דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים [];      מקראה מלאה בסוף הדף.

סיום נדרים פרק שביעי 'הנודר מן הירק'

 

נדרים דף נט

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נדרים נח,ב)

הרי מעשר, דאיסורו על ידי קרקע ואין בטילתו על ידי קרקע, דתניא: 'ליטרא מעשר טבל (ליטרא של טבל שהורם ממנו תרומה ומעשר ראשון, אבל גבי לוי הוי טבל, דאכתי לא תרם ממנו מעשר מן המעשר, דהיינו תרומת מעשר) שזרעה בקרקע (כשאינה מעושרת), והשביחה, והרי היא כעשר ליטרין (עם התוספת והעיקר שרבו גידוליו כל כך) - חייבת במעשר (כל עשר ליטרין) ובשביעית (נמי, ששביעית נוהגת בהן, שהרי הוא כדגן מעושר בעלמא, שזרעו חייב בכל); ואותה ליטרא (שזרע בן לוי כשאינה מעושרת, אף על פי שעישרה) - מעשר עליה (עכשיו צריך לעשרה פעם שניה תרומת מעשר שהניח הלוי אשתקד, שלא הפריש ממנה, שבדין הוא שלא ישתכר בכך שזרעה כשאינה מעושרת), (ומעשר עליה) ממקום אחר (מפירות של אשתקד, וזהו ממקום אחר, ולא מפירות של שנה זו, שאין מעשרין מן החדש על הישן; לישנא אחרינא ממקום אחר - לא ידעינן מ"ר) לפי חשבון (יעשר הליטרא שהניח אשתקד; אלמא דאין בטילתה על ידי קרקע: דאף על גב שנזרעה - חייב בתרומת מעשר, וקשה לרבי אמי, דפשיטא ליה דגדולי היתר מעלין את האיסור, דהא חזינן הכא דחייב להפריש מעשר של אותה ליטרא לפי חשבון).

 

(נדרים נט,א)

אמרי (תריץ): מעשר (תרומת מעשר) - דיגון הוא דקא גרים ליה (דלא מחייב בתרומת מעשר עד דמידגן, והאי מאשתקד נידגנה; הלכך מעשר עליה משל אשתקד, ולא הוי איסורו על ידי קרקע - הלכך לא הוי בטילתו ע"י קרקע)!

מתיב רמי בר חמא [ממשנתנו]: '"קונם פירות האלו עלי", "קונם הן על פי", "קונם הן לפי" - אסור בחילופיהן ובגידוליהן; "שאני אוכל", ו"שאני טועם" - מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין' (אלמא דאין גידולי היתר מעלין את האיסור, וקשיא לרבי אמי)!?

אמר רבי אבא: שאני קונמות הואיל ואי בעי מתשיל עלייהו הוו להו כדבר שיש לו מתירין, ואין בטיל ברוב (כלומר ברוב מדתו בגדוליו רבים).

[הגמרא מניחה כאן שהחכם תמיד צריך להתיר, וכדלהלן, משום דרבי נתן! ]

והרי תרומה, דאי בעי מיתשיל עלה (שאם היה בדעתו להפריש תרומה ומעשר על פירותיו מפירות קופה זו, וטעה ונתן מקופה אחרת - יכול לשאל עליה לפני חכם ולומר לו "לא היה בדעתי ליתן מקופה זו אלא מזו" - ולא הויא תרומה), (ואפילו הכי) ובטלי ברוב, דתנן [תרומות פ"ה מ"א]: 'סאה תרומה טמאה, שנפלה לפחות ממאה חולין - תרקב (הכל: שאין לה תקנה לא לכהן ולא לישראל)' - הא (אם נפל) למאה – תעלה [שם משנה ב?] (סאה אחת, ושאר מותר, אלמא דבטלה ברוב דידיה כמו האי, דהיינו במאה; ואכתי קשיא לרבי אמי מתניתין דנדרים)!!

אמרי ([ומשני]): (הא תרומה -) בתרומה ביד כהן עסקינן (דמאחר שזכה בה כהן), דלא מצי מיתשיל עלה (אינש, ולא דמי לקונמות).

אי הכי - אימא סיפא: 'אם היתה טהורה תמכר לכהן (הרי ביד כהן היא ואין צריך לו למוכרה)'!?

אלא בישראל שנפלו לו מבית אבי אמו כהן עסקינן (דלא מצי איהו מיתשיל עלה, שכבר זכה בה כהן).

[והא] קתני סיפא: '(אם היתה טהורה) תימכר לכהן (שהרי ביד ישראל היא) חוץ מדמי אותה סאה' (אם נפלה לו מבית אבי אמו כהן - אמאי אמר 'חוץ מדמי אותה סאה'? אפילו אותה סאה נמי תימכר, הואיל ובאתה לו בירושה)!?

אלא אימא (לעולם בתרומה ביד ישראל עסקינן, ומצי מתשיל [עליה], ואפילו הכי בטלה ברובא) (והדרא קושיא לדוכתיה!)  

(תריץ:) בשלמא קונמות (הכי גרסינן: אלא גבי קונמות) - מצוה לאיתשולי עליהן (וכמאן דאיתשיל עלייהו דמי והוה ליה דבר שיש לו מתירין ואין בטל ברוב), משום דרבי נתן, דאמר רבי נתן: 'כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקטיר עליה!', (אבל) תרומה מאי מצוה (איכא) לאיתשולי עלה (וכיון דלאו מצוה היא - לא אתי לאיתשולי עלה, וכדבר שאין לו מתירין דמי - להכי בטיל ברובא).

