דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
בכורות דף נד
(בכורות נג,ב)
תנן התם (במעשר דגן קמיירי) [תרומות
ב,ד]: 'אין תורמין ממין על שאינו מינו, ואם תרם אין תרומתו תרומה'
- מנא הני מילי?
אמר רבי אמי אמר רבי ינאי, ואמרי לה אמר רבי אמי אמר רבי
שמעון בן לקיש: (במדבר יח,יב) כל חלב יצהר וכל חלב
תירוש ודגן [ראשיתם אשר יתנו לה' לך נתתים] אמרה תורה: תן חלב לזה וחלב
לזה (היינו תרומה ומעשר, כדכתיב (במדבר יח,ל)
בהרימכם את חלבו ממנו,
וקאמר רחמנא שיתן לכל אחד מעשרותיו בפני עצמו);
(בכורות נד,א)
אשכחן תירוש ויצהר (דאין
מעשרין מזה על זה, דהכי כתיב: חלב
לכל אחד);
תירוש ודגן (דלא כתיב בתרוייהו אלא חד חלב, מנלן דלא יתרום מדגן על
תירוש ומתירוש על דגן?), דגן ודגן (חיטין על שעורין ושעורין על חיטין)
מנין?
קל וחומר: ומה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה (גפנים וזיתים אינן כלאים זה עם זה) אין מתעשרין מזה על זה, תירוש ודגן
דגן ודגן, שהם כלאים זה בזה ( דגן ודגן - כלאי זרעים מדרבנן; דגן ותירוש - כלאי כרם מדאורייתא) -
אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה!?
ולרבי יאשיה, דאמר '(דגן
ותירוש אינן כלאים ודגן ודגן אינן כלאים) עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן (בבת אחת) במפולת יד' - היכי מייתי לה (היכי מייתי לה. בקל וחומר)?
מייתי לה הכי: 'ומה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה,
אפילו על ידי דבר אחר (שאם זרע מין שלישי: או חיטין או
שעורים - אינן כלאים עד שיהא שני מינין דגן ומין כרם) אין מתעשרין
מזה על זה - תירוש ודגן (שהן שני מינין, כלאים על ידי מין
שלישי), (או) דגן ודגן, שהן כלאים זה בזה על ידי דבר אחר (על ידי כרם) - אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה?
ושני מינין בעלמא (שאינו דגן, כגון פולין ועדשים) –
מנלן (דלא יתעשרו מזה על זה)?
הני (כל שאר מינין) - דרבנן
נינהו (דמדאורייתא אינו חייב במעשר אלא דגן תירוש ויצהר), וכל דתקינו
רבנן - כעין דאורייתא תקינו (שלא יתעשרו ממין על שאינו מינו): מה
דאורייתא שני מינין אינן מתעשרין מזה על זה - דרבנן נמי.
אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי: אלא מעתה, גבי מעשר בהמה,
דלא כתיב 'וכל מעשר בקר ומעשר צאן' -
(בכורות נד,ב)
יתעשרו (בקר וצאן) מזה על זה?
אמר ליה: אמר קרא: [ויקרא
כז,לב:
וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש
לה'] 'העשירי':
תן עשירי לזה ותן עשירי לזה. (דסמך מעשר אבקר ועשירי
סמך אצאן, דהשתא כתיב מעשר אכל חד וחד)
אי הכי, כבשים ועזים נמי (לא
ליעשרי [אהדדי]: כי היכי דלעיל כתיב חלב
איצהר וחלב אתירוש ודגן, ודרשינן דגן דגן מקל וחומר דתירוש ויצהר – והכא נמי דרשינן קל וחומר
דחדש וישן)?
(ומשני:) 'וצאן'
משמע כל צאן אחד.
הכא נמי, לימא 'משמע כל דגן אחד'?
אמר אביי: [כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן]
ראשיתם [אשר
יתנו לה' לך נתתים] (סמוך לדגן הוי ראשיתם, לומר: תן ראשית לכל דגן
ודגן [בסדר 'ויקח קרח' [במדבר יח,יב])
וכן אמר רבי אילעא: 'ראשיתם'.
רבא אמר: בלא 'ראשיתם'
נמי משמע, 'כל דגן אחד' לא מצית אמרת; בשלמא התם אמרינן 'וצאן'
משמע כל צאן אחד (דמייתרי לן קראי),
דאי סלקא דעתך כבשים ועזים נמי (לא ליעשרו אהדדי) -
לכתוב (רחמנא) 'וכל מעשר בהמה' (ואנא ידענא דמין על שאינו
מינו- לא, דאתי מקל וחומר מחדש וישן),
וכי תימא: אי כתיב 'כל מעשר בהמה' הוי אמינא אפילו חיה (חיה
בכלל בהמה, וליחייב חיה במעשר, כדקיימא לן בבבא קמא (דף נד:) חיה בכלל בהמה להרבעה, משום הכי לא הוה צריך למכתב בקר
וצאן) - (דאנא) 'תחת' 'תחת'
מקדשים גמר (כתיב הכא (ויקרא כז,לב) תחת השבט וכתיב התם (ויקרא
כב,כז) תחת אמו, והתם חיה לא, דכתיב שור, כשב, ועז, הלכך לכתוב 'בהמה') ואתי בקל וחומר מחדש וישן (דמין
בשאינו מינו לא), 'בקר וצאן' למה לי? - (ולהכי כתב בקר וצאן, למימרא:) בקר וצאן - הוא דאין מתעשרין
מזה על זה, אבל כבשים ועזים מתעשרין, אבל הכא (גבי
דגן) - (לא מיסתבר קרא למידרש ד'תירוש ודגן הוא דאין מתעשרין ,הא דגן ודגן
מתעשרין' ד)מי סגיא דלא כתיב דגן למעוטי שאר מינין (דלא
ליחייבו במעשר מדאורייתא)!?
מתקיף לה רב הונא בריה דרב נחמן: (מנא
ליה לרבא דלהכי כתיב בקר וצאן:
דלא יתעשרו מזה על זה?) אימא (להכי פרטינהו קרא בהדיא:)
לערבו לבקר בצאן? (דליעשרו אהדדי; דאי הוה כתב 'בהמה'
- הוה מייתינן מחדש וישן דמין בשאינו מינוו - לא, ולהכי אדכרינהו בהדיא: למימרא
דליעשרינהו אהדדי; וקסלקא דעתא דרב הונא דמדרבא לית ליה ראשיתם - העשירי נמי לית ליה לרבא דלידרוש
'תן עשירי לזה ועשירי לזה', הואיל ולא כתב 'מעשר בקר ומעשר צאן')
אמר ליה מר זוטרא בריה דרב נחמן: לרבא אית ליה נמי 'העשירי'.
איכא דאמרי: אמר רבא: בלא 'עשירי'
נמי לא מצית אמרת בקר וצאן מתעשרין מזה על זה, דאיתקש מעשר בהמה למעשר דגן: מה
מעשר דגן ממין על שאינו מינו לא - אף מעשר בהמה ממין על שאינו מינו לא! (ואם תאמר בכבשים ועזים נמי, אם כן ריבויא דבקר
וצאן מאי אהני? ואם תאמר 'מה ראית'? - מסתברא דמעוטינהו
דהיקישא - לבקר וצאן אתא, דלא ליעשרו אהדדי, דהא לא דמו כלל אהדדי, וריבויא דבקר וצאן - לרבויי כבשים ועזים, דהא דמו
אהדדי לענין קרבן: דהאומר "הרי עלי מן הצאן" יכול להביא בין כבש בין עז!)
והא רבא - הוא דאמר 'שנה':
לשנה הקשתיו ולא לדבר אחר?
הדר ביה רבא מההיא (מההיא.
קמייתא, וסבירא ליה נמי דלמילי אחרנייתא נמי איתקש: למעוטי בקר וצאן, וכבשים ועזים
דמתעשרי נפקא לן מריבוייא דבקר וצאן,
וכי פרכינן בריש שמעתין 'אי הכי חדש וישן נמי' - לאו פירכא היא: דהא בחדש וישן
כתיב בקרא בהדיא דאיתקוש: דהא בקרא דהקישא כתיב שנה
שנה).
ואיבעית אימא חדא מיניה רב פפא אמרה.
משנה:
מעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה רועה (כפי שיעור שהבהמה מתרחקת והולכת כשהיא רועה);
וכמה היא רגל בהמה רועה?
(דהיינו) ט"ז
מיל;
(לישנא אחרינא כפי מה שהבהמות
רחוקות זו מזו ויכולות להשתמר ברועה אחד והיינו ט"ז מילין, כדמפרש בגמרא,
דהכי שלטא עינא דרועה; ואם יש לו חמשה בהמות בכפר זה וחמשה בהמות בכפר אחר רחוק
מזה ט"ז מילין - מביאן לתוך דיר אחד, ומעשרן; ואם רחוקות יותר – פטורות;
ובגמרא מפרש טעמא.)
