דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים [];      מקראה מלאה בסוף הדף.

סיום נדרים פרק עשירי 'נערה המאורסה'

ותחלת פרק אחד עשר 'ואלו נדרים'

נדרים דף עט

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נדרים עח,ב)

אמר רבי חנינא: השותק על מנת למיקט (שאינו שותק כדי לקיים הנדר, אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה, כדי שלא תרגיל עוד בנדרים, שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו) - מפר אפילו מכאן ועד עשרה ימים (הואיל ולא היה דעתו לקיים).

מתיב רבא [תוספתא נדרים פ"ו ה"ב [ליברמן]]: 'אימתי אמרו 'מת הבעל נתרוקנה רשות לאב'? - בזמן שלא שמע הבעל, או ששמע ושתק, או ששמע והפר ומת בו ביום, אבל שמע וקיים או ששמע ושתק ומת ביום של אחריו - אין יכול להפר' מאי לאו - בשותק על מנת למיקט (וכגון דאמר לחד דלמיקט עביד, דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר - ותיובתא דרבי חנינא)?

לא! בשותק על מנת לקיים (ולכך אינו יכול להפר).

אי הכי היינו 'או שמע וקיים' (ותרי זימני למה לי)!? אלא בשותק סתם (ולחומרא אזלינן).

מתיב רב חסדא [תוספתא נדרים פ"ז ה"ה [ליברמן]]: 'חומר בהקם מבהפר ובהפר מבהקם: חומר בהקם

 

(נדרים עט,א)

שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת; קיים בלבו – קיים, הפר בלבו אינו מופר (והיינו 'חומר בהקם מבהפר'); קיים - אין יכול להפר (אלא אם כן נשאל לחכם על הקמתו), הפר - אין יכול לקיים'[1] קתני (מיהת) 'שהשתיקה מקיימת' - מאי לאו בשותק על מנת למיקט?

לא, בשותק על מנת לקיים.

היינו 'קיים בלבו – קיים'!

אלא בשותק סתם.

אשכחן 'חומר בהקם מבהפר'; בהפר מבהקם מנא לן?

אמר רבי יוחנן: נשאלין על ההקם (שאם קיים לה לנערה המאורסה אביה או בעלה, והלך השני ונשאל לו על נדרה של זו, ואחר כך הלך זה שקיים ונשאל על הקמתו), ואין נשאלין על ההפר (אם הפר לה אחד מהן והלך חבירו ונשאל לחכם על חלקו - אין זה שאלה לפי שאין נשאלין על נדר שאינו נדר, כגון זה שמופר במקצת הוי נדר ואין נדר).

 

מתיב רב כהנא: (במדבר ל,טו) 'ואם החרש יחריש לה אישה [מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה - הקים אֹתם כי החרש לה ביום שמעו]: בשותק על מנת למיקט הכתוב מדבר (וכתיב בההוא קרא 'והקים את כל נדריה' דשוב אינו יכול להפר); אתה אומר בשותק על מנת למיקט? או אינו אלא בשותק על מנת לקיים!? - כשהוא אומר (למעלה הימנו שם) 'כי החריש לה' - הרי בשותק על מנת לקיים הכתוב מדבר; הא מה אני מקיים 'אם החרש יחריש לה אישה? - בשותק על מנת למיקט הכתוב מדבר.'!

תיובתא!!

ולוקים הא בשותק על מנת לקיים, הא בשותק סתם!?

קראי יתירי כתיבי (מדכתיב החרש כמה פעמים - שמע מינה בשותק על מנת למיקט אינו מפר; עענין אחר: קראי כתיבי: 'החרש יחריש' ו'כי החריש' - הרי שלשה: חד בשותק על מנת לקיים, וחד על מנת למיקט, וחד בסתם[YH1] ).

 

מתיב רבא [ממשנתנו]: 'נדרה עם חשכה - מפר לה עד שלא חשכה, שאם לא הפר וחשכה - אינו יכול להפר' - אמאי? להוי כשותק על מנת למיקט?

תיובתא.

 

מתיב רב אשי: '(הרי ששמע באשתו שנדרה ולא הפר לה, ואמר לאחר מכן) "יודע אני שיש נדרים (שאשה נודרת אסורה במה שנדרה), אבל איני יודע שיש מפירין (דאפשר בתקנה, לכך לא הפרתי לה)" – יפר (דכיון דלא הוה ידע שיש מפירין - מאי הוה ליה למיעבד? נעשה כמי שלא שמע!); (אבל) "יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר (חשוב וצריך לבטלו)": רבי מאיר אומר: לא יפר (דכיון דידע דנדרה ויש מפירין - כשמיעה בעלמא דמי, ואיבעי ליה למפר מעיקרא), וחכמים אומרים: יפר (עכשיו, דכיון דלא ידע מתחלה דהאי נדר צריך הפרה - כמי ששמע עכשיו דמי, ולא לכתחלה)'; ואמאי [אינו יכול להפר לפי רבי מאיר?] ליהוי כשותק על מנת למיקט?!

תיובתא.

 

הדרן עלך נערה המאורסה

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

 

נדרים פרק אחד עשר ואלו נדרים

 

משנה:

ואלו נדרים שהוא מפר: דברים שיש בהן ענוי נפש (כדכתיב: לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו (במדבר ל,יד)): "אם ארחץ" ו"אם לא ארחץ", "אם אתקשט", ו"אם לא אתקשט";

 

(נדרים עט,ב)

[המשך המשנה]

אמר רבי יוסי: אין אלו נדרי ענוי נפש! ואלו הן נדרי ענוי נפש: אמרה "קונם פירות העולם עלי" - הרי זה יכול להפר; "פירות מדינה זו עלי (בקונם)" (מפורש בברייתא דרבי חייא: אם יש לו חלק בהן - זהו ענוי נפש; אין לו חלק בהן - אין אלו ענוי נפש, ו)יביא לה ממדינה אחרת; "פירות חנווני זה עלי" - אינו יכול להפר; ואם לא היתה פרנסתו (של בעל) אלא ממנו (שהחנווני הזה מעלה לו מזונות) - הרי זה יפר, דברי רבי יוסי (דהיינו ענוי נפש).

(ובגמרא מפרש דאין ענוי נפש אלא כגון "קונם שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין", וכדגרסינן במסכת כתובות בפרק 'המדיר', לרבי יוסי; ולרבנן דברים שאין בהן ענוי נפש: כגון שנדרה שלא לאכול עמו בקערה, דהיינו דברים שבינו לבינה. בגמרא מפרש היאך מפירן בעל).

 

גמרא:

נדרי ענוי נפש הוא דמפר (מדקתני 'ואלו נדרים שמפר', וקמפרש בהו ענוי נפש), (-מכלל) שאין בהן ענוי נפש (כגון דברים שבינו לבינה) אינו מפר?

והא תניא (בספרי [דומה לספרי במדבר פסקה קנה]) [במדבר ל,יז: אלה החקים אשר צוה ה’ את משה] בין איש לאשתו בין אב לבתו [בנעריה בית אביה] - מלמד שהבעל מפר נדרים שבינו לבינה'?!

אמרי: הלין והלין מפר (הני והני: בין נדרי ענוי נפש בין שבינו לבינה מפר), מיהו ענוי נפש מפר לעולם (אפילו לאחר שתצא מתחתיו שתתגרש או תתאלמן והכי קאמר מתניתין: אלו נדרים שהוא מפר לעולם), אבל אין בהן ענוי נפש - כדאיתה תחותיה הויא הפרה, מכי מגרש לה (או תתאלמן, דנפקא מרשותיה) חייל עלה נדרה בדברים שבינו לבינה שאין בהן ענוי נפש, (הש"ס הוא דקא פשיט למילתא:) אבל יש בהן ענוי נפש - לא חייל עליה נדרה; (ומי מצית אמרת) ודברים שאין בהן ענוי נפש כי מגרש לה חיילא עלה.

והא תנן [נדרין פ"יא מ"ד]: '(במתניתין: "קונס שאני עושה לפיך" "כל מה שאני עושה להנאת פיך יהא עלי כקרבן") רבי יוחנן בן נורי אומר: יפר, שמא יגרשנה ותהא אסורה לו (דבמה שנדרה השתא [בהיותה נשואה] אין בדבריה כלום, דאינה יכולה לאסור עליו מה שתקנו לו חכמים ממנה, אבל אם יגרשנה - מיד חל הנדר, ותהא אסורה לחזור לו, שהיא מודרת הנאה ממנו; והיינו דברים שבינו לבינה, וקאמר רבי יוחנן בן נורי: יפר) - אלמא כי מגרש לה ומפר לה מעיקרא (דכי מפר והדר מגרש לה) הויא הפרה (תו לא חייל עלה נדר)! [YH2] 

אמרי: הלין והלין (בין יש בהן ענוי נפש ובין אין בהן ענוי נפש) הויא (להו) הפרה (לעולם, אפילו לאחר שתתגרש) אלא נדרי ענוי נפש מפר (מופרין לעולם) בין לעצמו (אם יגרשנה ויחזירנה) ובין (תנשא) לאחרים; אין בהן ענוי נפש - לעצמו מפר ([בהיותו נשוי, והפרה זו חלה גם] כשיגרשנה ויחזירנה), (אבל ניסת) לאחרים אינו מפר (חיילי עלה); והכי קתני: אלו נדרים שהוא מפר בין לעצמו ובין לאחרים: נדרים שיש בהן ענוי נפש. 

 

"אם ארחץ": 

(וקא מהדר אליבא דרבנן:) היכי קאמר (היכי קתני דאמרה "אם ארחץ"): אילימא דאמרה "קונם פירות עולם עלי אם ארחץ" (דכיון דלא אמרה "קונס פירות עלי" סתם אלא תליא נדרה בהנאה) - למה לה הפרה (אמאי מצי מפר)? (והא אפשר דלא הוי ענוי נפש:) לא תרחץ ולא ליתסרן (דלא תרחץ ולא תתסר ב)פירות עולם [אלו] עלה!? (והשתא לא סבירא ליה דרחיצה עצמה הוי ענוי נפש;) ועוד (אי דקאמרה כהאי גוונא -) בהא לימא רבי יוסי 'אין אלו נדרי ענוי נפש (כלל)' (והא ודאי נדרי ענוי נפש הן)?: דלמא רחצה ואיתסרו פירות עולם עלה!?

 

(נדרים פ,א)

ואלא דאמרה "קונם הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ" (פעם אחת שיאסרו לה לעולם כל הנאת רחיצה כגון כיחול ופירכוס וסיבה שהן צרכי רחיצה ואף רחיצה עצמה) משום הכי מיפר לה, דהיכי תעביד?: תרחץ - מתסרא הנאת רחיצה עלה! לא תרחץ - אית לה ניוולא (דקסברי רבנן דרחיצה היינו ענוי נפש)!?

ורבי יוסי סבר אפשר דלא רחצה, ולניוול (דרחיצה) לא חיישינן (ואהכי קאמר דאין אלו נדרי ענוי נפש).

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

 

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)

מקרא באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com