דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים [];      מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך נדרים פרק עשירי 'נערה המאורסה'

נדרים דף עח

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נדרים עז,ב)

אמר רבי יוחנן: חכם שאמר בלשון בעל ("מופר ליך") ובעל שאמר בלשון חכם ("מותר ליך") לא אמר כלום, דתניא: '(במדבר ל,ב) [וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר:] זה הדבר [אשר צוה ה’]: החכם מתיר ואין בעל מתיר, שיכול: ומה חכם שאין מפר – מתיר, בעל שמפר אינו דין שמתיר!? תלמוד לומר:

 

(נדרים עח,א)

'זה הדבר (אשר צוה ה')': חכם מתיר ואין בעל מתיר (דברים ככתבן: דאין בעל מתיר, דכתיב 'אם הפר יפר אותם אישה' [במדבר ל,יג]).

תניא אידך: ''זה הדבר' - בעל מפר ואין חכם מפר; שיכול: ומה בעל שאין מתיר מפר – חכם, שמתיר - אינו דין שמפר! תלמוד לומר: 'זה הדבר' (ואי אפשר לשַנות בדבר): בעל מפר ואין חכם מפר (וחכם מתיר, כדכתיב 'אלה ראשי המטות' [במדבר ל,ב] וכתיב 'לא יחל דברו' [במדבר ל,ג]; אבל ראשי המטות מוחלין לו; ומסיים הברייתא:) נאמר כאן 'זה הדבר' ונאמר להלן [ויקרא יז,ב: דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם] זה הדבר [אשר צוה ה' לאמר] בשחוטי חוץ: מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל (דכולהו מיחייבי משום שחוטי חוץ) - אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל (ולקמן מפרש למאי הלכתא); ומה כאן ראשי המטות - אף להלן ראשי המטות.'

בפרשת נדרים למאי הלכתא?

אמר רב אחא בר יעקב: להכשיר שלשה הדיוטות (בהפרת נדרים: דאהרן – חד, ובניו – חד, וכל ישראל - הרי תלתא; ומדכתיב בהו 'כל ישראל' - שמע מינה להכשיר שלשה הדיוטות).

והא (במדבר ל,ב) 'ראשי המטות' כתיב (בהפרת נדרים, דמשמע מומחין)?

אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן: ביחיד מומחה (להכשיר בהן יחיד מומחה לרבים).

ראשי המטות בשחוטי חוץ - למאי הלכתא (דהא אקשינן להו להפרת נדרים)?

אמר רב ששת: לומר שיש שאלה בהקדש (דפרשת שחוטי חוץ שייכא לגבי הקדש, וקמ"ל ראשי המטות דנשאלין עליו, דהקדש טעות אינו הקדש).

לבית שמאי דאמר 'אין שאלה בהקדש' (דהקדש טעות הוי הקדש), 'ראשי המטות' דכתיב בשחוטי חוץ למאי הלכתא?

בית שמאי - לית להו גזירה שוה (ולא הוה כתיב 'ראשי המטות' בשחוטי חוץ, דלא גמרינן גזרה שוה ['זה הדבר' - 'זה הדבר' להביא ראשי המטות לשחוטי חוץ]).

'זה הדבר' בפרשת נדרים למאי כתיב?

לומר: חכם מתיר ואין בעל מתיר, בעל מפר ואין חכם מפר.

(וקא מקשינן לבית שמאי:) 'זה הדבר' בשחוטי חוץ למאי (הלכתא) כתיב?

לומר: על השחיטה חייב, ואין חייב על המליקה (שאם מלק עוף בחוץ אינו חייב).

אלא לבית שמאי - להכשיר שלשה הדיוטות מנלן?

נפקא להו מדרב אסי בר נתן, דכתיב: (ויקרא כג,מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, והתניא: 'רבי יוסי הגלילי אומר: 'מועדי' נאמרו, ולא נאמרה שבת בראשית עמהן[YH1] . בן עזאי אומר: 'מועדי' נאמרו, ולא נאמר פרשת נדרים עמהן.' רב אסי בר נתן קשיא ליה הא מתניתא; אתא לנהרדעא לקמיה דרב ששת, ולא אשכחיה; אתא אבתריה למחוזא, אמר ליה: 'מועדי ה'' נאמרו, ולא נאמרה שבת בראשית עמהן (בסמוך לאותו פסוק: וידבר משה את מועדי ה' בפרשת 'אמור אל הכהנים', וכתיב לעיל מינה: 'מלבד שבתות ה' וגו' [ויקרא כג,לח])? והא כתיב שבת עמהן! ותו: מועדי ה' נאמרו, ולא נאמרה פרשת נדרים עמהן!

