דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך פרק ששי 'המודר מן המבושל'

נדרים דף נב

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נדרים נא,ב)

משנה:

הנודר "מן החלב" מותר בקום (משג"א, היינו נסיובי דחלבא, ד'קום' אינו בכלל חלב); ורבי יוסי אוסר (דקא סבר יש בו צחצוח חלב, והוי בכלל 'חלב').

"מן הקום" - מותר בחלב (דברי הכל, דחלב אינו בכלל קום).

אבא שאול אומר: הנודר מן הגבינה - אסור בה, בין מלוחה וטפלה.

הנודר מן הבשר -

(נדרים נב,א)

[המשך המשנה]

מותר ברוטב (מרק) ובקיפה (מקפה עבה מתבלין פונדליר"ש בלע"ז),

ורבי יהודה אוסר. אמר רבי יהודה: מעשה ואסר עלינו [YH1] רבי טרפון בביצים שנתבשלו עמו (בתוכו, בשביל רוטב שנכנס בביצה ובשביל טעם בשר שהיה בבצים); אמרו לו: כן הדבר (שאסור); אימתי? - בזמן שיאמר "בשר זה עלי" (שיש בקדרה לכשאמר כן), (כל מה שיש בקדרה שיש בו טעם בשר אסור:) שהנודר מן הדבר (כגון שאמר "בשר זה עלי") ונתערב באחר - אם יש בו בנותן טעם – אסור. (אבל כי לא אמר "בשר זה עלי" אלא "קונס בשר עלי", דמשמע בשר ממש - מותר ברוטב ובקיפה.)

הנודר מן היין - מותר בתבשיל שיש בו טעם יין.>

אמר "קונם יין זה שאני טועם", ונפל לתבשיל - אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור.

(נדרים נב,ב)

גמרא:

ורמינהו: '"מן העדשים" - אסור באשישים (בלחם שמעורב בו קמח של עדשים; דקסבר אשישים בכלל עדשים הם), ורבי יוסי מתיר (דלא הוי בכלל עדשים)'!?

(קשיא דרבי יוסי אדרבי יוסי, קשיא דרבנן אדרבנן: דרבנן אסרי הכא, ואמרי אשישים בכלל עדשים, ובמתניתין שרו, דקאמרי קומא לאו בכלל חלב הוא! והכי נמי קשיא לרבי יוסי: דהכא מתיר - משום דסבירא ליה דאשישים לאו בכלל עדשים, ובמתניתין קאסר, דסבירא ליה קומא בכלל חלב היא קיימא!?)

לא קשיא: מר כי אתריה ומר כי אתריה: באתרא דרבנן קרו לחלבא "חלבא", ולקומא "קומא"; באתריה דרבי יוסי - לקומא נמי קרו ליה "קומא דחלבא" (והואיל והוי בכלל חלב - להכי אסור; והכי נמי מתריצנא לברייתא: באתריה דתנא קמא קרו ליה 'אשישים' לפת של עדשים, ובאתריה דרבי יוסי לא קרו 'אשישים': הלכך שרי רבי יוסי).

תניא: 'הנודר "מן החלב" - מותר בקום; "מן הקום" - מותר בחלב; "מן החלב" - מותר בגבינה, "מן הגבינה" - מותר בחלב.

"מן הרוטב - מותר בקיפה, "מן הקיפה" - מותר ברוטב.

אם אמר "בשר זה עלי" - אסור בו וברוטבו ובקיפו.

הנודר "מן היין" - מותר בתבשיל שיש בו טעם יין (שהרי לא נדר מטעמו של יין).

אמר "קונם יין זה שאיני טועם" - ונפל [יין] לתוך התבשיל - אם יש בו טעם יין הרי זה אסור.'

משנה:

הנודר מן הענבים - מותר ביין; מן הזיתים - מותר בשמן.

אמר "קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם" - (הואיל ואמר "טועם") אסור בהן וביוצא מהן (בשמן וביין).

גמרא:

בעי רמי בר חמא: "אלו" דוקא או "שאיני טועם" דוקא (דמשום "אלו" אסור בהן וביוצא מהן? או דילמא "שאיני טועם" דוקא, דמשום דאמר "שאיני טועם" אסור בהן וביוצא מהן)?:

אי סלקא דעתא "אלו" דוקא (ו"שאיני טועם" לאו להכי תנא) – "שאיני טועם" למה לי? - הא קא משמע לן: דאף על גב דאמר "שאיני טועם", אי דאמר "אלו" מיתסר (ביוצא מהן), ואי לא – לא?

(והכי נמי [אי הוי] אמרינן ואי אמרת "שאיני טועם" דוקא, ו"אלו" לאו דוקא - למאי תנא "אלו"? [והוה מתרצינן:] הא קמשמע לן: אף על גב דאמר "אלו" - אי אמר "שאיני טועם" מיתסר ביוצא מהן, אי לא - לא) (מאי)?

אמר רבא: תא שמע: '"קונם פירות האלו עלי", "קונם הן לפי" - אסור בחילופיהן ובגידוליהן' - הא ביוצא מהן מותר (כיון דאמר "אלו" אסור בחילופיהן ובגידוליהן; ודייקינן מיניה: הא ביוצא מהן, כגון סחט משקה – מותר, ושמע מינה ד"אלו" - לאו דוקא)!

(תריץ: לא תימא הא ביוצא מהן מותר, אלא) הוא הדין דאפילו ביוצא מהן אסור (דהא "אלו" קאמר, ו"אלו" - דוקא), והא (דלא נקט בהדיא "אסור ביוצא מהן") עדיפא ליה: לאשמועינן דחילופיהן (אף על גב דלא הוו גופייהו) - כגידוליהן דמי.

תא שמע: '"שאיני אוכל" ו"שאיני טועם" (כגון דלא אמר "אלו"; "טועם" משמע דמדידהו גופייהו קאמר, לפיכך) - מותר בחילופיהן ובגידוליהן' (ודייקינן:) הא היוצא מהן אסור (דהא "טועם" - מגופייהו קאמר;) - ( אלמא ד"שאיני טועם" – דוקא).

[לא!] (הוא הדין דאפילו ביוצא מהן מותר;) איידי דלא נסיב (דלא תנא) ברישא "יוצא מהן" (מותר), (דעדיפא ליה נקט) - לא נסיב נמי בסיפא "יוצא מהן".

תא שמע: 'אמר רבי יהודה: מעשה ואסר רבי טרפון עלי ביצים שנתבשלו עמו. אמרו לו: אימתי? בזמן שאמר "בשר זה עלי" (דהוי כמאן דאמר "אלו עלי", ושמע מינה אלו דוקא) שהנודר מן הדבר ונתערב באחר ויש בו בנותן טעם - הרי זה אסור.'

ב"אלו" - לא קא מיבעיא לן דדוקא הוא, כי מיבעיא ללן ב"שאיני טועם" - דוקא או לאו דוקא?

תא שמע: '"דג - דגים&nnbsp; שאיני טועם" - אסור בהן, בין גדולים בין קטנים, בין חיים בין מבושלים; ומותר בטרית טרופה, ובציר (דהיינו ציר היוצא מהן; אלמא ד"שאיני טועם" לאו דוקא [שהרי אמר "איני טועם" ומותר!]).

אמר רבא (תריץ הא דקתני מותר בציר): וכבר יצא מהן (שכבר יצא מהן קודם שנדר, ולהכי מותר, אבל אם לאחר שנדר יצא מהן - לעולם אימא לך דאסור, ו"שאיני טועם" דוקא).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)

מקרא באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com