דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים צ,ב)
אמר רב פפא:
בדיק לן רבא: אשת כהן שנאנסה (בעדים כו'; מתניתין לא מיתוקמא
אלא באשת כהן שנאנסה, ובין למשנה ראשונה ובין למשנה אחרונה יש לה כתובה) יש לה כתובה או אין לה כתובה?: כיון דאונס לגבי
כהן - כרצון לגבי ישראל דמי, אין לה כתובה? או דילמא מצי אמרה ליה "אנא הא
חזינא [אני ראויה לבעלי מצד עצמי],
(נדרים צא,א)
וגברא [בגלל
שהוא כהן] הוא דנסתחפה שדהו [ולכן
מגיע לי כתובה]?
ואמרינן ליה:
מתניתין היא: 'האומרת "טמאה אני לך" - יש לה כתובה' במאי
עסקינן?: אילימא באשת ישראל: אי ברצון - כלום יש לה כתובה? ואי באונס - מי קא
מיתסרא על גברא? ואלא באשת כהן: אי ברצון - כלום יש לה כתובה? מי גרעה מאשת ישראל
ברצון? אלא לאו - באונס, וקתני 'יש לה כתובה'!
איבעיא להו:
אמרה לבעלה "גרשתני" מהו (מי מהימנא? ואם אשת כהן - אסור לו
להחזירה)?
אמר רב המנונא:
תא שמע: 'האומרת "טמאה אני לך"' - דאפילו למשנה אחרונה דקתני לא
מהימנא!
התם הוא דמשקרה
(דמעיקרא [אולי צ"ל 'דמשקרה']), (משום) דידעה דבעלה לא ידע בה (אי נטמאת
אי לא, [אהכי] אי אמרה "טמאה אני לך" לא מהימנא), אבל גבי (היכא דאמרה) "גרשתני", דידע בה (דידעה
דבעלה ידע אי משקרא אי לא) – מהימנא
(לא הות אמרה הכי), דחזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה.
אמר ליה רבא:
אדרבה (לא מיבעי למשנה אחרונה דלא מהימנא, אלא) : אפילו למשנה ראשונה, דקתני מהימנא (לא
הוי טעמא אלא) - התם משום דלא עבידא
לבזויי נפשה (דלימרה דנטמאה אי לאו דהכי הוא כדקאמרה), אבל הכא - דזמנין דתקיף לה מן גברא (שציער
לה בעלה) - מעיזה ומעיזה (פניה
בפניו).
(ענין אחר דתקיף לה מן גברא: שתוקף יצרה מן אדם
אחר שנתנה בו עיניה, ובשבילו מעיזה לומר לבעלה "גרשתני".)
מתיב רב משרשיא:
"השמים ביני לבינך" דמשנה ראשונה [שנאמנת] – תיהוי תיובתא דרבא: והא הכא דלית לה כיסופא (דבהא
מילתא לא מבזיא נפשה), ו(ואפילו
הכי) קתני (במשנה
ראשונה) דמהימנא (והכי
אמר אפילו למשנה ראשונה כו')!
קסבר רבא: התם (נמי
אית לה כיסופא) כיון דלא סגי לה דלא
אמרה (גבי בי דינא) אין
יורה כחץ אי לא איתא כדקאמרה (אי לאו דהכי הוא) - לא אמרה ליה (לא
קאמרה, ואהכי מהימנא).
"השמים
ביני לבינך" דמשנה אחרונה [שאינה
נאמנת] - תהוי תיובתא
דרב המנונא: והא הכא דידעה היא, ודבעלה ידע בה (דבעלה
ידע דיורה כחץ וקתני לה לא מהימנא, אלמא אשה מעיזה), וקתני דלא מהימנא!
קסבר רב
המנונא: הכא נמי: היא גופה אמרה נהי דבביאה ידע - ביורה כחץ מי ידע? ומשום הכי
משקרא.
ההיא איתתא,
דכל יומא דתשמיש (לאחר תשמיש) מיקדמה משיא ידיה לגברא (כדי לטהר ידיו לאחר תשמיש); יומא חד אתיא ליה מיא לממשא (ואתת
יומא חד ועבדא הכי), אמר לה:
"הדא מילתא (דתשמיש) לא הות האידנא"!? אמרה ליה "אם כן חד מן נכרים
(נדרים צא,ב)
אהלויי (מוכרי
אהלות בשמים) דהוו הכא האידנא, אי
אנת לא - דילמא מנהון"?
אמר רב נחמן:
עיניה נתנה באחר ולית בה מששא במלה [ואין ממש בדבריה].
ההיא איתתא דלא
הוה בדיחא דעתה בהדי גברא; אמר לה "האידנא מאי שנא?" אמרה ליה: מעולם לא
צערתן בדרך ארץ כי האידנא. אמר לה: "לא הוה הדא מילתא האידנא!" אמרה
ליה: אם כן - הלין נכרים נפטויי (מוכרי נפט) דהוו הכא האידנא, אי אנת לא - דילמא חד מנהון!"
אמר להו רב
נחמן: לא תשגיחון בה נותנת עיניה באחר הואי.
ההוא גברא דהוה
מהרזיק בביתא הוא ואינתתא (שהיה סגור עם אשה בבית). על, אתא מריה דביתא, פרטיה נואף להוצא (פרץ
הגדר) וערק. אמר רבא: איתתא שריא:
אם איתא דעבד איסורא - ארכוסי הוה מירכס (בביתה: היה מתחבא בבית שלא
ירגיש בו הבעל)!
ההוא נואף, דעל
לגבי דההיא אנתתא; אתא גברא - סליק נואף, איתיב [בכלאי] בבא [הנואף
התחבא צאחורי הדלת]. הוה מחתן תחלי [מחית
שחלים] תמן, וטעמינון
חויא. בעא מרי דביתא למיכל מן הנהו תחלי בלא דעתא דאינתתא (שאילו
היתה יודעת לא היתה מניחתו לאכול) אמר
ליה ההוא נואף: "לא תיכול מנהון דטעמינון חויא".
אמר רבא:
אינתתיה שריא: אם איתיה דעבד איסורא - ניחא ליה דליכול [הבעל] ולימות, דכתיב (יחזקאל
כג,לז) כי נאפו ודם בידיהן [ואת
גלוליהן נאפו, וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה] [או
לחילופין: [יחזקאל כג,מה: ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם
משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה, ודם בידיהן] (דנואפים הורגין הבעלים).
פשיטא?!
מהו דתימא
איסורא עבד, והאי דאמר ליה (האי בהדה) - דניחא ליה דלא לימות בעל, דתהוי אינתתיה עלויה (משלי
ט,יז) מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם? - קא משמע לן (דלא
אמרינן הכי ושריא).
הדרן עלך אלו נדרים וסליק לה מסכת נדרים.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com