דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים [];      מקראה מלאה בסוף הדף.

סיום פרק שמיני 'קונם יין'

נדרים דף סג

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נדרים סב,ב)

משנה:

(אמר:) "(קונס שאיני טועם ) עד הקציר" - עד שיתחיל העם לקצור קציר חטין (קאמר), אבל לא קציר שעורין (וקציר שעורים הוי מוקדם);

הכל לפי מקום נדרו: אם היה בהר (בשעת הנדר) - (אף על פי שירד בבקעה - אסור עד שיתחילו לקצור) בהר; ואם היה בבקעה – בבקעה.

(אמר:) "(קונס שאיני טועם ) עד הגשמים", (או שאמר"): "(שאיני טועם) עד שיהו הגשמים" - (אסור) עד שתרד רביעה שניה (ד'גשמים' משמע שנים) (‘רביעה שניה' מפרש בגמרא).

רבן שמעון בן גמליאל אומר: עד שיגיע זמנה של רביעה (אף על פי שלא ירדה כיון שהגיע זמנה מותר).

(אמר:) "(קונס שאיני טועם) עד שיפסקו גשמים" - (אסור) עד שיצא ניסן כולו, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: עד שיעבור הפסח.

(רבי מאיר לטעמיה, דאמר במסכת תענית בפרק קמא: עד מתי שואלין את הגשמים? - רבי מאיר אומר: עד שיצא ניסן; רבי יהודה אומר: עד שיעבור הפסח - ותו לא).

 

גמרא:

תניא: 'הנודר "עד הקיץ" בגליל, וירד לעמקים - אף על פי שהגיע הקיץ בעמקים - אסור עד שיגיע הקיץ בגליל; 

"עד הגשמים" - עד שיהו גשמים;

"עד שתרד רביעה שניה": רבן שמעון בן גמליאל אומר [עד שיגיע זמנה של רביעה]': 

אמר רבי זירא: מחלוקת דאמר "עד הגשמים" (דמר סבר עד זמנה ומר סבר עד שתרד); אבל אמר "עד הגשם" - (דברי הכל) עד זמן גשמים (של רביעה ראשונה) קאמר (למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה (עד שיגיע זמנה כו'), ד'גשם' - חדא רביעה משמע).

 

(נדרים סג,א)

מיתיבי: 'איזוהי זמנה של רביעה? - הבכירה בשלשה (במרחשון), בינונית בשבעה, אפילה בעשרים ושלשה - דברי רבי מאיר;

רבי יהודה אומר: בשבעה, ובשבעה עשר, ובעשרים ושלשה;

רבי יוסי אומר: בשבעה עשר, ובעשרים ושלשה, ובחודש כסליו;

וכן היה רבי יוסי אומר: אין היחידים מתענין עד שיגיע ראש חודש כסליו (בראש חדש כסליו הוי רביעה אחרונה)', ואמרינן עלה: בשלמא רביעה ראשונה - לישאל (לשאול, להתפלל על הגשמים), שלישית - להתענות (לגזור תענית אם לא ירדו), אלא שניה למאי? ואמר רבי זירא: לנודר (דהנודר בין "עד הגשם" בין "עד הגשמים" - אסור עד זמן רביעה שניה, ומשמע בין שאמר "עד הגשם" בין דאמר "עד הגשמים"); ואמרינן עלה: כמאן אזלא הא דתניא 'רבן שמעון בן גמליאל אומר: גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה'? כמאן? כרבי יוסי (דמיום י"ז עד יו כ"ג הוו שבעה ימים; דאי רבי מאיר לא הוו אלא חמשה ימים; אלמא דאפילו רבן גמליאל, דמקיל הכא גבי נדרים, דאמר 'עד שיגיע זמנה של רביעה', אע"פ שעדיין לא ירדה - סבירא ליה 'אתה מונה ראשונה ושניה', ולא ראשונה בלבד, לא שנא דאמר "עד הגשם" לא שנא דאמר "עד הגשמים", וקשיא לרבי זירא)!

(אמר לך רבי זירא:) ההוא (האי דאמר שניה לנודר היינו) דאמר "עד הגשמים" (ו'גשמים' - תרתי משמע; אבל אמר "עד הגשם" -- לעולם אימא לך עד זמן גשמים, שהיא רביעה ראשונה קאמר, ולא שניה).

 

 

משנה:

"קונם יין שאיני טועם לשנה" - נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה;

(אמר:) "(שאיני טועם) עד ראש אדר" (סתם) - (אין אסור אלא) עד ראש אדר הראשון; "עד סוף אדר" - עד סוף אדר הראשון.

 

גמרא:

(מדקתני מתניתין 'אינו אסור אלא עד אדר הראשון') - אלמא סתמא דאדר דקאמר (דכל היכא דקאמר עד אדר סתמא) - ראשון הוא (אדר הראשון משמע ולא שני).

לימא מתניתין רבי יהודה היא, דתניא: (הרוצה לכתוב בשטר) 'אדר הראשון כותב (בהדיא) 'אדר הראשון'; (אבל אם רוצה לכתוב) אדר שני - כותב אדר סתם - דברי רבי מאיר (דסתם 'אדר' - השני משמעולא הראשון); רבי יהודה אומר: אדר הראשון כותב סתם, אדר שני - כותב (בהדיא) תיניין (אדר השני, דבסתם אדר - הראשון הוא).

אמר אביי: אפילו תימא (מתניתין) רבי מאיר - הא דידע דמעברא שתא הא דלא ידע (ומתניתין כגון דלא ידע דמיעברא שתא, הילכך כי אמר סתם אדר - הראשון משמע, ולא השני, שלא נתכוין אלא לאדר הסמוך לשבט; וברייתא דקתני 'אדר השני' כותב סתם - כגון דידע דמיעברא שתא, וכי אמר אדר סתם - משמע אדר השני)

 

(נדרים סג,ב)

והתניא (סיוע): '"עד ראש חודש אדר" (סתם) - עד ראש חודש אדר הראשון (קאמר); אם היתה שנה מעוברת - עד ראש חודש  אדר השני'; (מדקתני 'אם היתה שנה מעוברת וכו') מכלל דרישא (דקתני 'עד ראש חודש כו') לאו במעוברת עסקינן (בתמיה!? הא מדקתני 'עד אדר הראשון' - מכלל דבמעוברת עסקינן, ומאי שנא רישא ומא שנא סיפא)? (אלא) שמע מינה: הא (סיפא מיירי) דפשיטא ליה דמעברא שתא (בדידע דשתא מעוברת היא, דהכי משמע 'אם היה יודע שהשנה מעוברת אסור עד ראש חודש אדר השני'), הא (רישא) דלא ידע (דמיעברא שתא, וכי נדר - לשם אדר הסמוך לשבט קאמר, הילכך עד אדר הראשון).

 

 

משנה:

רבי יהודה אומר: "קונם יין שאיני טועם עד שיהא הפסח" - לא נתכוון זה אלא עד ליל פסח, עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין (דודאי רוצה הוא לשתות ארבע כוסות של יין בלילי פסח, שכל אדם שותין).

אמר "קונם בשר שאיני טועם עד שיהא הצום" - אינו אסור אלא עד לילי צום (עד אותה לילה שיצום למחר, ואותה הלילה מותר לאכול בשר), שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר (ורוצה לאכול עמהן).

רבי יוסי בנו אומר: "קונם שום שאני טועם עד שתהא שבת" אינו אסור אלא עד לילי שבת (ובלילי שבת מותר, שדרך בני אדם לאכול שום, והיינו לילי שבת), שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשום.

 

האומר לחבירו "קונם שאני נהנה לך אם אין את בא ונוטל לבניך כור אחד של חטין ושתי חביות של יין" - הרי זה [הנידר] יכול להפר את נדרו [של הנודר] שלא על פי חכם, ויאמר לו "כלום אמרת אלא מפני כבודי? זהו כבודי (שלא אטול ממך)!"

 

וכן האומר לחבירו: "קונם שאת[ה] נהנ[ה] לי אם אין את[ה] בא ונותן לבני כור של חטין ושתי חביות של יין" – רבי מאיר אומר: אסור עד שיתן, וחכמים אומרים: אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם, ויאמר לו (המדיר): "הרי אני כאילו נתקבלתי (מה שבקשתי ממך)".

 

היה מסרב בו לשאת בת אחותו, ואמר "קונם שהיא נהנית לי לעולם", וכן המגרש את אשתו אומר "קונם אשתי נהנית לי לעולם" - הרי אלו מותרות להנות לו (שאר הנאה), שלא נתכוון זה אלא לשום אישות (שנדר שלא תהנה ממנו דרך אישות).

 

היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו, אמר "קונם לביתך שאני נכנס", "טיפת צונן שאני טועם לך" - מותר ליכנס לביתו ולשתות ממנו צונן, שלא נתכוון זה (המסרב בו) אלא לשום אכילה ושתיה (המרובה וכי אמר זה "קונס לביתך כו' - לא נתכוון לידור הנאה ממנו אלא לאכילה ושתיה מרובה נתכוון[YH1] ).

 

הדרן עלך קונם יין


 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

 

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)

מקרא באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com


 [YH1] והאם אין אלו נדרי זירוזין, שאינן צריכים היתר!

1