דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק רביעי 'אין בין המודר'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים מג,ב)
תניא: 'המפקיר
את שדהו - כל שלשה ימים (הראשונים) יכול לחזור בו (בין אמר
"אין רצוני שיהא הפקר" דחזר בו, ובין זכה בו איהו בתוך שלשה ימים; ושם
הפקר לא חייל ביה, ולא פקע ליה מידי מעשר, דהפקר פטור מן המעשר, כדקאמרינן (שבת
סח,א) [מה שכתוב במשנה בפאה פ"א מ"ד: 'כל
שהוא אוכל] 'ונשמר'
- פרט להפקר [בגיסתנו: למעוטי הפקר]); מכאן ואילך אין יכול לחזור בו (ופטור
מן המעשר כל מאן דזכי ביה);
(נדרים מד,א)
אמר
"תהא שדה זו מופקרת ליום אחד", "לשבת אחת", "לחדש
אחד", "לשנה אחת", "לשבוע אחת (לשמיטה
אחת)" - עד שלא זכה בה, בין
הוא בין אחר - יכול לחזור בו (אפילו בסוף שבת או בסוף חדש); משזכה בה - בין הוא בין אחר (אפילו
תוך שעה משהפקירו זכה בה שום אדם או הוא בעצמו לשום הפקר) - אין יכול לחזור בו (הוי
הפקר, דקסבר דלא הוי הפקר עד דאתי לרשות זוכה; זכיה דידיה או דאחר לא חשיבא מידי
עד דרפק בה פורתא, כדאמר במסכת עירובין בפרק 'עושין פסין' (כה,א)
בההיא איתתא דעבדא מחיצה בנכסי הגר; אתא ההוא גברא, רפק בה פורתא ואוקמוה רבנן
בידיה דההוא גברא)!
רישא (דאמר
משלשה ימים ואילך אפילו לא אתא לרשות זוכה אין יכול לחזור בו, דהוי הפקר) רבנן (היא, ובדין הוא דאפילו
מיום ראשון הוי הפקר, אלא מפני הרמאים, כדאמר רבה לקמן לדברי הכל), סיפא רבי יוסי (דאמר: עד
שלא זכה בה בין הוא בין אחר יכול לחזור בו, דאמר דלא הוי הפקר מדאורייתא עד דאתי
לרשות זוכה, ומשום הכי קתני 'יכול לחזור בו' – כרבי יוסי)!
אמר עולא: (דודאי
מדאורייתא אף על גב דלא אתיא לרשות זוכה הוי הפקר לאלתר, ואפילו מיום ראשון; והאי
דאמר 'כל שלשה ימים יכול לחזור' - דלגביה לא חשיבא הפקר, מפני הרמאין -
דלכולי עלמא אית להו דרבה דאמר 'מפני הרמאין דהדרי ומחזקי בהו', ואמרינן דלא הוי
הפקר עד שלשה ימים) סיפא (דאמר
עד שלא זכה בה לא הוי הפקר דמשמע עד דאתי לרשות זוכה) נמי רבנן היא.
אי הכי, אמאי 'עד
שלא זכה בה בין הוא בין אחר - יכול לחזור בו'? (היינו
טעמא:) שאני שנה ושבוע דלא שכיחי (דאין
דרכן של בני אדם להפקיר לזמן, וכיון דזה שינה - לכך אמרו חכמים דלא ליהוי הפקר
לאפקועי ממעשר כל זמן דלא אתי לרשות זוכה).
ריש לקיש אמר:
מדסיפא רבי יוסי (דמשמע דלא ליהוי הפקר עד דאתי לרשות זוכה) - רישא נמי (בתוך
שלשה ולאחר שלשה) רבי יוסי, ורישא
היינו טעמא (דלאחר שלשה ימים אין יכול לחזור בו, דהוי הפקר אף על
גב דלא אתי לרשות זוכה): דלא לישתכח
תורת הפקר (דמדאורייתא ודאי לא הוי הפקר עד דאתי לרשות זוכה, ולעולם כל
זמן דלא אתא לידי זוכה לא הוי הפקר גמור וחייב חיוב דתרומה ומעשר; והאי דאוקמוה
רבנן אתורת הפקר - לאו משום לאפקועי מתרומה ומעשר, דכיון דמדאורייתא חייב - דלאו
הפקר הוא - לא מפקעי ליה רבנן מתרומה ומעשר, דלאו כל כמיניה, אלא כדי שלא תשתכח תורת
הפקר; ומכל מקום גבי שנה ושבוע - כיון דלא שכיחי - אוקמוה רבנן אדאורייתא: דלא הוי
הפקר עד דאתי לידי זוכה, דלא גזרו ביה רבנן משום שלא תשתכח תורת הפקר).
אי הכי אפילו
מיום הראשון נמי ליהוי הפקר (כדי שלא תשתכח כו')?
אמר רבה: (בדין
הוא דלהוי הפקר מדרבנן אלא) מפני
הרמאין (דבעי לאפקועי שדותם מתרומה ומעשר) דמפקירין (ואפקרי להו) והדרין בהון! (ואי אמרינן דלאלתר הוי
הפקר ופטור מן המעשר הדרי מחזקי בהו; ואדהכי כל שלשה ימים לא הוי הפקר לגבי איהו
דסברי מתוך כך אתי אחר [הב"ח] ומחזיק ביה והוי דיליה ומימנעי ולא
מפקרי; ולעולם אפילו לאחר שלשה ימים לא הוי הפקר מדאורייתא עד דאתי לרשות זוכה ).
(ופריך) אבל מדאורייתא לא הוי הפקר (ולעולם
- אפילו לאחר שלשה ימים - לא הוי הפקר מדדאורייתא עד דאתי לרשות זוכה) - [ואם
מדרבנן הוי הפקר – שמא תהיה תקלה:]
(נדרים מד,ב)
ודלמא אתי
לעשורי מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב! (דכיון
דאמרת דכל שלשה ימים לא הוי הפקר לא מדאורייתא ולא מדרבנן, ואמרינן ליה דליתרום
האי דהפקיר - סבר המפקיר ודאי מדאורייתא הוי הפקר, והפקר פטור מלאפרושי מיניה
תרומה ומעשר, אלא מדרבנן הוא דמחייבי לאפרושי, מפני הרמאין, ואתו לעשורי מן החיוב
על הפטור: דדילמא אית ליה עציץ שאינו נקוב דחייב לעשורי מדרבנן ולא מדאורייתא -
דלא קרינא ביה 'היוצא השדה' [דברים
יד,כב], ואמר: האי מדרבנן והאי מדרבנן, ומפריש מהאי דהפקר אהאי עציץ
שאינו נקוב, והתורה אמרה 'והרמותם ממנו'
[במדבר יח,כו]: מן החיוב על החיוב ולא מן הפטור
על החיוב, מפני שנראה כפודה תרומה, כאדם זה שפודה הקדשו במעות, ותרומה ומעשר אין
להם פדיון לעולם! הלכך אפילו מן החיוב לא אמרו לתרום אלא מן המוקף! ומכל מקום אם
תרם מזה על זה שלא מן המוקף – תרומה, הואיל שזה וזה חייב הוא.
לשון אחרת: אם אמרת דמכאן ואילך אין יכול לחזור בו -
דמדרבנן הוי הפקר, אבל מדאורייתא לא הוי הפקר - השתא נמי אתי מיניה חורבא: דהאי
מפקיר סבר אפילו מדאורייתא הוי הפקר, והאי דמחייב תרומה ומעשר מדרבנן הוא, ואתי
לאפרושי מן הפטור על החיוב!
ענין אחר: דילמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור
דאם היו מאה כורין: חמישים של חיוב וחמשים של פטור, והפריש מן החיוב על הפטור כור,
דהשתא מפקע ליה לההוא כור מתורת חלה - ואתי מיניה חורבא לעולם)!!
(לא אתי לידי תקלה) דאמרינן ליה: כי מעשרת (מהאי
'הפקר') - עשר מיניה וביה.
מיתיבי: 'המפקיר
את כרמו, ולשחר עמד (וזכה ביה איהו עצמו) ובצרו - חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפיאה (כמו
משאר כרם), ופטור מן המעשר (דחשבינן
ליה הפקר)' (ואדהכי
מיחייב מהני טפי ממעשר, דכתיב בהו 'תעזוב' יתירא,
כדאמרינן בבא קמא בפרק 'הגוזל' (צד,א): שאני
פרט דכתיב ביה 'תעזוב' יתירה: חד בפרשת 'אמור אל
הכהנים' [ויקרא כג,כב], וחד 'בקדושים תהיו' [ויקרא
יט,י], דמשמע אפילו דהפקר חייב, אבל במעשר - דלא כתיב ביה 'תעזוב'
יתירא - פטור מדאורייתא, אבל מדרבנן חייב); בשלמא לעולא (דמוקים לברייתא דלעיל, דקתני 'כל שלשה ימים יכול
לחזור בו' - דמדאורייתא הוי הפקר אף על גב דלא אתי לרשות זוכה): דרבנן קתני לה (אבל רבנן
הוא דאמור דלא הוי הפקר עד לאחר שלשה ימים מפני הרמאין) ודאורייתא קתני לה (- הא
נמי, דתני הכא 'פטור ממעשר' והוי הפקר - דאורייתא קאמר, אבל מדרבנן חייב מפני
הרמאין); אלא לריש לקיש (דאוקים
לה לברייתא דלעיל אליבא דרבי יוסי, דאמר שלשה ימים לא הוי הפקר אפילו מדאורייתא,
דלאחר שלשה ימים לא הוי הפקר אלא מדרבנן, דגזרו שלא תשתכח תורת הפקר) אמאי (אם בצרו למחר) 'פטור מן המעשר' (האמר רבי
יוסי דאפילו מדרבנן לא הוי הפקר עד לאחר שלשה ימים)?
אמר לך (ריש
לקיש): כי אמרי אנא - לרבי יוסי; (אבל) הא (דקתני 'ולשחר השכים ובצרו - פטור
מן המעשר') - רבנן היא (דאמרי
במתניתין: לאלתר הוי הפקר, אע"ג דלא אתי לרשות זוכה).
(נדרים מה,א)
איבעית אימא (כי
פליג רבי יוסי עלייהו דרבנן דאמרי לא הוי הפקר): הא דאפקריה באנפי תרין והא דאפקריה באפי תלתא, דאמר רבי
יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: 'כל המפקיר בפני שלשה הוי הפקר, בפני שנים לא
הוי הפקר' (גירסת רש"י: כגון
דלא אפקריה אלא באפי תרי. ואדהכי הכי קתני רבי יוסי במתניתין דאסור: דלא הוי
הפקר כל זמן דלא אתא ליד זוכה, אבל היכא דאפקריה באפי בי תלתא - הוי הפקר ואף על
גב דלא אתא ליד זוכה; וכי קתני דפטור מן המעשר - דאפקריה באפי בי תלתא); ורבי יהושע בן לוי אמר: דבר תורה אפילו באחד
הוי הפקר (דאף על גב דלא הגיע לרשות זוכה - הוי הפקר לאלתר), ומה טעם אמרו 'בשלשה'? כדי שיהא אחד זוכה ושנים
מעידין (דאי ליכא אלא תרי - כי זכי חד - מאן מעיד עליה דהלה הפקירו?
ולעולם לאלתר הוי הפקר, והיינו כרבנן: דרבי יהושע בן לוי סבירא ליה כרבנן).
הדרן עלך אין בין המודר
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2008 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com