דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים פו,ב)
משנה:
נדרה אשתו
וסבור שנדרה בתו (כששמע הנדר היה סבור שבתו היא נדרה והפר לשם בתו); נדרה בתו וסבור שנדרה אשתו; נדרה בנזיר (כגון
דאמרה הריני נזירה) וסבור שנדרה
בקרבן (לשום נדר); נדרה
בקרבן וסבור שנדרה בנזיר, נדרה מתאנים וסבור שנדרה מן הענבים, נדרה מן הענבים
וסבור שנדרה מן התאנים - הרי זה יחזור ויפר (אפילו
לאחר זמן).
גמרא:
למימרא ד(האי
דכתיב) [במדבר
ל,ט: ואם ביום שמע אישה] יניא אותה [והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על
נפשה — וה' יסלח לה] [אבל לרש"י הגירסא
כאן:][במדבר ל,ו: ואם
הניא אביה אתה ביום שמעו - כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום וה' יסלח לה] כי הניא אביה אֹתָהּ - דוקא הוא (דוקא אותהּ
הוא דבעינא: שיהא מפר לשם אותה הנודרת דוקא).
[אין
נפקא מינה מאיזה פסוק. והלימוד הזה נזכר גם לעיל עג,א – ושם אין בגמרא רמז מאיזו
מהמילים 'אותה' בפרשה לומדים: איבעיא להו: בעל - מהו שיפר לשתי נשיו בבת אחת? 'אותה' דוקא (ולא שתים בבת אחת) או לאו דוקא? – ושם
רש"י גורס 'יניא אותה'!]
(נדרים פז,א)
והא גבי קרעים,
דכתיב 'על' 'על' (דמשמע שאם מתו לו שנים קרובים או שלשה - שחייב לקרוע
על כל אחד בפני עצמו), דכתיב (שמואל
ב א,יז) [ויקנן
דוד את הקינה הזאת] על
שאול ועל יהונתן בנו (ועל
עם ה' [בפסוק שלאחריו]- דהיינו פרטא)' ותניא: 'אמרו לו "מת אביו" וקרע,
ואחר כך נמצא בנו (שמת ולא אביו) - יצא ידי קריעה' (ד'על' 'על' לאו דוקא; הכא נמי
'אותה' לאו דוקא)!
אמרי: לא קשיא:
הא בסתם (גבי קריעה שקרע סתם, שלא על אביו ולא על בנו) והא (אבל במתניתין) במפרש (כגון שהפר בפירוש לשם בתו;
והלכך: כיון דנמצא שאינו כך - צריך להפר לשם אשתו שנדרה).
והתניא: 'אמרו
לו "מת אביו" וקרע, ואחר כך נמצא בנו - לא יצא ידי קריעה (וקשיין
ברייתא אהדדי); אמרו לו "מת
לו מת", וכסבור אביו הוא, וקרע, ואחר כך נמצא בנו - יצא ידי קריעה'?
רב אשי אמר:
כאן בתוך כדי דבור כאן לאחר כדי דבור: הא דקאמרת 'יצא ידי קריעה' - שנמצא
בנו בתוך כדי דבור, הא דאמרת 'לא יצא ידי קריעה' - לאחר כדי דבור; והתניא (דמסייע
לרב אשי): 'מי שיש לו חולה בתוך
ביתו, ונתעלף, וכמדומה שמת וקרע, ואחר כך מת - לא יצא ידי קריעה'.
אמר רבי שמעון
בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: לא שנו אלא שמת לאחר כדי דיבור, אבל
בתוך כדי דיבור - כדבור דמי.
והילכתא: (דהחוזר) תוך כדי דבור כדבור דמי (לכולהו
מילי) - חוץ ממגדף (מברך
את השם) ועובד עבודת כוכבים (האומר
לעבודת כוכבים "אלי אתה", דאדבור לחודיה חייב), ומקדש (אשה), ומגרש (אף על פי שחוזר בתוך כדי דבור -
אינה חזרה).