היו בין אלו לאלו ל"ב מיל - אין מצטרפין; (פריך בגמרא 'מאי קאמר'?)
היו לו באמצע (אותן האמצעיות מצרפות את הצדדין) -
מביא ומעשרן באמצע. (והאי דקתני 'מביא ומעשרן באמצע'
- לא מביא ממש קאמר.)
רבי מאיר אומר: הירדן מפסיק למעשר בהמה (שאם יש לו חמשה בהמות מכאן וחמשה מכאן וירדן באמצע - אין מצטרפות,
ופטורות, וטעמא מפרש בגמרא).
גמרא:
מנא הני מילי?
אמר רבה בר שילא: דאמר קרא (ירמיהו לג,יג) [בערי ההר בערי
השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה] עוד
תעבורנה הצאן על ידי מונה [אמר ה'] (משמע:
אם יכולות להמנות ברועה אחד מיקרו 'צאן', ותעבורנה תחת השבט להתעשר, ואי לא - לא),
וקים להו לרבנן דשיתסר מיל קא שלטא ביה עינא דרועה.
היו בין אלו לאלו שלשים ושנים מיל אין מצטרפין [היו לו באמצע - מביא
ומעשרן באמצע]:
שלשים ושנים הוא דאין מצטרפין, הא בציר מהכי מצטרפין? והא
קתני ט"ז מיל (הוא דמצטרפין), טפי לא!?
משום דקא בעי למיתנא סיפא: 'היו לו באמצע מביא ומעשרן
באמצע'.
וכמה (יהא לו בצדדין ובאמצע שיצטרפו)?
אמר רב: חמש מכאן וחמש מכאן וחמש מאמצע (מצטרפות ומביאן לתוך דיר אחד ומעשרן, והחמש הנותרות בדיר מצטרפות לגורן
אחר כשיולדו לו עוד טלאים; אבל אי הוי הנך דצד האחת קרובות לאמצעיות בתוך ט"ז
מיל ואותן שבצד שני רחוקות יותר מט"ז מיל - אותן הרחוקות פטורות לגמרי ואינן
צריכות להמתין עד שיולדו לו עוד טלאים להצטרף לגורן אחר), דהני חמש
חזיא להכא וחזיא להכא (דכל צד דמצטרפת להו - איכא שיעור
מעשר, אבל אם יש מכאן חמש ומכאן ארבע ובאמצע חמש - אין הארבע מצטרפות, ואין צריכות
להמתין לגורן אחר);
ושמואל אמר: אפילו חמש מכאן וחמש מכאן ואחד באמצע (אף על גב דהך חדא לא חזיא למנינא) - חזינן לרועה כמאן דקאי הכא וקרינן
ביה 'מונה' (הואיל ורועה, אורחיה למיזל התם ואיתויי - הויא כמאן
דקאי התם, וקרינא ביה 'מונה', וכל שכן ארבע מכאן וחמש מכאן ואחת באמצע דהך חזיא
לצירופא דמניינא).
(בכורות נה,א)
מיתיבי: 'היה לו חמש בכפר חנניה וחמש בכפר עותני - אין
מצטרפות עד שיהא לו אחת בציפורי' (מכפר
עותני לכפר חנניה שנים ושלשים מילין וציפורי מצרפתן באמצע) - תיובתא
דרב!?
תרגמה שמואל אליבא דרב: (דהא
דקתני 'אחת באמצע' - לאו ארישא קאי, דאיירי בחמש, אלא) כגון שהיו
תשע מכאן ותשע מכאן ואחת באמצע, דההיא חזיא להכא וחזיא להכא.
אמר רב פפא: ולשמואל (דלא
בעי דתיהוי אמצעית חזייא לצירוף המנין) - אפילו רועה (יש
לו דירה באמצע ואין לו שום בהמה לצרפן) מצרפן, ואפילו כליו של רועה (מונחין באותו כפר) מצרפן (הואיל וסופו דרועה למיזל התם
ומשקליה, וקרינן ביה 'מונה')!
בעי רב אשי: כלבא דרועה מאי? כיון דקרי ליה ואתי (ולא מיצטריך רועה מיזל התם, ולא קרינא ביה 'מונה') - לא
מצטרפי? או דלמא זימנין דלא אתי ומצטרך איהו למיזל ואתייה?
תיקו.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .