דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק רביעי 'אין בין המודר'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים לט,ב)
רב חלבו חלש; נפק אכריז רב כהנא
(נדרים מ,א)
"רב חלבו
באיש (חלה; ואית דגרסי 'באש')"; לא איכא דקא אתי. אמר להו: לא כך היה מעשה בתלמיד
אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה, לא נכנסו חכמים לבקרו ונכנס רבי עקיבא לבקרו; ובשביל
שכיבדו וריבצו לפניו – חיה? אמר ליה: רבי! החייתני! יצא רבי עקיבא ודרש: כל מי
שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים'! (מפני שבני אדם שנכנסין לבקרו
עושים לו לחולה כל צרכיו.)
כי אתא רב דימי
אמר: כל המבקר את החולה - גורם לו שיחיה, וכל שאינו מבקר את החולה - גורם לו
שימות.
מאי גרמא?:
אילימא 'כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה, וכל שאין מבקר את החולה מבקש
עליו רחמים שימות' – 'שימות'? סלקא דעתא? אלא: כל שאין מבקר חולה - אין מבקש עליו
רחמים, לא שיחיה ולא שימות (שהרי אינו יודע בעניינו של חולה).
רבא, יומא
קדמאה דחליש - אמר להון: לא תיגלו לאיניש, דלא לתרע מזליה (דדילמא
מתצלנא לאלתר; אי נמי דלא לישתעי מילי עילויה); מכאן ואילך (חזי דלא מתרפא) אמר להון: פוקו ואכריזו בשוקא, דכל דסני לי -
ליחדי לי [לשון ויחד יתרו], וכתיב: (משלי כד,יד) בנפול אויבך אל תשמח [ובכשלו
אל יגל לבך [פסוק יח:] פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב
מעליו אפו], ודרחים לי - ליבעי עלי
רחמי.
אמר רב: כל
המבקר את החולה - ניצול מדינה של גיהנם, שנאמר (תהלים
מא,ב) אשרי משכיל אל דל ביום
רעה ימלטהו ה'; אין 'דל' אלא חולה,
שנאמר [ישעיהו לח,יב: דורי נסע ונגלה מני כאהל
רעי, קפדתי כארג חיי] מדלה
יבצעני [מיום עד לילה תשלימני].
אי נמי מן הדין
קרא: [שמואל ב יג,ד: ויאמר לו] מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר [הלוא
תגיד לי; ויאמר לו אמנון: את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב].
אין רעה אלא
גיהנם, שנאמר (משלי טז,ד) כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה.
ואם ביקר מה
שכרו?
מה שכרו? כדאמר
'ניצול מדינה של גיהנם'!?
אלא מה שכרו
בעולם הזה?
(תהלים מא,ג) ה' ישמרהו ויחייהו ואושר בארץ ואל תתנהו בנפש אויביו:
'ה' ישמרהו' - מיצר הרע, 'ויחייהו' - מן היסורין, 'ואושר בארץ' - שיהו הכל מתכבדין בו, 'ואל תתנהו בנפש אויביו' - שיזדמנו לו ריעים כנעמן שריפו את צרעתו (כגון
אלישע: דהוה נביא וזקן, והשיאו עצה לנעמן), ואל יזדמנו לו ריעים כרחבעם שחילקו את מלכותו.
תניא: 'רבי
שמעון בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך ילדים "בנה (בית
המקדש)!" וזקנים "סתור
(ואל תבנה)!"
- שמע לזקנים ואל תשמע לילדים, שבנין ילדים – סתירה, וסתירת זקנים - בנין; וסימן
לדבר רחבעם בן שלמה (דכתיב (מלכים א יב,ח)
ויעזוב את עצת הזקנים וגו' ונחרב בית המקדש על אותה עצה; והמורה לא פירש
'בבית המקדש', ואיכא ברייתא דקתני בהדיא בבית המקדש).
[##ואולי: הלימוד מרחבעם בבית
המקדש, אך המסקנה תקֵפָה תמיד.]