משנה:
אמרה קונם
תאנים וענבים אלו שאני (שאיני)
טועמת: קיים לתאנים - כולו קיים (אף הענבים, שאין יכול להפר שוב
אפילו אענבים; קסבר נדר שהוקם מקצתו הוקם כולו; ובגמרא מפרש 'יקימנו'
- יקים ממנו), הפר לתאנים - אינו
מופר עד שיפר אף לענבים (קסבר הפרה במקצת לאו שמה הפרה). אמרה "קונם תאנה שאני טועמת, וענבה שאני
טועמת" - הרי אלו שני נדרים (הואיל וחילקה טעימה בינתים: שאם
קיים לענבים לא קיים לתאנים וחייב עליהן שני לאוין).
גמרא:
מני מתניתין?
רבי ישמעאל, דתניא: '[במדבר ל,יד: כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש ] אישה יקימנו ואישה יפרנו: אמרה "קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת": קִיֵים לתאנים - כולו קיים,
(נדרים פז,ב)
הפר לתאנים
- אינו מופר עד שיפר אף לענבים - דברי רבי יישמעאל; רבי עקיבא אומר: הרי הוא אומר 'אישה יקימנו ואישה יפרנו': מה יקימנו 'ממנו' אף יפרנו 'ממנו' (ואם
הפר למקצתו הפר כולו)'!
ורבי ישמעאל (ולרבי
עקיבא רבי ישמעאל קמהדר גבי יפרנו)?
- מי כתיב 'יפר
ממנו' (גבי הקמה איכא למדרש הכי, דהא כתיב 'יקימנו'
לשון יקים ממנו (דלא שויוה רבנן למימר דהקמה עיקר))?
ורבי עקיבא
מקיש הפרה להקמה: מה הקמה ממנו - אף הפרה ממנו.
אמר רבי חייא
בר אבא אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא (דתרוויהו
מודו בהקמה), אבל חכמים אומרים:
מקיש הקמה להפרה: מה הפרה (במקצת) - מה שהפר (לא) הפר (דהא לא כתיב 'יפר ממנו'), אף הקמה - מה שקיים (לא) קיים (אף על גב דאיכא למידרש
יקים ממנו [לדא שויוה רבנן למימר דהקמה עיקר]).
אמרה קונם
תאנה:
אמר רבא: מתניתין (דקא משוי
חילוק בין "קונם תאנים וענבים שאני טועמת" - להיכא דאמרה "קונם
תאנה שאני טועמת וענבה שאני טועמת" לחייבה שני לאוין משום הלשון) - רבי שמעון היא, דאמר ((שבועות
לו,ב) היכא דתבעוהו חמשה בני אדם, ואמר "שבועה שאיני חייב לא
לך ולא לך", שאם נשבע לשקר אינו חייב בהא שבועה אלא קרבן אחד) עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד (דאמר
"שבועה לא לך", "שבועה לא לך" דחייב על כל אחד ואחד קרבן).
משנה:
"יודע אני
שיש נדרים (שאדם יכול לנדור), אבל איני יודע שיש מפירין (ששום אדם בעולם יכול להפר נדר)" (ואחר כן נודע לו שהפרה
מועלת) – יפר (יפר לה
לאחר זמן כשנודע שיכול להפר: דכיון דלא היה יודע שיכול להפר - מעיקרא לא קרינן ביה
'ביום שמעו' אלא השתא, באותו יום שנודע לו שיכול להפר לה).
"יודע אני
שיש מפירין (שהפרה מועלת לנדר), אבל איני יודע שזה נדר (איני
יודע אם נדר זה נדר גמור הוא)",
(ונמנע ולא הפר בו ביום): רבי מאיר אומר: לא יפר (לא יפר
לאחר זמן, לכשנודע לו שנדר הוא, וצריך הפרה: דהואיל והוא ידע בטיב הפרה ולא הפר
- פושע הוא: מאי טעמא [ע"פ
הב"ח]? אי נדר הוא - שפיר עביד דמפר, אי לאו נדר הוא - מאי איכפת
ליה מאי דהפר!? ואיכא מקצת שמיעה ככל שמיעה); וחכמים אומרים: יפר (הואיל
ולא הוברר הדבר; ואע"ג דאיכא מקצת שמיעה - אינה ככל שמיעה. חכמים דמתניתין
היינו רבי יהודה).
גמרא:
ורמינהו '[במדבר
לה,כג: או בכל אבן אשר ימות בה] בלא ראות [ויפל
עליו וימת - והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו] - פרט לסומא (שהרג בשוגג, שאינו גולה,
דאמר 'בלא ראות': זה שהרגו לא ראהו, דאילו ראהו
לא היה הורגו - מכלל דיש ספק בידו לראות ואינו רואה דאינו גולה, (דאמר)
[דסד"א] מקצת ידיעה לסומא - באובנתא דליבא תליא, דרוב סומין מבינים לקול הברה
מהיכן היא יוצאה, ואותה קצת ידיעה בכלל ידיעה היא, דקרא לא מיירי אלא היכא דידע
לחבריה דהוה התם אלא דלא מיכוין למיקטליה, [מכאן בדף פח,א]
כדכתיב 'ואשר יבא את רעהו ביער' [דברים
יט,ה] דהוה ידיע ליה, (אבל) סומא - אף על פי שלא ראהו ששם הוא - על
ידי שמיעה ידע שהוא לשם, ונימא דחייב גלות! להכי איצטריך קרא 'בלא
ראות' - פרט לסומא, דאינו חייב גלות) - דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר: (בלא
ראות:) לרבות את הסומא (שגולה)! (דהא אינו רואה; והיינו דאיצטריך
קרא לרבויי מי שהוא בלא ראות - בלא ראיית העין, דלא אמר מקצת ידיעה בכלל ידיעה;
ונימא דהואיל ומקצת ידיעה לאו בכלל ידיעה - לא יהא גולה; להכי איצטריך לן ריבויא
דקרא לחייבו גלות)' (וקשיא
דרבי מאיר אדרבי מאיר : דבמתניתין קאמר רבי מאיר מקצת ידיעה בכלל ידיעה, ולא יפר,
והכא קאמר לה: לא אמרינן מקצת ידיעה בכלל ידיעה)!?
[הר"ן
בהמשך ד"ה רבי מאיר: ונראה לי דסבירא לן דלאו מקרא דייקי הכי רבי יהודה ורבי
מאיר, דקרא משמע הכי ומשמע הכי, אלא מר אמר סבריה ומר אמר סבריה, וכל אחד מסמיך
ליה אקרא באסמכתא בעלמא ...]
(נדרים פח,א)
אמר רבא: (לא קשיא:) הכא מעניניה דקרא והכא מעניניה דקרא (גבי
רוצח: לאו במקצת ידיעה בכלל ידיעה פליגי, אלא מדיוקא דקרא דדייק הכי): רבי יהודה סבר: גבי רוצח כתיב (דברים
יט,ה) ואשר יבא את רעהו ביער [לחטב
עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת - הוא ינוס אל
אחת הערים האלה וחי] כל דבר מיעל
ליער (כל מי שיכול ליכנס ליער – גולה), וסומא נמי בר מיעל ליער הוא (ואפילו
סומא במשמע), ואי אמרת 'בלא ראות' לרבות את הסומא – מ'יער'
נפקא ליה (ואתא 'בלא ראות' - דלא
איצטריך, דכי היכי דמתרבי מ'בלא ראות' - מתרבי
נמי מ'יער', והוי רבוי אחר רבוי, ואין רבוי
אחר רבוי אלא למעט)! אלא שמע מינה 'בלא ראות' פרט לסומא (ו'בלא
ראות' ממעט לסומא);
רבי מאיר סבר:
כתיב [דברים יט,ד: וזה דבר הרצח
אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו] בבלי דעת [והוא לא שנא לו
מתמל שלשם] - כל דבר
מידע (כלומר: כל שיש לו ידיעה: כשזורק אבן להיכן נופלת), וסומא לאו בר מידע הוא; ואי אמרת 'בלא ראות' - פרט לסומא (דאינו גולה הוי מיעוט אחר
מיעוט), מ'בלי דעת' נפקא ליה! אלא שמע מינה 'בלא
ראות' - (דאין
מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות) לרבות
את הסומא (ואתא בלא ראות ומרבה סומא).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com