2דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.

לזכר אמי מורתי חנה הולנדר ז"ל נפטרה ד אלול תשס"ב

 

ערכין דף יב

(ערכין יב,א)

איבעיא להו: נסכים הבאים בפני עצמן (כגון שהביאו היום קרבן ציבור ולא הביאו נסכים עמו, והביאום למחר, דאמר מר (מנחות דף מד:) 'מנחתם ונסכיהם בלילה, מנחתם ונסכיהם אפילו למחר') טעונין שירה או אין טעונין שירה?: כיון דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מנין שאין אומרים שירה אלא על היין [וכו'] – אמרינן? או דלמא על אכילה ושתיה (קרבן ונסכים) אמרינן, אשתייה לחודה לא אמרינן? 

תא שמע: 'רבי יוסי אומר: מגלגלין זכות ליום זכאי וכו'; האי שירה מאי עבידתיה? אילימא דעולת חובה - מי הוה? בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד!? ואלא דעולת נדבה? והא תני רב מרי בריה דרב כהנא (לעיל) דלא צריכא (דאין עולת נדבה טעונה שיר, שהרי אין זמנה קבוע)? אלא - לאו דנסכין?!

אמר רבא ואיתימא רב אשי: ותסברא (דלשם שירה אמרו באחד בשבת)? שירה דיומיה (תהלים כד,א) [לדוד מזמור] לה' הארץ ומלואה [תבל וישבי בה], (תהלים צד,כג) וישב עליהם את אונם [וברעתם יצמיתם יצמיתם ה' אלהינו] בשירה דארבעה בשבא הוא! אלא אילייא בעלמא הוא דנפל להו בפומייהו.

והא עומדים על דוכנן קתני?

כדריש לקיש דאמר ריש לקיש: אומר שירה שלא על הקרבן.

אי הכי בנסכים נמי לימא?

נפיק מיניה חורבא (דאתי למימר כי היכי דנסכים הבאים בפני עצמן רשות - נסכים הבאין עם הקרבן נמי רשות). 

 

גופא: 'רבי יוסי אומר: מגלגלין זכות ליום זכאי וכו';

'בראשונה במוצאי שביעית' מי משכחת לה? והכתיב (יחזקאל מ,א) בעשרים וחמש שנה לגלותנו (גלות יהויכין והחרש והמסגר [מלכים ב כד,טז], ויחזקאל היה מהם) בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר [בעצם היום הזה היתה עלי יד ה' ויבא אתי שמה]' איזו היא שנה שראש השנה בעשור לחדש? הוי אומר זה יובל (יובל - ראש השנה שלה ביום הכפורים, דתוקעין בית דין בשופר ונפטרים עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן, ואז נראית שהיא יובל; אלמא שנת היובל הוה בשנת י"ד לחורבן הבית, וקסלקא דעתא בהדי שתא דחורבן קאמר, ויובל הוא לעולם במוצאי שביעית, דשנת מ"ט - שביעית היא), ואי סלקא דעתך בחד בשבוע (במוצאי שביעית) חרוב, מחד בשבוע לחד בשבוע – תמני; לחד בשבוע אחרינא חמש עשרה הוויין (היכי משכחת לה י"ד לבהדי דתיהוי במוצאי שביעית אחד בשבוע)!

אמר רבינא: בארבע עשרה שנה אחר שנה שהוכתה העיר (וכי חשבת ט"ו שנים משנת היובל למפרע משכחת חורבן במוצאי שביעית, שהיא שנת ל"ו למנין יובל זה). [עיין להלן לוח השנים מנבוכדנצר עד עזרא]

אי הכי (דבשנת ט"ו לחורבן הוי ההיא נבואה) 'בעשרים וחמש שנה'? עשרים ושש (לגלות יהויכין) הויין, דאמר מר 'גלו (ישראל עם יהויכין) בשבע (בשנה שביעית לכיבוש יהויקים), גלו בשמונה (כלומר: שאותה גלות היתה בשנה שמינית למלכות נבוכדנצר, דשנה שניה למלכותו כיבש יהויקים, כדמפרש לקמן), גלו בי"ח (עם צדקיהו, והיא היתה חרבות ירושלים, והיא היתה שנת י"ח לכיבוש יהויקים) גלו בי"ט (והיא שנת י"ט לנבוכדנצר)': משב (משנה שביעית שהוא גלות יחזקאל) ועד תמני סרי (שהוא חורבן הבית) - חד סרי (לבהדי שתא דגלה בה יחזקאל ולבר משנת החורבן דמנינו לה בהדי הנך: דמחורבן ועד יובל), וחמש עשרה (דמחורבן ועד יובל עם שנת החורבן ושנת היובל) - עשרים ושית הויא (אשתכח דכ"ו הוו מהשתא דגלו בה ועד יובל, והיכי אמר יחזקאל בעשרים וחמש לגלותנו היה יובל)?! (וסלקא דעתא דבהדי שתא דגלו קאמר.)

אמר לך רבינא: ולדידך (דבעית למימני לשנת החורבן בהנך ארבעה) מי ניחא? מכדי גלו נמי בתשע עשרה, משב ועד תשסרי (דסלקא דעתא דהאי מתרץ דשלש גליות הוו, דהא דתני 'גלו בי"ח ובי"ט' הוו שני גליות, וסבר דבשמונה עשר הוה חורבן) - תרתי סרי, וארבע סרי (וכי מנית נמי ארביסר לבהדי שנת חורבן ושנת היובל) - (משכחת לה) עשרים ושית הויין (מגלות יהויכין שהיתה בשנת שבע, ולבהדי שתא דגלו בה)! אלא מאי אית לך למימר (האי דקאמר יחזקאל בעשרים וחמש לגלותנו)? - לבר משתא דגלו בה (יהויכין ויחזקאל)? לדידי נמי לבר משתא דגלו בה!

מכל מקום תשסרי לרבינא קשיא (דהא ודאי בגלות האחרון היה החורבן, וכיון דאמר רבינא 'חמיסרי שנים עד היובל', ומגלות יהויכין ועד שנת חורבן - שהוא בי"ט - הוו חד סרי לבר משתא דגלו בה ולבר שנת החורבן, וחמיסרי - הא עשרין ושית)!?

(הש"ס הוא דקא מתרץ:) מי סברת שלש גליות הוי (דהאי דאמרן לעיל 'גלו נמי בתישסרי')? (לאו מלתא היא, דחד גלות הוה:) גלו בשבע לכיבוש יהויקים שהיא שמונה לנבוכד נצר, גלו בשמונה עשרה לכיבוש יהויקים שהיא תשע עשרה לנבוכד נצר (דבשמונה עשר לכיבוש יהויקים הוו חרבות ירושלים, שהיא תשעה עשר לנבוכדנצר; הלכך משב ועד תשעה עשר לבר משתא דגלו בה יהויכין ויחזקאל, ולבר שנת החורבן, וט"ו עם שנת החורבן ושנת היובל - הרי כ"ה), דאמר מר (בסדר עולם): שנה ראשונה כיבש נינוה

 

(ערכין יב,ב)

שניה עלה וכיבש יהויקים. (לאו גלות הוא, דלא הגלה שום אדם, אלא כבשו לעבד תחתיו, ועבדו שלש שנים, כדכתיב (מלכים ב כד,א) ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו; שלש שנים כדכתיב בדניאל בתחלתו [א,א]: בשנת שלש למלכות יהויקים [מלך יהודה] בא נבוכדנצר [מלך בבל] ירושלים, ותניא בסדר עולם: 'אפשר לומר כן? והלא לא מלך נבוכד נצר עד שנה רביעית ליהויקים, כדכתיב (בירמיהו כה,א) הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרביעית ליהויקים [בן יאשיהו מלך יהודה] היא השנה הראשונית לנבוכדנצר [מלך בבל], אם כן מה תלמוד לומר 'בשנת שלש למרדו' – דשלש שנים מרד ועלה עליו בשנה שלישית למרדו' שהיא ששית לכיבושו והילוכו לבבל, והמליך יהויכין תחתיו, וכתיב בסוף דברי הימים [דה"ב לו,י] ולתשובת השנה [שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה' וימלך את צדקיהו אחיו על יהודה וירושלם] אלמא בשנת שבע לכיבוש ראשון של יהויקים גלה יהויכין, וכתיב בסוף מלכים ויצא אליו יהויכין מלך יהודה וגו' [אולי זה צירוף של פסוקים כב,כג במלכים ב פרק כד] אלמא שביעית לכיבוש יהויקים היא שמינית למלכות נבוכדנצר, והיינו דאמרינן 'שנה שניה כיבש יהויקים').

 

'וכן בשניה' -

ושניה במוצאי שביעית מי משכחת לה? מכדי בית שני כמה קם? - ארבע מאה ועשרים (שלמין, לבד שנה שחרב בו); ארבע מאה = תמניא יובלי, ארבסרי = תרי שבוע, פשו להו שית, הוה ליה בשיתא בשבוע (כלו ת"כ שנים, ובשביעית עצמה חרב)!?

הא מני? - רבי יהודה היא, דאמר 'שנת חמשים עולה לכאן ולכאן' (שנת חמשים עולה לשנת יובל, והיא תחילת יובל הבא; הלכך לרבי יהודה לא הוי בכל יובל אלא מ"ט שנים): אייתי תמניא מתמניא יובלי, והני שית הוי ארביסר, אישתכח דבמוצאי שביעית חרוב.

אי רבי יהודה (מוקמת לה להא דרבי יוסי) - בראשונה לא משכחת לה (דחרב בית ראשון במוצאי שביעית), דתניא: 'שבעה עשר יובלות מנו ישראל משנכנסו לארץ ועד שיצאו' (י"ז יובלות נפקי מקראי, דכתיב (מלכים א ו,א) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה [לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית לה']; דל ארבעים דמדבר, אשתכח דנכנסו לארץ קודם בנין הבית ארבע מאות וארבעים, ובית ראשון עמד ת"י - הרי תת"נ; הרי י"ז יובלות של חמשים) ואי אתה יכול לומר משעה שנכנסו (לארץ) מנו (שמיטין ויובלות) שאם אתה אומר כן נמצא בית חרב בתחילת יובל (כלומר: בשנת היובל עצמה, דהא ליכא למימר שלא חרב עד חמשים ואחת, דאם כן לא מיתוקמא שמעתין: דכי מדלית שבע שכיבשו ושבע שחילקו, משכחת חורבן בשנת ל"ז של יובל, והיינו שניה לשמיטה, ואנן בעינן במוצאי שביעית!? הלכך אתפרש לן האי תחילת היובל = שנת היובל עצמה) ואי אתה מוצא (שיהא יובל בי"ד שנה אחרי אשר הוכתה העיר כדכתיב ביחזקאל [מ,א]:) [בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש] בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר [בעצם היום הזה היתה עלי יד ה' ויבא אתי שמה]! אלא צא מהם שבע שכיבשו ושבע שחילקו (ולא מנו שמיטין ויובלות עד לאחר י"ד), ואתה מוצא (שנת היובל) 'בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר' (וכדתריץ רבינא לעיל: דכי מדלית י"ד מחמשים - פשו להו תלתין ושית, אשתכח דבשנת שלשים ושש חרב הבית, והיא מוצאי שביעית, ושנת היובל בי"ד שנה לבד משנת החורבן)', ואי (הך דרבי יוסי לעיל אליבא ד)רבי יהודה - אייתי שבסרי (שנין) משבסרי יובלי, שדי אהני (כלומר: שדינהו על היובלות, ודל י"ד מהנך שבסרי לשבע שכיבשו ושבע שחילקו - פשו להו תלת) הוה ליה בתלתא בשבוע (אשתכח דבשלשה בשבוע חרוב)!?

