דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
בכורות דף יג
(בכורת יב,ב)
תניא התם: 'הערכין בשעתן (שאם
היה מבן חדש עד חמש שנים בשעת שאמר 'ערכו עלי', והמתין - שלא נתנו - עד שיהא בן שש
- שיש לו ערך אחר, כדכתיב בפרשת ערכין (ויקרא כז) - אפילו הכי לא יהיב אלא כשעה שהעריך), ופדיון הבן
אחר שלשים יום (כדכתיב (במדבר
יח,טז) ופדויו מבן חדש וגו'), פדיון פטר חמור לאלתר';
ופדיון פטר חמור לאלתר (בתמיה)?
ורמינהי: 'אין בערכין, ובפדיון הבן, ובנזירות, ובפטר חמור פחות משלשים (אין בערכין פחות מבן שלשים: אינו נערך, כדכתיב בפרשה; סתם נזירות שלשים
יום, כדכתיב (במדבר ו,ה) קודש
יהיה: 'יהיה' בגימטריא שלשים הוו), ומוסיפין
עד עולם (שיש ערך לכל זמן שהוא עומד בו, כדכתיב בפרשה; וכן נזיר
נודר בנזיר ארבעה וחמשה שנים, ואם המתין מפדיון בנו ומפדיון פטר חמורו כמה שנים -
עדיין יכול לפדותו, ואינו נותן יותר)'?
אמר רב נחמן: (הא דקתני לעיל 'פדיון פטר חמור
לאלתר') לומר שאם פדאו פדוי (אבל עיקר מצות פדייה לא מקיים).
(מדאוקמת ליה בדיעבד, וקתני 'הבן
אחר שלשים') מכלל דבנו, אם פדאו אינו פדוי? והאיתמר (בפרק
'יש בכור לנחלה' (לקמן דף מט.)): הפודה את בנו בתוך שלשים יום: רב
אמר בנו פדוי!?
לאו איתמר עלה: 'אמר רבה: דכולי עלמא (היכא דאמר ליה) "מעכשיו (יחול פדיון זה)"
- אין בנו פדוי (כי פליגי היכא דאמר "עכשיו
אני נותן מעות והפדיון לא יחול עד לאחר שלשים יום")'!
(בכורות יג,א)
רב ששת אמר: לומר שאינו עובר עליו (לעולם
מצות פדיון לאלתר, והאי דקתני 'אין בערכין ... ופטר חמור פחות משלשים' -
שאינו עובר עליו עד שלשים יום, מכאן ואילך עובר).
מתיב רמי בר חמא: 'מצותו כל שלשים יום, מכאן ואילך או
פודהו או עורפו' – מאי? לאו מצוה לשהותו כל שלשים יום (כרב
נחמן וקשיא לרב ששת)?
לא! מצוה לפדותו כל שלשים יום (דמלאלתר
עד שלשים הוי זמן פדייה, ומכאן ואילך -עובר).
אי הכי – 'מכאן ואילך או פודהו או עובר עליו' מיבעי ליה!?
אלא אמר רבא: (לעולם מצוה לשהותו, ואפילו הכי כרב
נחמן לא מתריצנא ו)לא קשיא: הא (דקתני שלשים יום מצוה לשהותו) רבי
אליעזר דמקשי (דמקיש בכור בהמה טמאה לבכור אדם), הא (דקתני לאלתר) רבנן (דמתניתין), דלא מקשי.
משנה:
לא רצה לפדותו - עורפו מאחוריו וקוברו.
מצות הפדייה קודמת למצות עריפה, שנאמר [שמות
יג,יג:
וכל פטר חמר תפדה בשה ו]אם לא תפדה וערפתו [וכל בכור אדם בבניך
תפדה];
מצות יעידה (באמה העבריה: שייעדנה אדון לאשה)
קודמת למצות הפדייה (שהיא פודה עצמה),
שנאמר (שמות כא,ח) [אם רעה בעיני
אדניה] אשר לא יעדה והפדה [לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה] (אם יעדה זה - מוטב);
מצות הייבום קודמת למצות חליצה: בראשונה שהיו מתכוונין
לשם מצוה, ועכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה, אמרו: מצות חליצה קודמת למצות יבום (שהמייבם את יבמתו שלא לשם מצוה - פוגע באיסור אשת אח).
מצות הגאולה באדון; הוא קודם לכל אדם (המתפיס בהמה לבדק הבית - מצות פדייתה באדון קודם לכל אדם),
שנאמר (ויקרא כז,כז) [ואם בבהמה הטמאה
ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו] ואם לא יגאל ונמכר בערכך.
הדרן עלך הלוקח עובר חמורו
======================================
בכורות פרק שני הלוקח עובר פרתו
(בכורות יג,א)
משנה:
הלוקח עובר פרתו של עובד כוכבים והמוכר לו - אף על פי שאינו רשאי (למכור לעובד כוכבים בהמה גסה), והמשתתף לו, והמקבל ממנו,
והנותן לו בקבלה - פטור מן הבכורה, שנאמר 'בישראל' [במדבר
ג,יג: כי
לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד
בהמה לי יהיו אני ה'] - אבל לא באחרים (עובדי כוכבים).
הכהנים והלוים חייבים, שלא נפטרו מבכור בהמה טהורה, אלא מפדיון הבן ומפטר
חמור.
גמרא:
מאי איריא דתני 'עובר חמורו' ברישא, והדר תני 'עובר פרתו'?
ליתני ברישא 'עובר פרתו', דקדושת הגוף הוא, והדר ליתני 'עובר חמורו', דקדושת דמים
הוא?
אמרי במערבא: איבעית אימא איידי דחביבא ליה, כדרבי חנינא (בפרק קמא (לעיל ה:)
מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים כו'), ואי בעית אימא: איידי דזוטרן
מיליה דבהמה טמאה (דלא
מיירי בפטר חמור אלא פרקא קמא, וכולה מסכתא איירי בבכור בהמה טהורה) - פסיק
ושדי לה.
אמר רבי יצחק בר נחמני אמר ריש לקיש משום רבי אושעיא: ישראל שנתן מעות לעובד
כוכבים בבהמתו (בעדרו) בדיניהם (דיינינן ליה בדיניהן; ולקמן מפרש מאי היא) - אף על פי שלא משך – קנה,
וחייבת בבכורה; ועובד כוכבים שנתן מעות לישראל בבהמתו בדיניהם, אף על פי שלא משך –
קנה, ופטור מן הבכורה.
אמר מר: 'ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים בדיניהם אף על פי שלא משך קנה וחייבת
בבכורה'; מאי 'בדיניהם'?: אי נימא בדיניהם = דגופיה דאתי בקל וחומר: אם גופיה קני
ליה ישראל בכסף, דכתיב (ויקרא כה,מו) [והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת
אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך] 'לרשת אחוזה': הקישו הכתוב לאחוזה: מה אחוזה נקנית
בכסף ובשטר ובחזקה ('מכי
דייש אמיצרי', כדאמרינן בפרק קמא דקדושין (דף כו.)) - אף עבד
כנעני נקנה בכסף; ממונו - לא כל שכן הוא!?
אם כן אפילו בשטר ובחזקה נמי!? ועוד: ישראל מישראל יוכיחו: דגופיה קני ליה
בכסף, ממונו במשיכה (מטלטלין
אין נקנין אלא במשיכה [במסכת קדושין (דף כו.)])!?
אלא אמר אביי: בדיניהם = שפסקה להם תורה: (ויקרא
כה,יד) [וכי תמכרו ממכר לעמיתך] או קנה מיד עמיתך [אל תונו איש את אחיו]: מיד עמיתך הוא דבמשיכה (מיד עמיתך משמע מיד ליד, דהיינו משיכה) , הא מיד
עובד כוכבים – בכסף.
ואימא: מיד עובד כוכבים כלל כלל לא (עד
שתבא לרשותו של ישראל לא קני)?
אמרי לא סלקא דעתא, קל וחומר הוא: אם גופו קונה - ממונו לא כל שכן?
ואימא: מיד עובד כוכבים עד דאיכא תרתי?
אמרי: ולאו קל וחומר הוא?: גופו באחת, ממונו בשתים?
ואימא: או בהא או בהא (והכי
משמע קרא: מיד עמיתך - הוא דבמשיכה ולא בכסף,
הא מיד עובד כוכבים - באיזה שתרצה; ונשמע מיניה דהיכא דמשך ולא נתן מעות - נמי קני)?
דומיא דעמיתך: מה עמיתך בחדא - אף עובד
כוכבים נמי בחדא.
אמר מר 'ועובד כוכבים שנתן מעות לישראל בבהמתו בדיניהן - אף על פי שלא משך
– קנה, ופטור מן הבכורה'; מאי 'בדיניהן'?: אילימא בדיניהן דגופיה משום
דאתי בקל וחומר: אם גופו ישראל קני ליה בכסף, דכתיב (ויקרא
כה,נא) [אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו] מכסף מקנתו (בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הכתוב מדבר) - ממונו לא כל שכן!
ישראל מישראל יוכיחו, דגופו קני בכסף, ממונו במשיכה!
אלא אמר אביי: 'בדיניהם' = שפסקה להם תורה: (ויקרא
כה,יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך [או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו]: לעמיתך במשיכה, הא לעובד כוכבים – בכסף.
ואימא לעובד כוכבים כלל כלל לא?
אמרי: לאו קל וחומר הוא: אם גופו קנה - ממונו לא כל שכן!?
אימא לעובד כוכבים עד דאיכא תרתי?
לאו קל וחומר הוא: גופו באחד, ממונו בשתים?
ואימא או בהא או בהא?
דומיא דעמיתך:
(בכורות יג,ב)
מה עמיתך באחת (משיכה) - אף עובד כוכבים נמי באחת (בכסף, ולא במשיכה, דהכי משמע 'עמיתך במשיכה' - ולא עובד כוכבים).
אמרי: ולאמימר, דאמר (בפרק בתרא
דעבודה זרה (דף עא:)) משיכה בעובד כוכבים קונה, הניחא אי סבר לה כרבי יוחנן, דאמר (בפרק
הזהב בבא מציעא מו:) דבר תורה מעות קונות (דכתיב
'ונתן הכסף וקם לו': דגמר הדיוט מהקדש) - משיכה לא אהני (איכא למימר:) 'לעמיתך' (דעמיתך אתי למימר:) לעמיתך
בכסף, לעובד כוכבים במשיכה; אלא אי סבר לה כריש לקיש, דאמר משיכה מפורשת מן התורה (מיד עמיתך משמע מיד ליד): לעמיתך במשיכה ולעובד כוכבים במשיכה,
'לעמיתך' למה לי?
אמרי: לעמיתך אתה מחזיר אונאה, ואי אתה מחזיר אונאה לכנעני (לעמיתך דממעט כנעני מדין אונאה
דכתיב בסיפיה דקרא קממעטי ליה).
לכנעני? – מ'אל
תונו איש את אחיו'
[ויקרא כה,יד: וכי תמכרו ממכר לעמיתך
או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו] נפקא (דמשמע: אחיו
- ולא כנעני)!?
חד בכנעני וחד בהקדש (חד
למעוטי כנעני וחד למעוטי הקדש מאונאה), וצריכי: דאי כתב רחמנא חד, הוה אמינא
לכנעני - הוא דאין לו אונאה, אבל הקדש יש לו אונאה - קא משמע לן.
הניחא למאן דאמר [בבבא קמא בפרק 'הגוזל' בתרא (דף קיג:)] גזילו (של כנעני) אסור - היינו דאצטריך קרא למישרי
אונאה, אלא אי סבר לה כמאן דאמר גזילו של כנעני מותר, אונאה מיבעיא?
אמרי: (ודאי) אי סבר לה כמאן דאמר גזילו
מותר (תו לא אתא קרא למישרי אונאה אלא למעטיה
מדין קנייה; וכיון דאמר עובד כוכבים קנה במשיכה) - על כורחיך כרבי יוחנן סבירא
ליה (דמכסף קא ממעיט ליה).
מיתיבי [עבודה זרה נג,א;עא,ב]: 'הלוקח גרוטאות (חתיכות כסף) מן העובד כוכבים ומצא בהן עבודת
כוכבים: אם עד שלא נתן מעות משך – יחזיר (דמשיכה אינה קונה), ואם משנתן מעות משך - יוליך הנאה לים
המלח (דעבודת כוכבים ביד ישראל אינה בטילה עולמית)', ואי אמרת
מעות קונות - משיכה למה לי?
הכא במאי עסקינן? - שקיבל עליו לדון בדיני ישראל.
אי הכי מעות למה לי?
הכי קאמר: אף על פי שנתן מעות, אי משיך – אִין, ואי לא – לא.
אי הכי קשיא רישא!?
אמר אביי: רישא משום דאיכא מקח טעות (דלא
ידע דאית בה עבודת כוכבים, הלכך מצי למיהדר ביה).
אמר ליה רבא: רישא משום דאיכא מקח טעות, סיפא ליכא מקח טעות (בתמיה)?
אלא אמר רבא: רישא וסיפא מקח טעות : רישא - דלא יהיב זוזי -לא מיחזי כעבודת
כוכבים ביד ישראל, סיפא - דיהיב זוזי - מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל. (רישא וסיפא מקח טעות, ומדינא מצי מהדר ביה נמי בסיפא
ומיהו רבנן גזרו כיון דיהיב זוזי והדר שקיל להו - מיחזי כמוכר עבודת כוכבים; ורישא
דלא יהיב זוזי, וכי מהדר לה - לא מידי שקיל, לא מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל,
ומשום הכי נקט מתן מעות אף על גב דקיבל עליו לדון בדיני ישראל.)
ואביי אמר לך: רישא - מקח טעות: דלא ידע (דאית בהו עבודת כוכבים) דהא לא יהיב ליה זוזי (דלימא איבעי לעיוני, דסתם תגר לא מעיין עד שעת מתן
מעות); סיפא לאו מקח טעות הוא דכיון דיהיב זוזי כי קא משיך איבעי
לעיוני והדר מימשך (ומדלא
עיין - אחולי אחיל, והוי משיכתו משיכה גמורה).
רב אשי אמר: (לעולם
בשלא קיבל עליו לדון בדיני ישראל ולא קשיא סיפא לרבי אושעיא, ודקאמרת 'אי מעות
קונות - משיכה למה לי? משיכה לאו דוקא: ד)מדרישא משיכה אינה קונה (דקתני 'יחזיר') - סיפא נמי משיכה אינה קונה; ואיידי
דתנא רישא 'משך' תנא סיפא נמי 'משך'.
רבינא אמר: (וכגון
שקיבל עליו לדון בדיני ישראל) מדסיפא משיכה קונה - רישא נמי משיכה
קונה, ורישא - הכי קאמר: אם לא נתן ולא משך – יחזור;
מאי 'יחזור'?
יחזור בדברים; קסבר (האי
תנא) 'דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה (אם חוזר בדיבורו)' (דאיצטריך למימר דאין צריך לעמוד בדיבורו עם העובד כוכבים), והני מילי
ישראל מישראל, דקיימו בדבורייהו; אבל ישראל מעובד כוכבים - דאינהו לא קיימי
בדבורייהו – לא.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .