דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ערכין דף טו
(ערכין יד,ב)
משנה:
'באונס ובמפתה להקל ולהחמיר' - כיצד?
אחד שאנס ופיתה את גדולה שבכהונה ואת הקטנה שבישראל -
נותן חמשים סלעים;
והבושת והפגם - הכל לפי המבייש והמתבייש.
(פגם
מפרש בכתובות (דף מ): שָׁמין אותה כמה אדם רוצה
ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו שיש לו קורת רוח הימנו.)
גמרא:
אמאי? אימא חמשים סלעים אמר רחמנא מכל מילי (ובושת ופגם לא ליתיב ליה)?
אמר רב זעירא: יאמרו (בתמיה)
'בעל בת מלכים חמשים בעל בת הדיוטות חמשים?' (אבל
השתא: כי יהיב בושת - יש חילוק בין בת מלכים לבת הדיוטות).
אמר ליה אביי: אי הכי, גבי עבד נמי יאמרו עבד נוקב מרגלית
שלשים, עבד עושה מעשה מחט שלשים?
אלא אמר רב זעירא:
(ערכין טו,א)
אילו באו עליה שנים אחד שלא כדרכה (תחילה)
ואחד כדרכה (דאכתי הואי בתולה ואית לה קנס), יאמרו:
'בעל פגומה (דליכא בושת כולי האי יהיב) חמשים (סלעים), בעל שלמה חמשים (ואילו בעל בתולה שלימה לא יהיב נמי
אלא חמשים)?' (אבל השתא גבי בושת איכא חילוק דיהיב דמי בושת לשלימה
טפי מפגומה).
אמר ליה אביי: אי הכי, גבי עבד נמי יאמרו: עבד בריא שלשים
עבד מוכה שחין (דהוי פגום דומיא דנבעלה שלא כדרכה)
שלשים!?
אלא אמר אביי: אמר קרא (דברים
כב,ל) [ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה]
תחת אשר עינה [לא יוכל שלחה כל ימיו] (דמשמע:
הני חמשים כסף יתן בשביל קנס העינוי; ומדאיצטריך למכתב הכי) - מכלל
דאיכא (מכלל דמיחייב מילי אחרנייתא, כגון) בושת ופגם (דלאו
קנסא דעינוי נינהו, דבלאו עינוי נמי איכא בושת ופגם, היינו נזק: ששוה פחות מבתחילה).
רבא אמר: דאמר (רישיה ד)קרא: (דברים
כב,כט) ונתן האיש השוכב עמה [לאבי הנער חמשים כסף ולו
תהיה לאשה]: הנאת שכיבה חמשים, מכלל דאיכא מילתא אחריתי, ומאי ניהו? בושת
ופגם.
משנה:
'במוציא שם רע להקל ולהחמיר' – כיצד?
אחד שהוציא שם רע על גדולה שבכהונה ועל קטנה שבישראל -
נותן מאה סלע.
נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה (האומר בפיו חמור דנותן מאה סלע, והעושה מעשה דאונס בתולה לא יהיב אלא
חמשים)?
שכן מצינו שלא נתחתם גזר דין (שלא
ליכנס לארץ) על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר (גבי
מרגלים כתיב): (במדבר יד,כב) [כי כל האנשים הראים את כבדי
ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר] וינסו אתי זה עשר פעמים [ולא שמעו בקולי] (דמשמע על זה נתחתם).
גמרא:
ממאי (דאומר בפיו חמור, דמשמע דמשום לשון
הרע בלבד קא יהיב להו)? דלמא (משום הכי חמיר האי לשון הרע)
משום דקא גרים לה קטלא, דכתיב (דברים כב,כ) ואם
אמת היה הדבר [הזה לא נמצאו בתולים לנער] [פסוק כא]
והוציאו את הנערה [אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה
נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך]
אמר רבא: אמר קרא (דברים כב,יט)
[וענשו
אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה] כי הוציא שם רע [על בתולת ישראל
ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו] - על שם רע שהוציא (משום לשון הרע בלבד).
וכן מצינו שלא נתחתם גזר דין וכו':
ממאי? דלמא דאכתי לא מלא סאתן, דאמר רב המנונא: אין
הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו, שנאמר (איוב
כ,כב) במלאת ספקו [כתיב: שפקו]
יצר לו [כל
יד עמל תבואנו] (כשתמלא סאתו בעונות הרבה - אז יצר לו = תבא עליו צרה)?
אמר ריש לקיש אמר קרא: (במדבר
יד,כב) [כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים
ובמדבר] וינסו אתי זה עשר פעמים [ולא שמעו בקולי] -
על זה נתחתם גזר דין (ולאו משום צירוף דאחריני).
תניא: 'אמר רבי אלעזר בן פרטא: בוא וראה כמה גדול כח
של לשון הרע' – מנלן? – 'ממרגלים: ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך,
המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה'.
ממאי? דלמא משום דרבי חנינא בר פפא, דאמר רבי חנינא בר
פפא: דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה, דכתיב (במדבר
יג,לא) [והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם]
כי חזק הוא ממנו; אל תיקרי 'כי חזק הוא ממנו' אלא ממנו כביכול: בעל הבית (הקדוש ברוך הוא) אין יכול להוציא כליו משם!?
אלא אמר רבה אמר ריש לקיש אמר קרא: (במדבר יד,לז)
וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה [לפני ה'] - על דבת הארץ שהוציאו (קאמר דמתו).
תניא: 'אמר רבי יהודה: עשר נסיונות ניסו אבותינו
להקב"ה: שנים בים, ושנים במים, שנים במן, שנים בשליו, אחת בעגל ואחת במדבר
פארן: שנים בים, אחת בירידה ואחת בעלייה'.
בירידה - דכתיב (שמות יד,יא)
[ויאמרו
אל משה] המבלי אין קברים במצרים [לקחתנו למות במדבר מה
זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים];
בעלייה - כדרב הונא, דאמר רב הונא: ישראל שבאותו הדור -
מקטני אמנה היו, כדרבה בר מרי, דאמר רבה בר מרי: מאי דכתיב (תהלים
קו,ז) [אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך]
וימרו על ים בים סוף [פסוק ח] ויושיעם למען שמו [להודיע את גבורתו]? - מלמד
שהיו ישראל ממרים (מורדים) באותה שעה,
ואומרים: כשם שאנו עולים מצד זה - כך מצרים עולים מצד אחר!?
אמר לו הקב"ה לשר של ים: פלוט אותם ליבשה.
אמר לפניו: ריבונו של עולם! כלום יש עבד שנותן לו רבו
מתנה (פרנסה לדגים) וחוזר ונוטלה הימנו?
אמר לו: אני נותן לך אחד ומחצה שבהם (דבפרעה כתיב (שמות יד,ז) שש
מאות רכב ובסיסרא כתיב (שופטים ד,ג, יג) תשע מאות רכב).
אמר לפניו: ריבונו של עולם! כלום יש עבד שתובע את רבו?
אמר לו נחל קישון יהיה ערב.
מיד פלטן ליבשה, דכתיב (שמות
יד,ל) [ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים]
וירא ישראל את מצרים מת על [שפת הים].
שנים במים: במרה וברפידים;
במרה - דכתיב (שמות טו,כג)
ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות [מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה],
וכתיב (שמות יז,כד) וילנו העם על משה [לאמר מה נשתה];
ברפידים - דכתיב (שמות יז,א)
[ויסעו
כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי ה'] ויחנו
ברפידים ואין מים לשתות [העם], וכתיב (שמות
יז,ב) וירב העם עם משה [ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון
עמדי מה תנסון את ה']
שנים במן - דכתיב
(ערכין טו,ב)
אל תצאו (בשבת ללקוט) [שמות טז,כט: ראו
כי ה' נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא
איש ממקמו ביום השביעי] – ויצאו [שמות טז,כז: ויהי ביום
השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו], אל תותירו [שמות טז,יט: ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר] – ויותירו [שמות
טז,ב: ולא שמעו אל משה ויותרו
אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה];
שנים בשליו ראשון ובשליו שני (כשהתחיל
המן לירד היה שליו יורד עמו, כדכתיב (שמות טז,יג) ויהי בערב ותעל השליו [ותכס את
המחנה] ובבקר היתה שכבת הטל
וגו', ולאחר זמן מרובה התאוו יותר):
בשליו ראשון - (שמות טז,ג) [ויאמרו אלהם בני
ישראל מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים] בשבתנו על סיר הבשר [באכלנו לחם לשבע
כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב];
בשליו שני (במדבר יא,ד)
והאספסוף אשר בקרבו [התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו
בשר];
בעגל – כדאיתיה;
במדבר פארן (מעשה מרגלים) – כדאיתיה.
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: מאי דכתיב (תהלים
קכ,ג) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה?
אמר לו הקב"ה ללשון: כל אבריו של אדם זקופים ואתה מוטל; כל אבריו של אדם
מבחוץ ואתה מבפנים, ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות: אחת של עצם (שינים) ואחת של בשר; מה יתן לך ומה יוסיף לך (עוד
הקדוש ברוך הוא שמירה) לשון רמיה (שלא תספר לשון הרע)?
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: כל המספר לשון הרע
- כאילו כפר בעיקר, שנאמר (תהלים יב,ה) אשר
אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו (האומרים ללשוננו נגביר - כמי שאומר מי אדון לנו: דכופרים בעיקר);
ואמר רבי יוסי בן זימרא: כל המספר לשון הרע - נגעים באים
עליו, שנאמר (תהלים קא,ה)
מלשני בסתר רעהו אותו אצמית [גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל], וכתיב התם (ויקרא
כה,כג) [והארץ לא תמכר] לצמיתות [כי לי הארץ כי
גרים ותושבים אתם עמדי] ומתרגמינן 'לחלוטין', ותנן [מגילה
פ"א מ"ז]: 'אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה'
('למצורע מוחלט' אלמא אצמית דמתרגם לשון חליטה - היינו צרעת).
אמר ריש לקיש: מאי דכתיב (ויקרא יד,ב)
זאת תהיה תורת המצורע [ביום טהרתו והובא אל הכהן] [מהרש"א: היה אפשר לכתוב 'תורת הצרוע']? - זאת תהיה
תורתו של מוציא שם רע.
ואמר ריש לקיש: מאי דכתיב (קהלת י,יא) אם
ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון? - לעתיד לבא מתקבצות כל
החיות ובאות אצל נחש, ואומרות: ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל - אתה מה הנאה יש
לך? אומר להם: וכי מה יתרון לבעל הלשון?
ואמר ריש לקיש: כל המספר לשון הרע - מגדיל עונות עד לשמים,
שנאמר (תהלים עג,ט)
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ.
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע ראוי לסוקלו
באבן: כתיב הכא (תהלים קא,ה)
[מלשני
בסתר רעהו] אותו אצמית [גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל]
וכתיב התם (איכה ג,נג)
צמתו בבור חיי וידו אבן בי;
ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע, אמר
הקב"ה: אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר (תהלים קא,ה)
מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוּכָל; אל
תיקרי 'אותו לא אוכל' אלא אִתוֹ לא אוּכַל.
ואיכא דמתני לה (להא דרב חסדא) על גסי הרוח
(דבהאי קרא דאותו לא אוכל כתיב נמי גבה עינים).
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע, אומר
הקב"ה [לשר של] גיהנם: אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה נדוננו, שנאמר (תהלים
קכ,ד) חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים:
אין חץ אלא לשון, שנאמר (ירמיהו ט,ז)
חץ שחוט לשונם מרמה דבר [בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו],
ואין גבור אלא הקב"ה, שנאמר (ישעיהו מב,יג)
ה' כגבור יצא [כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר]; 'גחלי
רתמים' היינו גיהנם.
אמר רבי חמא ברבי חנינא: מה תקנתו של מספרי לשון הרע? -
אם תלמיד חכם הוא - יעסוק בתורה, שנאמר (משלי טו,ד)
מרפא לשון עץ חיים [וסלף בה שבר ברוח] ואין 'לשון'
אלא לשון הרע, שנאמר 'חץ שחוט לשונם' ואין עץ
אלא תורה, שנאמר (משלי ג,יח)
עץ חיים היא למחזיקים בה [ותמכיה מאשר]; ואם עם הארץ הוא - ישפיל דעתו,
שנאמר 'וסלף בה שבר [ב]רוח' (מי שסולף בה וחפץ לסלקה שלא תהא בו עוד - ישבור רוחו).
רבי אחא ברבי חנינא אומר: סיפר - אין לו תקנה, שכבר כרתו
דוד (לשון כרת) ברוח הקדש, שנאמר (תהלים יב,ד)
יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות;
אלא: מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע?
אם תלמיד חכם הוא - יעסוק בתורה, ואם עם הארץ הוא - ישפיל
דעתו, שנאמר 'וסלף בה שבר [ב]רוח'.
תנא דבי רבי ישמעאל: כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד
שלש עבירות: עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים.
כתיב הכא (תהלים יב,ד)
[יכרת
ה' כל שפתי חלקות] לשון מדברת גדולות, וכתיב
בעבודת כוכבים (שמות לב,לא)
[וישב
משה אל ה' ויאמר] אנא חטא העם הזה חטאה גדולה [ויעשו להם אלהי זהב];
בגילוי עריות כתיב (בראשית לט,ט)
[איננו
גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו]
ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת [וחטאתי לאלקים];
בשפיכות דמים כתיב (בראשית ד,יג)
[ויאמר
קין אל ה'] גדול עוני מנשוא.
'גדולות' - אימא תרתי?
הי מינייהו מפקא (הא בכולהו כתיב גדולות)? (הלכך כולהו אתו)!
במערבא אמרי: לשון תליתאי (זה
לשון הרכיל שהיא שלישית בין אדם לחבירו לגלות לו סוד) - קטיל
תליתאי: הורג למספרו, ולמקבלו, ולאומרו (לרכיל עצמו: שמתוך מריבה שנופלת
בין השנים - הורגין זה את זה והורגין גואלי הדם את הרכיל, שההרג בא על ידו).
אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב (משלי יח,כא)
מות וחיים ביד לשון [ואהביה יאכל פריה] - וכי יש יד ללשון? - לומר
לך: מה יד ממיתה - אף לשון ממיתה;
אי מה יד אינה ממיתה אלא בסמוך לה אף לשון אינה ממיתה אלא
בסמוך לה?
תלמוד לומר: 'חץ שחוט לשונם';
אי מה חץ עד ארבעים וחמשים אמה - אף לשון עד ארבעים
וחמשים אמה?
תלמוד לומר: (תהלים עג,ט)
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ;
וכי מאחר דכתיב 'שתו בשמים פיהם', 'חץ
שחוט לשונם' למה לי?
הא קמשמע לן: דקטיל כחץ.
וכי מאחר דכתיב 'חץ שחוט לשונם', 'מות
וחיים ביד לשון' למה לי?
לכדרבא, דאמר רבא: דבעי חיים (יעסוק
בתורה)
בלישניה, דבעי מיתה בלישניה (יעסוק בדברי שטות ונבלה).
היכי דמי לישנא בישא?
אמר רבה: כגון דאמר 'איכא נורא בי פלניא' (דמשמע עשיר הוא, וכל שעה מצוי אש בביתו לבשל תבשילין);
אמר ליה אביי: מאי קא עביד? גלויי מילתא בעלמא הוא (הואיל ואינו אומרה בלשון הרע, אלא מגלה לאותן שמבקשין אור 'לכו לבית
פלוני')?
אלא דמפיק בלישנא בישא: דאמר 'היכא משתכח נורא? אלא בי
פלניא דאיכא בשרא וכוורי'.
אמר רבה: כל מילתא דמיתאמרא באפי מרה (שהמרגל אומרה בפני האומר עליו) - לית בה משום לישנא בישא.
אמר ליה: כל שכן! חוצפא ולישנא בישא!!
אמר ליה: אנא - כרבי יוסי סבירא לי, דאמר רבי יוסי: מימי
לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי (לראות מי יעמוד אחורי, שאף בפני
הבעלים אני אומרה). (אלמא לאו לישנא בישא חשיבא;
לישנא אחרינא: שאם באו הבעלים
ואמרו 'למה אמרת כן' - לא חזרתי בי לאמר 'לא אמרתי', אלא בפניהם הודיתי.)
אמר
(ערכין טז,א)
רבה בר רב הונא: כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא (שהבעלים אמרוה בפני שלשה) - לית בה משום לישנא בישא; מאי טעמא?
חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה (המגלה
אותה - אינו לשון הרע, שזה גילה תחלה דעתו שאם מגלה אותו - אינו חושש, דמידע ידע
דסופה להגלות, דחברך חברא אית ליה, וזה מגלה לחבירו וזה לחבירו עד שיודע).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות
שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .