דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
בכורות דף לד
(בכורות לג,ב)
ורבנן נמי הכתיב 'כל מום לא יהיה בו'?
לגרמא הוא דאתי, דתניא: [ויקרא
כב,כא:
ואיש כי יקריב זבח שלמים לה' לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל]
מום לא יהיה בו; אין לי
(בכורות לד,א)
אלא שלא יתן בו מום, מנין שלא יביא דבילה ובצק ויניחנה על
האוזן כדי שיבא כלב ויאכלנה? - תלמוד לומר: 'כל
מום': אחד מום ואחד כל מום;
2. הכא בקראי פליגי, דאמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר
ריש לקיש, וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: (במדבר יח,ח) [וידבר ה' אל
אהרן] ואני הנה נתתי לך את משמרת תרוּמֹתָי [לכל קדשי בני
ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם]; רבי אליעזר סבר: בשתי תרומות
הכתוב מדבר: אחת תרומה טהורה ואחת תרומה תלויה, ואמר רחמנא עביד לה שימור (דכתיב משמרת).
ורבי יהושע?
'תרומתי' כתיב.
למימרא דרבי אליעזר סבר יש אם למקרא? ורמינהי: '(שמות
כא,ח) [אם רעה בעיני אדניה אשר לא (קרי לו) יעדה והפדה
לעם נכרי לא ימשל למכרה] בבגדו בה: כיון שפירש
טליתו עליה (שיעדה אדון לאמה העבריה ונשאה
ופירש כנפיו עליה) - שוב אינו (אין האב) רשאי למוכרה
(אפילו גירשה אדון, דאין אדם מוכר בתו לשפחות אחר אישות),
דברי רבי עקיבא; רבי אליעזר אומר (קיימא לן בפרק קמא דקדושין (דף
יח:) דרבי אליעזר סבר 'יש אם למסורת': בבגדו בה כתיב, בלא יו"ד, וזהו לשון
בגידה, כשאר תיבות הכתובות בלא יו"ד שאתה קוראן חטף קמץ כמו (בראשית
לט,טו) כשמעו):
כיון שבגד בה (אביה שמכרה לשפחות) -
שוב אינו רשאי למוכרה (דאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר
שפחות, אבל לאחר אישות מצי לזבונה,)' (ואמרינן
התם דרבי עקיבא סבר 'יש אם למקרא': בבֶגדו קרינא; ויש שמשבשין השמועה במסכת קדושין, וגורסין 'רבי אליעזר סבר יש אם
למקרא ורבי עקיבא סבר יש אם למסורת', וטעות הוא בידם: דאם כן מאי מקשי הכא בבכורות)?
אלא הכא - בהא קמיפלגי: רבי יהושע סבר: הראויה לך – שמור,
ושאינה ראויה לך - לא תשמור, ורבי אליעזר - הא נמי 'ראויה' היא: שמא יבוא אליהו
ויטהרנה.
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון.
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: הי 'רבי שמעון'? אילימא רבי
שמעון דמתניתין (דאמר במתניתין 'יקיז אף על פי
שהוא עושה בו מום' ולא קאמר דישחט עליו), עד השתא לא אשמעינן שמואל 'דבר שאין
מתכוין מותר', והא: 'רבי חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יהודה (במסכת שבת (דף כב.) דאמר 'דבר שאין מתכוין
אסור'),
ורב חנין בר אשי אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון'? ורב חייא בר אבין מתני בלא גברי (בלא רב חייא ורב חנן): 'רב אמר הלכה כרבי יהודה ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון' (ולמה ליה תו לאשמועינן הכא)?
אלא רבי שמעון דברייתא (דאמר:
אף ישחט על אותו המום, כיון דלא היה דעתו להטיל בו מום כדי להתירו אלא כדי שלא
ימות - לא קנסינן ליה);
ורב שישא בריה דרב אידי מתני לה בהדיא: אמר רב יהודה אמר
שמואל: הלכה כרבי שמעון דברייתא.
משנה:
הצורם (הפוגם אנקרני"ר בלע"ז [עושה סדק או חריץ]; ובכהן קא מיירי) אוזן בבכור - הרי זה לא ישחוט עולמית, דברי רבי אליעזר;
וחכמים אומרים: נולד בו מום אחר - ישחוט עליו.
