דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
בכורות דף כ
(בכורות יט,ב)
בכורות פרק שלישי הלוקח בהמה יט,ב
משנה:
הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואינו יודע אם ביכרה אם לא
ביכרה:
רבי ישמעאל אומר: עז בת שנתה (שילדה
בתוך שנתה) ודאי (אותו הולד) לכהן (דקודם לכן לא ילדה), מכאן ואילך ספק (ירעה, ויאכל במומו לבעלים);
רחל בת שתים ודאי לכהן, מכאן ואילך ספק;
פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן, מכאן ואילך ספק (ספק של פטר חמור מפריש טלה, והוא לעצמו).
אמר לו רבי עקיבא: אילו בוולד בלבד הבהמה נפטרת – כדבריך,
אלא אמרו 'סימן הוולד בבהמה דקה - טינוף (מפרש בגמרא: שמא טנפה בתוך שנתה
דהוי סימן ולד, ונפטרה מן הבכורה; הלכך אפילו עז בת שנתה - ספק היא) ובגסה
– שיליא, ובאשה - שפיר (עור שיש בו צורת הולד)
ושיליא'; זה הכלל: כל שידוע שביכרה - אין כאן לכהן כלום, וכל שלא ביכרה - הרי זה
לכהן, ואם ספק - יאכל במומו לבעלים.
גמרא:
מיכן ואילך אמאי ספק? הלך אחר רוב בהמות, ורוב בהמות
מתעברות ויולדות בתוך שנתן נינהו, והא ודאי מילד אוליד? לימא רבי ישמעאל כרבי מאיר
סבירא ליה, דחייש למיעוטא (כדקתני לקמן 'קטן וקטנה')?
אפילו תימא רבנן; כי אזלי בתר רובא - ברובא דאיתיה קמן,
כגון תשע חנויות (כולן מוכרות בשר שחוטה, ואחת מוכרת
בשר נבילה, ונמצאת חתיכת בשר לשם בקרקע – כשרה: דכל דפריש - מרובא פריש, והיינו
'רובא דאיתיה קמן': שהרי החנויות לפנינו) וסנהדרין (כגון
שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין - זכאי), אבל רובא דליתיה קמן (כגון הכא דאמרת הלך אחר רוב בהמות שבכל העולם) - לא אזלי
רבנן בתר רובא.
והא קטן וקטנה, דרובא דליתיה קמן, וקאזלי רבנן בתר רובא –
דתניא: 'קטן
וקטנה לא חולצין ולא מייבמין - דברי רבי מאיר;
אמרו לו: יפה
אמרת שאין חולצין: 'איש' כתוב בפרשה [דברים
כה,ז: ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה
אל הזקנים ואמרה מאין יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי], ומקשינן
אשה לאיש; מה טעם אין מייבמין?
אמר להם: קטן
- שמא ימצא סריס; קטנה - שמא תמצא איילוניית, ונמצאו פוגעין בערוה (דכיון דאינה ראויה להוליד - לא קרינן בהו והיה
הבכור אשר תלד [דברים כה,ו]
ופקעה מהן תורת ייבום, וקיימו באיסור אשת אח)';
ורבנן - זיל בתר רוב קטנים [בעלמא],
ורוב קטנים לאו סריסים נינהו, זיל בתר רוב קטנות, ורוב קטנות לאו איילונית נינהו [ומכאן שרבנן הולכים אחרי רובא דליתא קמן];
אלא אמר רבא:
(בכורות כ,א)
מחוורתא רבי ישמעאל - כרבי מאיר סבירא ליה, דחייש
למיעוטא. [לפי זה גם רבי עקיבא מסכים שאם אין יודעים יש
דין ספק, והמחלוקת בינו לבין רבי ישמעאל היא רק בשאלה האם גיל הבהמה הוא סימן ברור
או לא, שלרבי ישמעאל הגיל הוא סימן ברור, ולרבי עקיבא הגילך אינו סימן בגלל
הטינוף.]
רבינא אמר: אפילו תימא רבנן: כי אזלי רבנן בתר רובא -
ברובא דלא תלי במעשה, אבל רובא דתלי במעשה (כגון עיבור הבהמה, דתלי בהרבעה,
ואיכא למיחש שמא לא עלה עליה זכר, הילכך ספק) – לא.
תנו רבנן: 'עז בת שנתה ודאי לכהן, מיכן ולהלן ספק; רחל
בת שתים ודאי לכהן, מיכן ולהלן ספק; פרה בת שלש ודאי לכהן, מיכן ולהלן ספק; חמורה
כפרה; רבי יוסי ברבי יהודה אומר: חמורה בת ארבע שנים; עד כאן דברי רבי ישמעאל.
