דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

תחילת פרק תשיעי 'רבי אליעזר'

נדרים דף סד

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

נדרים פרק תשיעי רבי אליעזר

(נדרים סד,א)

משנה:

רבי אליעזר אומר: פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו (שאומר לו אילו היית יודע שאומרים על אביך "אוי לו לאב שגדל בן רשע כזה שהוא פרוץ בנדרים", שכן רשעים דרכן לנדור, כדאמרינן לעיל בפירקין קמא (ט,א); ואם אמר "לאו, דאילו הייתי יודע לא הייתי נודר" - מתירין לו); וחכמים אוסרין (שאפילו אין דעתו להתחרט - נותנים לו דעת להתחרט).

אמר רבי צדוק: עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו - יפתחו לו בכבוד המקום (כלומר: אם כן יכולים לפתוח לו בכבוד אביו ואמו - פותחין לו נמי בכבוד המקום: שיכולים לומר לו נמי שכנגד הקב"ה עושה שנודר, ורשע הוא לשמים)! (גירסת רש"י: אלא אם אתה אומר כן שפותחין לו בכך) אם כן אין נדרים (בגמרא מפרש לה).

מודים חכמים לרבי אליעזר בדבר שבינו לבין אביו ואמו (במה שהדיר, והם צריכים לו להנאתו) שפותחין לו בכבוד אביו ואמו. [רש"י כנראה אינו גורס במשנה מילים אלה "שפותחין לו וכו' שהרי כתב שפותחין לו בכבודם'.]

ועוד אמר רבי אליעזר: פותחין בנולד (בדבר שלא היה בעולם בשעת נדרו ועדיין עתידין לבוא לעולם לאחר שנדר) וחכמים אוסרין [רש"י כנראה אינו גורס "וחכמים אוסרין" כאן, אלא רק בסוף המשנה].

(ומפרש) כיצד?

אמר "קונם שאני נהנה לאיש פלוני", ונעשה סופר (אית דאמרי תלמיד שהוא צריך לו, ואית דאמרי לבלר שצריך לו נמי) או שהיה משיא (המודר) את בנו, ואמר "אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר -" או "שהיה משיא את בנו בקרוב (זמן) - לא הייתי נודר";

"קונם לבית זה שאני נכנס" - ונעשה (אותו בית) בית הכנסת (האי - נולד ממש הוא), אמר "אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית הכנסת לא הייתי נודר" - רבי אליעזר מתיר

וחכמים אוסרין (דקסברי אין פותחין בנולד; ובמס' נזיר בפרק 'בית שמאי' (לב,ב) מפרש דזכינהו חכמים לרבי אליעזר והודה להם).

גמרא:

מאי (דקאמר לן רבי צדוק לרבי אליעזר) 'אין נדרים'?

אמר אביי: 'אם כן - אין נדרים ניתרין יפה' (כדפרשינן לעיל: אפילו שאין דעתו להתחרט, מתוך שמאיימין עליו כל כך משום כבוד אביו ואמו - אומר שמתחרט, אבל אין מתחרט לגמרי)

(נדרים סד,ב)

ורבא אמר: אם כן אין נדרים נשאלין לחכם (שאומר בלבו "מה לי לילך אצל חכם? לא צריכנא! דודאי מותר הוא", דכל כך הנאהו - ומתירו הוא בעצמו, והתורה אמרה 'לא יחל דברו' - הוא אינו מוחל, אבל אחרים מוחלים לו).

תנן: 'ומודין חכמים לרבי אליעזר בדבר שבינו לבין אביו ואמו שפותחים לו בכבוד אביו ואמו'; בשלמא לאביי, דאמר (היינו טעמא דרבנן משום) 'אם כן אין נדרים ניתרין' - הכא (מודו ליה לרבי אליעזר) כיון דאיחצף ליה (כולי האי מעיקרא דאדריה לאביו ולאמו מנכסיו) הא איחצף ליה (ועומד בחוצפו כדמעיקרא, ואי מתחרט - ודאי חרטה, ופיו ולבו שוין, ואהכי מתירין לו בכך); אלא לרבא דאמר (היינו טעמא משום) 'אם כן אין נדרים נשאלין לחכם' הכא (נמי בנדרים שבינו לבין אביו ואמו) אמאי פותחין (מודו רבנן? הא נמי לא אתו לשיולי לחכם ומתיר הוא בעצמו בכבוד אביו ואמו)?

אמרי: כיון דכל נדרי לא סגיא להון דלאו חכם (לא סגי בלא שאלה לחכם, משום דאין פותחין בכבוד אביו ואמו שלא יתיר עצמו) - הכא נמי (בנדר שבינו לבין אביו ואמו מודו רבנן ד)פותחין (דבשביל האי נדר גרידא, דפתחו בכבוד אביו ואמו - לא אתי למימר אין נדרים נשאלין לחכם, כיון דכולהו נדרים בעלמא נשאלין לחכם).

ועוד אמר רבי אליעזר פותחין בנולד [וחכמים אוסרין]:

מאי טעמא דרבי אליעזר?

אמר רב חסדא: (לפי שנדר משה ליתרו שלא לשוב מצרימה בשביל אותן האנשים המבקשים את נפשו, כדמפרש לקמן [רשא דף סה,א] 'ויואל משה') דאמר קרא [שמות ד,יט: ויאמר ה' אל משה במדין: לך שב מצרים] כי מתו כל האנשים [המבקשים את נפשך] (ופתח לו המקום בכך 'לך שוב מצרים', ומותר לך כדין, שבשביל אותן שנדרת כבר מתים הן) - והא מיתה דנולד הוא! מכאן שפותחין בנולד.

ורבנן (דלא סברי ליה דפותחין בנולד) ([רבנן] אמרי לך: ההוא - לאו נולד הוא).

מאי טעמייהו?

קסברי: הנהו - מי מייתי? והא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי (כולא תירוצא דרבנן היא): כל מקום שנאמר 'נצים' ו'נצבים' - אינן אלא דתן ואבירם [מהפסוקים: [שמות ב,יג] ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך; [שמות ה,כ] ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה] (ולא מתו עד מעשה קרח!) (דהאי קא משמע לן רחמנא: 'כי מתו' - מי מתו? אלא ירדו מנכסיהם, והיינו 'כי מתו', דהכי קאמר רחמנא: הנהו כבר מתו באותה שעה קודם שנדרת, ולא הוי נולד - אהכי אשתרי בההיא חרטה, אבל בנולד - לאו היינו חרטה להתיר בה את הנדר)! אלא אמר ריש לקיש: (האי 'כי מתו' =) שירדו מנכסיהן (כבר בשעת הנדר, דלא נולד הוא, והיו כמתים).

אמר רבי יהושע בן לוי: כל אדם שאין לו בנים חשוב כמת, שנאמר [בראשית ל,א: ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה, ותאמר אל יעקב] הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי; ותניא: 'ארבעה חשובין כמת: עני, ומצורע, וסומא, ומי שאין לו בנים: עני - דכתיב כי מתו כל האנשים [כדברי ריש לקיש לעיל]; מצורע - דכתיב (במדבר יב,יב) אל נא תהי כמת [אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו]; וסומא - דכתיב (איכה ג,ו) במחשכים הושיבני כמתי עולם (כשאדם נתון במחשך ואינו רואה חשוב כמת); ומי שאין לו בנים - דכתיב: הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי.'

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)

מקרא באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com