דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
תחילת נדרים פרק שביעי 'הנודר מן הירק'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
נדרים פרק שביעי הנודר מן הירק
(נדרים נד,א)
משנה:
הנודר מן הירק
מותר בדלועין; ורבי עקיבא אוסר (דקסבר דילועין בכלל ירק).
אמרו לו לרבי
עקיבא: והלא אומר אדם לשלוחו "קח לי ירק", והוא אומר "לא מצאתי אלא
דלועין" (מכלל דלאו מיניה הוא)!?
אמר להם: כן
הדבר? או שמא אומר הוא "לא מצאתי אלא קיטנית" (בתמיה:
כלומר: להכי לא קאמר ליה 'אלא דילועין' - מכלל דדילועין מיניה הוא, ולא מין
קיטנית)?
אלא שהדלועין
בכלל ירק, וקיטנית אינו בכלל ירק.
ואסור בפול
המצרי לח (הוי מין ירק),
ומותר ביבש (שהוא מין דגן).
גמרא:
הנודר מן הירק [מותר בדלועין, ורבי עקיבא אוסר]:
(אמאי אוסר רבי עקיבא?) והא מן ירק נדר (ודילועין לא איקרי ירק)?
אמר עולא:
באומר "ירקי קדירה עלי" (ודילועין בכלל 'ירקי קדרה' הן,
שהרי מתבשלין בקדרה).
ודילמא (האי
דקאמר "ירקי קדרה עלי")
"ירק הנאכל בקדרה" קאמר (כגון שומים ובצלים, שהן נאכלים
בקדרה, שנותנין אותן בקדרה כדי ליתן טעם בתבשיל)?
באומר
"ירק המתבשל בקדרה עלי" (דדילועין נמי הן מתבשלין בקדרה,
ונותנין אותן בשביל תבשיל [אבל שומין אין נותנין אותן אלא בשביל טעם], ולהכי רבי
עקיבא אוסר [את הדילועין]).
במאי קא
מיפלגי?
רבנן סברי: כל
מילתא דצריך שליחא לאמלוכי עלה (כגון דילועין; כי אמר לשלוחו
"קח לי ירק" - אינו מביא לו דילועין, אלא אומר לו "לא מצאתי אלא
דילועין", ומימליך עליה, וקאמר ליה ד"רוצה אתה שאביא לך דילועין"?) - (וכהאי גוונא) לאו מיניה הוא (לפיכך:
כי נדר בירק - מותר בדילועין); ורבי
עקיבא סבר: כל מילתא דמימליך שליחא עלה (מדקאמר ליה "לא מצאתי
אלא דילועין" ולא אמר "לא מצאתי אלא קיטנית") - מיניה הוא (אלמא דילועין מין ירק הוא).
אמר אביי: מודה
רבי עקיבא לענין מלקות, שאינו לוקה (אף על גב דאוסר בדילועין - אם אכל
דילועין אינו לקה, דקסבר ליכא מלקות ד"לא יחל דברו", הואיל וצריך
לאימלוכי ביה עלה).
תנן התם [מעילה
פ"ו מ"א]: 'השליח שעשה
שליחותו - בעל הבית מעל; לא עשה שליחותו - שליח מעל.' - מאן תנא?
אמר רב חסדא:
מתניתין (דמעילה, דשליח מעל) דלא כרבי עקיבא (דקתני סיפא 'לא עשה שליחותו שליח מעל'), דתנן [מעילה פ"ו מ"א]: 'כיצד? אמר לו (לשלוחו) "תן בשר לאורחים" ונתן להם כבד;
"תן כבד" ונתן להם בשר - השליח מעל (דלא עשה
שליחותו דאין כבד בכלל בשר)', ואי
רבי עקיבא - הא אמר רבי עקיבא: כל מילתא דמימליך עלה שליח - מיניה הוא (הא
אמר כבד בכלל בשר הוי, דמילתא דמימליך עלה שליח מיניה הוא; והכא נמי אע"ג דלא
אימליך השתא - אורחיה הוא לאימלוכי; דכי אמר לו "תן בשר לאורחין" ולא
היה לו בשר אלא כבד - דרכו לומר "אין לי אלא כבד", וכמאן דמימליך דמי), למעול בעל הבית (דהא עשה
שליחותו) ולא למעול שליח?
אמר אביי:
אפילו תימא רבי עקיבא -
(נדרים נד,ב)
(תריץ [מסביר]:) מי לא מודה רבי עקיבא דצריך אימלוכי (שליח
בבעל הבית, ואף על גב דסבירא ליה דמיניה הוא - במילתא דצריך לאימלוכי הכי איבעיא
ליה למימר שליח לבעל הבית "רוצה אתה שאתן להם כבד?" וכיון דלא מימליך -
לא עשה שליחותו, ופשע, ושליח מעל אף על גב דסבר דמין בשר הוי).
איתמר שמעתא (האי
תירוצא דקא מתרץ אביי) קמיה דרבא,
אמר להון: שפיר אמר נחמני.
מאן תנא דפליג
עליה דרבי עקיבא?
רבן שמעון בן
גמליאל היא, דתניא: 'הנודר "מן הבשר" - אסור בכל מיני בשר (בין
בהמה ובין חיה), ואסור בראש
וברגלים ובקנה ובכבד ובלב ובעופות (דכל הני מיני בשר נינהו
ואפילו כבד), ומותר בבשר דגים
וחגבים. רבן שמעון בן גמליאל אומר: הנודר "מן הבשר" - אסור בכל מיני
בשר, ומותר בראש וברגלים ובקנה ובכבד ובלב ובעופות ואין צריך לומר בשר דגים
וחגבים (דכסבר לאו מינא דבשר הם, אבל בקרביים - הכל מודו דמין
בשר הוו, הואיל ואית בהו שומן טפי מכל הנך מראש והכבד והלב; והיינו דפליג עליה
דר"ע, דקא סבר כבד לאו מין בשר, ור"ע סבר מיניה הוא); וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר (שמעתא
אחריתי): קרביים - לאו בשר,
ואוכליהן - לאו בר אינש.'
(ואמרינן למאי הלכתא 'קרביים לאו בשר הוו'? הא אמרינן
לעיל גבי נדרים 'אסור בכל מיני בשר', ולא הוציא קרביים) (וקא מתרץ דהאי) 'אוכליהן' (לאו בר
נש) - כבשר לענין זביני (שהקונה
קרביים בדמי בשר שיכול לקנות הבשר וקונה קרביים) - לאו בר אינש ( הוא, דבטלה דעתו אצל בני
אדם).
מאי שנא 'בשר
עוף' לתנא קמא דאסיר? דעביד שליחא - (דכי לא משכח בישרא) דמימליך עליה (דבעל
הבית, ואמר "לא משכחנא בישרא אלא בשר עוף", ולהכי אסור, דמיניה הוא)? בשר דגים נמי עביד שליחא דאי לא משכח בישרא -
מימליך עליה, דאמר "אי לא משכחנא בישרא אייתי דגים" וליתסרו (ואמאי
מותר בבשר דגים)?
אמר אביי: כגון
שהקיז דם (בשעת הנדר),
דלא אכיל דגים (דכיון דלא אכיל דגים בההיא שעתא - לא נדר אדעתא
דדגים, ולא ממליך עליה כלל).
אי הכי - אפילו
עופות נמי לא אכיל (דלאו אדעתא דעופות נדר, ולא מימליך עליה הוא, וכיון
דלא אכיל עופות השתא - לישתרי),
דאמר שמואל: דמסוכר ואכיל בישרא דצפרא - פרח לביה כצפרא; ותניא: 'אין מקיזין -
לא על דגים, ולא על עופות, ולא על בשר מליח'; ותניא: 'הקיז דם - לא יאכל לא
חלב ולא גבינה ולא ביצים ולא שחליים ולא עופות ולא בשר מליח'!
שאני עופות (שאפשר
להו בתקנתא להקזה) דאפשר (לאכלן) על ידי שליקה (אף על פי
שהקיז דם, ומידי דמצי למיכל בשום ענין נדר וממליך עליה ואסור).
אביי אמר: כגון
דכייבין ליה עיניה (בשעת הנדר), דדגים קשין לעינים (וכל מילי דלא הוה מצי למיכל - לא
נדר, אלא אדעתא דמידי דמצי למיכל; ולהכי אדגים שרי, ומן העופות אסור).
אי הכי - אכיל
דגים, דהא אמר שמואל: נו"ן סמ"ך עי"ן נונא סמא לעינים
ההוא - סוף
אוכלא (בסוף החולי, שכבר עבר זמן מרובה שחשש בעיניו, דהתם סם טוב
לכאב העינים; והאי דקא תני 'דגים קשים לעינים' - בתחלת אוכלא, כשהתחיל לחשוש
בעיניו, ובשעת הנדר הוה תחלת אוכלא[YH1]).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com
[YH1]מה שתמה הר"ן על הרמב"ם שפסק בפ"ט מהלכות נדרים שעוף נאסר בכלל "בשר" – אולי כי כבר בזמנו נהגו לקרוא לעוף בשר, שהרי העוף – דינו שהוא בשרי, ואסור בחלב!