כשנאמרו דברים לפני רבי יהושע, אמר להן: צאו אמרו לו לרבי
ישמעאל: טעית! אילו בוולד בלבד הבהמה נפטרת, היה כדבריך; אבל אמרו: סימן הוולד
בבהמה דקה טינוף, ובגסה שליא, ובאשה שפיר ושליא; ואני אין אני אומר כן (איני חולק עליך בלשון שמועתי, אלא בלשון אחר), אלא עז
שטינפה בת ששה - יולדת בתוך שנתה; רחל שטינפה בת שנתה - יולדת בתוך שתים; (ולקמן מפרש מאי איכא בין סבריה [מה שאמר'ואין אני אומר כן אלא עז וכו'] לגמריה [מה שאמר 'אבל אמרו' שטינוף כילוד.])
אמר רבי עקיבא: אני לא באתי לידי מדה זו, אלא כל שידוע
שביכרה - אין כאן לכהן כלום, וכל שלא ביכרה - הרי זו לכהן; ספק - יאכל במומו
לבעלים'.
במאי קמיפלגי רבי ישמעאל ורבי יהושע (רבי ישמעאל וגמריה דרבי יהושע, דקתני 'אבל אמרו')?
לימא בטינוף פוטר קמיפלגי: רבי ישמעאל (דמשוי ליה ודאי בכור) סבר טינוף אינו פוטר (דאי
נמי טניף בתוך שנתה - לא מיפטרא), ורבי יהושע סבר טינוף פוטר?
אי דחזינן דטינוף, דכולי עלמא לא פליגי דטינוף פוטר, והכא
בחוששין לטינוף קא מיפלגי: רבי ישמעאל סבר אין חוששין לטינוף ורבי יהושע סבר
חוששין לטינוף.
ולא חייש? והאמר רבא: מחוורתא רבי ישמעאל כרבי מאיר סבירא
ליה, דחייש למיעוט!
כי חייש – לחומרא, לקולא לא חייש (לחומרא
- כגון: גבי רישא דשמעתא, דאי הוה אזלינן בתר רובא - הוה משוינן ליה 'פשוט ודאי'
מכאן ואילך, הילכך חייש למיעוט
לחומרא, ומשוי ליה ספק; אבל הכא, אי חייש למיעוט - קולא הוא: דאפילו בת שנתה משוי
ליה ספק).
ואיבעית אימא בין לקולא בין לחומרא חייש, והכא - במטנפת
וחוזרת ויולדת בתוך שנתה קמיפלגי: דרבי ישמעאל סבר מטנפת אינה חוזרת ויולדת בתוך
שנתה, והא מדאוליד - ודאי לא טניף, ורבי יהושע סבר: מטנפת חוזרת ויולדת בתוך שנתה;
ואני איני אומר כן, אלא עז שטינפה בת ששה - יולדת תוך שנתה; רחל שטינפה בת שנתה -
יולדת בתוך שתים.
מאי איכא בין גמריה ('אבל
אמרו')
לסבריה ('ואני איני אומר כן כו')?
שטינפה בסוף ששה (שראינוה שהתחילה לטנף בתחלת חדש
שביעי),
ואיכא בינייהו דזעירי, דאמר זעירי: אין טינוף פחות משלשים יום (דאינה מקבלת זכר עד שלשים יום): לגמריה אית ליה דזעירי (היכא דלא ידעינן שטינפה בת ששה - אדרבי ישמעאל פליג, דאמר 'בת שנתה
ודאי לכהן', וקאמר ליה איהו: אפילו ילדה בתוך שנתה ספק, דלמא טניף בתוך שלשה
חדשים או ארבעה משנולדה, וחזרה וילדה בתוך שנתה, והיכא דחזינן דלא טניף עד סוף ששה
וטינפה בסוף ששה, כדאמר רבי יהושע בסבריה, ההוא - בכור מעליא הוא, דההוא טינוף -
לאו טינוף גמור הוא, דאם טינוף היה - לא הוה ילדה בתוך שנתה עד יום אחד בשנה שניה:
דטינוף הוי כל חדש שביעי, כזעירי, וחמשה חדשים ימי העיבור - הרי כלתה שנתה ולא תלד
עד למחר: דכל חדשי עיבור בעינן שלמים ואחר כך יולדת למחר, כדאמרינן במסכת נדה (דף
לח:) ויתן ה' לה הריון [רות ד,יג] 'הריון' בגימטריא מאתים
שבעים ואחד, ותשעה חדשים של שלשים יום הוו מאתים שבעים ימים, וביום מאתים שבעים
ואחד כתב קרא דיולדת), לסבריה לית ליה דזעירי (ואף
על גב דחזינא דלא טניף עד סוף ששה - נמי ספיקא).