גמרא:
ומי קניס רבי אליעזר לעולם (שלעולם
לא יהא מותר)? ורמינהי [נגעים פ"ז מ"ה]: 'מי
שהיתה לו בהרת
(בכורות לד,ב)
ונקצצה (שלא נתכוין לקצצה) –
טהור; קצצה מתכוין: רבי אליעזר אומר לכשיולד לו נגע אחר (שהרי
הוא עכשיו טמא ומנוגע) יטהר הימנו (יטהר מן הראשונה, והולכין אחר זו,
ואם ירפא מזו - טהור מכולם, דאיגלאי מילתא דאי הוי השתא נגע קמא - הוה קמייתא
מיתסי נמי, כי האי), וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו (נגע האחרון, וליכא למיחש למידי: דהא אי הוה ביה קמא - השתא נמי הוה טהור,
כדכתיב (ויקרא יג,יב) וכסתה
הצרעת את כל עור הנגע וגו') [עד
כאן לשון המשנה בנגעים] או עד שתמעט בהרתו מכגריס (קודם שקצצה; אבל אי בשעה שקצצה הוה ביה שיעור נגע - אין לו טהרה עולמית,
דקנסינן ליה לעולם)'; רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו: כי קניס רבי אליעזר –
בממונו, בגופו לא קניס: ממונו איכא למימר דאתי למיעבד (ממה
נפשך: דסבר 'אטיל בו מום, ואם יתירוהו לי בכך - הרי נשכרתי, ואם לאו - מה הפסדתי?
אם אמתין למום אחר בלאו הכי נמי הייתי ממתין עד שיפול מום'; הלכך קנסינן ליה אפילו
יפול בו מום אחֵר כי היכי דלא ליתי וליעביד) גופו מי איכא למימר דאתי למיעבד (דמנחית לספיקא ליקוץ אי לא קנסינן ליה לעולם, הא ודאי לא עביד: דחייש שמא
נגע אחר לא יוולד לו לעולם, ולא נטהר לעולם! ואפילו אם יוולד - מה אהני בקציצה:
הרי הוא נגוע כבתחלה מוטב לו להניח את זה שמא ירפא)!?
אמר רבא: דרבי אליעזר אדרבי אליעזר קשיא, דרבנן אדרבנן לא
קשיא? אלא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר לא קשיא, כדשנינן; רבנן אדרבנן נמי לא קשיא:
הכא במאי דעבד קנסוה, הכא במאי דעבד קנסוה: במאי איכוין למישרייה - בהאי מומא,
בהאי מומא קנסוה רבנן דבהאי מומא לא לישתרי ליה (עד
שיוולד לו אחר); והכא במאי דעבד קנסוה: איכוין לטהורי נפשיה בהאי קציצה - בהאי
קציצה קנסוה רבנן (וכיון דהך קציצה אינה מועלת לטהרו
- נמצא טמא עולמית: דחשבינן לנגע כמאן דאאיתיה, דמי יימר דאי הוה ביה הוה מיתסי?).
בעי רב פפא: 'יטהר' תנן (דמשמע:
מיד כשיוולד בו נגע אחר יטהר מן הראשונה)? או 'ויטהר' תנן (דמשמע: כשיוולד נגע אחר ויטהר ממנו מן האחרון - אז יטהר מן הראשון)?
למאי נפקא מינה (הא אי נמי 'יטהר' תנן, הא טמא הוא
מן האחרון עד שתרפא, וממה נפשך טומאה שייכא ביה)?
לחתן שנראה בו נגע, דתנן [נגעים פ"ג
מ"ב]: 'חתן שנראה בו נגע - נותנין לו שבעה ימים (שלא יראה כהן את הנגע: דכל כמה דלא חזי ליה כהן ולא מטמא ליה לא הוי טמא
דבכהן תלא רחמנא), לו, ולאצטליתו (טליתו,
אם נולדו בה נגעי בגדים), ולכסותו; וכן ברגל: נותנין לו כל ימי הרגל' (דנגע האחרון נולד לו בימי חתנות): אי אמרת 'יטהר' תנן, מקמייתא טהר
ליה (מיד כשנולד זה), לבתרייתא (ומזה אינו טמא) נטרין
ליה שבעה ימי משתה (דנטרינן ליה יומי דחתונה או של רגל
לכל אדם);
אלא אי אמרת 'ויטהר' תנן, סוף סוף (לא מהני ליה מידי הא דנטרינן ליה:) כי
לא מטמיא לבתרייתא הא מיטמא וקאי מקמייתא (דאינו טהור מראשונה עד שתתרפא
אחרונה),
מאי?