אמר רב שישא
בריה דרב אידי: לא ליסעוד ('לסעוד' - כמו (במדבר
טז,כט) ופקודת כל האדם - מתרגמינן 'וסעודא') איניש קצירא, לא בתלת שעי קדמייתא ולא בתלת שעי
בתרייתא דיומא, כי היכי דלא ליסח דעתיה מן רחמי: תלת שעי קדמייתא רווחא דעתיה (כדאמר
בעלמא (בבא בתרא טז,ב) 'אידלי יומא אידלי קצירא'; ודילמא
אמר לא אצטריך למבעי רחמי עליה, דאינו כל כך חולה) - בתרייתא תקיף חולשיה.
אמר רבין אמר
רב: מניין שהקב"ה זן את החולה? - שנאמר (תהלים
מא,ד) ה' יסעדנו (כמו
'ולחם לבב אנוש יסעד (תהלים קד,טו)) על ערש דוי [כל
משכבו הפכת בחליו].
ואמר רבין אמר
רב: מניין שהשכינה שרויה למעלה ממטתו של חולה? - שנאמר: ה' יסעדנו על ערש דוי (קרי ביה
'יסערנו' [אולי מלשון סערה סביבו; ואלי צ"ל 'ישערנו' מלשון
שערות]; אי נמי יסעדנו ממש, שמסעד שכינה על ראשו, כדאמרן בהדיא:
ששכינה שרויה למעלה ממיטתו).
תניא נמי הכי:
'הנכנס לבקר את החולה, לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי ספסל ולא על גבי כסא,
אלא מתעטף ויושב ע"ג קרקע, מפני שהשכינה שרויה למעלה ממטתו של חולה, שנאמר: הי' יסעדנו על ערש דוי'
ואמר רבין אמר
רב: מטרא במערבא - סהדא רבה פרת (כשנהר פרת גדול הוי - עדות לגשמים
שיורדין לא"י, דא"י גבוה מכל הארצות ובאין גשמים ונופלין בפרת ומתגדל
מהן).
ופליגא דשמואל (והאי
דאמרינן 'דנהר מתגדל ממי הגשמים' הוי פלוגתא אדשמואל), דאמר שמואל: נהרא מכיפיה מתבריך (שנובע
מגדותיו ולא ממי גשמים).
ופליגא דשמואל
אדשמואל, דאמר שמואל: אין המים מטהרין בזוחלין
(נדרים מ,ב)
אלא פרת ביומי
תשרי בלבד (דכל ימות השנה רבין נוטפין על הזוחלין מן הגשמים שיורדין
לתוכו ומן השלגים שמתפשרין כל ימות החמה, אבל בתשרי - כבר פסקו השלגים ונתפשרו
כולן והלכו להן מטהרין הזוחלין, ואין בנהרות אלא מימיו שנובעין בלבד).
אבוה דשמואל (סבירא
ליה כאידך דשמואל) - עבד להון
מקוואות לבנתיה ביומי ניסן (לפי שביומי ניסן רבין נוטפין על
הזוחלין מחמת הגשמים: שהרי כל השלגים והקרח שנתפשרו - באין המים דרך צינורות דהוו
להו שאובין, אבל לא באין דרך צינורות אלא מאליהן - שוטפין ובאין, טובלין בהן, כדאמר 'זבה ונדה ויולדת - טבילתן במי
מקוה של ארבעים סאה', ואפילו מי גשמים מכונסים, שלא מצינו מים חיים אלא לזב
בלבד שנאמר בו 'מים חיים' [ויקרא
טו,יג]; והמפרש לא פירש הכי ולאו דוקא [## אולי: לא דייק לומר
את הכל שיש לומר], דכל
נשים בזמן הזה זבות נינהו [שקבלו על עצמן דיני זבות]), ומפצי ביומי תשרי (שבתשרי
מתמעטין הנהרות מן כל ימות השנה, ומעלין טיט, והיה נותן המפץ בקרקעית הנהר שלא
יכנס הטיט ברגליהן ויהא חציצה).
אמר רבי אמי
אמר רב: מאי דכתיב (יחזקאל יב,ג) ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה [וגלה יומם לעיניהם;
וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם, אולי יראו כי בית מרי המה] - זו נר וקערה
(נדרים מא,א)
ושטיח (עור
לאכול עליו).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2008 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com