דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק שמיני 'קונם יין'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים ס,ב)
אמר רב אשי: תא
שמע: '"קונם יין שאני טועם השנה" - נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה';
היכי דמי?:
(נדרים סא,א)
אילימא כדקתני (דאמר
"השנה") - למה לי למימרא (פשיטא:
כיון דאמר "השנה" - משמע השנה זו קאמר, ועיבורה נמי בכלל הוי); אלא - לאו דאמר "שנה", אלמא
"שנה" כ"השנה" דמי – ו"יום" נמי כ"היום"
דיניה?
לא, לעולם דאמר
"השנה", ומהו דתימא 'הלך אחר רוב השנים ולא אית בהו עיבור (ולא
ליתסר בעיבורה)' - קא משמע לן.
איבעיא להו: (היה
עומד בשנה של יובל ו)אמר: "(
קונס) יין שאיני טועם יובל" –
מאי? שנת חמשים כלפני חמשים (ומותר נמי בשנת חמשים, דאיהו לא
קאסר עילויה אלא לאחר חמשים) או
כלאחר חמשים (בשנת חמשים נמי אסור דבשנת חמשים מתחיל יובל הבא)?
תא שמע, דתניא
פלוגתא דרבי יהודה ורבנן: '(ויקרא כה,י) וקדשתם את שנת החמשים שנה [וקראתם
דרור בארץ לכל ישביה; יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו] - שנת החמשים אתה מונה, ואי אתה מונה שנת חמשים
ואחת (שלא התחיל למנות שבע שנים של שמיטה הבאה בשנת היובל עצמה,
שלא תהא מונה 'אחת' לשנת חמישים [כלומר: ששנת החמישים ראשונה
לשבע שנות השמיטה הבאה], ולשנה
הבאה אחריה שנת חמישים ואחת 'שניה' [לשבע שנות השמיטה הבאה],
אלא לשנת חמשים ואחת תהא מונה 'אחת' [לשבע שנות השמיטה הבאה],
ושנת החמישים עצמה נמנית ליובל שעבר, שאין עולה למנין שבוע הבא, כדאמרינן); מכאן אמרו: יובל אינו עולה למנין שבוע. רבי
יהודה אומר: יובל עולה למנין שבוע (דשנת חמשים עולה לכאן
ולכאן)!
אמרו לו
לרבי יהודה: הרי הוא אומר (ויקרא כה,ג) שש שנים תזרע שדך [ושש
שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה],
ואין כאן אלא חמש (אם כן: ששנת יובל עולה למנין שבוע - אינו אלא חמשה
בשבוע ראשון של יובל: שהשנה שהיא ראשונה - שהיא יובל - אסור לזרוע בה; והשביעית
נמי אסורה, שהיא שמיטה - ואינה אלא חמשה לזריעה)?
אמר להם:
לדבריכם - הרי הוא אומר [ויקרא
כה,כא: וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית] ועשת את התבואה לשלש השנים (שנה
ששית ושנה שביעית ושמינית עד קצירתה) - (ואי [נמי] אמרת אין יובל עולה למנין שבוע) הרי כאן ארבע (שנים,
שצריכה לעשות לארבע שנים; כיצד? שנת מ"ח היא ששית, ותבואה שלה צריכה לששית
עצמה, ולשנת ארבעים ותשע - שהיא שמיטה, ולשנת חמשים - שהוא יובל, ולשנת חמשים ואחת
עד הקציר, הרי ארבע שנים)!?' (והאי
פירכא לדברי הכל היא, דלרבי יהודה נמי איכא למיפרך: דאף על גב דאמר 'יובל עולה
למנין' - מכל מקום אסור הוא בזריעה, והוו נמי ארבע שנים!?) אלא (לדברי הכל ליכא לאוקמי
להאי קרא אלא) איכא לאוקמה בשאר
שני שבוע (בשש השמיטות, ולא בשמיטה שביעית של יובל, ולא קשיא
כלל, לא לדידי ולא לרבנן:) דילי
נמי איכא לאוקמה בשאר שני שבוע (לדידי נמי: דפרכת לי 'שש שנים'
מוקמינן ליה לקרא בשאר שני שבוע - בשאר שמיטין, ולא בשמיטה ראשונה הסמוכה ליובל).
(אמר "קונס יין שאיני טועם) עד הפסח" אסור [עד שיגיע; "עד שיהא" - אסור
עד שיצא; "עד לפני הפסח" (משמע עד שיגיע ומשמע עד שיצא) - רבי מאיר אומר: אסור עד שיגיע; רבי
יוסי אומר: אסור עד שיצא]:
למימרא (כדפרישית
[במשנה]) דרבי מאיר סבר לא מעייל איניש נפשיה
(נדרים סא,ב)
לספיקא, ורבי
יוסי סבר מעייל איניש נפשיה לספיקא? ורמינהי (קידושין פ"ג
מ"ט; דף נא,ב;סד,ב): 'מי
שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים (שנשא זו אחר זו, וכל אחת ילדה שתי
בנות), ואמר "קדשתי את בתי
הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות אם גדולה שבקטנות ואם קטנה שבגדולות שהיא גדולה
מן הגדולה שבקטנות" - כולן אסורות - דברי רבי מאיר (דקסבר
רבי מאיר מעייל איניש לספיקא, דלא איזדהר הארוס בשעת קידושין דלא ליתי לידי קלקול;
והואיל דלא ידעינן הי מינייהו קידש - כולן אסורות), חוץ מן הקטנה שבקטנות (דלדברי
הכל לית לה שם גדולה); רבי יוסי
אומר: כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות (דקסבר לא
מעייל איניש נפשיה לספיקא).'
אמר רבי חנינא
בר אבדימי אמר רב: מוחלפת השיטה (אפיך מתניתין דנדרים, ואימא לרבי
מאיר מעייל איניש כו'), והתניא (בניחותא,
דמוחלפת): 'זה הכלל: כל שזמנו
קבוע (כגון רגלים) ואמר "עד לפני" - רבי מאיר אומר: עד שיצא (דקסבר
מעייל איניש נפשיה לספיקא), ורבי
יוסי אומר: עד שיגיע.'
משנה:
(אמר "קונס שאיני טועם יין) עד הקציר", "... עד הבציר" (
של ענבים), "... עד
המסיק" (לקיטה של זיתים) - אינו אסור אלא עד שיגיע.
זה הכלל: כל
שזמנו קבוע, ואמר "עד שיגיע" - אסור עד שיגיע; אמר "עד שיהא"
- אסור עד שיצא; וכל שאין זמנו קבוע (כגון קציר ובציר, דזמנין הוו
בחריפי וזמנין הוו באפלי), בין אמר
"עד שיהא" בין אמר "עד שיגיע" - אינו אסור אלא עד שיגיע.
"עד
הקיץ" (עד שעת לקיטת תאנים), (או שאמר) "עד שיהא הקיץ", - (שניהם
משמע דאינו אוסר אלא) עד שיתחילו
העם להכניס (תאנים)
בכלכלות (וזהו בתחילת הקיץ); "עד שיעבור הקיץ" - עד שיקפילו המקצועות (עד
שמכפילין הסכינים שקצצו בהן התאנים ומצניעין אותן, כמו 'מקפלין את הכלים' (שבת
קיג,א); ענין אחר: שיקפלו: עד שחורץ אותן בקופיץ ועושין אותן
שירטי"ט, כמו 'ליטרא קציעות'; ולשון 'יכפילו' - על שם שמניחין זו על זו;
ותרוייהו - שיעבור ויקפילו - משמע בסוף הקיץ).
גמרא:
תנא: '"כלכלה"
שאמרו: כלכלה של תאנים ולא כלכלה של ענבים' (אף על פי
שהבציר הוי סמוך לאלתר לקיץ - לא אמרינן שזה נתכוון לכלכלה של ענבים, אלא ודאי
אינו אסור אלא עד תאנים).
תניא: 'הנודר
מ"פירות הקיץ" - אין אסור אלא בתאנים; רבן שמעון בן גמליאל אומר: ענבים
בכלל תאנים (ואסור עד כלכלה של ענבים)'.
מאי טעמא דתנא
קמא?
קסבר: תאנים
מיקצצן בידא, ענבים לא מיקצצן בידא (אלא בסכין, ולא דמו כלל לתאנים;
הלכך לא הוו בכלל תאנים); רבן שמעון
בן גמליאל סבר: ענבים נמי - כי מירדדן (כשמתבשלין יפה יפה שנושרין
ענבים מן האשכול) – מיקצצן (נמי) בידא (כתאנים הלכך הוו תאנים).
עד שיעבור
הקיץ, עד שיכפלו המקצועות:
תנא: 'עד
שיכפילו רוב המקצועות.' (אותן תאנים שנשתיירו בשדות ובאילנות)
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com