ואיבעית אימא דכולי עלמא אית להו דזעירי, והכא ביולדת
למקוטעין קמיפלגי:
(בכורות כ,ב)
לגמריה לא אמרינן יולדת למקוטעין (הלכך
לא נקט סוף ששה), לסבריה אמרינן יולדת למקוטעין (דלא
גמר בהמה מאשה).
ואיבעית אימא: לא אמרינן יולדת למקוטעין, והכא - במקצת
היום (שגמר חודש חמישי, או של טינוף) ככולו (מקצת יום אחרון של גמר חדש חמישי
לעבורה - ככולה, ויולדת בו ביום) קמיפלגי: לגמריה לא אמרינן מקצת היום
ככולו (הלכך אפילו אית לן דזעירי, ונתעברה במרחשון - יולדת ביום אחרון של אדר,
דהוי שנתו), לסבריה אמרינן מקצת היום ככולו.
אמר רבי עקיבא אני לא באתי לידי מדה זו אלא כל שידוע
כו':
מאי איכא בין רבי עקיבא לרבי יהושע (דבבציר
מהכי מי ילדה)?
אמר רבי חנינא מסורא: חָלָב פוטֵר (אם
חולבת אפילו בתוך שנתה, או שנולדה בבית ישראל ולא ראינוה יולדת עד לאחר שנתה, והרי
היא חולבת) איכא בינייהו: רבי עקיבא סבר חלב פוטר: הלך אחר רוב בהמות, ורוב
בהמות אין חולבות אלא אם כן יולדות; ורבי יהושע סבר: הא איכא מיעוטא דחולבות אף על
פי שאין יולדות (טינוף פוטר, ולא חלב).
ומי חייש רבי יהושע למיעוט? והתנן [יבמות
פ"טז מ"א]: '(אשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים
ומת בעלה בלא בנים ואח אין לו) היתה לה חמות (במקומה שיצאת משם) - אינה חוששת (שמא
נולד בן לחמיה והויא זקוקה ליבם); יצאה מליאה (שהיתה חמותה מעוברת כשיצתה זו משם) – חוששת; רבי יהושע אומר: אינה חוששת'
ואמרינן: מאי טעמא דרבי יהושע? - קסבר רוב מעוברות יולדות, ומיעוט מפילות, וכל
היולדות - מחצה זכרים ומחצה נקבות (שאינה זוקקת לייבום);
סמוך מיעוטא דמפילות למחצה דנקבות - והוו להו זכרים מיעוטא, ולמיעוטא לא
חיישינן'!?
אלא איפוך (תרצתא דרבי יהושע סבר טינוף פוטר,
והוא הדין לחלב, ואתא רבי עקיבא למימר: כל שידוע שביכרה ואפילו על ידי טינוף - אין
כאן לכהן כו'; ספק - ואפילו חולבת), והתניא (בניחותא): 'חלב
פוטר - דברי רבי יהושע; רבי עקיבא אומר: חלב אינו פוטר'.
[עיין שטמ"ק אות ו]
תנו רבנן: גדייה שילדה שלש בנות ('גדייה' נקט משום דדרכה לילד וולדות הרבה בעיבור אחד) וכל בנותיה
ילדו שלש שלש - כולן נכנסות לדיר להתעשר.
אמר רבי שמעון: אני ראיתי שעישרה בתוך שנתה (כלומר: בתוך אותה שנה שילדה השלש בנות - חזרו הבנות וילדו, עד שנכנסו כולן
לדיר להתעשר באותה שנה, הן ובנותיהם)'. (ולקמן
בעי מאי נפקא מיניה לתנא קמא.)
למה לי למיתני 'שלש שלש'? תוליד חד מינייהו תלת,
ואינך תרתי תרתי?
איידי דאיכא חדא דלא סגיא בלא שלש - תנא כולהו דילדו שלש
שלש.
ולמה לי למיתני שלש כלל? לילדו כולהו תרתי, ותיהדר איהי
ותוליד בהדיהן?
(בכורות כא,א)
לימא קסבר מטנפת אינה חוזרת ויולדת בתוך שנתה (כלומר: בתוך שנתה לטינופה, אבל האי ;בתוך שנתה; דלעיל - גבי פלוגתא דרבי
ישמעאל ורבי יהושע - לא הוי אלא בתוך שנתה ללידה שהיא עצמה נולדה, כדפרישית
בריש הלכתא); אם תימצי לומר מטנפת חוזרת ויולדת בתוך שנתה, יולדת
ודאי אינה חוזרת ויולדת בתוך שנתה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to
distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify
of use
at yeshol@zahav.net.il .