דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים פד,ב)
"[קונם] כהנים ולוים נהנין לי" - יטלו [על כרחו; "כהנים אלו
ולוים אלו נהנים לי" - יטלו אחרים]:
אלמא טובת הנאה
אינה ממון!? אימא סיפא: '"כהנים אלו ולוים אלו נהנין לי" - יטלו
אחרים' - אבל להני לא (אבל להני מצי לעכב דלא שקלי)! אלמא טובת הנאה ממון!!
אמר רב הושעיא: לא קשיא: הא רבי והא רבי יוסי ב"ר יהודה, דתניא: 'הגונב טבלו של חבירו ואכלו - משלם לו דמי טבלו – דברי; רבי רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אינו משלם אלא דמי חולין שבו'; מאי לאו בהא קמיפלגי:
(נדרים פה,א)
דרבי ([ש]אומר משלם
לו דמי טבלו) סבר טובת הנאה (שהיה
שלו באותם מתנות בהאי טבל שהיה נותן לכהן שירצה הוי ) ממון (ולהכי משלם לו דמי כולו), ורבי יוסי בר רבי יהודה סבר טובת הנאה אינה
ממון (ואינו משלם לו אלא דמי חולין שבו).
לא! דכולי עלמא
טובת הנאה אינה ממון, אלא הכא - במתנות שלא הורמו קא מיפלגי (דרבי סבר
כמי שלא הורמו דמיין, להכי משלם לו דמי כולו, ורבי יוסי סבר כמי שהורמו דמיין,
ואינו משלם אלא דמי חולין).
ואי טובת הנאה
אינה ממון - מה לי הורמו מה לי לא הורמו (אפילו הווין כמי שלא הורמו
- אינו משלם לו דמי טבלו, דהא לא מפסיד ליה וולא מידי)?
אלא (לעולם
אימא לך דאינו ממון, ו)היינו טעמא
דרבי: (אע"ג דטובת הנאה אינה ממון - אפילו הכי משלם לו דמי
כולו משום) קנסוה רבנן לגנב כי היכי
דלא ליגנוב; ורבי יוסי בר רבי יהודה סבר (אינו משלם אלא דמי חולין,
דחדא ועוד קאמר: חדא דטובת הנאה אינה ממון; ועוד לדבריך, דאמרת טעמא משום קנס -
אדרבה) קנסוה רבנן לבעל הבית (לקנסיה
לבעל הבית זה) כי היכי דלא לישהי
לטיבליה.
(ולעולם אכתי רישא וסיפא דמתניתין דקשיא אהדדי - לא
מיתרץ).
רבא אמר: (לעולם
לא קשיא מתניתין, וסיפא כדקתני דטובת הנאה ממון; ורישא - היינו טעמא דיטלו בעל
כרחו:) שאני תרומה דהיינו טעמא
דיטלו על כרחו: משום דתרומה לא חזיא אלא לכהנים וכיון דקא אתי למיסרא עלייהו –
שויא (לההוא תרומה) עפרא
בעלמא (והואיל וכעפרא הויא - לא מיתחלי בטובת הנאה ולהכי שקלי לה
בעל כרחו).
משנה:
"קונם
שאיני עושה על פי אבא" ו"על פי אביך" ו"על פי אחי"
ו"על פי אחיך" - אינו יכול להפר (דלא הוי לא נדרי עינוי נפש
ולא דברים שבינו לבינה).
"שאיני
עושה על פיך" - אינו צריך להפר (דלא אמרה כלום: דלאו כל כמינה
לאפקועי לבעל מה דזכי ליה רחמנא).
רבי עקיבא
אומר: יפר, שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו (כדאמרינן
במסכת כתובות בפרק 'אף על פי' (סד,ב): 'ומה
היא עושה לו? משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר בגליל כו', והמותר שלה'
ואותה העדפה שמעדפת - הואיל ושלה היא - אוסרת עליו אם לא יפר).
רבי יוחנן בן
נורי אומר: יפר - שמא יגרשנה ותהי אסורה עליו (להכי
יפר: שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו, דאותה מלאכה שעושה אחר הגירושין - כשתבא
ברשותו אסור באותה מלאכה, ובכל מעשה ידיה מגירושין ואילך; וקסבר אדם אוסר דבר שלא
בא לעולם, כגון מעשה ידיה שעתידה לעשות, דלכשתבא לעולם אחר גירושין - אף על פי שלא
בא לרשותו בעת שבא לעולם - דהא מגורשת היא - לכשבאה ברשותו: שתנשא לו - שיהא אסור;
ורבי עקיבא סבר בהא מודינא לך דאדם אוסר דבר שלא בא לעולם היכא דהוי ברשותו לאלתר
כשבא לעולם, כגון העדפה, אבל אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם אף על פי שבא לעולם
ואינן ברשותו אלא לאחר זמן, דלכשיבאו לרשותו יחול עליהן איסור כדפירשתי [לפי תיקון הב"ח]).
