דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך פרק שמיני 'קונם יין'

נדרים דף סב

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נדרים סא,ב)

עד שיעבור הקיץ, עד שיכפלו המקצועות:

תנא: 'עד שיכפילו רוב המקצועות.' (אותן תאנים שנשתיירו בשדות ובאילנות)

(נדרים סב,א)

תנא: 'הוקפלו רוב המקצועות - מותרות משום גזל (שנתיאשו מהן הבעלים), ופטורות מן המעשרות (משום דהפקירא נינהו)'.

רבי ורבי יוסי בר רבי יהודה איקלעו לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות; רבי הוה קא אכיל, רבי יוסי בר רבי יהודה לא אכיל. אתא מרהון (בעלים של תאנים), אמר להו: אמאי לא אכלי רבנן - הוקפלו רוב המקצועות הוא (דשרו למיכל כל אדם)? ואף על פי כן לא אכיל רבי יוסי בר רבי יהודה; קסבר: משום סניות מילתא הוא דקאמר הדין גברא (כלומר: מרוע לב היה אומר כן ולא משום עין יפה, דעדיין לא הפקירן).

רבי חמא בר רבי חנינא איקלע לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות, הוה קאכיל, יהיב לשמעיה, לא אכיל.

אמר ליה: "אכול! כך אמר לי רבי ישמעאל בר רבי יוסי משום אביו: 'הוקפלו רוב המקצועות - מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר'&qquot;!

רבי טרפון - אשכחיה ההוא גברא (לרבי טרפון גופיה) בזמן שהוקפלו המקצועות, דקאכיל (מן התאנים, דקסבר דהפקירא נינהו); אחתיה (לרבי טרפון) בשקא (ההוא גברא, שהיה משמרן), ושקליה ואמטייה למשדיה בנהרא; אמר לו "אוי לו לטרפון שזה הורגו"! שמע ההוא גברא - שבקיה וערק.

אמר רבי אבהו משום רבי חנניה בן גמליאל: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה (שהציל עצמו בכבוד תורתו), אמר (דקאמר): "אוי לי (גירסת רש"י: "אוי לו לטרפון") שנשתמשתי בכתרה של תורה".

ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל המשתמש בכתרה של תורה - נעקר מן העולם, קל וחומר: ומה בלשצר, שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול שנאמר [יחזקאל ז,כב: והסיבותי פניי מהם וחיללו את צפוני] ובאו בה פריצים וחיללוה - כיון שפרצום (שהוציאו מבית המקדש) נעשו חול, נעקר מן העולם (ואף על פי כן נהרג עליהם בלשצר), דכתיב (דניאל ה,ל) בה בליליא קטיל בלשצר [מלכא כשדיא] - המשתמש בכתרה של תורה, שהוא חי וקיים לעולם - על אחת כמה וכמה.

ורבי טרפון - כיון דכי אכיל דהוקפלו רוב המקצועות הוה, אמאי צעריה ההוא גברא (לרבי טרפון? הא מהפקירא קא אכיל)?

משום דההוא הוו גנבי ליה ענבי כולה שתא, וכיון דאשכחיה לרבי טרפון - סבר היינו דגנבן (להכי צעריה).

אי הכי - אמאי ציער (רבי טרפון) נפשיה (כיון שתפסו כגנב - מאי הוה ליה למעבד)?

משום דרבי טרפון - עשיר גדול הוה, והוה ליה לפייסו בדמים (בממון).

תניא: '(דברים ל,כ) לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו [כי הוא חייך וארך ימיך: לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך: לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם]: שלא יאמר אדם "אקרא, שיקראוני חכם", "אשנה שיקראוני רבי", "אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה"; אלא למד מאהבה, וסוף הכבוד לבא, שנאמר (משלי ז,ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך; ואומר (משלי ג,יז) דרכיה דרכי נועם [וכל נתיבותיה שלום], ואומר (משלי ג,יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר;

רבי אליעזר בר רבי צדוק אומר: עשה דברים לשם פעלם (לשם שמים), ודבר בהם לשמם (ודבר בהן לשם שמים: שתהא כל כוונתך לשמים); אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל תעשם קורדום להיות עודר בו (להשתכר ממנו כדי לאכול), וקל וחומר: ומה בלשצר שלא נשתמש אלא בכלי קדש שנעשו כלי חול - נעקר מן העולם, המשתמש בכתרה של תורה על אחת כמה וכמה!

אמר רבא: שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה דכתיב (מלכים א יח,יב) [והיה אני אלך מאתך ורוח ה' ישאך על אשר לא אדע, ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני] ועבדך ירא את ה' מנעוריו; אלא קשיא דרבי טרפון (אם שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה שהוא חכם במקום שאין מכירין אותו - אמאי ציער נפשיה בשביל שהודיע לזה שהוא חכם?) - דעשיר גדול היה, והוה ליה לפייסיה בדמים.

רבא רמי: כתיב 'ועבדך ירא את ה' מנעוריו' וכתיב (משלי כז,ב) יהללך זר ולא פיך [נכרי, ואל שפתיך]!?

הא באתרא דידעי ליה, הא באתרא דלא ידעי ליה.

אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר "צורבא מרבנן אנא, שרו לי תיגראי ברישא (הקדימו דיני לשל אחרים בשביל כבוד תורתי), דכתיב [שמואל ב ח,יח: ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי,] ובני דוד כהנים היו - מה כהן נוטל בראש, אף תלמיד חכם נוטל בראש.

וכהן - מנא לן?

דכתיב (ויקרא כא,ח) וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב [קדש יהיה לך כי קדוש אני ה' מקדשכם], ותנא דבי רבי ישמעאל: 'וקדשתו - לכל דבר שבקדושה:

(נדרים סב,ב)

לפתוח ראשון (לקרוא בספר תורה) ולברך ראשון (בברכת המוציא ובברכת המזון) וליטול מנה יפה ראשון (כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים)'[YH1] .

אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר "לא יהיבנא אכרגא (איני רוצה ליתן מס בשביל שאני חכם)", דכתיב [ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה] מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון (מקרא הוא בספר עזרא (ז,כד)); אמר רב יהודה: 'מנדה' - זו מנת המלך; 'בלו' - זו כסף גולגלתא; 'והלך' - זו ארנונא.

ואמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר "עבדא דנורא אנא, לא יהיבנא אכרגא (של עבודת כוכבים פלונית אני ואיני רוצה ליתן מס; 'נורא' - שם עבודת כוכבים)".

מאי טעמא? לאברוחי אריא מיניה קאמר.

רב אשי - הוה ליה ההוא אבא (יער), זבניה לבי נורא; אמר ליה רבינא לרב אשי: האיכא (ויקרא יט,יד) [לא תקלל חרש] ולפני עור לא תתן מכשול [ויראת מאלהיך אני ה'] (דאינהו קא עבדי מינה צורך עבודת כוכבים)?

אמר ליה: רוב עצים להסקה ניתנו (וכמוכר להסקה דמי, ולא לעבודת כוכבים).

משנה:

(אמר:) "(קונס שאיני טועם ) עד הקציר" - עד שיתחיל העם לקצור קציר חטין (קאמר), אבל לא קציר שעורין (וקציר שעורים הוי מוקדם);

הכל לפי מקום נדרו: אם היה בהר (בשעת הנדר) - (אף על פי שירד בבקעה - אסור עד שיתחילו לקצור) בהר; ואם היה בבקעה – בבקעה.

(אמר:) "(קונס שאיני טועם ) עד הגשמים", (או שאמר"): "(שאיני טועם) עד שיהו הגשמים" - (אסור) עד שתרד רביעה שניה (ד'גשמים' משמע שנים) (‘רביעה שניה' מפרש בגמרא).

רבן שמעון בן גמליאל אומר: עד שיגיע זמנה של רביעה (אף על פי שלא ירדה כיון שהגיע זמנה מותר).

(אמר:) "(קונס שאיני טועם) עד שיפסקו גשמים" - (אסור) עד שיצא ניסן כולו, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: עד שיעבור הפסח.

(רבי מאיר לטעמיה, דאמר במסכת תענית בפרק קמא: עד מתי שואלין את הגשמים? - רבי מאיר אומר: עד שיצא ניסן; רבי יהודה אומר: עד שיעבור הפסח - ותו לא).

גמרא:

תניא: 'הנודר "עד הקיץ" בגליל, וירד לעמקים - אף על פי שהגיע הקיץ בעמקים - אסור עד שיגיע הקיץ בגליל;

"עד הגשמים" - עד שיהו גשמים;

"עד שתרד רביעה שניה": רבן שמעון בן גמליאל אומר [עד שיגיע זמנה של רביעה]':

אמר רבי זירא: מחלוקת דאמר "עד הגשמים" (דמר סבר עד זמנה ומר סבר עד שתרד); אבל אמר "עד הגשם" - (דברי הכל) עד זמן גשמים (של רביעה ראשונה) קאמר (למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה (עד שיגיע זמנה כו'), ד'גשם' - חדא רביעה משמע).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)

מקרא באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com