איתיה
בעשייה (ולא בעי עשייה: שיקדישנו האיש), דברחם קדוש - תנהו ענין למעשר בהמה.
ואימא תנהו ענין לחטאת ולאשם (דלא
לייתינהו מלקוח ומתנה)?
דומיא ד'בנך' (דמשתעי בבכור אדם): מה בנך (גירסת רש"י: בכור)
שאינו בא על חטא - אף צאנך ושורך שאינו בא על חטא.
ואימא תנהו ענין לעולה ולשלמים?
דומיא ד'בנך': מה בנך
(גירסת רש"י: בכור) שאינו בא בנדר ונדבה (בכור אינו נדר ונדבה אלא חובה) - אף צאנך ושורך כו'.
ואימא תנהו ענין לעולת ראייה (שהיא
חובה, ולא על חטא)?
דומיא ד'בנך': מה בנך
(גירסת רש"י: בכור) שאין קבוע לו זמן (בכור אין זמן קבוע לקדושתו, אלא כשנולד קדוש) - אף שורך
וצאנך שאין קבוע לו זמן.
אי 'מה בנך אינו בלקוח כלל - אף שורך וצאנך אינו בלקוח
כלל', אלמה אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לקח עשרה עוברין במעי אמן כולם נכנסין לדיר
להתעשר?
אמר רבא: אמר קרא: 'תעשה' [שמות
כב כט:
כן תעשה לשורך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי]
בשעת עשייה (בשעה שהן ראויין להתעשר) מיעט הכתוב (שלא יהו לקוחין, ובמעי אמן - לאו שעת עשייה היא).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to
distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify
of use
at yeshol@zahav.net.il .