תיקו.
תוספות
ד"ה מקמייתא טהר לי' לבתרייתא נטרי' ליה ז' ימי המשתה. ואי תימא והא בעי
תגלחת וצפרים ואסור בתשמיש המטה כל ימי ספורו?
ויש
לומר: כגון שלא היה אלא מצורע מוסגר;
אי
נמי אפילו מוחלט: נהי דכי קצץ, טמא מדרבנן [##?? טומאתו לאין
פרחה?] - מכל מקום שרי לעשות תגלחת וצפרים ולמנות ימי ספורו
וליטהר מן התורה, ומיהו כפרתו א"א להביא: דאינו יכול להכניס ידיו לבהונות כל
זמן דטמא מדרבנן, כדאמר (פסחים דף צב.): אף על פי שאין טבול יום אחר נכנס - זה נכנס,
דלא התירו אלא משום פסח.
בעי מיניה רבי ירמיה מבי זירא: צורם אוזן בבכור ומת מהו
לקנוס בנו אחריו (שלא יאכל מאותו בכור עולמית)? אם
תימצי לומר מוכר עבדו לעובדי כוכבים ומת (במסכת גיטין, דקיימא לן: קונסין אותו
לפדותו עד עשרה בדמיו, ומיבעיא לן התם: אם מת המוכר - מהו לקנוס בנו אחריו? אם
תימצי לומר ולמיפשט בההיא ד)קנסו בנו אחריו, (התם דינא הוא:) דכל
יומא ויומא מפקע ליה ממצות; אם תימצי לומר כוון מלאכתו במועד ומת (הא דאמרינן במועד קטן (דף יב:)
המכוין מלאכתו במועד - דמניח כרמו לבצור ואומר "במועד אבצירנה, שהרי
דבר האבוד הוא, והתירוהו חכמים במועד" - תאבד ולא יבצרנה הואיל ולכך
נתכוין, ומיבעיא לן התם: אם מת קודם המועד - מהו לקנוס בנו אחריו ולא יבצרנה
במועד?) (ואם תימצי לומר התם הוא ד)לא קנסו בנו אחריו משום דלא עבדא
לאיסורא (דהא לא עביד אביו איסורא, דהא מת קודם המועד), הכא (אבל הכא עבד איסורא דמטיל מום בקדשים) - מאי?
לדידיה קנסו רבנן והא ליתיה? או דלמא לממוניה (לבכור) קנסו
רבנן, והא איתיה?
אמר ליה: תניתוה [שביעית פ"ד מ"ב]: 'שדה
שנתקווצה בשביעית (שנטל קוציה ממנה שהיו תלושין
ומפוזרין בה) - תזרע למוצאי שביעית (דליכא
למיקנס מידי, דהא לא עבד בשביעית עבודה חשובה); ניטייבה (נזדבלה על ידי עגלות ומשואות של זבל) נידיירה (על ידי דיר בהמות: שמעמידין ומשכיבין אותה חֹדש או חדשים כדי לזבלה) -
לא תזרע למוצאי שביעית (דקנסינן דעבד עבודה חשובה בשביעית)',
ואמר רבי יוסי ברבי חנינא: נקטינן: 'הטיבה ומת - בנו זורעה', אלמא לדידיה קנסו
רבנן, לבריה לא קנסו רבנן!
אמר אביי: נקטינן:
(בכורות לה,א)
טימא טהרות ומת - לא קנסו בנו אחריו (לשלם, אף על גב דלדידיה קנסו, כדאמרינן בפרק 'ארבעה אבות נזיקין' (בבא
קמא ד:));
מאי טעמא? - היזק שאינו ניכר (שהרי טהרות מונחות לפניו, ואין
היזק ניכר בהן) לא שמיה היזק (לחיוביה אפילו לדידיה מדאורייתא);
קנסא דרבנן - לדידיה קנסו רבנן, לבריה לא קנסו רבנן.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to
distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify
of use
at yeshol@zahav.net.il .