דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים [];      מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך נדרים פרק עשירי 'נערה המאורסה'

נדרים דף עז

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נדרים עז,א)

תנן התם (במסכת שבת בפרק כד מ"ה): 'מפירין נדרים בשבת (בעל לאשתו ואב לבתו), ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת (כגון שנדרה מאכילה או מתכשיטין)';

איבעיא להו: 'מפירין נדרים בשבת' - לצורך השבת או דלמא אפילו שלא לצורך?

תא שמע, דתני רב זוטי דבי רב פפי: 'אין מפירין נדרים אלא לצורך השבת'.

אמר רב אשי: הא לא תנן הכי: 'נדרה עם חשיכה - מפר לה עד שלא תחשך' (משמע אפילו נדרים שלא לצורך השבת, דמסתברא מילתא: הואיל ונדרה בשבת עם חשיכה דלאו לצורך השבת נדרה, דאי משום עונג אכילה ושתייה - כבר אכלה מבעוד יום [## ואינה זקוקה לאכילה? או אולי צ"ל 'הכינה']! ואי משום תכשיטי שבת נדרה - ההיא שעתא לאו זמן תכשיט הוא, דהא משחשיכה רגילים להפשיט תכשיטי שבת! אלא ודאי בנדרה שלא לצורך שבת קמיירי, וקתני 'מפר לה עד שתחשך'); ואי אמרת 'לצורך השבת - אין, שלא לצורך השבת – לא' (שלא לצורך השבת אין מפירין בשבת) - מאי איריא חשכה (דקתני דמשהחשיך אין יכול להפר)? אפילו (כי נדרה) בתוך היום (השבת) - (נמי) אינו יכול להפר דשלא לצורך (שזה אינו לצורך השבת)!? (אלא דמדקתני ד'מפר לה עד שתחשך' - שמע מינה דמפירין אפילו שלא לצורך השבת, וקשיא לרב דימי דאמר 'אין מפירין אלא לצורך השבת').

תנאי היא: 'הפרת נדרים כל היום; רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון אמרו: מעת לעת'; למאן דאמר 'כל היום' אִין, טפי לא - (הלכך) אפילו שלא לצורך השבת מפר (שאם אינו מפר עכשיו בשבת - שוב אין יכול להפר); למאן דאמר 'מעת לעת' - (קסבר) לצורך השבת – אִין, שלא לצורך השבת – לא (שלא לצורך השבת אין מפירין כשנדרה בשבת, מפני שיכול להפר אחר השבת)! ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת.

 

איבעיא להו: כשלא היה להם פנאי (לישאל עליהן מבעוד יום - הוא דקאמר דנשאלין עליהן בשבת)? או דלמא כשהיה להם פנאי (או דלמא [אפילו היה] אפשר לישאל עליהן מבעוד יום נמי נשאלין עליהן בשבת)?

תא שמע דאיזדקיקו ליה רבנן (שנטפלו חכמים כולן להתיר לו בשבת) לבריה דרב זוטרא בריה דרב זעירא אפילו בנדרים שהיה להם פנאי מבעוד יום (ואפילו בנדרים שהיה לו אפשר לישאל עליהן מבעוד יום).

 

סבר רב יוסף למימר: 'נשאלין נדרים בשבת' ביחיד מומחה (לרבים) - אִין (הוא דנשאלין לו), בשלשה הדיוטות לא (בין הדיוטות בין מומחין), משום דמתחזי כדינא (דכל בי תלתא מיתחזי כי דינא וקיימא לן דאין דנין בשבת).

אמר ליה אביי: כיון דסבירא לן אפילו מעומד (כדאמר לעיל: דרבה בר רב הונא הוה יתיב וקאיס), אפילו בקרובים ואפילו בלילה - לא מיתחזי כדינא[YH1] .

 

אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: הלכה מפירין נדרים בלילה.

והא - מתניתין היא: 'נדרה בלילי שבת (דקתני בהדיא 'מפירין בלילי שבת'; ומאי קא משמע לן רבי אבא)?

אלא אימא 'הלכה נשאלין (נדרים לחכם) בלילה'.

אמר ליה רבי אבא לרב הונא: אמר רב הכי (דנשאלים נדרים בלילה)?

אמר ליה: אישתיק (רב: בשעה ששמע הדבר - שתק).

אמר ליה: 'אישתיק' קא אמרת (כלומר: מי קאמרת הוה אינש דאמרה קמיה דרב, דנשאלין נדרים בשבת, ושמע רב ושתק, ומדאישתיק רב קאמרת דהכי סבירא ליה)? או 'שתי' קאמרת (או דלמא הכי קאמרת: דרב הוה שתי בההיא שעתא דאיתמר קמיה שמעתא, ואת נפקת לברא מקמי דליפסוק למישתי, ולא ידעת מאי מהדר)?

