דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק רביעי 'אין בין המודר'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים מא,ב)
משנה:
לא יאכל עמו מן
האבוס (כלי גדול שנותן בו בעל הבית ירקות) שלפני הפועלים (שאוכלין בו הפועלים יחד -
ומשום טעם דתמחוי), ולא יעשה עמו
באומן (שלא יעמוד עמו במענה אחת; מפרש בגמרא) - דברי רבי מאיר;
וחכ"א:
עושה והוא ברחוק ממנו.
גמרא:
בקרוב - (כולי
עלמא) לא פליגי דאסיר (לעדור), כי פליגי ברחוק: רבי מאיר סבר: גזרינן רחוק
משום קרוב, דקא מרפי לה לארעא קמיה (ונוח לו לחרוש אחריו), ורבנן סברי לא גזרינן.
(נדרים מב,א)
משנה:
המודר הנאה
מחבירו לפני שביעית (שהדירו חבירו קודם שנכנסה שביעית) - אינו יורד לתוך שדהו (לאכול
מפירות [אפילו של] שביעית,
דאסור בדריסת הרגל) ואינו אוכל מן
הנוטות (מאותן פירות הנוטין חוץ לשדה שיכול ליקח מהן ואינו צריך
ליכנס בתוך השדה, ואף על גב דהן שביעית - לא יאכל מהן, כדאמרינן בגמרא: אדם אוסר
דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו, והאי נמי: כיון דלפני שביעית הדירו חבירו - כי
אתי נמי שביעית - אסור בהן),
ובשביעית (אבל אם הדירו בשביעית) - אינו יורד לתוך שדהו, אבל אוכל הוא מן הנטיעות הנוטות (הואיל
ולא הוי ברשותו השתא כי מדיר ליה; ובגמרא מפרש אמאי אינו יורד ואמאי אוכל? הא ארעא
נמי דהפקר היא!?).
נדר הימנו מאכל
לפני שביעית - (לכי מטי שביעית) יורד לתוך שדהו (דהא לא הדירו אלא מן מאכל) ואינו אוכל מן הפירות (כדפרישית
לעיל: דאדם אוסר דבר שברשותו אפילו לאחר שיצא מרשותו), ובשביעית (הדירו) - יורד ואוכל (דעכשיו יצא מרשותו;
ואית דמפרש: המודר הנאה מחבירו לפני שביעית לא ירד
לתוך שדהו לפני שביעית ולא יאכל מן הנוטות כיון דהדירו; ובשביעית - כלומר
אם הגיעה שביעית - לא ירד לתוך שדהו כו'. ולישנא קמא עיקר).
גמרא:
רב ושמואל
דאמרי תרוייהו: "נכסי עליך (כלומר: כל נכסי עליך בכל מקום
שהן)" לפני שביעית - אין יורד
לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות אף על פי שהגיע שביעית (ושל הפקר
הן), ואם בשביעית נדר (דהשתא
לאו ברשותו הוא ולא מצי מדיר לה מנייהו) - אין יורד לתוך שדהו, אבל אוכל מן הנוטות.
ורבי יוחנן
וריש לקיש דאמרי תרוייהו: "נכסי עליך" לפני שביעית - אין יורד לתוך שדהו
ואין אוכל מן הנוטות; הגיע שביעית - אינו יורד לתוך שדהו, אבל אוכל הוא את הנוטות.
לימא בהא
קמיפלגי: דרב ושמואל סברי 'אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו' (דכיון
דבשעה שאסר הויין ברשותיה - אפילו לכי הגיע שביעית נפקן מרשותיה - אפילו הכי
אסורין עליו), ורבי יוחנן וריש לקיש
סברי 'אין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו' (ומשום
הכי כי הגיע שביעית - דנפקא מרשותיה - אוכל הוא מן הנוטות)?
ותיסברא (דבהאי
טעמא פליגי)? מי איכא למאן דאמר
'אין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו' (ורבי יוחנן וריש לקיש הכי
סבירא להו)? אם כן (דמשום
האי טעמא פליגי ואמרי דאוכל הוא בשביעית) ניפלגי (אפילו היכא דאמר) ב"נכסים אלו (עליך)" (ולימרו רבי יוחנן וריש
לקיש דאוכל בשביעית משום הטעם דאמר 'אין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו',), וכל שכן ב"נכסי" (היכא
דאמר "נכסי", דמשמע כל זמן שהן ברשותו; אלא מדלא פליגי ב"נכסים
אלו" אלא ב"נכסי" – שמע מינה דלית להו האי סברא)! ותו (ועוד: היכי מצי אמר
'לעולם' דאין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו): הא תנן דאדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו, דתנן [בבא
קמא פ"ט מ"י] 'האומר
לבנו "קונם שאתה נהנה לי (כלומר: שאי אתה נהנה לי מכל נכסי)" (שלא אסר עליו אלא כל זמן
שהנכסים שלו, לפיכך אם) מת -
יירשנו; (ואם נדר) "בחייו ובמותו" -
(נדרים מב,ב)
(כיון דמפרש "במותו") אם מת לא יירשנו' (אלמא דאדם אוסר דבר שברשותו
לכשיצא מרשותו לאחר מותו)?
שאני הכא, דקא
אמר ליה "בחייו ובמותו" (אבל היכא דאמר בסתם - אימא לעולם
אין אדם אוסר וכו').
מכל מקום קשיא (כדאמרינן:
אי בהאי טעמא פליגי - ליפלגו ב"נכסים אלו")!?
אלא:
ב"נכסים אלו" כולי עלמא לא פליגי (דמשמע נכסים
אלו לעולם); כי פליגי
ב"נכסי": רב ושמואל סברי לא שנא "נכסים אלו" לא שנא
"נכסי" (אפילו אמר "נכסי") - אדם אוסר; ורבי יוחנן וריש לקיש סברי
"נכסים" אדם אוסר, "נכסי" אין אדם אוסר (ד"נכסי"
משמע כל זמן שהן ברשותי).
ומי איכא למאן
דאמר לא שנא "נכסים אלו" ולא שנא "נכסי"? והא תנן [נדרים פ"ה מ"ג]: 'האומר לחבירו "קונם לתוך ביתך שאני
נכנס", "שדך שאני לוקח" (כל זמן
שהוא ביתך, דהוי דומיא "נכסי עליך"), מת (כיון שמת בעל הבית) או שמכרו (לאותו
בית) לאחֵר – מותר (ליכנס
בו, דהשתא אינו שלו; אבל אמר)
"לבית זה שאני נכנס", "שדה זו שאני לוקח" (דהוי
משמע "נכסים אלו", דקא אסר הבית עליו לעולם), (אף על פי ש)מת או שמכרו לאחר – אסור (ליכנס
בו, אלמא דשאני בין "נכסי" ל"נכסים"; והיכי קאמרי רב ושמואל
"לא שנא נכסי ולא שנא נכסים" דאדם אוסר וכו')?
אלא כי אמרי
רבי יוחנן וריש לקיש - "בנכסי", ורב ושמואל "בנכסים אלו", ולא
פליגי.
ובשביעית אין
יורד לתוך שדהו [אבל אוכל הוא מן הנטיעות הנוטות]:
מאי שנא דאוכל
מן הנוטות, דפירי דהפקירא אינון - ארעא נמי אפקרה?!
אמר עולא:
בעומדין אילנות על הגבולים (לחוץ, שיכול לתלוש מן הפירות
מבחוץ; משום הכי אינו יורד, דהא דרחמנא אפקריה לארעא גבי שביעית - לצורך אכילה,
ועכשיו לא היה נכנס לצורך אכילה).
רבי שמעון בן
אליקים אמר: (הא דקתני 'אוכל מן הנוטות' - ודאי כדקאמרת,
כגון דעומדין על הגבולין, משום שיכול להושיט ידו וליקח מבחוץ; אבל אין עומדין על
הגבולין - אינו יורד לתוך שדהו, דאסור לו לירד לשם) גזירה שמא ישהא בעמידה (דלאחר
שאכל עומד לו לשם, וקמיתהני מנכסים דמדיר, ואסור, דהאי דאפקריה רחמנא - כל זמן
שהוא אוכל אז יכול לעמוד לשם, דהפקר הוא, אבל שלא לצורך אכילה - לא אפקריה).
משנה:
המודר הנאה
מחבירו - לא ישאילנו ולא ישאל ממנו (שאלה בכלים); לא יַלְוֶנו ולא ילוה ממנו (הלואה
במעות), ולא ימכור לו ולא יקח ממנו.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2008 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com