דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק תשיעי 'רבי אליעזר'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים סה,א)
תניא: 'המודר
הנאה מחבירו - אין מתירין לו (לנודר) אלא בפניו' (בפניו של מדיר [כלומר: של מי שגרם לנודר לנדור
את הנדר, שהנדר הוא לטובתו של המדיר]).
מנא הני מילי?
אמר רב נחמן:
דכתיב (שמות ד,יט)
ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים [המבקשים את נפשך]; (מהו 'במדין לך') אמר לו (אלא הכי קאמר ליה): במדין נדרת (לפני
יתרו) - לך והתר נדרך (בפני
יתרו) במדין (שאין
מתירין לו לאדם אלא בפניו, ויתרו הדירו למשה שלא לשוב מצרים מפני אותן אנשים
המבקשים להורגו, ואמר רבי תלמיד חכם מיפר לעצמו), דכתיב (שמות ב,כא) ויואל משה [לשבת את האיש; ויתן את
צפרה בתו למשה]; אין 'אלה [קמוצה]' אלא שבועה, דכתיב [יחזקאל
יז,יג: ויקח מזרע המלוכה, ויכרת אתו ברית] ויבא אתו באלה [ואת
אילי הארץ לקח].
[הגמרא
מסבירה באיזו שבועה מדובר ביחזקאל, שמוכיחה שצריך להתיר בפניו:]
(דברי הימים ב לו,יג) וגם במלך נבוכד נצר [במקרא
שלפנינו: נבוכדנאצר]
מרד אשר השביעו באלהים <חיים> [ויקש את ערפו ויאמץ את לבבו
משוב אל ה' אלקי ישראל]; מאי
מרדותיה?
אשכחיה צדקיה
לנבוכד נצר דהוה קאכיל ארנבא חיה (שאינה מבושלת; ואית דאמרי חיה
ממש: שאכל אותה כשהיא חיה), אמר
ליה: אישתבע לי דלא מגלית עילוי ולא תיפוק מילתא!
אישתבע.
לסוף הוה קא
מצטער צדקיהו בגופיה (שהיה רוצה לגלות הדבר שיהו מבזין אותו בני העולם); איתשיל אשבועתיה (נשאל על
שבועתו), ואמר; שמע נבוכד נצר דקא
מבזין ליה, שלח ואייתי סנהדרין וצדקיהו;
אמר להון:
חזיתון מאי קא עביד צדקיהו? לאו הכי אישתבע בשמא דשמיא דלא מגלינא!?
אמר ליה:
איתשלי אשבועתא.
[אמר ליה:
מתשלין אשבועתא]?
אמרי ליה: אין!
אמר להו: בפניו
או אפילו שלא בפניו?
אמרי ליה:
בפניו!
אמר להון:
ואתון מאי עבדיתון (דשריתון ליה)? מאי טעמא לא אמריתון (ליה) לצדקיהו (דלא מציתו למשריה אלא בפניו)?
מיד (איכה
ב,י) ישבו לארץ ידמו זקני בת
ציון [העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם]
אמר רבי יצחק: ששמטו כרים מתחתיהם.
משנה:
רבי מאיר אומר:
יש דברים שהן כנולד (דדמו לנולד) ואינן כנולד (אבל הן ממש אינן נולד ופותחין בהן);
ואין חכמים
מודים לו.
כיצד?
אמר "קונם
שאני [שאיני] נושא את פלונית שאביה רע" (תולה
נדרו ברעות אביה; מכלל דאי לא הוה רשע - היה נושא אותה);
אמרו לו:
"מת", או ש"עשה תשובה" (דהיינו
נולד - פותחין בה, ואומר לו בשעת חרטה: "אילו היית יודע שאביה עושה תשובה -
כלום היית נודר?" והוא אומר "לאו"; והכי נמי מכלב ונחש [להלן]) [וכן]
"קונם
לבית זה שאני נכנס שהכלב רע בתוכו" או "שהנחש בתוכו"; אמרו לו
"מת הכלב" או ש"נהרג הנחש" - הרי הן כנולד ואינו כנולד;
ואין חכמים מודים לו.
גמרא:
קונם שאני [נכנס לבית זה שהכלב רע
בתוכו" או "שהנחש בתוכו"; אמרו לו "מת הכלב" או
ש"נהרג הנחש" - הרי הן כנולד ואינו כנולד; ואין חכמים מודים לו]:
מת - נולד הוא (דהוי
נולד גמור, ומאי קאמר 'אינו כנולד')!?
אמר רב הונא:
נעשה כתולה נדרו בדבר (ברשעת אביה, דמשמע: כל זמן שאביה בחיים; דודאי אם אמר
"שאיני נושא את פלונית" סתם - ודאי כדקאמרת; השתא דאמר "שאביה
רע" - לפי שהוא רשע אינו נושא את בתו, ואהכי פותחין לו לומר 'אילו היית יודע
שמת...');
ורבי יוחנן
אמר: (לא הוי נולד כלל דבשבעה שנדר) כבר מת (- אהכי פותחין לו, דכבר מת בשעה
שנדר, והוה ליה בטעות) וכבר
עשה תשובה" קאמרי ליה (והא דאמר במתניתין 'שהן כנולד' -
דדמו לנולד פורתא).
(נדרים סה,ב)
מתיב רבי אבא [מהמשנה להלן]: '"קונם שאיני נושא לפלונית כעורה"
- והרי היא נאה; "שחורה" - והרי ההיא לבנה; "קצרה" - והרי היא
ארוכה - מותר בה, לא מפני שכעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה,
אלא שהנדר טעות (מעיקרא, ולא הוי נדר)'; בשלמא לרב הונא דאמר 'נעשה כתולה נדרו בדבר': תנא (רישא
[כאן במשנתנו]) תולה נדרו בדבר, ותנא (סיפא) נדר טעות (דאינו
נדר); אלא לרבי יוחנן דאמר 'כבר מת'
ו'כבר עשה תשובה' - למה לי למתני תרי זימני נדר טעות?
קשיא.
משנה:
ועוד אמר רבי
מאיר: פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומרין לו: אילו היית יודע שאתה עובר על (ויקרא
יט,יח) לא תקום ועל לא תטור [את
בני עמך ואהבת לרעך כמוך, אני ה'] (שאם
בקשת ממנו כלי ולא השאילך והדרתו הנאתך, או שעשה לך דבר שלא כהוגן ומתוך שנאה
הדרתו, והתורה אמרה לא תשנא את אחיך בלבבך [ויקרא
יט,יז]: התורה הזקיקתו לפרנסו ולאוהבו ולהחיותו) ועל (ויקרא יט,יז) לא תשנא את אחיך בלבבך [הוכח
תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא]; [ויקרא
יט,יח: לא תקם ולא תטר את בני עמך] ואהבת לרעך כמוך [אני ה']; [ויקרא
כה,לו: אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך] וחי אחיך עמך: שהוא עני (שמא יעני) ואין אתה יכול לפרנסו (מחמת
נדרך); (ואם) אמר "אילו הייתי יודע (בשעת
הנדר בכל אזהרות הללו) שהוא כן לא
הייתי נודר" - הרי זה מותר.
[##
לכאורה המבנה של המשנה קשה: מדוע אין רבי מאיר מצטט את שני חלקי הפסוק בויקרא
יט,יח בסמוך? מדוע בין הצוטוטים הביא את 'לא תשנא את אחיך בלבבך?'
אולי: אחרי 'לא תשנא' – שנאה היא הסיבה העיקרית למי שמדיר מישהו מנכסיו – הוא מביא
את הניגוד הדרוש: ואהבת לרעך כמוך; ואחר ההתיחסות לרגש השנאה
והאהבה - כך מביא סיבה מעשית, שלא תוכל לעזור לרעך.]
גמרא:
אמר ליה רב
הונא בר רב קטינא לרבנן: (אמאי פותח לו שמא יעני?) נימא (ליה מדיר:) כל דמעני - לאו עלי נפיל (לפרנסו!
ימנו לו גבאי לפרנסו!) מאי דמטי לי
לפרנסו (למיהב לפרנסתו) - בהדי כולי עלמא מפרנסנא ליה (ואמאי מוזקק אני לפרנסו טפי משאר
עלמא)?!
אמר ליה: אני
אומר: (הא - לא מצי טעון:) כל הנופל (בעניות) אינו נופל לידי גבאי תחלה (אלא קרובים מתגלגלין עמו).
משנה:
פותחין לאדם
בכתובת אשתו.
ומעשה באחד
שנדר מאשתו הנאה, והיתה כתובתה ארבע מאות דינרים, ובא לפני רבי עקיבא וחייבו ליתן
לה כתובתה.
אמר לו:
"רבי! שמונה מאות דינרין הניח אבא; נטל אחי ארבע מאות ואני ארבע מאות; לא דיה
שתטול היא מאתים ואני מאתים?" אמר לו רבי עקיבא: אפילו אתה מוכר שער ראשך (מפרש
בגמרא) - אתה נותן לה כתובתה!!
אמר לו (הבעל): "אילו הייתי יודע שהוא כן - לא הייתי
נודר."
והתירה רבי עקיבא.
גמרא:
(גירסת רש"י: שמע מינה דמטלטלי משתעבדי לכתובה:
מדקאמר שמונה מאות זוז הניח לנו אבא, רצונה ליטול מאתים, שמע מינה דמטלטלי משתעבדי
לכתובה;) מטלטלי מי משתעבדי לכתובה (והא
קיימא לן (כתובות פא,ב) דלא משתעבדי)?
אמר אביי: (הכי
קאמר:) קרקע שוה שמונה מאות דינר.
והקתני 'שער
ראשו' (ומשמע דקאמר 'אפילו אין לך להשלים כתובה אלא משער ראשך זקוק
אתה למוכרו ולהשלים לה'), ושער ראשו
מטלטלי הוא ( דכל העומד ליגזוז כגזוז דמי)!?
הכי קאמר (רבי
עקיבא): אפילו (אין
לך מה לאכול אלא אם כן תמכור שער ראשך - זקוק אתה ליתן לה כל הקרקע שיש לך) [ו]אתה מוכר שער ראשך ואוכל.
שמעת מינה אין
מסדרין לבעל חוב (כלומר: דהכל גובין ממנו ונותנין לבעל חובו, מדקאמר
ליה רבי עקיבא 'אתה מוכר שער ראשך ותאכל'; והא קיימא לן במסכת ערכין (כג,ב)
ובבבא מציעא (קיד,א) דמניחין לו כלי תשמישו ומטה ומפץ
ושולחן ומזון שלשים יום)?
אמר רב נחמן
ברבי יצחק: (גירסת רש"י: הכי קאמר
ליה: אפילו אתה נותן לה כל אשר לך, שאין לך לאכול אלא שער ראשך) -
(נדרים סו,א)
לומר שאין
מקרעין שטר כתובה (אין קורעין לה כתובתה עד שתפרע לה הכל מָשלָם.)
(ואית דאמרי: אין מסדרין לבעל חוב: אין עושין
לו סדר של חיוּת: שאין מניחין לו מה שסדרו חכמים, כדאמרינן התם: שמניחין לו כלי
תשמישו ומטה וכו').
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com