אמר רב איקא בר אבין: איזדקיק ליה רב לרבה

 

(נדרים עז,ב)

בקיטונא דבי רב עומד, יחידי, ובלילה.

 

אמר רבא אמר רב נחמן: הלכה נשאלין נדרים עומד, יחידי, ובלילה, ובשבת, ובקרובים, ואפילו היה להן פנאי מבעוד יום.

'עומד'? והתניא (במסכת עירובין סד,ב): 'ירד רבן גמליאל מן החמור ונתעטף וישב (אלמא דבעי ישיבה) והתיר לו נדרו'?

רבן גמליאל סבר 'פותחין בחרטה (דצריך החכם לפתוח לו בתחלת הנדר ולהעמיד תחילת הנדר בטעות: שיהא מתחרט על כך, כדאמרינן 'אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה')' - מיעקר נדרא בעינן (דהשתא עקר ליה לנדריה לגמרי, דכמאן דלא הוי נדר דמי; הלכך הואיל ולא אפשר בהיתר אי לאו דמיעקר נדרא) ובעי עיוני (טפי למיעקריה), אהכי ישב; ורב נחמן סבר 'אין פותחין בחרטה' (ואי לא אמר בפירוש "מיחריטנא" - [לא] שרינן ליה, ולא בעי לעיוני) - ואפילו מעומד (ויכול להפר אפילו מעומד).

אמר ליה רבא לרב נחמן: חזי מר האי מרבנן דאתא ממערבא ואמר: איזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב הונא בר אבין ושרו ליה נדריה, ואמרו ליה "זיל ובעי רחמי על נפשך דחטאת" (כך פתחו לו בחרטה), דתני רב דימי אחוה דרב ספרא: 'כל הנודר - אף על פי שהוא מקיימו - נקרא חוטא'.

אמר רב זביד: מאי קרא? - (דברים כג,כג) וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא - הא לא חדלת (אלא נדרת) - איכא (אית בך) חטא!

 

תניא: 'האומר לאשתו "כל נדרים שתדורי אי אפשי שתדורי", "אין זה נדר" - לא אמר כלום (דאין הפרה בלשון הזה); (ואם בא לקיימו ואמר לה) "יפה עשית (שנדרת)" ו"אין כמותך (אשה חשובה, לפי שנדרת)" ו"אם לא נדרת מדירך אני (אני הייתי מדירך שכל כך ישר בעיני)" - דבריו קיימין (דאין לך קיום גדול מזה)'.

לא יאמר אדם לאשתו בשבת "מופר ליכי", "בטיל ליכי" כדרך שאומר לה בחול, אלא אומר לה "טלי ואכלי", "טלי ושתי" (להכי נקט הכי: משום דהוו דברים שיש בהם עינוי נפש, וצרכי שבת נינהו) - והנדר בטל מאליו.'

א"ר יוחנן: וצריך שיבטל בלבו (שיאמר בלבו "מופר ליכי").

 

תניא: 'בית שמאי אומרים: בשבת מבטל בלבו, בחול מוציא בשפתיו; ובית הלל אומרים: אחד זה ואחד זה מבטל בלבו, ואין צריך להוציא בשפתיו.'

 

אמר רבי יוחנן: חכם שאמר בלשון בעל ("מופר ליך") ובעל שאמר בלשון חכם ("מותר ליך") לא אמר כלום, דתניא: '(במדבר ל,ב) [וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר:] זה הדבר [אשר צוה ה’]: החכם מתיר ואין בעל מתיר, שיכול: ומה חכם שאין מפר – מתיר, בעל שמפר אינו דין שמתיר!? תלמוד לומר:

 

(נדרים עח,א)

'זה הדבר (אשר צוה ה')': חכם מתיר ואין בעל מתיר (דברים ככתבן: דאין בעל מתיר, דכתיב 'אם הפר יפר אותם אישה' [במדבר ל,יג]).

תניא אידך: ''זה הדבר' - בעל מפר ואין חכם מפר; שיכול: ומה בעל שאין מתיר מפר – חכם, שמתיר - אינו דין שמפר! תלמוד לומר: 'זה הדבר' (ואי אפשר לשַנות בדבר): בעל מפר ואין חכם מפר (וחכם מתיר, כדכתיב 'אלה ראשי המטות' [במדבר ל,ב] וכתיב 'לא יחל דברו' [במדבר ל,ג]; אבל ראשי המטות מוחלין לו; ומסיים הברייתא:) נאמר כאן 'זה הדבר' ונאמר להלן [ויקרא יז,ב: דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם] זה הדבר [אשר צוה ה' לאמר] בשחוטי חוץ: מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל (דכולהו מיחייבי משום שחוטי חוץ) - אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל (ולקמן מפרש למאי הלכתא); ומה כאן ראשי המטות - אף להלן ראשי המטות.'

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

 

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)

מקרא באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com