דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ערכין דף יא
(ערכין י,ב)
אמר רבא בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל: מגריפה היתה
במקדש (שבה גורפין את דשן המזבח; וודי"ל [יעה]
והוא כעין כף) [## קשה להבין פירוש זה כאן; אולי זו העתקה
מרש"י מסכת שבת דף כ/א ד"ה גרוף: מן הגחלים, במגריפה שקורין
וודיל"י]
(ערכין יא,א)
עשרה נקבים היו בה, כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר (ובכל נקב היה קנה אחד ובכל קנה וקנה היו בו עשרה נקבים ובכל נקב של קנה
הוציא מין זמר) נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר.
במתניתא תנא: 'היא אמה וגבוה אמה וקתא יוצא הימנה ועשרה
נקבים היו בה כל אחד מוציא מאה מיני זמר נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר'!?
אמר רב נחמן בר יצחק: וסימניך (שלא
תטעה מי אמר מאה מי אמר אלף): מתניתא גוזמא (דרך משניות לשנות גוזמא, כגון הנך
דאמר בשחיטת חולין בפרק 'גיד הנשה' (דף צ:))!
ועבדי כהנים היו [דברי רבי מאיר; רבי יוסי אומר: משפחת בית פגרים ובית
ציפרא מעמאום - היו משיאין לכהונה; רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: לוים היו]:
לימא בהא קמיפלגי: דמאן דאמר 'עבדים היו', קסבר עיקר שירה
בפה, וכלי לבסומי קלא הוא דעבידא;
ומאן דאמר 'לוים היו', קסבר עיקר שירה בכלי.
ותסברא?: רבי יוסי (דאמר
'ישראלים מיוחסים היו') מאי קסבר? אי קסבר עיקר שירה בפה - עבדים סגיא!? אי קסבר
עיקר שירה בכלי - לוים בעינן!?
לעולם (דכולי עלמא) קסבר עיקר
שירה בפה, והכא במעלין מדוכן ליוחסין ולמעשרות קמיפלגי: מאן דאמר 'עבדים היו',
קסבר אין מעלין מדוכן לא ליוחסין ולא למעשרות; מאן דאמר 'לוים היו', קסבר מעלין
מדוכן בין ליוחסין בין למעשרות (דמחזקינן ליה בחזקת לוי);
ולמאן דאמר 'ישראלים היו', קסבר מעלין מדוכן ליוחסין ולא למעשרות.
תנו רבנן: 'השיר מעכב את הקרבן - דברי רבי מאיר;
וחכמים אומרים אינו מעכב.'
מאי טעמא דרבי מאיר?
דאמר קרא (במדבר ח,יט) ואתנה
את הלוים (ולוים משוררים הם) נתונים
לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל [לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד]
ולכפר על בני ישראל [ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש] מה
כפרה מעכבת אף שירה מעכבת;
ורבנן?
ההוא לאידך דרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: מה כפרה ביום -
אף שירה ביום.
אמר רב יהודה אמר שמואל: מנין לעיקר שירה מן התורה? -
שנאמר (דברים יח,ז) ושרת בשם ה' אלהיו [ככל אחיו הלוים
העמדים שם לפני ה']; איזהו שירות שבשם (שמזכירין
בו שם שמים)? הוי אומר זה שירה.
ואימא נשיאות כפים?
מדכתיב (דברים י,ח) [בעת ההוא הבדיל
ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה' לעמד לפני ה'] לשרתו
ולברך בשמו [עד היום הזה] - מכלל דברכת כהנים לאו שירות היא.
רב מתנה אמר מהכא: (דברים
כח,מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב [מרב כל];
איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? - הוי אומר זה שירה. (אין
אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב, דכתיב (ישעיהו
סה,יד) הנה עבדי ירונו מטוב לב.)
ואימא דברי תורה, דכתיב (תהלים
יט,ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב [מצות ה' ברה מאירת
עינים]?
'משמחי לב' איקרי, 'טוב' לא איקרי.
ואימא בכורים (והכי קאמר קרא 'תחת אשר לא הבאת
ביכורים'),
דכתיב (דברים כו,יא) ושמחת בכל הטוב [אשר נתן לך ה'
אלקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך]?
'טוב' איקרי, 'טוב לבב' לא איקרי.
אמר רב מתנה: מנין לביכורים שטעונין שירה (שאומרים ארוממך ה' כי דליתני [תהלים ל,ב] כדתנן במסכת ביכורים (פ"ג
מ"ד))? - אתיא 'טוב' 'טוב' מהכא (כתיב
הכא בכל הטוב וכתיב בשירה (דברים
כח,מז) בשמחה ובטוב לבב).
איני! והא אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מנין
שאין אומרים שירה אלא על היין? - שנאמר (שופטים ט,יג)
ותאמר להם הגפן הֶחֳדַלְתִּי את תירושי המשמח אלהים ואנשים [והלכתי לנוע על העצים]; אם
אנשים משמח, אלהים במה משמח? - מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין?
משכחת לה, כדתני רבי יוסי: 'פרי אתה מביא (בביכורים כתיב (שם כו,ב) מראשית
[כל] פרי [האדמה]),
ואי אתה מביא משקין; הביא ענבים (לעזרה לביכורים)
ודרכן מנין (שיצא)? - תלמוד
לומר: (דברים כו,ב) [ולקחת מראשית כל פרי
האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלקיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר
יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם] תביא (מכל מקום).
חזקיה אמר מהכא (אשכחן שירת לוים מן התורה): (דברי
הימים א טו,כב) וכנניהו שר הלוים במשא יָסֹר במשא כי מבין הוא; אל
תיקרי 'יסור' אלא ישיר (במשא נשיאות קול בשיר).
בלווטי (שם חכם) אמר רבי
יוחנן מהכא: (במדבר ד,מז) [מבן שלשים שנה ומעלה ועד
בן חמשים שנה כל הבא] לעבוד עבודת עבודה [ועבדת משא באהל מועד];
איזהו עבודה שצריכה עבודה? - הוי אומר זו שירה (צריך
עבודת קרבן: שאינו נאמר אלא על היין של נסכי קרבן, כדכתיב (במדבר
י,י) ותקעתם בחצוצרות על
עולותיכם).
רבי יצחק אמר מהכא: (תהלים
פא,ג) שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל;
רב נחמן בר יצחק אמר: מהכא: (ישעיהו
כד,יד) המה ישאו קולם ירונו בגאון ה' צהלו מים (יצהלו בשיר בית המקדש יותר מצהלת ים סוף).
ותנא מייתי לה מהכא (לעיקר
שירה מן התורה): (במדבר ז,ט) ולבני קהת לא נתן כי
עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו; ממשמע שנאמר 'בכתף'
איני יודע שישאו? מה תלמוד לומר 'ישאו'?
אין 'ישאו' אלא לשון שירה, וכן הוא אומר (תהלים
פא,ג) שאו זמרה ותנו תוף [כנור נעים עם נבל], ואומר 'ישאו
קולם ירונו [בגאון ה' צהלו מים]'.
חנניא בן אחי רבי יהושע אמר מהכא: (שמות
יט,יט) [ויהי קול השפר הולך וחזק מאד] משה
ידבר והאלהים יעננו בקול -
(ערכין יא,ב)
על עסקי קול (שהיה מצוהו לשורר, לפי שמשה לוי
היה).
רב אשי אמר מהכא: (דברי הימים ב ה,יג)
ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד [להלל ולהדות לה' וכהרים קול
בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל לה' כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית
ה'];
רבי יונתן אמר מהכא: (במדבר
יח,ג) [ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא
יקרבו] ולא ימתו גם הם גם אתם - מה אתם (אכהנים קאי קרא) בעבודת מזבח אף הם (הלוים)
בעבודת מזבח (ולא משכחת לוים כשרים בעבודת מזבח אלא בשיר);
תניא נמי הכי: 'ולא
ימותו גם הם גם אתם': אתם בשלהם (הכהנים שנכנסו בעבודת לוים כגון ששררו) והם בשלכם (לוי שעבד על המזבח ככהן) – במיתה; הם בשלהם (כגון לוי משורר שהגיף דלתות, ולוי משוער שאמר שיר; שהרי הלוים היו חלוקים:
זה למשוער וזה למשורר) אינן במיתה אלא באזהרה' (לא אתפרש לן מאי אזהרה).
אמר אביי: נקיטינן: משורר ששיער בשל חבירו – במיתה, שנאמר
(במדבר ג,לח) והחונים לפני המשכן קדמה לפני
אהל מועד [מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל]
והזר הקרב יומת; מאי 'זר'? אילימא זר
ממש (כגון ישראל), הכתיב חדא זימנא (בההיא
פרשתא גופה וקאי נמי אעבודת לוים)! אלא לאו זר דאותה עבודה. (אביי לית ליה הא מתניתא דקתני לעיל 'הם בשלהם אינו במיתה', דהא
משכחת תנא אחרינא דקאי כוותיה.)
מיתיבי: 'משורר ששיער ומשוער ששורר אינן במיתה אלא
באזהרה'!?
תנאי היא, דתניא: 'מעשה ברבי יהושע בר חנניה שהלך
לסייע בהגפת דלתות אצל רבי יוחנן בן גודגדא (רבי
יהושע ויוחנן בן גודגדא - לוים היו), אמר לו: "בני - חזור לאחוריך,
שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים"' – מאי? לאו
בהא קמיפלגי: דמר סבר מיתה היא וגזרו בה רבנן, ומר סבר אזהרה היא ולא גזרו בה (יוחנן בן גודגדא סבר משורר ששוער במיתה כשהוא מגיף לבדו, וגזרו רבנן
במסייע, דלא ליתי למעבד לחודיה; ורבי יהושע סבר: אפילו כי עביד לחודיה אינו אלא
באזהרה, ולא גזרו רבנן במסייע)?
דכולי עלמא אזהרה היא; מר סבר מסייע גזרו ביה רבנן, ומר
סבר לא גזרו ביה רבנן.
בעי רבי אבין: עולת נדבת ציבור (כגון
קיץ המזבח הבא מן השופרות שנותנין בהן מעות מותר חטאת ומותר אשם)
טעונה שירה או אינה טעונה שירה?: 'עולותיכם' [(במדבר
י,י:
וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי
שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם אני ה' אלקיכם] (ותקעתם בחצוצרות והיינו שירה) אמר רחמנא: אחת עולת חובה ואחת עולת
נדבה? או דלמא 'עולותיכם' דכולהו ישראל קאמר רחמנא?
תא שמע: (דברי הימים ב כט,כז)
ויאמר חזקיהו להעלות העולה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר ה' והחצוצרות ועל ידי
כלי דוד מלך ישראל; האי שירה מאי עבידתה? אילימא דעולת חובה - למה לי
אימלוכי (ויאמר חזקיהו משמע שהיה נמלך)?
אלא לאו דעולת נדבה (ונמלך אם ישוררו, וכתיב החל שיר ה' - שהורו לו בית דין לשורר)!
אמר רב יוסף: לא! עולת ראש חודש (דמוסף)
הוה, וקא מיבעיא להו: מי הוקבע ראש חודש בזמנו דליקרב או לא?
אמר ליה אביי: ומי מצית אמרת הכי? והכתיב (דברי
הימים ב כט,יז) [ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם
ידוד ויקדשו את בית ידוד לימים שמונה] וביום ששה עשר לחדש הראשון [כלו]
וגו' 'ויאמר חזקיהו להעלות העולה להמזבח...!?
אלא אמר רמי בריה דרב ייבא: כבש הבא עם העומר (דהוא עולת חובה בי"ו בניסן) קמיבעיא להו: מי קבע ראש חודש בזמנו
דליקריב או לא?
מתקיף לה רב אויא: וליחזי פסח היכי עביד? מצה היכי אכיל?
אלא אמר רב אשי: (הא דמימלך לאו משום דמספקא ליה
דודאי הוקבע ראש חודש בזמנו, אלא רשותא הוא דקא נסיב) מידי דהוה
אשליחא דציבורא, דממליך (ונסיב רשותא אם יתפלל).
השתא דאתית להכי - אפילו תימא עולת חובה (עולת תמיד שבכל יום ויום הואי), מידי דהוה אשליחא דציבורא דממליך.
תא שמע: 'רבי יוסי
אומר: מגלגלין זכות ליום זכאי (בניסן נגאלו בניסן עתידין להיגאל), וחובה ליום חייב; אמרו: כשחרב הבית
בראשונה - אותו היום תשעה באב היה, ומוצאי שבת (אחד
בשבת) היה, ומוצאי שביעית (שמינית) היתה,
ומשמרתו של יהויריב היתה, והיו כהנים ולוים עומדים על דוכנן ואומרים שירה; ומה
שירה אמרו? (תהלים צד,כג) וישב עליהם את אונם וברעתם
יצמיתם ולא הספיקו
לומר [המשך הפסוק] 'יצמיתם
ה' אלהינו' (פסוק הוא בתהלים במזמור אל נקמות ה') עד שבאו אויבים וכבשום, וכן בשניה';
האי שירה מאי עבידתיה? אילימא דעולת חובה - מי הואי?: בי"ז בתמוז בטל התמיד(שלא היו להם כבשים מחמת שהיו צרים על ירושלים ואין יוצא ובא)!?
אלא לאו דעולת נדבה!?
ותסברא? מאי שנא דעולת חובה דלא הואי ומאי שנא דעולת נדבה
דהואי (הלא לא היו כבשים מצויים)?
הא לא קשיא: בן בקר אקראי בעלמא הוא דאיתרמיא להו (שאינו ראוי לתמיד וראוי לעולת נדבה).
אמר רבא ואיתימא רב אשי: ותסברא (דשירה
גמורה הויא ההיא שירה על קרבן)? (והא)
שירה דיומיה (דאחד בשבת) (תהלים כד,א)
[לדוד
מזמור] לה' הארץ ומלואה [תבל וישבי בה] (כדאמר בראש השנה (דף לא.)), (והאי
קרא) 'וישב
עליהם את אונם' (במזמור אל
נקמות ה')
בשיר דארבעה בשבת הוא!? אלא אילייא בעלמא הוא (אילייא
= קינה, כדמתרגמינן ושאי על שפים קינה 'וטלי על נגדין אילייא' (ירמיהו
ז,כט)) דנפל להו בפומייהו.
והא 'עומדין על דוכנן (דוכן
- כמין אצטבא היה)' קתני?
כדריש לקיש, דאמר 'אומר שלא על הקרבן'.
אי הכי (דאפילו שלא על הקרבן אומר שירה)
בעולת נדבה נמי לימא (ותפשוט בעיא דרבי אבין)?
נפיק מינה חורבא (דהא דריש לקיש - רשות הוא, דאי אית
ליה לעולת נדבה ברשות - אתי למימר עולת חובה נמי רשות, הלכך לא אמרינן שיר לגמרי
בנדבה).
מאי הוה עלה (דבעיא דרבי אבין)?
תא שמע דתני רב מרי בריה דרב כהנא: [(במדבר
י,י:
וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת] על
עולותיכם ועל זבחי שלמיכם [והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם אני ה' אלקיכם] (מקיש עולה לשלמים ושלמים לעולה לענין שיר): מה עולה (האמורה כאן) קודש קדשים (דאין לך עולה קדשים קלים) -
אף שלמים (האמורים כאן) קודש קדשים (טעונים
שיר; בשלמים קדשי קדשים משתעי, ואין לך שלמים קדשי קדשים אלא כבשי עצרת, דשלמי
ציבור הן, וכתיב בהו (ויקרא כג,כ) קדש יהיו לה' לכהן), ומה שלמים (האמורים כאן לגבי שיר) קבוע להם זמן (דהא
אוקימנא בכבשי עצרת) - אף עולה (האמורה כאן) קבוע לה זמן
(לאפוקי נדבת ציבור דאין קבוע לה זמן).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .