דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים סט,ב)
בעי רבה:
"קיים ליכי היום" – מהו?: מי אמרינן (כיון
דאמר "היום") כמאן דאמר
לה "( דאמר היום יהא מקויים אבל) מופר ליכי למחר (למחר יהא מופר לה)" (והוי מופר)? או דלמא - הא לא אמר לה (בפירוש
"מופר ליכי למחר")?
(נדרים ע,א)
אם תמצא לומר
הא לא אמר לה, אמר לה "מופר ליכי למחר" מהו?: מי אמרינן (דהא
קיימיה לנדריה היום [שאמר "קיים ליכי
היום"] דכיון דאמר "מופר ליכי למחר" - אלמא דבהאי
יומא דשמע ביה הוי נדר, וקיומי קיימיה, ותו) למחר לא מצי מיפר, דהא קיימיה לנדריה היום!? או דלמא
כיון דלא אמר לה "קיים ליכי היום", כי קאמר לה "מופר ליכי
למחר" (גירסת רש"י: או
דלמא כיון [דלא] אמר "ומופר ליכי" בהדי "קיים ליכי") - מהיום (דשמע לה) קאמר (דתיהוי מופר)?
ואם תמצא לומר אפילו הכי - כיון דקיימו היום (ולא
חיילא הפרה עד למחר), (אלמא
דבהאי יומא דשמע - ניחא ליה דלקיים)
למחר כמאן דאיתיה דמי (וכמאן דאיתיה לקיום דמי, דקיימו בידים, ולא הוי הפרה
כלל)- אמר לה "קיים ליכי שעה (אחת)" – מהו?: מי אמרינן כמאן דאמר לה
"מופר ליכי לאחר שעה" דמי? או דלמא 'הא - לא אמר לה ("מופר
ליכי לאחר שעה אחת")'?
אם תמצא לומר 'הא - לא אמר לה' (דתיהוי
קיום, הואיל ולא אמר לה), מיהו אמר
לה ("מופר ליכי לאחר שעה") – מאי?: מי אמרינן: כיון דקיימו (דאמר לה
קיים ליכי שעה אחת) - קיימו (לעולם,
ושוב אינו מיפר)? או דלמא כיון
דכוליה יומא (דשמע ביה נדרה) בר הקמה ובר הפרה הוא (שאם לא
קיימו בשחרית וקיימו בערבית הוי מקויים, וכן אם לא הפירו בשחרית והפירו בערבית הוי
מופר, דכל היום כשר להפרת נדרים),
כי אמר "מופר ליכי לאחר שעה" (וכי הדר ואמר "מופר
ליכי") – מהני (ליהוי
מופר)?
תא שמע: (נזיר
כ,ב) '"הריני נזירה"
ושמע בעלה ואמר "ואני" (כלומר "ואני אהיה נמי כמותיך") - (כיון דאמר הכי) אין יכול להפר (נזירות
אשתו)' – ואמאי? נימא
"ואני" דאמר הוא ("ואני") - על נפשיה דהוי נזיר (דליהוי
נזיר), אבל "הריני נזירה"
דילה (דקאמרה איהי)
דשעה אחת קיימא (קיימיה בעל, משום לאתפוסי בה דידיה), (אבל) לאחר שעה (דכבר חל נזירות עילויה) - אי בעי ליפר אמאי אין יכול להפר? לאו משום
דכיון דקיימו קיימו (אלא: כיון דקיימו משום לאתפוסי בה נזירות דידיה
קיימו; והכא נמי בנדרים: כיון דקיים שעה אחת - קיים לעולם, ושוב לא מצי מיפר)?
לא (מהכא
ליכא למשמע מינה טעמא דאינו יכול להפר): קסבר כל "ואני" - כמאן דאמר "קיים ליכי לעולם" דמי (ותו
לא מצי מיפר, אבל היכא דלא קיימו אלא שעה אחת, וחזר והיפר לה בשעה אחרת - תיבעיא
לך).
משנה:
מת האב - לא
נתרוקנה רשות לבעל (דאין הבעל מיפר אלא בשותפות כדמפרש לעיל (סח,ב)); מת הבעל - נתרוקנה רשות לאב (כדמפרש
בגמרא); בזה (דנתרוקנה
רשות לאב) יפה כח האב מכח הבעל.
בדבר אחר יפה
כח הבעל מכח האב: שהבעל מפר בבגר (כדאמרינן במסכת כתובות (נז,א):
'הגיע זמן ולא נשאו - אוכלות משלו ואוכלות בתרומה'; וכל הנודרת - על דעת
בעלה נודרת, שמאכילה: הואיל והוי חייב במזונותיה - כי נודרת יכול להפר לה), והאב אינו מפר בבגר (כדכתיב 'בנעוריה'
- ולא בבגרותה).
גמרא:
מאי טעמא?
דאמר קרא [במדבר
ל,יז: אלה
החקים אשר צוה ה’ את משה בין איש לאשתו, בין אב לבתו] בנעוריה בית אביה (כל זמן שהיא נערה שלא בגרה - לא
תצא מרשות אביה, ואפילו הא ארוסה במשמע; הלכך כי מת האב - לא נתרוקנה רשות לבעל).
'מת הבעל - נתרוקנה
רשות לאב' – מנלן?
אמר רבה: דאמר
קרא (במדבר ל,ז)
ואם היו תהיה (בשני הויות הכתוב מדבר) לאיש, ונדריה עליה [או מבטא שפתיה אשר אסרה על
נפשה]:
(נדרים ע,ב)
מקיש קודמי
הויה שניה (כלומר שמת ארוס ראשון וראויה להתקדש לאחר) לקודמי הויה ראשונה (שלא
נתארסה לעולם, והיא יושבת נערה בבית אביה): מה קודמי הויה ראשונה - אב מיפר לחודיה, אף קודמי הויה שניה אב מיפר
לחודיה.
אימא הני מילי (דאב
מיפר בקודמי הויה שניה) בנדרים שלא
נראו לארוס (ראשון, אי לא שמע להו הבעל קודם שימות, דהיינו דומיא
דקודם הויה ראשונה), אבל בנדרים
שנראו לארוס (ששמע בהן קודם שימות ולא הספיק להפר) לא מצי מיפר אב (אין האב
מיפר עד שתחזור ותתארס, שיפירו הוא ואחרון)?
אי (ואי
אמרת) בנדרים שלא נראו לארוס (לא
מצי מיפר לחודיה - למה לי למיכתב ואם היו תהיה לאקושי הוויות להדדי) – מ'בנעוריה בית אביה' נפקא (דמשמע:
כל כמה דיתבא בבית אביה - מצי מיפר לה)! (אלא מדקא מקיש הוויות להדדי - שמע מינה דומיא דקודם הויה
ראשונה קאמר, דמצי מיפר לחודיה - בנדרים שלא נראו לארוס דומיא, דהויה ראשונה.
פירוש אחר: אבל בנדרים שנראו לארוס לא מצי מיפר:
אי ליכא ארוס אחרון, הא - לא מצית אמרת, דלהכי אתי היקשא: לרבות נדרים שלא נראו
לארוס, דהא מקרא אחרינא שמעינן ליה: מ'בנעוריה' נפקא, דאמרינן 'כל שבח נעוריה
לאביה' - שהאב זכאי בהפרת נדריה; והלכך כי אתא 'ואם היו תהיה לאיש' - לנדרים שנראו
לארוס הוא דאתא).
בזה יפה כח האב
מכח הבעל [בדבר אחר יפה כח הבעל מכח האב: שהבעל מפר בבגר והאב אינו מפר בבגר]:
היכי דמי (דבעל
מיפר בבגר)?: אילימא שקידשה כשהיא
נערה ובגרה (לאחר שנתארסה) - מכדי מיתה [מיתת
האב] מוציאה (מרשות
האב, שיכולה לקדש את עצמה אף על פי שהיא נערה) ובגרות מוציאה מרשות אב (דכיון
שבגרה - אין לאביה רשות בה, לא לקדשה ולא למוכרה): מה מיתה (במיתת האב) לא נתרוקנה רשות לבעל - אף בגרות לא נתרוקנה רשות לבעל!
אלא שקידשה
כשהיא בוגרת (וקתני שאין האב מיפר אלא הבעל)? הא תנינא חדא זימנא (בהך
פירקין גופיה): 'הבוגרת ששהתה
שנים עשר חדש (משנתארסה: רבי אליעזר אומר: הואיל ובעלה חייב
במזונותיה – יפר, דכמאן שנכנסה ברשותו דמי) (ואמרינן עלה:)
הא גופא קשיא: אמרת 'הבוגרת ששהתה שנים עשר חדש' - בבוגרת למה לי שנים עשר
חדש? בוגרת בשלשים יום סגי לה (- והלא דין שלה שלשים יום, דהכי
תנן במסכת כתובות (נז,א): 'נותנין לבתולה שנים
עשר חדש' לפרנס עצמה לקנות מלבושים ותכשיטין לצורך נישואין משתבעה הבעל
להינשא, 'ולאלמנה ולבוגרת שלשים יום', דבוגרת אית לה מלבושין
ותכשיטין, והכי נמי לאלמנה, ואית להו רווחא טובא בשלשים יום; 'וכולן אם הגיע
זמנן כו' - אלמא דבוגרת לא בעינן י"ב חדש)!
תני 'בוגרת,
וְששהתה שנים עשר חדש' (האי כי דיניה והאי כי דיניה יפר;
ומתניתין, דקתני 'שהבעל מיפר בבגר' - לאחר שלשים יום שתבעה לפרנס את עצמה
הוא דקאמר).
מכל מקום קשיא (דתרי
זימני למה לי למיתני דהבעל מיפר בבגר)?!
איבעית אימא:
הכא (דהך רישא דמתניתין קתני דהבעל מיפר) דוקא (קתני לה), ובוגרת (וששהתה) קתני התם (- גררא נסבא:) משום דבעי איפלוגי רבי אליעזר ורבנן;
(ו)איבעית
אימא: בוגרת (דקתני בסיפא בפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן - הוי) דוקא (והא דקתני שהבעל מיפר לאו
דוקא), ואיידי דנסיב רישא בזה (יפה
כח האב) נסיב סיפא נמי בזה (איצטריך
לה למיתני נסיב סיפא בזה יפה כח הבעל).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com