דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
בכורות דף יח
(בכורות יז,ב)
תא שמע [סוטה פ"ט מ"ב]: 'נמצא (חלל) מכוון בין שתי עיירות (שאין זו קרובה לו יותר מזו כלום) - שתיהן מביאות שתי עגלות, דברי רבי
אליעזר'; מאי
טעמא? לאו משום דקסבר בידי אדם אפשר לצמצם (ולמדוד
יפה; כיוונו שתיהן קרובות זו כזו), ו'קרובה' (וקסבר קרובה דכתב בקרא (דברים
כא,ג) הקרובה אל החלל) - ואפילו קרובות
(אפילו קרובות משמע: שאם יש שתים
קרובות לו בשוה - שתיהן עורפות; דאי אי אפשר לצמצם, אלא ודאי אחת קרובה מחברתה -
אמאי מביאות שתי עגלות? יביאו אחת בשותפות, כדאמרינן לקמן, ויַתנו ויאמרו בני
האחת: אם אתם קרובים ממנו - יהא חלקנו מחול לכם, ותכפר עליכם, ואם אנחנו קרובים
מכם - חלקכם יהא שלנו, ותכפר עלינו')?
לא, רבי אליעזר
(בכורות יח,א)
סבר לה כרבי יוסי הגלילי, דאמר אפשר לצמצם בידי שמים וכל שכן בידי אדם. (וקא מיבעיא לן - לרבנן.)
נימא כתנאי [סוטה פ"ב מ,ט]: 'נמצא מכוון בין שתי עיירות - לא
היו עורפין; רבי אליעזר: אומר שתיהן מביאות שתי עגלות'; מאי? לאו בהא קמיפלגי:
דתנא קמא סבר אי אפשר לצמצם (הילכך
לא היו עורפין: דכל אחת אומרת 'אני איני [ה]קרובה') ורבי אליעזר סבר אפשר לצמצם (ו[ה]קרובה
- אפילו קרובות)?
ותיסברא? אי קסבר תנא קמא אי אפשר לצמצם - אמאי לא היו עורפים?: יביאו עגלה
אחת בשותפות ויַתנו (כדפרשינן
לעיל)!?
אלא להני תנאי דכולי עלמא אפשר לצמצם (דכרבי
יוסי הגלילי סבירא להו), והכא בקרובה ולא קרובות קמיפלגי: דתנא
קמא סבר '[ה]קרובה - ולא קרובות', ורבי אליעזר סבר '[ה]קרובה - ואפילו קרובות'.
מאי הוי עלה (אליבא
דרבנן)?
אמר רב חייא בר אבין אמר רב עמרם: תנא: 'נמצא מכוון בין שתי עיירות רבי
אליעזר אומר שתיהן מביאות שתי עגלות (דאפשר
לצמצם, ו'[ה]קרובה
אפילו קרובות'); וחכמים אומרים: יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו'; מאי
קסברי רבנן? אי קסברי רבנן דאפשר לצמצם ו'[ה]קרובה - ואפילו קרובות' - לייתי תרתי (דהא לא מצי לאתנויי דהא שתיהן שוות)? ואי '[ה]קרובה - ולא קרובות' - אפילו חדא לא
לייתי! אלא לאו שמע מינה קסברי רבנן אי אפשר לצמצם ואפילו בידי אדם (הילכך מצו לאתנויי)?
שמע מינה.
ר' טרפון אומר [הכהן] בורר לו את היפה:
מאי טעמא דרבי טרפון?
קא סבר ההוא דבריא נפק ברישא (דמרוב
בריאותו קדם את אחיו).
רבי עקיבא אומר משמנין [ביניהן,
והשני ירעה עד שיסתאב]:
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הכהן נוטל כחושה (לרבי עקיבא).
אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: והא אנן 'משמנין ביניהן' תנן (דמשמע: מה שיפה השור מחבירו, ואותן דמים יחלוקו)!?
אמר ליה: עד דאכלת כפנייתא בבבל (בעוד
שהייתה אוכל תמרים בבבל ומעדן עצמך) - תרגימנא (להאי מילתא דרבי עקיבא, ודייקנא לה) מסיפא, דקתני סיפא: 'מת אחד מהן,
רבי טרפון אומר: יחלוקו, רבי עקיבא אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה' ואי סלקא
דעתך 'משמנין ביניהן' = דכי הדדי פליגי (דלתרוייהו יהא חלק בשניהם), הכי נמי ליפלגי (יחלוקו את החי) גבי הדדי! אלא מאי 'משמנין'? -
שומן (מה שאחד שמן יפה מחבירו) יהא ביניהן
(ועליו יבאו לדין), דאמר ליה
לכהן (ויטעון ישראל לכהן): אייתי
ראיה דבכור הוא ושקיל (כי
היכי דסבר רבי עקיבא בסיפא המוציא מחבירו עליו הראיה).
והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות, ורבי יוסי פוטר:
מאי טעמא דרבי מאיר (דקתני
סתמא דמתניתין 'חייב במתנות')?
אמר רבי יוחנן: הואיל וכהן בא עליו משני צדדין, דאמר ליה: אי בכור הוא - כוליה
דידי הוא (והאי דשקיל אנא הוי חולין, ומהדרנא
לך ניהלך, ושקילנא מתנות מיניה); אי לא בכור הוא - הב לי מתנות מיניה.
ורבי יוסי מאי טעמא?
אמר רבא: עשו שאינו זוכה כזוכה, ואף על גב דלא מטא לידיה - כמאן דמטא לידיה (אף על פי שלא זכה כהן בהאיך, דהא לא מטא לידיה מעולם -
עשאוהו כאילו זכה בו, הואיל ומעיקרא הוה שייכא ביה יד כהן: דשמא דידיה נינהו -
שויוה רבנן כמאן דמטא לידיה לשום בכורה), וזבניה לישראל במומיה (והדר שקליה לאידך חילופיה, ובכור שמכרו כהן לישראל -
פטור מן המתנות, דאיתקש לצבי ואיל [בפרקא קמא (לעיל דף יב.)]).
אמר רבי אלעזר: הכל מודים בספק בכור שאין חליפין ביד כהן (שלא נטל כלום תחתיו, כגון דקתני מתניתין 'זכר ונקבה
אין כאן לכהן כלום', והאי זכר - ספק בכור הוא: שמא יצאה נקבה תחלה, וירעה
ויאכל במומו לבעלים) שחייב במתנות (דהכא ליכא למימר עשאוהו כמי שמכרו כהן לישראל, דהא לא באו חליפיו ליד כהן); 'הכל
מודים' מאן? רבי יוסי? פשיטא!?
עד כאן לא קא פטר רבי יוסי התם אלא דחליפין ביד כהן: דעשו שאינו זוכה כזוכה,
אבל אין חליפין ביד כהן – לא; מהו דתימא טעמא דרבי יוסי דקסבר דאי מחייבת ליה (לספק בכור) במתנות אתי ליה לידי גיזה ועבודה (אתי למימר חולין גמור הוא ואתי למישרי בגיזה ועבודה) אף על גב
דאין חליפין ביד כהן? - קא משמע לן.
ומי מצית אמרת הכי (דטעמא
דרבי יוסי משום גיזה ועבודה הוא)? והתני סיפא 'שהיה רבי יוסי אומר:
(בכורות יח,ב)
כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות; ורבי מאיר מחייב': חליפין ביד כהן – אִין, אין
חליפין ביד כהן - לא?
מהו דתימא רבי יוסי - לדבריו דרבי מאיר קאמר ליה: לדידי - אפילו אין חליפין
ביד כהן, דאי מחייבת ליה במתנות אתי ליה לידי גיזה ועבודה; לדידך אודי לי מיהא
היכא דחליפין ביד כהן דעשו שאינו זוכה כזוכה! ואמר ליה רבי מאיר: לא.
ואמר רב פפא: הכל מודים בספק מעשר שפטור מן המתנות (כגון שקפץ אחד מן המעושרין לתוכם, דאמרינן בפרק בתרא (לקמן
דף נח:) 'כולם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים').
'הכל מודים' - מאן? רבי מאיר? פשיטא? עד כאן לא קמחייב רבי מאיר התם
אלא בספק בכור: הואיל ובא עליו כהן משני צדדין, אבל ספק מעשר (אין כהן בא עליו משני צדדין: דאם מעשר הוא - אין לכהן
חלק בו דמעשר קרב שלמים ונאכל לבעלים) – לא!
מהו דתימא טעמא דרבי מאיר דלא תשתכח תורת מתנות אפילו ספק מעשר נמי - קא משמע
לן.
ומי מצית אמרת הכי (דטעמא
דרבי מאיר משום שלא תשתכח תורת מתנות)? והקתני סיפא 'שהיה רבי יוסי אומר:
כל שחליפיו ביד כהן - פטור מן המתנות, ורבי מאיר מחייב'? (אי אמרת בשלמא טעמא דרבי מאיר גבי בכור משום דבא עליו
משני צדדין, היינו דקנסיב רבי יוסי (הש"ס) דהואיל וחליפיו ביד כהן- פטור: דאינו יכול לומר 'אי בכור הוא -
כולו דידי הוא', דהוי כמאן דזבניה לישראל; אלא אי אמרת טעמא דרבי מאיר משום שלא
תשתכח תורת מתנות - אמאי נקט רבי יוסי טעמא משום דחליפיו ביד כהן? הא לרבי מאיר
נמי מהאי טעמא לפטר! אלא ודאי טעמא לאו משום שלא תשתכח תורת מתנות הוא!)
מהו דתימא רבי מאיר - אפילו ספק מעשר מחייב, והא דמיפלגי בחליפין - להודיעך
כחו דרבי יוסי, דפטר אפילו היכא דכהן בא עליו משני צדדין - קא משמע לן.
מת אחד מהן, רבי טרפון אומר: יחלוקו:
אמאי יחלוקו? ניחזי: אי שמן מית - דכהן הוא (האי דמית: דהא רבי טרפון אמר 'כהן בורר לו את היפה'), והאי
דאיכא - דבעל הבית; ואי כחוש מית - דבעל הבית מית, והאי דאיכא - דכהן הוא!?
אמר רבי אמי: חזר בו רבי טרפון (מקמייתא:
דאמר כהן בורר לו את היפה, וסבר דלשניהם יש חלק בשניהם).
רבי עקיבא אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה:
אמר רבי חייא: משל דרבי טרפון למה הדבר דומה? - לשנים שהפקידו אצל רועה (שתי בהמות, ומתה האחת, ואין ידוע של מי מתה) שמניח רועה
ביניהם (לחלקה) ומסתלק (דהכא ליכא למימר 'המוציא מחבירו'; ומתניתין נמי: דקאמר רבי טרפון 'יחלוקו'
- כגון שאותו ספק בכור החי נמסר לרועה, וואתי בעל הבית וכהן גבי רועה: דליכא 'מוציא
מחבירו', דהא לא קאי ברשותא דחד מינייהו); ומשל דרבי עקיבא למה הדבר דומה? -
לאחד שהפקיד אצל בעל הבית (והניחה
בעדרו ומתה בהמה אחת בעדרו, ואומר 'שלך מתה' והלה אומר 'אחת מאותן שלך מתה'), שהמוציא
מחבירו עליו הראיה (ומתניתין
נמי דמרע ליה רבי עקיבא לכחו של כהן - כשישנן ברשות בעל הבית, דהוי כהן 'מוציא
מחבירו');
אלא במאי פליגי (הואיל
ולאו בחד גונא קמיתרצא מתניתין)? רבי עקיבא פליג בשנים שהפקידו אצל
רועה: שמניח רועה ומסתלק (בתמיה
הא ודאי ליכא למימר המוציא מחבירו עליו הראיה)? ורבי טרפון פליג באחד שהפקיד
אצל בעל הבית?
אמר רבא, ואיתימא רב פפא: הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה
ביניהם ומסתלק, ובאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמוציא מחבירו עליו הראיה; לא נחלקו
אלא (כגון שהבכור חי עומד) בחצר בעל
הבית ורועה כהן (כל
בהמותיו של בעל הבית): רבי טרפון סבר אקנויי קא מקני ליה (בעל הבית לכהן מקום) בחצירו (כדי שיזכה כהן בבכורות כשיוולדו מיד דתיקני ליה חצירו), וניחא ליה
דליתעביד מצוה בממוניה (שיגדלו
בכורותיו של כהן בחצירו, והוה ליה חצר של שניהם), והוה ליה כשנים שהפקידו אצל
רועה שמניח רועה ביניהן ומסתלק (והוי
האי חצר כי רועה, וכאילו שנים הפקידו אצלו; הילכך חולקין: דברשות שניהם עומד); ורבי
עקיבא סבר: כיון דאית ליה פסידא (היכא
דאיכא ספיקא - מפסיד בעל הבית אי קיימא חצר ברשות כהן) - לא מקני ליה מידעם, והוה ליה
כאחד שהפקיד אצל בעל הבית: שהמוציא מחבירו עליו הראיה.
משנה:
שתי רחיליו שלא ביכרו וילדו שני זכרים - שניהם לכהן;
זכר ונקבה - הזכר לכהן;
שני זכרים ונקבה - אחד לו ואחד לכהן (שהרי
היתה נקבה עמו, ואיכא למימר נקבה יצאת תחלה); רבי טרפון אומר: הכהן בורר לו את
היפה; רבי עקיבא אומר: משמנין ביניהן (כהן
נוטל כחוש), והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות; רבי יוסי פוטר.
מת אחד מהן: רבי טרפון אומר יחלוקו (דחזר
בו רבי טרפון מקמייתא), רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו
הראיה.
שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות - אין כאן לכהן כלום (דאיכא למימר כל חדא וחדא ילדה זכר ונקבה, ויצאת נקבה
תחלה).
אחת ביכרה ואחת לא ביכרה וילדה שני זכרים - אחד לו ואחד לכהן; רבי טרפון
אומר: הכהן בורר את היפה; רבי עקיבא אומר משמנין ביניהן והשני ירעה עד שיסתאב
וחייב במתנות; רבי יוסי פוטר, שרבי יוסי אומר: כל שחליפיו ביד כהן (שהכהן נוטל אחת מן הספיקות) - פטור (האחר) מן המתנות (דעשו
את שאינו זוכה כזוכה), ורבי מאיר מחייב.
מת אחד מהן: רב טרפון אומר יחלוקו, רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה;
זכר ונקבה - אין כאן לכהן כלום (דשמא
אותה שלא ביכרה ילדה הנקבה, ואותה שכבר ביכרה ילדה זכר).
גמרא:
צריכא: דאי אשמועינן קמייתא (רחל
שילדה שני זכרים), בההיא קאמר רבי עקיבא (כהן נוטל כחוש:) דתרי [זכרים] מחדא (רחל נפוק, ומספקא מילתא, והמוציא מחבירו עליו הראיה), אבל רחיליו (שתי רחלים) שלא ביכרו (שילדו שני זכרים ונקבה) - דתרי (נפקו) מחדא וחד מחדא - אימא מודי ליה לרבי טרפון (דכהן בורר לו את היפה): דהך דילידא חד שביח (מעולה) טפי (דלפיכך הוא יפה: שיצא יחיד, ולא היתה הנקבה עמו, וזהו ודאי בכור גמור); ואי
אשמועינן הא, בהא קאמר רבי עקיבא: דתרוייהו לא ביכרו, אבל אחת ביכרה ואחת שלא
ביכרה וילדו שני זכרים - אימא מודי ליה לרבי טרפון,
(בכורות יט,א)
דהך דלא ביכרה שביח [הולד הבכור] טפי? – צריכא.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .