דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים עד,א)
משנה:
שומרת יבם -
בין (שזקוקה) ליבם
אחד בין לשני יבמין, רבי אליעזר אומר: יפר (ומוקמינן ליה בגמרא בשעשה
בה מאמר אחד מהן);
רבי יהושע
אומר: לאחד, אבל לא לשנים;
רבי עקיבא
אומר: לא לאחד ולא לשנים.
אמר רבי
אליעזר: מה אם אשה שקנה הוא לעצמו (כגון הנושא אשה בעלמא) הרי הוא מיפר נדריה, אשה שהקנו לו מן השמים (יבמה
שחייבו לו מן התורה) - אינו דין
שיפר נדריה?!
אמר לו רבי
עקיבא: לא! אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו, שאין לאחרים בה רשות (המקדש
אשה מן השוק לאחר שקידשה לא תפסי בה קידושי מאדם אחר ואהכי מצי מיפר) - תאמר באשה שהקנו לו מן השמים שיש לאחרים בה
רשות (שאם עשה בה מאמר יבם זה, ובא אחיו אח"כ ועשה בה מאמר -
תפיס בה כדאמר (יבמות נ,א) יש מאמר אחר מאמר)?
אמר לו רבי
יהושע: עקיבא! דבריך בשני יבמין (דבשני יבמין מצית למימר כי האי
גוונא); מה אתה משיב על יבם אחד (בהא
לא מצית למימר 'שיש לאחרים רשות בה', הואיל וליכא יבם אחר! ואת לא משוית חילוק בין
יבם אחד לשני יבמין)?
אמר לו: אין
היבמה גמורה ליבם (שאם בא עליה זר אין נסקל, שאין בה לא דין ארוסה ולא
דין אשת איש, ואין חייבין עליה, אלא לאו ד'לא תהיה אשת המת וגו' (דברים כה)) כשם שהארוסה (בעלמא) גמורה לאישה (שנסקלין
על ידה).
גמרא:
בשלמא רבי
עקיבא - סבר אין זיקה (ואפילו ליבם אחד אינה זקוקה דתיהוי כאשתו עד שתכנס
לחופה), ורבי יהושע סבר יש זיקה (ולהכי
לאחד יפר אבל לשנים אינו מיפר, דאין ברירה לאיזה מהן זקוקה ולאיזה מהן תתיבם, אף
על גב דאמרינן (יבמות פ"ב מ"ח; דף כד,א)
'מצוה בגדול לייבם' – מכל מקום אם בא עליה קטן - קנאה); אלא רבי אליעזר מאי טעמיה? [אפילו] אי יש זיקה – [הרי
ודאי מסכים רבי אליעזר ש]אין ברירה [ואי
אפשר לקבוע מי מהאחים הנותרים יכול להפר לה]!?
אמר רבי אמי:
כגון שעשה בה מאמר, ורבי אליעזר סבר לה כבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור (לעולם
קסבר רבי אליעזר יש זיקה, והיינו טעמא דאפילו לשנים יפר: בשעשה בה האחד מאמר,
דהשתא יש ברירה, ואליבא דבית שמאי דאמרי דמאמר קונה קנין גמור והיא כאשתו לכל דבר
- הלכך מיפר לה); ורבי יהושע אומר
לך: הני מילי בחד יבם (דיש זיקה), אבל בשני יבמין - לא (קני מאמר): מי
איכא מידי דכי אתי אחוהי אסר עליה בביאה או בגיטא (דלאחר
דעשה בה מאמר, אילו אתי אחוה - מצי לאוסרה עליו בביאה או בגיטא, דיש ביאה וגט אחר
מאמר) – ומפר? (משום
האי טעמא דאילו אית ליה אחא להאי יבם, מצי מפיק לה מיניה בתר הכי: שמקדשה או על
ידי גט וביאה, וקרו להנהו קדושי 'מאמר' ולית בהו מששא כולי האי.)
ורבי עקיבא סבר
אין זיקה.
ולר' אליעזר
(ולר' אלעזר בן פדת) דאמר: מאמר לבית שמאי אין קונה אלא לדחות בצרה (בלבד:
שאם היו שתי נשים לזה שמת, ושתיהן זקוקות ליבם, ואי אפשר לייבם לשתיהן, ד'בית
אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים', ובהא מילתא קסברי בית שמאי דמאמר קונה:
דכשעושה בזו מאמר - דוחה לצרה ומתירה לשוק, אבל עדיין זו זקוקה לאחיו, דמצי אסר לה
עליה) - מאי איכא למימר (אכתי
תיבעי לך מאי טעמא דאמר רבי אליעזר אפילו לשנים יפר)?
הכא במאי
עסקינן? כגון שעמד בדין (משעשה בה מאמר, שזו תבעתו בדין מפני שלא היה מייבמה) ואיתחייב לה מזונות (וחייבוהו
בית דין לינשא לה וברח [דאיחייב] לה במזונותיה ובהפרת נדריה), וכדרב פנחס משמיה דרבא, דאמר: כל הנודרת על דעת בעלה
היא נודרת.
(נדרים עד,ב)
תנן: 'אמר
רבי אליעזר: ומה אם אשה שקנה לעצמו, הרי הוא מיפר נדריה - אשה שהקנו לו מן השמים
אינו דין שמיפר נדריה?' ואי (אמרת טעמא דרבי אליעזר דאמר לשנים
מיפר כגון) בשעשה בה מאמר - (הא
דאמר 'שהקנו לו מן השמים') 'קנה
לעצמו' הוא (במה שעשה בה מאמר)!?
שקנה לעצמו על
ידי שמים.
תפשוט דבעי
רבה: מאמר לבית שמאי - אירוסין עושה או נשואין עושה (יורשה,
ומיטמא לה, והבא עליה נידון בחנק)?
תפשוט דנשואין עושה, דאי אירוסין עושה (דלא פקעה זיקת אחיו לגמרי
מינה) - (היכי מצי
יבם מיפר לחודיה?) הא תנן: 'נערה
המאורסה - אביה ובעלה מפירין נדריה (דכל זמן שהיא ארוסה אכתי
שייך בה אביה)'?
אמר רב נחמן בר
יצחק: מאי 'יפר' (דקאמר רבי אליעזר)? יפר בשותפות (עם אביה, דלעולם אירוסין
עושה).
תניא נמי הכי
כרבי אמי (דבעשה בה מאמר פליגי): 'שומרת יבם - בין יבם אחד בין שני יבמין – רבי אליעזר אומר: יפר! ורבי
יהושע אומר: לאחד ולא לשנים; רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.
אמר רבי
אליעזר: ומה אם אשה שאין לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו, משבאת לרשותו נגמרה לו (מיפר
נדריה הוא ואביה) - אשה שיש לו
חלק עד שלא תבא לרשותו (שהיא זקוקה לו עד שלא עשה בה מאמר), משבאת לרשותו (דעשה בה
מאמר) אינו דין שתגמור לו (דמפר
נדריה)?
אמר לו רבי
עקיבא: לא! אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו: שכשם שאין לו חלק בה כך אין לאחרים חלק
בה (קודם שתתארס לו), תאמר באשה שהקנו לו מן השמים: שכשם שיש לו עמה חלק כך יש לאחרים חלק בה (לשאר
יבמין)!?
אמר לו רבי
יהושע: עקיבא! דבריך בשני יבמין; מה אתה משיב על יבם אחד (שאין
אתה מודה לי עליו, הואיל ואין לאחרים חלק בה - כארוסה דמיא ומיפר לה)?
אמר לו:
כלום חלקנו על יבם אחד ועל שני יבמין, בין שעשה בה מאמר בין שלא עשה בה מאמר (דודאי
בין עשה בה מאמר בין לא עשה בה מאמר אינו חייב סקילה הבא עליה כנערה המאורסה [כמו
הבא כל נערה המאורסה]- הלכך אינו מיפר, לא שנא יבם אחד ולא שנא שני יבמין,
דהכל דינו שוה: דאין חיוב יותר הבא על שומרת יבם אחד מהבא על שומרת שני יבמין), וכשאר דברים כן נדרים (דכשם
דלענין סקילה אין לה דין כנערה מאורסה - כך בנדרים אינה גמורה לאישה להפר כנערה
מאורסה; והכי מפורש לקמן)!
בלשון הזה
אמר בן עזאי: חבל עליך בן עזאי שלא שימשת את רבי עקיבא (שיודע
לנצח כל כך, ולהשיב תשובות מעולות)'.
מאי
(נדרים עה,א)
(ומאי) תניא
כוותיה דרבי אמי (ממאי משכחינן הכא דתניא כוותיה דרבי אמי, דכשעשה בה
מאמר פליגי)?
דקתני: '(רבי
עקיבא אומר: כלום חלקנו בין יבם כו') בין שעשה בה מאמר ובין שלא עשה בה מאמר?' (מכלל דשמעיה ליה לרבי אליעזר דאמר
דכשעשה בה מאמר יפר, ואהכי מהדר ליה רבי עקיבא הכי); אי נמי (מדקאמר רבי אליעזר) מרישא, דקתני 'משנכנסה לרשותו נגמרה לו (אשה
שיש לו חלק בה וכו' אינו דין שתגמר לו)', ואי דלא קדיש (דלא עשה בה מאמר) מאי 'נגמרה לו' (איכא)? תפשוט מיניה: כשעשה בה מאמר.
מאי 'וכשאר
דברים כן נדרים' דקתני?
אמר רבא: הכי
קתני: אי אתה מודה (שאפילו עשה בה מאמר) שאין חייבין סקילה כנערה המאורסה (הלכך
לגבי נדרים נמי לא הוי כארוסה, ואהכי אינו יכול להפר לה)?
אמר רב אשי:
מתניתין נמי דיקא (כרבי אמי: טעמא דרבי עקיבא דאמר בברייתא 'וכשאר דברים
כן נדרים' - משום סקילה הוא דקאמר):
אין יבמה גמורה לאישה כשם שארוסה גמורה לאישה (מדקא קרי
לה ליבמה 'אשה' - אלמא כשעשה בה מאמר עסקינן; ומדאמר הכי - דאיכא נמי להקיש לארוסה
- שמע מינה דמשום סקילה הוא דקאמר ר"ע דאינו מפר כשם שמפר לארוסה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com