דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים פא,ב)
בעא מיניה רבא
מרב נחמן: תשמיש המטה לרבנן - עינוי נפש הוא או דברים שבינו לבינה?
אמר ליה:
תניתוה: '(האומרת) "ונטולה
אני מן היהודים" (מודרת אני מהם מתשמיש, שלא יהנה
שום יהודי ממנה) -
(נדרים
פב,א)
יפר חלקו (שתהא
מותרת לו) ומשמשתו, ותהא נטולה
מן היהודים (לכשתתגרש שתהא אסורה לעלמא)', ואי אמרת נדר ענוי נפש הוי - אמאי תהא נטולה מן
היהודים (כשמגרשה, והאמר לעיל 'דברים שיש בהן עינוי נפש – מפר, בין
לעצמו בין לאחרים')? (אלא
מדקתני 'ותהא נטולה מן היהודים' - דאינו יכול להפר) שמע מינה דברים שבינו לבינה הויין; לרבנן תבעי לך (אי
עינוי נפש הוא אי דברים שבינו לבינה, דמהכא ליכא למשמע מינה מידי אליבייהו): משום ד"נטולה אני מן היהודים" - רבי
יוסי קתני לה, דאמר רב הונא: כוליה פירקין (כולהו סתמי דמתניתין) - רבי יוסי היא (רבי יוסי
תני להו); ממאי? - כיון דקתני 'רבי
יוסי אומר: אין אלו נדרי עינוי נפש' - למה ליה תו למיתנא 'הרי זה יפר -
דברי רבי יוסי' (דלא צריך דהא אכתי ליכא מאן דפליג)? - שמע מינה מכאן ואילך רבי יוסי היא (שמע
מינה דמכאן ואילך הוויין כולהו סתמי כרבי יוסי).
צצצ
אמר שמואל
משמיה דלוי: כל נדרים (של עינוי נפש) בעל מפר לאשתו חוץ מן "הנאתי על פלוני" שאינו מפר (דלא
הוי לא נדרי עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה), אבל (אמרה) "הנאת פלוני עלי" (שלא אהנה
ממנו) – מפר (דהוי ליה
נדרי עינוי נפש).
תנן: '"פירות
מדינה זו עלי" (היינו דומיא ד"הנאת פלוני עלי", וקתני) יביא לה ממדינה אחרת' (דאין יכול להפר)!
אמר רב יוסף:
דקאמרה (כי קתני 'יביא לה ממדינה אחרת' - דאמרה "פירות
מדינה זו) שתביא (מן
השוק עלי", אבל מה שמביאין לה אחרים - או היא עצמה - יכולה ליהנות מהן; הלכך
לא יפר, דלא הוי עינוי כלל, דלא אסרה לגמרי פירות המדינה עליה אלא אותן שיביא לה
הוא, אבל "הנאת פירות עלי" - דקאסרה על נפשה לגמרי, בין על ידי עצמו בין
על ידי אחרים - התם הוי עינוי, הלכך יפר).
תא שמע: '"פירות
חנוני זה עלי" (היינו דומיא ד"הנאת פלוני עלי", וקתני) אין יכול להפר'!
הכא נמי: דקא
אמרה "שתביא אתה".
(והא מדקתני סיפא) '(אם) לא היתה פרנסתו אלא ממנו (שהבעל
אינו רגיל ליקח אלא מאותו חנווני ולא מאחר לפי שאינו מאמינו וזה אינו מאמין אלא
לבעל ולא לשלוחו) - הרי זה יפר (ויביא
לה)' - ואי אמרת דקא אמרה
"שתביא אתה" - אמאי יפר? אלא מדסיפא דלא מייתי בעל - הוי רישא דקא מייתא
היא (ומדהך רישא רישא [תיקון הב"ח]
דקא מתיא איהי - תו לא אפשר לאוקומה רישא 'שתביא אתה', דאם איתא דקא מייתי הוא
מיתוקמא כשתביא והדר קושיין לדוכתה)!
אלא (לעולם
ודאי כדקאמרת:) רישא אין יכול להפר,
ודקא מייתא היא,
נ"א אלא הא דקתני סיפא אם לא היתה פרנסתו אלא
ממנו שהחנווני מהנהו לבעל בחנם - הוי רישא נמי, דקתני 'פירות חנווני זה עלי' -
כגון דקא מייתא היא, כלומר: דאורחיה דחנווני למיתב ליה בחנם, ומאי איכא בין בבא
דרישא לבבא דסיפא? אלא בבא דסיפא הוי פרנסתו מן חנווני תדיר,כדקתני 'אם לא היתה
פרנסתו אלא ממנו'; ובבא דרישא לא רמיא פרנסתו עילויה, אלא זימנא הוי דקא יהיב
ליה מפירותיו, וקאמר דאינו יכול להפר, ואף על גב דהוי כמאן דאמר "הנאת פלוני
עלי", והוי תיובתא דשמואל, דאמר 'הנאת פלוני עלי - מפר'; והא דקאמר מייתא
איהי - לאו דוקא, דהוא הדין דקמייתי
בעל, אלא איידי דסיפא נקנו בשל בעל - נקיט ברישא בדידה, וקאמר כגון דאתיא איהי.
אלא רישא. דקתני 'פירות חנווני זה
עלי' - רבי יוסי היא, כדקאמר לעיל.
(נדרים פב,ב)
(ואפילו הכי לא קשיא ליה לשמואל) ומתניתין ([משום]
דמתניתין) -
רבי יוסי היא, דאמר רב הונא: כוליה פרקין רבי יוסי היא (ואנא נמי
הכי קא אמינא, דכי אמרה "הנאת פלוני עלי" – [לרבי יוסי] מפר לעצמו אבל
לא לאחרים, כשאר דברים שבינו לבינה; אבל לרבנן יכול להפר אפילו לאחרים, כשאר ענוי
נפש); ומאי 'אין יכול להפר' (דקתני)? (ואף על גב דקאמר "פירות
מדינה זו" ו"פירות חנווני זה" סתם - לאו למשמע דאינו יכול להפר
לגמרי, אלא) משום עינוי נפש, אבל
מפר (משום) נדרים
שבינו לבינה (שאפשר לעצמו ולא לאחרים; והא דאמר שמואל משמיה דלוי
ד"הנאת פלוני עלי" - מפר בין לעצמו בין לאחרים - רבנן היא, דעינוי נפש
הוי).
אמר רב יהודה
אמר שמואל: נדרה משתי ככרות - באחת מתענה (שאם לא תאכל האחת תהא
רעיבה, ואיכא עינוי), ובאחת אין
מתענה (ואם תאכל האחת תהא שביעה, ושוב אין צריכה לשניה, ולית בה
בשניה משום עינוי); מתוך שהוא מפר
למתענה (לפי שהוא עינוי נפש) - מפר (נמי) לשאינו
מתענה (דבאותה הפרה שהפר למתענה - עלתה הפרה נמי לאותה שאינה מתענה,
ומותרת בשניהן, הואיל ונדרה ביחד.
ואית דמפרשי באחת מתענה שהאחת פת נקיה וטובה ואם אינה
אוכלת ממנה איכא עינוי, ובאחת אינה מתענה, שהיא פת סובין ואינה חוששת ממנה וליכא
עינוי אם לא תאכלנה - אפילו הכי מותרת כשמפר למתענה);
ורב אסי אמר
רבי יוחנן: מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה (דאינו
מופר בהפרת האחרת, ויחזור ויפר לה אי אפשר: לפי שאינן לא נדרי עינוי נפש ולא דברים
שבינו לבינה!
אי נמי: למאן דאמר כל כי האי גוונא הוי דברים שבינו
לבינה; ואי קשיא: הא קיימא לן 'נדר שהותר מקצתו הותר כולו' - הני מילי
בהפרת חכם, דעדיפא, אבל בהפרת בעל לא אמרינן הכי).
ואיכא דאמרי:
בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן: נדרה משתי ככרות, באחת מתענה ובאחת אין מתענה – מהו?
אמר ליה: מפר
למתענה ואין מפר לשאין מתענה.
איתיביה [נזיר
פ"ד מ"ג]: 'האשה שנדרה
בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים
(נדרים פג,א)
הרי זו
סופגת את הארבעים; הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה והיתה שותה יין ומיטמאה למתים
- אינה סופגת את הארבעים' (ואמאי
אינה סופגת? אף על גב דהפר לה – תספוג! דהא אמרינן במסכת נזיר בפרק 'מי שאמר הריני
נזיר': 'אישה הפרם וה' יסלח לה' [במדבר
ל,יג] - באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר, שהיא צריכה
סליחה וכפרה, דקסבר בעל מיעקר עקר);
ואי אמרת 'מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה' (הא הוי
נמי 'יין זג וחרצן' דומיא ד'שתי ככרות', דמתענה ליין ואין מתענה לזג וחרצן, ואמאי
קתני 'אינה סופגת את הארבעים', דמשמע דמפר לה מכל וכל) - דלמא מן יין: דאית לה צערא (דאית
ביה משום עינוי) - הפר לה, מן חרצן
ומן זג לא הפר לה, דהא לא אית לה צערא, ותספוג את הארבעים (אלא
מדקתני 'אינה סופגת' שמע מינה דמיפר לה נמי מזג וחרצן באותה הפרה דיין,
וקשיא לרבי יוחנן)!?
אמר רב יוסף:
אין נזירות לחצאין (כדאמרינן בפרק 'הריני נזיר מן הגרוגרות' (נזיר
פ"ב מ "א, דף יא,א); והכי איתא התם: 'האומר
"הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים" - הרי זה נזיר, ואסור
בכולן', ומפרש בברייתא: מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה; הכא נמי: כי מפר לה
בעלה - מפר הכל).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com