דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים [];      מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך נדרים פרק עשירי 'נערה המאורסה'

נדרים דף עב

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נדרים עא,ב)

איבעיא להו: גירושין כשתיקה דמיא או כהקמה דמיא?

למאי נפקא מינה?

כגון שנדרה, ושמע בעלה, וגרשה, ואהדרה ביומיה: אי אמר מר 'כשתיקה דמי' - מצי מיפר לה, ואי אמר מר 'כהקמה דמי' - לא מצי מיפר לה.

איבעיא להו: גירושין כשתיקה דמיא או כהקמה דמיא?

למאי נפקא מינה?

כגון שנדרה, ושמע בעלה, וגרשה, ואהדרה ביומיה: אי אמר מר 'כשתיקה דמי' - מצי מיפר לה, ואי אמר מר 'כהקמה דמי' - לא מצי מיפר לה.

 

(נדרים עב,א)

תא שמע: 'אימתי אמרו 'מת הבעל נתרוקנה רשות לאב'? - בזמן שלא שמע הבעל, או שמע והפר, או שמע ושתק ומת בו ביום' ואי אמרת גירושין כשתיקה דמו - ליתני נמי 'או שמע וגירש'!? מדלא תני הכי - שמע מינה גירושין כהקמה דמו!

אימא סיפא: 'אבל אם שמע וקיים, או שמע ושתק ומת ביום של אחריו - אין יכול להפר' ואי אמרת גירושין כהקמה דמו - ליתני 'ואם שמע וגירש'!? אלא מדלא קתני הכי - שמע מינה גירושין כשתיקה דמו!! אלא מהא ליכא למשמע מיניה: אי רישא דוקא - נסיב סיפא משום רישא (כלומר: לא תקשה סיפא לרישא: אף על גב דמרישא שמעינן דגירושין כהקמה דמו ובסיפא שמעינן דכשתיקה דמו - לא קשיין אהדדי, דאימא רישא דוקא, דגירושין כי הקמה דמו, והאי דלא תני סיפא 'שמע וגירשה' - משום דלא נסיב לה אלא משום רישא, ותנא לא בעי לאוסופי מידי בסיפא טפי מרישא), אי (נמי) סיפא (נמי) דוקא (דגירושין כשתיקה דמו) - נסיב רישא משום סיפא.

 

תא שמע: 'נדרה והיא ארוסה, ונתגרשה ונתארסה בו ביום - אפילו למאה - אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה' שמע מינה גירושין כשתיקה דמו: דאי כהקמה דמו - מי מצי מיפר ארוס אחרון נידרי דאוקים ארוס ראשון?

הכא במאי עסקינן? - בשלא שמע ארוס ראשון (קודם שגירשה, ואהכי מצי מיפר ארוס אחרון; הא לאו הכי – לא, דגירושין כי הקמה דמו).

אי הכי - מאי איריא (אי נתארסה לאחֵר) בו ביום (דמצי למיפר לה)? (אם נתארסה לאחר) אפילו לאחר מאה ימים נמי (ליהוי ארוס אחרון מיפר, הואיל ולא נראו לארוס ראשון)!?

(אין הכי נמי, אלא הכא במאי עסקינן?) כשלא שמע ארוס ושמע האב, דבו ביום הוא דמצי מיפר (והואיל דבו ביום שמע - צריך להפר בו ביום, כדכתיב ביום שמעו), אבל מכאן ואילך לא מצי מיפר.

 

תא שמע: 'נדרה בו ביום, גירשה, והחזירה בו ביום - אין יכול להפר' - שמע מינה גירושין כהקמה דמו!

אמרי: הכא בנשואה עסקינן (הא דקתני גירשה והחזירה כגון שנשאת, ונדרה, וגירשה ביום ששמע, והחזירה בו ביום) והיינו טעמא דאין יכול להפר: משום דאין הבעל מיפר בקודמין (דעכשיו יצאה שעה אחת לרשות עצמה, ואף על פי שהחזירה - נעשית כנשואה לאחר, דלא מצי מיפר: דעכשיו הן 'קודמין', כדתנן (לעיל עח,א): 'זה הכלל: כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת - אביה ובעלה מפירין נדריה' הא יצאה לרשות עצמה - אין מפירין, משום דאין הבעל מיפר בקודמין).

 

(נדרים עב,ב)

משנה:

דרך תלמידי חכמים (מפרש בגמרא): עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו - אומר לה "כל נדרים שנדרת בתוך ביתי - הרי הן מופרין"; וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו אומר לה "כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין", שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר (דאין הבעל מיפר בקודמין).

 

גמרא:

בעי רמי בר חמא: בעל - מהו שיפר בלא שמיעה (שיאמר "כל נדרים שנדרה אשתי יהו מופרים" - אף על גב שלא שמע בהן, והוא הדין נמי באב: אי מצי למיפר בלא שמיעה)? (במדבר ל,ח) ושמע אישה [ביום שמעו והחריש לה, וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה – יקמו] - דוקא הוא (דאינו מיפר אלא אם כן שמע), או לאו דוקא הוא?

אמר רבא: תא שמע: 'דרך תלמידי חכמים עד שלא יצאת בתו מאצלו אומר לה "כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין"' - והא לא שמע (והיכי מצי מיפר להו)!?

לכי שמע הוא דמיפר (דהא דמיפר להו - לא משום דהשתא מיפר בלא שמיעה, אלא לכי שמע ליה לנדר לאחר כך - ליהוי מופר בהא הפרה שהיפר כל זמן שהיא ברשותו).

אם כן (דאכתי לא שמע ולא הוו מופרים בהפרה זו) - כי לא שמע - למה ליה למימר (השתא הא לא מהני ולא מידי)?

הא קמשמע לן: אורחיה דצורבא מרבנן להדורי (לחזור ולבדוק אחר בתו אם יש עליה שום נדר דליפר לה, שלא תבא לידי מכשול).[1]

 

תא שמע מסיפא: 'וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה'!

הכא נמי: דאמר לה 'לכי שמענא'.

 

תא שמע: 'האומר לאשתו "כל נדרים שתדורי עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין" - לא אמר כלום (דעדיין לא בא הנדר לעולם, והיאך יכול לקיימו?); "הרי הן מופרין": רבי אליעזר אומר: מופר.'

והא לא שמע?

הכא נמי, (כגון) דאמר "לכי שמענא" (יהו מופרים).

(ומאחר דהפרה תליא בשמיעה) ולמה לי (למימר) מן השתא? לכי שמע ליפר לה!?

קסבר: דלמא מטרידנא ההיא שעתא (בשעה שישמע הנדר שמא יהא טרוד ולא יפרנו).

 

תא שמע: 'האומר לאפוטרופוס "כל נדרים שנודרת אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני – הפר!" והפר לה - יכול יהו מופרין? - תלמוד לומר [במדבר ל,יד: כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש] אישהּ יקימנו ואישהּ יפרנו (ולא שליח) - דברי רבי יאשיה;

אמר לו רבי יונתן: מצינו בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו!'

ואפילו רבי יאשיה (אית ליה דשלוחו של אדם כמותו) - לא קאמר אלא משום דגזירת הכתוב הוא: אישהּ יקימנו ואישהּ יפרנו, אבל דכולי עלמא שלוחו של אדם כמותו.

והא - לא שמיע ליה (והיכי מצי משוי שליח כל זמן שלא נדרה - הא לא שמע לנדרה!? אלא לאו 'ושמע' לאו דוקא, ואהכי מצי משוי שליח?)

 

(נדרים עג,א)

[אלא] הכא נמי, דאמר ליה (לשליח): לכי שמענא [אני הבעל] (לנדרה) - מיפר לה [הוא השליח יפר לאחר שמיעת הבעל].

(וקפריך:) לכי שמע - ליפר לה הוא (הבעל) [ומדוע עשה שליח להפר]?

סבר דלמא מטרידנא.

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

 

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)

מקרא באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com



[1] Nedarim 072: The Habit of a Talmid Hacham
Yeshayahu HaKohen Hollander <yeshol@gmail.com> asked:
If the declaration of the father stated in the Mishna is not valid, the Gemara says that he does it anyway, 'Orchei D'Tsurba MeRabanan LeHadurei'.
It seems that this is an incautious thing to do, since the daughter, hearing of this annullification, is likely to think that her vows have been annulled, and will transgress her vows!
-----------------------------------------------
The Kollel replies:
Your question would be valid if the father was being Mefir the Neder on his own. However, since the Mishnah is speaking about an Arusah who needs the Hafarah of the Ba'al anyway, there is no danger.
D. Zupnik
---
Also, l'Hadurei does not mean that he actually says he is Mefer what he has not heard. Rather, he simply discusses Hafarah and Nedarim with her, until he finds out whether she has made Nedarim in the past that he can be Mefer.
-M. Kornfeld


1