גמרא:
אמר שמואל:
'הלכה כרבי יוחנן בן נורי'.
למימרא דקסבר שמואל 'אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם'? ורמינהי 'המקדיש מעשה ידי אשתו -
(נדרים פה,ב)
הרי זו עושה
ואוכלת (לדברי הכל; ואמרינן התם במסכת כתובות בפרק 'אף על פי'
דבשאין מעלה לה מזונות קא מיירי, ואמרינן 'עושה ואוכלת – פשיטא! דכיון דאין מעלה
לה מזונות ודאי עושה ואוכלת דממאי מתפרנסת!? ואמרינן: סיפא איצטריכא ליה למיתני:) והמותר: רבי מאיר אומר: הקדש (דקא
סבר: אף על גב דמעשה ידיה אינו יכול להקדיש הואיל ואינה ניזונית משלו – מכל מקום
מותר על מזונותיה יכול להקדיש שיהא קדוש לאחר מיתתה), רבי יוחנן הסנדלר אומר: חולין (דקסבר:
אין אדם יכול להקדיש דבר שלא בא לעולם לכשיבא לעולם לא יהא שלו אלא לאחר זמן)' ואמר שמואל (התם): 'הלכה כרבי יוחנן הסנדלר' - אלמא אין אדם מקדיש
דבר שלא בא לעולם! (ומוקי לה התם בשאין מעלה לה מעה כסף דתקנו לה חכמים
תחת מותר מעשה ידיה, דאי במעלה לה - אפילו בחייה שלו היא, וקשיא דשמואל אדשמואל!) וכי תימא כי קאמר (שמואל) 'הלכה כרבי יוחנן בן נורי' - על העדפה הוא דקאמר
(כלומר: הלכה כרבי יוחנן בן נורי דאמר 'יפר', והיינו טעמא
דיפר: משום העדפה ולא משום גירושין)
- לימא 'הלכה כרבי יוחנן בן נורי בהעדפה', איי נמי '[אין] הלכה כתנא קמא', אי נמי
'[אין] הלכה כרבי עקיבא' [הב"ח: גירסת רש"י
בפרק 'אף על פי': אי נמי אין הלכה כת"ק, א"נ הלכה כר"ע, וכך נראה
מפי' שלפנינו דכך הוא גורס; אבל ר"ת ור"ח(?) גורסים איפכא] (לימא 'הלכה כרבי עקיבא', דמוקי
לטעמיה משום העדפה; אלא מדקאמר הכי – שמע מינה כדאשמעינן מעיקרא, ולעולם קשיא
דשמואל אדשמואל)!?
אלא אמר רב
יוסף: (לעולם קסבר שמואל אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם, ו)שאני קונמות, הואיל ואדם אוסר פירות חבירו עליו -
אוסר נמי דבר שלא בא לעולם עליו.
אמר ליה אביי:
בשלמא אדם אוסר פירות חבירו עליו, שהרי אדם אוסר פירותיו על חבירו; אלא יאסור דבר
שלא בא לעולם על חבירו שהרי אין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו (הכי
גרסינן: אמר ליה: בשלמא אדם אוסר פירות חבירו עליו די"ל יאסרו פירות חבירו
עליו; אלא יאסור דבר שלב"ל על חבירו? שבאיזה ענין יש בו כח לכך? שהרי אין בו
כח לאסור פירות חבירו על חבירו! - להכי נמי פירות מעשה ידיה הויין של בעל, והיאך
יכולה לאוסרן עליו הואיל שלא באו לעולם)?
אלא אמר רב
הונא בריה דרב יהושע: באומרת "יקדשו ידי לעושיהן", דידים הא איתנהו
בעולם (דהיינו אוסר פירות חבירו עליו).
וכי אמרה הכי –
קדשה (ומי מקדשן)?
והא משעבדן ידיה לבעל (דהשתא הוי דומיא דאוסר פירות חבירו על חבירו)!?
דאמרה
"לכי מגרשה (יקדשו)"
(דכל זמן שהיא ברשותו אינו אוסרתן; ואהכי - אי לא מיפר מהשתא
- חיילא קדושה עלייהו, ואי מגרשה והדר נסיב ללה - מיתסרן עליו מעשה ידיה).
השתא מיהת לא
מגרשה, וממאי (ואע"ג דאיתה תחת הבעל) דכי אמרה הכי מהניא?
(נדרים פו,א)
אמר רבי אילא:
ומה אילו אומר לחבירו "שדה זו שאני מוכר לך (כלומר
שעדיין היא בידו להקדישה, שלא החלטתיה לך מכל וכל), לכשאקחנה (לכשאחזור ואקחנה) ממך תקדיש" - מי לא קדשה (מי
לא חייל שם קדושה עלה לכשיקחנה מזה? הכא נמי, גבי האי איתתא: כי אמרה "יקדשו
ידי לעושיהן" - לאחר שתתגרש דודאי חיילא עלייהו שם קדושה)?
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת
הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com