 

גופא אמר רבי יוחנן: ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה - מתעשרת לפי כולה (אפילו מן הליטרא של עיקר).

יתיב רבה וקאמר להא שמעתא; אמר ליה רב חסדא: מאן צאית לך ולרבי יוחנן רבך? היתר שבהן (אותה ליטרא של עיקר שהיתה מתוקנת) להיכן הלך (הואיל ואיתיה בעין - אין צריך לעשרם[YH1] )?

אמר ליה: מי לא תנן דכוותה [שביעית פ"ו מ"ג] 'בצלים (של ששית) שירדו עליהם גשמים וצימחו -

 

(נדרים נט,ב)

אם היו עלין שלהן שחורין – אסורין; הוריקו – מותרין.'

וכי שחורין אמאי אסורין? לימא היתֵר שבהן (העיקר שגדלו בששית) להיכן הלך (ותשתרי העיקר)?

אמר ליה: מי סברת על עיקר קתני? אתוספת קתני 'אסורין' (דאסורין לאכלן בשמינית, דחייב לבערן; אבל העיקר שרי, דאמרינן היתר שבהן להיכן הלך).

אי הכי - מאי אתא רבן שמעון בן גמליאל למימר, דתניא [בהמשך שם]: 'רבן שמעון בן גמליאל אומר: הגדל בחיוב (בשביעית) - חייב (בביעור); הגדל בפטור (דזהו העיקר הגדל בששית) - פטור' - תנא קמא נמי הכי אמר!

(תריץ:) כולה מתניתין - רבן שמעון בן גמליאל קתני לה (והכי קתני 'שרשב"ג אומר: הגדל כו', ולעולם אמרינן היתר שבהם להיכן הלך).

(וקא מהדר גמרא: לעולם ואפילו לרבי שמעון לא אמרינן היתר שבהן להיכן הלך;) ועד כאן לא שמעת ליה לרבן שמעון בן גמליאל (ועד כאן לא אמר רבן שמעון בן גמליאל 'הגדל בפטור פטור', דאמרינן 'היתר שבהן להיכן הלך', דלא קא בטיל היתר - היכא) דלא קא טרח (כגון התם, שירדו עליהן גשמים וצמחו מאיליהן), אבל היכא דקא טרח (כגון הכא דנטען, כדקתני 'שתיקנה וזרעה' הואיל ועבד בה מעשה) - בטיל ברובא (גידולין של איסור מבטלין את ההיתר והוי הכל אסור להכי מתעשר לפי כולה).

 

וכל היכא דקא טרח - בטיל ברובא? והרי ליטרא מעשר טבל דקטרח, וקתני 'ואותה ליטרא - מעשר עליו ממקום אחר לפי חשבון' (ואף על גב דקא טרח לגבי שאר גידולין)?

שאני גבי מעשר, דאמר קרא (דברים יד,כב) עשר תעשר [את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה]', והיתירא זרעי אינשי (דבר שהוא מתוקן - רגילים בני אדם לזרוע, וסגי ליה בשני מעשרות: במעשר ראשון ומעשר שני), (אבל) איסורא (דבר של איסור) לא זרעי אינשי (אין רגילין בני אדם לזרוע; והואיל ואיהו קא זרע באיסורא, שזרעה בלא תרומה ומעשר - קנסינן ליה השתא שמעשר אותו עישור שהיה לו ליתן אשתקד, שלא ישתכר בכך).

[ר"ן ד"ה שאני אומר גבי מעשר: '... ומדאורייתא ליכא מידי שאין זרעו כלה דליחייב במעשר, וכיון שכן היכי דייק מ'זרעך' דגידולין שאין זרעו כלה אין מעלין את העיקר, דבדאורייתא לענין מעשר לא משכחת לה? ונראה בעיני דקרא אסמכתא בעלמא הוא דקיהיב למילתיה, דבדין הוא ליבטל היתר דזרעי אינשי לגבי גידולין דאיסורא משום דהוה ליה תערובת היתר באיסור, ודברים שאינם שוין מבטלין זה את זה וכו']

 

גופא אמר רבי חנינא תירתאה אמר רבי ינאי: 'בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר' - למימרא דגידולי

 

(נדרים ס,א)

היתר מעלין את האיסור.

והתנן [תרומות פ"ט מ"ד]: 'גידולי תרומה - תרומה (דאין גידולי היתר מעלין את האיסור)'!?

בגידולי גידולין קאמרינן (דהכי קאמר: 'גידולי בצל של תרומה, שנטעה, ורבו גידוליו על עיקרו' - דהוו להו גידולי גידולין)

הא נמי תנינא: 'גידולי גידולין חולין'!?

הא - קא משמע לן אפילו בדבר שאין זרעו כלה (כגון בצל - גידולי גידולין מותר).

והתנן [תרומות פ"ט מ"ו]: 'הטבל - גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה (כגון חיטים גידולי גידולין דזהו השני), אבל דבר שאין זרעו כלה - גידולי גידולין אסורין'?

(תריץ:) רבויא (של גידולי גידולין), דרבו גידולין (גידוליו) על עיקרו מותר קא משמע לן (כלומר: הא - אתא לאשמועינן: גידולי גידולין של בצל של תרומה, ורבו אותן גידולין על עיקרו – מותר, דזהו השלישי).

 

הדרן עלך הנודר מן הירק

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

 

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)

מקרא באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com