והא מסיטרא (בצד אותה הפרשה דפנחס) כתיבא (פרשת נדרים)?

אמר ליה: הכי קתני:

 

(נדרים עח,ב)

מועדי ה' צריכין קידוש בית דין (דכתיב (ויקרא כג,ד) אשר תקראו אתם במועדם), שבת בראשית אין צריכה קידוש בית דין (דחיילא וקדשה מאליה); מועדי ה' צריכין מומחה, ואין פרשת נדרים צריכין מומחה: אפילו בית דין הדיוטות.

והא בפרשת נדרים 'ראשי המטות' כתיב?

אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן: ביחיד מומחה.

 

אמר רבי חנינא: השותק על מנת למיקט (שאינו שותק כדי לקיים הנדר, אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה, כדי שלא תרגיל עוד בנדרים, שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו) - מפר אפילו מכאן ועד עשרה ימים (הואיל ולא היה דעתו לקיים).

מתיב רבא [תוספתא נדרים פ"ו ה"ב [ליברמן]]: 'אימתי אמרו 'מת הבעל נתרוקנה רשות לאב'? - בזמן שלא שמע הבעל, או ששמע ושתק, או ששמע והפר ומת בו ביום, אבל שמע וקיים או ששמע ושתק ומת ביום של אחריו - אין יכול להפר' מאי לאו - בשותק על מנת למיקט (וכגון דאמר לחד דלמיקט עביד, דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר - ותיובתא דרבי חנינא)?

לא! בשותק על מנת לקיים (ולכך אינו יכול להפר).

אי הכי היינו 'או שמע וקיים' (ותרי זימני למה לי)!? אלא בשותק סתם (ולחומרא אזלינן).

מתיב רב חסדא [תוספתא נדרים פ"ז ה"ה [ליברמן]]: 'חומר בהקם מבהפר ובהפר מבהקם: חומר בהקם

 

(נדרים עט,א)

שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת; קיים בלבו – קיים, הפר בלבו אינו מופר (והיינו 'חומר בהקם מבהפר'); קיים - אין יכול להפר (אלא אם כן נשאל לחכם על הקמתו), הפר - אין יכול לקיים'[1] קתני (מיהת) 'שהשתיקה מקיימת' - מאי לאו בשותק על מנת למיקט?

לא, בשותק על מנת לקיים.

היינו 'קיים בלבו – קיים'!

אלא בשותק סתם.

אשכחן 'חומר בהקם מבהפר'; בהפר מבהקם מנא לן?

אמר רבי יוחנן: נשאלין על ההקם (שאם קיים לה לנערה המאורסה אביה או בעלה, והלך השני ונשאל לו על נדרה של זו, ואחר כך הלך זה שקיים ונשאל על הקמתו), ואין נשאלין על ההפר (אם הפר לה אחד מהן והלך חבירו ונשאל לחכם על חלקו - אין זה שאלה לפי שאין נשאלין על נדר שאינו נדר, כגון זה שמופר במקצת הוי נדר ואין נדר).

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

 

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)

מקרא באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com



[1]  דומה לתוספתא נדרים ז,ח: חומר בהקם שאין בהפר ובהפר שאין בהקם: שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת; האיש מקים בלבו ואין האשה [מבטל בלבו]; יש בהקם שאין בהפר ויש בהפר שאין בהקם: משהקם אין יכול להפר ומשהפר אין יכול להקם.


 [YH1] אולי כוונת רבי יוסי הגלילי לפסוקים בויקרא פרק כג:

(ב) דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי:

(ג) ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא לה' בכל מושבתיכם: פ

(ד) אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם:

(ה) בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח לה' – וכו'

כלומר: בפרשה הראשונה כתוב שבת בראשית; אך היא פרשה פתוחה, ופרשת המועדות היא בפרשה הבאה.

 

1