דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ערכין דף כב
(ערכין כב,א)
תנו רבנן: 'שום היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום
- דברי רבי מאיר;
רבי יהודה אומר: שום היתומים ששים יום, ושום ההקדש תשעים
יום;
וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה ששים יום.'
אמר רב חסדא אמר אבימי: הלכה: שום היתומים ששים יום.
יתיב רבי חייא בר אבין וקאמר להא שמעתא (דרב חסדא).
אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין: 'ששים' קאמרת
או 'שלשים' קאמרת?
אמר ליה: ששים.
- דיתומים או דהקדש?
אמר ליה: דיתומים
- כרבי מאיר או כרבי יהודה?
אמר ליה: כרבי מאיר.
- והא רבי מאיר 'שלשים' קאמר?
אמר ליה: הכי אמר רב חסדא: מאבימי קולפי טאבי (הכאות גדולות) בלעי עלה דהא שמעתא (שהיה
מלמדיני שום היתומים לרבי מאיר ששים יום, והייתי מקשה לו: 'הא אמר רבי מאיר
שלשים'? והוא אמר לי:) בא להכריז רצופים - שלשים (שלשים
יום, בין יתומין בין הקדש); (ואם בא להכריז) בשני
ובחמישי (שהם ימי הדין) – ששים, ואף על גב דכי חשיב להו מר ליומי הכרזה - לא הוו
אלא תמניסר יומי (הוי השום ששים יום, וימי הכרזה
שמונה עשר יום: צא וחשוב משני בשבת שמונה שבועות - הרי לך חמשים וששה ימים, ויהא
בהם ששה עשר 'שני' ו'חמישי'; הוסיף עוד ארבעה ימים שני ושלישי ורביעי וחמישי בשבת
- הרי ששים יום משהתחיל ההכרזה, ויש בהן שמונה עשר ימי הכרזה), כיון דמשכא
מילתא שמעי אינשי.
אמר רב יהודה אמר רב אסי: אין נזקקין לנכסי יתומים (למוכרן) אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהן (שהיו
מחוייבין לעובד כוכבים מעות ברבית), ורבי יוחנן אומר: או לשטר שיש בו
רבית, או לכתובת אשה משום מזוני (דכל זמן שאינה גובה כתובתה -
נזונית משלהם, והוי פסידא דידהו).
ורב אסי, מאי טעמא לא אמר לכתובת אשה?
דהא תקינו ליה רבנן מעשה ידיה.
ואידך?
זימנין דלא ספקה.
תנן: 'שום היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום,
ומכריזין בבקר ובערב' - במאי עסקינן?: אילימא בבעל חוב עובד כוכבים (דשקיל רבית ולהכי נזקקין) - מי ציית (להמתין
ימי הכרזתינו בלא רבית)? אלא פשיטא בבעל חוב ישראל; אי דקאכיל ריביתא - מי
שבקינן ליה? ואלא דלא קאכיל ריביתא, וקתני 'נזקקין'; בשלמא לרבי יוחנן - מוקי לה
בכתובת אשה אלא לרב אסי קשיא?
אמר לך רב אסי: ולרבי יוחנן מי ניחא?: מי שבקינן מזוני
דודאי קא מפסדא, ונקטינן הכרזה דלא ידעינן אי מרווחינן אי לא מרווחינן?
הא לא קשיא: בתובעת כתובתה בבית דין, כדרב יהודה אמר
שמואל, דאמר רב יהודה אמר שמואל: התובעת כתובתה בבית דין - אין לה מזונות (דכיון דשוב אין לה מזונות - לא מפסדי יתומים מידי בהמתנה).
אי הכי איזדקוקי לא מיזדקקינן לה (לא
נזדקיק לה לפרוע כתובתה, הואיל ומעכשיו אין מזונותיה על היתומים)!?
אלא כיון דאיזדקקינן לה מעיקרא (בתחילת
תביעת כתובתה להפסידה מזונותיה) - מיזדקקין לה לבסוף (להגבותה כתובתה).