(ומשני:) הנך שני (תלת שנין) דאגלינהו סנחריב (כלומר: הנך שלש שנים שצר סנחריב עליהן, כדכתיב (במלכים ב יז,ה) ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שומרון ויצר עליה שלש שנים, ולא היה להם פנאי לחרוש ולזרוע, ולא מנו שמיטין ויובלות) עד דאתא ירמיה ואהדרינהו - לא קחשיב להו.

(והאי דנקט 'עד דאתא ירמיהו אהדרינהו' - לאו דווקא, דהא יותר מתשעים שנה היה מחזקיהו שהגלה אותן סנחריב עד שהחזירן ירמיהו בימי יאשיהו, אלא הכי קאמר: תלת שני דאגלינהו סנחריב והיו באותו גלות עד שהחזירן ירמיהו לא חשיב להו להנך שלש שנים; כך שמעתי, והרבה תשובות בדבר:

חדא: דכי מדלית תלת שני משכחת חורבן בשנת ארבעים ותשע, והיא שביעית, ואנן בעינן מוצאי שביעית!

ועוד: י"ד שנה אחרי אשר הוכתה העיר דליהוי יובל לא משכחת לה; והא ליכא למימר לרבי יהודה לית ליה הך דרשא, דהא קרא כתיב, ולקמן לא משכחינן שבע שחילקו אלא מהך דרשא: די"ד אחרי אשר הוכתה העיר הוה יובל!

ועוד קשיא לי: היכי לא מדלינן אלא הנך תלת שני, והאמרינן בפרק בתרא (לקמן לב:): 'משגלו שבט ראובן וגד בטלו היובלות' עד שהחזירן ירמיהו, ואף על גב דמתרצינן התם לא מנו יובלות לקדש שמיטין, הני מילי לרבנן, אבל לרבי יהודה מוקמינן התם דלא מנו יובלות כלל!

ועוד: היאך יתכן ליטול שלש שנים לבדם? אם כשעלה סנחריב עליהם כבר מנו עשר שנים או י"ב ליובל, ועלה עליהם שלש שנים - היאך יתכן להפסיק אותן שלש שנים ולחזור למניינם הראשון ולמנות י"ג י"ד לקדש יובל שנת החמשים ושלש? בעל כרחך אז התחילו למנות א' ב' ג' ד'!

ומתוך הוויות אלו נראה בעיני דהאי 'תלת' דכתב בספרים - שיבוש הוא, ופירוש משובש היה ונכתב בספרים, והכי גרסינן: 'הנך שני דאגלינהו סנחריב עד דאתא ירמיהו אהדרינהו לא חשיב', ודוקא נקט דכל אותן השנים שהיו בגלות לא חשיב רבי יהודה במנין שמיטין ויובלות, וכדאמרינן בפרק בתרא; אלא באותה שנה שחזרו בימי יאשיהו התחילו למנות ליובל, וצא וחשוב מאותה שנה עד שנת הת"י - החורבן - ותמצא חשבונך סדור כמין חומר: דבשנת שלשים ושש ליובל חרב הבית, והיא מוצאי שביעית, ומשכחת ארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר הוה שנת היובל, שהרי חזרו בשנת י"ח ליאשיהו, כדכתיב (במלכים ב כב) דבשנת י"ח ליאשיהו נמצא הספר בבית המקדש, ועל דברי הספר שלח המלך אל חולדה הנביאה, ואמרינן במגילה (דף יד:): היכי שבקיה לירמיהו ושדר לחולדה? ואמרינן: ירמיה לא הוה התם, שהלך להחזיר עשרת השבטים; ומנלן דהדור? דכתיב [מלכים ב כג יז] מה הציון הלז [אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלקים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל]; ודבר זה: שפינה יאשיה את העבודת כוכבים - באותה שנה היה;

וכך מצאתי בסדר עולם: בי"ח ליאשיהו היה תחלת היובל, ויאשיהו מלך ל"א שנה; מי"ח עד ל"א כמה הוו? – ארבסרי; וחד סרי ליהויקים ויהויכין, וחד סרי לצדקיהו, כדכתיב (במלכים ב כה) - הרי שלשים ושש, ואז חרב הבית; ומיתוקמא שפיר כרבי יהודה!

כך הבנתי מלבי, וישרה בעיני, אבל לא שמעתיה; ואחרי כן מצאתי ספר ישן מוגה שכתוב בו כן והודעתיו לרבותי וישרה בעיניהם);

איבעית אימא: לעולם רבנן (לעולם אליבא דרבנן אמרה רבי יוסי למילתיה), (ודקא קשיא לך לעיל 'הוה ליה בשיתא בשבוע') וכי קתני 'וכן בשניה' – אשארא (אתשעה באב ומוצאי שבת);

הכי נמי מסתברא, דאי לא תימא הכי - משמרתו של יהויריב בשניה מי הואי? והתניא: 'ארבע משמרות עלו מן הגולה (בימי עזרא): ידעיה וחרים פשחור ואימר (שבמקדש ראשון היתה משמרת ידעיה קודם לחרים, ומשמרת חרים קודם לפשחור, ושל פשחור לאימר); עמדו נביאים שביניהם וחלקום לכ"ד משמרות (ולא היו יודעין כיצד יסדרן מי יעבוד אחר מי), (כתבו שם הכ"ד משמרות בכ"ד פתקין) בללום ונתנום בקלפי; בא ידעיה ונטל חלקו וחלק חביריו שש (וכוון ידעיה ברוח הקודש, ועלתה איגרתו בידו, וחזר והכניס ידו ונטל איגרת, וכן עד שש פעמים; ובאותו סדר שעלו האיגרות בידו - כך עשו אחריו אותן הכתובין באיגרות, זו אחר זו)  

 

(ערכין יג,א)

בא חרים ונטל חלקו וחלק חביריו שש, וכן פשחור וכן אימר (ויהויריב שוב לא עלה); התקינו נביאים שביניהם שאפילו יהויריב ראש משמרות עולה לא ידחה ידעיה ממקומו, אלא ידעיה עיקר ויהויריב טפל לו', אלא אשארא.

רב אשי אמר: הנך שית שני - עד דסליק עזרא ומקדיש לא קא חשיב להו (לעולם 'וכן בשניה' אמוצאי שביעית קאי, ורבנן היא, ודקא קשיא לך לעיל דבשביעית חרוב - לא קשיא: דשית שני קמאי מבנין הבית עד דסליק עזרא וקידש ארץ ישראל - לא מנו שמיטין ויובלות; דל שית שנין משני הבית - משכחת שנת ת"כ בשביעית, כיצד: ארבע מאה = תמניא יובלי, וארבע סרי = שני תרי שבועי, ובשנת תכ"א שהיה מוצאי שביעית - חרב), (ומנלן דעד שית שני לא סליק עזרא? -) דכתיב (עזרא ד,כד) באדין בטילת עבידת בית אלהנא די בירושלים [והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס] (אלמא בשנת שתים לדריוש התחיל הבנין), וכתיב (עזרא ו,טו) ושיציא ביתא דנא עד יום תלתא לירח אדר דהיא שנת שית למלכות דריוש מלכא, ותנא: 'באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא וגלותו עמו, דכתיב (עזרא ז,ח) ויבא ירושלים בחודש החמישי היא השנה השביעית למלך (אלמא בשנת שש נשלם, הרי חמש שנים, ובאותו זמן לשנה הבאה שהיא שנה ששית לבנין - עלה עזרא ובא לירושלים בחדש אב, ועד תשרי - שהוא שבע לבנין - לא התחיל למנות).

 

לוח השנים מנבוכדנצר עד עזרא

הטבלא – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד

המספרים = שנים למלכות נבוכדנצר

 

 

 

 

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use
at yeshol@zahav.net.il .