מכל מקום לרב אסי קשיא?
לעולם בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל.
אי הכי רבית נמי לא לישקול?
שקיבל עליו לזו ולא קיבל עליו לזו.
תא שמע [גיטין פ"ה מ"ב]: 'אין
נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית'; במאי עסקינן?: אילימא בבעל חוב עובד
כוכבים - מי צאית? אלא פשיטא בבעל חוב ישראל; אי אכיל ריביתא - מי שבקינן ליה? אלא
דלא אכיל ריביתא, וקתני 'נזקקין'; בשלמא לרבי יוחנן - מוקי לה בכתובת אשה, אלא לרב
אסי קשיא?
אמר לך רב אסי: ולרבי יוחנן מי ניחא? אי כתובה - מאי
איריא מיתמי? אפילו מיניה דידיה נמי בזיבורית!?
הא - לא קשיא: רבי מאיר היא, דאמר: כתובת אשה בבינונית (מיניה דידיה, כגון אם גירשה) ומיתמי בזיבורית (וקא משמע לן דמיתמי בזיבורית).
מכל מקום לרב אסי קשיא?
לעולם בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל.
אי הכי רבית נמי לא נישקול? שקיבל לזו ולא קיבל עליו לזו.
תא שמע: 'על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו'; בשלמא
בעל חוב - בין מר ובין מר, כדשנין (בבעל חוב עובד כוכבים),
אלא כתובתה: בשלמא לרבי יוחנן ניחא, אלא לרב אסי קשיא?
הכא במאי עסקינן? - כשחייב מודה (בשעת
מיתה הודה אביהם).
השתא דאתית להכי - כולהו נמי כשחייב מודה (ובעל חוב ישראל).
מרימר אגבי כתובתה לגרושה מנכסי דיתמי (גרושה אין לה מזונות); אמר ליה רבינא לאמימר: והאמר רב יהודה אמר רב אסי 'אין
נזקקין לנכסי יתומין אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהן, רבי יוחנן אומר או לשטר שיש
בו רבית או לכתובת אשה משום מזוני', ואפילו רבי יוחנן לא קאמר אלא באלמנה, דקמפסדא
מזוני, אבל גרושה לא!?
אמר ליה: הא אנן דרבי יוחנן (דאמר
כתובת אשה מגבינן מיתמי) - משום חינא מתנינן לה (כדי
שימצאו האנשים חן בעיני הנשים וינשאו להן, והלכך אפילו גרושה נמי).
אמר רב נחמן: מרישא לא הוה מיזדקיקנא לנכסי יתמי; כיון
דשמענא להא דרב הונא חברין משמיה דרב: 'יתמי דאכלי דלא דידהו - ליזלו בתר שיבקייהו
(ימותו כאביהם שהניח להם ממון זה)' - מכאן ואילך מיזדקקנא.
מעיקרא מאי טעמא לא?
אמר רב פפא: פריעת בעל חוב מצוה, ויתמי לא בני מיעבד מצוה
נינהו (דקטנים הן; אלא ימתין עד שיגדילו).
רב הונא בריה דרב יהושע אמר: אימר צררי אתפסיה (אביהם נתן לבעל חובו מעות או כסף וזהב במשכון בשעת מיתה, ולא הספיק ליטול
את השטר מידו).
מאי בינייהו?
איכא בינייהו בשחייב מודה; אי נמי שמתוה (בית דין לאביהן על שאינו פורע לזה חובו) ומת בשמתיה (דהשתא ליכא למיחש לצררי, דלא היה פורעו אלא בבית דין כדי שיתירו נידויו).
שלחו מתם: (מיתוקמי כל הנך מתנייתא דלעיל
דאמרו 'נזקקין') דשמתוה ומית בשמתיה, והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע (דהיכא דלא שמתוה חייש לצררי).
(ערכין כב,ב)
תנן: 'שום היתומים שלשים יום, ושום ההקדש ששים יום,
ומכריזין בבקר ובערב' - במאי עסקינן? אילימא בבעל חוב עובד כוכבים (דלא בעי למינטר עד דגדלי) - מי צאית (להמתין
ימי הכרזה)? אלא פשיטא בבעל חוב ישראל; בשלמא לרב הונא בריה דרב יהושע,
מוקי לה בשחייב מודה, אלא לרב פפא קשיא?
אמר לך רב פפא: אי בעית אימא 'כתובה משום חינא', ואי בעית
אימא בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל.
אי קיבל עליו לינטר להו עד דגדלי?
שקיבל עליו לזו ולא קיבל עליו לזו.
תא שמע (לעיל גבי הכרזה):
'על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו' - במאי עסקינן?: אילימא בבעל חוב עובד
כוכבים - מי ציית (לימי הכרזה)? אלא פשיטא
בבעל חוב ישראל; בשלמא לרב הונא בריה דרב יהושע - מוקי לה בשחייב מודה; אלא לרב
פפא, בשלמא כתובה - משום חינא, אלא בעל חוב קשיא?
לעולם בבעל חוב עובד כוכבים, וכגון שקיבל עליו לדון בדיני
ישראל.
אי קיבל עליו לינטר להו עד דגדלי?
שקיבל עליו לזו ולא קיבל עליו לזו.
רבא אמר: (הא דאין נזקקין לנכסי יתומין -) משום
שובר (דשמא שובר היה לאביהם על השטר הזה, שפרעו, ויתומים אין יודעין היכן הוא).
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: ומי חיישינן לשובר?
והתנן [כתובות פ"ט מ"ח]: 'הנפרעת
[כתובתה] שלא בפניו (כגון ששלח לה בעל גט ממדינת הים) ... לא תפרע אלא בשבועה'
ואמר רבי אחא שר הבירה: מעשה בא לפני רבי יצחק נפחא לאנטוכיא, ואמר: 'לא שנו (דבית דין יורדין לנכסי אדם שלא בפניו) אלא כתובת
אשה - משום חינא, אבל בעל חוב – לא' (בעל חוב ימתין עד שיחזור);
ורבה אמר רב נחמן: אפילו בעל חוב נמי; ואי חיישת לשובר - התם נמי ניחוש?
אמר ליה: התם - כדאמרינן טעמא: שלא יהא כל אחד נוטל
מעותיו של חבירו והולך ויושב לו במדינת הים.
אמר רבא: הלכתא: אין נזקקין לנכסי יתומין,
ואם אמר (אביהן) "תנו"
– נזקקין;
(אם אמר:) "( תנו) שדה זו (לפלוני בחובו)"
ו"מנה זו" – נזקקין (ליתן לו), ואין
מעמידין אפוטרופוס (ואין צריך להעמיד אפוטרופוס
ליתומים על כך);
"שדה" סתם ו"מנה" סתם - נזקקין
ומעמידין אפוטרופוס (ליתומין לברור להן חלק יפה ולהגבות
את זה מן הזיבורית).
אמרי נהרדעי: בכולהו נזקקין ומעמידין אפוטרופוס לבד
מנמצאת שדה שאינה שלו (אבל נמצאת ביד היתומים שדה אחת שלא
היתה של אביהן אלא גזולה), (נזקקין להוציא גזילה מידם ואין
צריך אפוטרופוס:) דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן.
אמר רב אשי: הלכך אזדקוקי לא מזדקקינן, דהא אמר רבא:
הלכתא אין נזקקין, ואי מזדקקינן - מוקמינן אפוטרופוס, דאמרי נהרדעי: בכולהו (אפילו "שדה זו" ו"מנה זו") נזקקין
ומעמידין אפוטרופוס לבד מנמצאת שדה שאינה שלו (דאין
צריך אפוטרופוס אלא מיד מוציאין אותה מידם): דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .