דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק רביעי 'אין בין המודר'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים לו,ב)
מלמדו מדרש
הלכות ואגדות אבל לא ילמדנו מקרא:
מקרא מאי טעמא
לא ילמדנו? משום דקמהני ליה? מדרש נמי קמהני ליה?
אמר שמואל:
במקום שנוטלין שכר על המקרא ואין נוטלין שכר על המדרש (ולהכי לא
ילמדנו מקרא בחנם לזה, דקמהני ליה השכר שהיה לו ליתן; אבל מלמדו הלכות בחנם דלא קא
מהני ליה כלל).
מאי, פסקא [האם
ברור] (דבמנהגא
תליא מילתא, ולאו איסורא איכא אפילו למשקל שכר של המקרא)?
(תריץ: לא, ודאי לאו שפיר עבד דשקל כלל).
(נדרים לז,א)
(ו)הא
קא משמע לן (מתניתין): דאפילו במקום שנוטלין שכר: על המקרא – שרי למשקל, על המדרש לא שרי למשקל (ולהכי
לא ילמדנו מקרא: דהואיל ושרי למשקל שכר אם מלמדו בחנם - מהני ליה מן השכר שהיה לו
ליתן).
מאי שנא מדרש,
דלא?
דכתיב (דברים
ד,יד) ואותי צוה ה' בעת ההיא
ללמד אתכם [חקים ומשפטים, לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה] וכתיב (דברים ד,ה) ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה'
[אלקי, לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה] - מה אני בחנם אף אתם נמי בחנם!
מקרא נמי בחנם!
רב אמר: (מאי
טעמא התירו למשקל שכר מן המקרא?) שכר
שימור (מפני שאין נוטלין שכר אלא על שכר שימור: שמשמרין התינוקות, שאין
מניחין אותן לצאת ולעסוק בדברים בטלים, ולא שכר לימוד המקרא; וקטנים דצריכין
שימור למדין מקרא, ולא גדולים; ולהכי לא ילמדנו [מודר ההנאה]
מקרא לקטנים בחנם: דהואיל ושרי למשקל עלייהו שכר - קמהני השכר שהיה לו ליתן; אבל
מלמדו מדרש, דקטנים אין לומדים מדרש אלא לגדולים, וגדולים לית להו שכר שימור, ולא
קמהני להו כלל, ולהכי שרי);
ורבי יוחנן
אמר: שכר פיסוק טעמים (שקיל מנייהו: שמלמדם ניקוד וטעמים; וההוא שכר מצי
למשקל; ופיסוק טעמים אינו אלא במקרא, ולהכי לא ילמדנו מקרא).
תנן: 'לא
ילמדנו מקרא': בשלמא למאן דאמר שכר פיסוק טעמים - היינו דלא ילמדנו; אלא למאן
דאמר 'שכר שימור' - גדול בר שימור הוא?
(תריץ מתניתין דקתני 'לא ילמדנו מקרא') בקטן קתני (משום דקא
מהני ליה: שמניח לו את השכר שהיה לו ליתן).
אי בקטן - אימא
סיפא: 'אבל מלמד את בניו מקרא' - קטן בר בנים הוא?
חסורי מחסרא והכי קתני: 'לא ילמדנו מקרא -
בקטן (בחנם, משום דקא מהני ליה שכר השימור); (אבל) אם היה גדול - מלמדו לו ולבניו מקרא (גדול
- משום דאיהו לא צריך שימור, ולא קמהני ליה; ולבניו נמי: הואיל ואביהן עמהם - הוא
משמרם, וליכא שכר שימור).
מיתיבי: 'תינוקות
לא קורין בתחילה בשבת (אין מתחילין ללמדם בתחילה בשבת
בדבר שלא למדו מעולם) אלא (אבל) שונין בראשון (כלומר:
בדבר שלמדוהו כבר פעם ראשונה - לומדים אותן פעם שניה בשבת; ולהכי קתני 'בראשון':
דרבותא קא משמע לן: אף על פי שלא למדוהו התינוקות אלא פעם אחת - שונין)'; בשלמא למאן דאמר 'שכר פיסוק טעמים (שרי
למשקל)' - היינו דאין קורין בתחילה
בשבת (דהואיל ומעולם לא למדו דבר זה אלא עכשיו - אינו מלמדו אלא
בשכר, ואתי למשקל שכר בשבת; אבל שונין - דעביד ליה בלא שכר); אלא למאן דאמר 'שכר שימור' - אמאי אין קורין בתחילה
בשבת, ואמאי שונין בראשון (אפילו שונין לא)? הא איכא שכר שימור דשבת (ואתי
למשקל שכר בשבת)!?
וליטעמיך - שכר
פיסוק בשבת מי אסור? הבלעה היא (כדקתני), והבלעה מישרא שרי, דתניא: 'השוכר את הפועל (שנותן
לו שכרו של כל יום) לשמור את
התינוק (מטומאה), לשמור את הפרה, לשמור את הזרעים (לצורך
העומר) - אין נותנין לו שכר שבת,
לפיכך
(נדרים לז,ב)
אם אבדו (בשבת) אינו חייב באחריותן (הואיל
ואינו שכיר ביום שבת); ואם היה
שכיר שבת (שנותנים לו שבעה פשיטים שכרו לשבוע, אע"פ שמגיע
ליום שבת פשוט אחד - כיון דכל יום שבת נבלע עם שכירות שאר השבוע - זו היא הבלעה,
ששכר שבת מבליע בתוך ימי השבוע - נותנין שכר שבת, דהבלעה שרי), שכיר חדש, שכיר שנה, שכיר שבוע - נותן לו שכר
שבת, לפיכך אם אבדו (בשבת) - חייב באחריותן (דהא נותנין לו שכר השבת)'; אלא גבי שבת (דקתני 'לא
קורין בתחילה אבל שונין') - (לאו
משום שכר פיסוק, ולא משום שכר שימור קאמר, דהא שרי בהבלעה!) היינו טעמא דאין קוראין בתחילה: משום דיפנו (כדי
שיהו פנויין) אבהתהון דינוקי למצותא
דשבתא (דלהון, שאם היו עסוקין להקרותן בתחילה בדבר חדש - היו טרודין
בהן, ולא היו פנויין למצות שבת: להתענג בו; אבל שונין, הואיל וכבר למדוהו - לא
מטרדי בהו).
ואיבעית אימא
משום דבשבתא אכלין ושתין ויקיר עליהון עלמא (שכבד
עליהם ללמוד מפני המאכל, ולהכי אין קורין בתחילה בשבת, דמצער להו), כדאמר שמואל: שינוי וסת - תחילת חולי מעיים.
ולמאן דאמר שכר
פיסוק טעמים - מאי טעמא לא אמר שכר שימור?
קסבר בנות (שמלמדין
אותן תורה) - מי קא בעיין שימור (אינהו
לאו אורחייהו למיפק אבראי, דכתיב כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים
מה,יד) וליכא לאוקמא בה שכר שימור)!
ולמאן דאמר שכר
שימור - מאי טעמא לא אמר שכר פיסוק טעמים?
קסבר <שכר>
פיסוק טעמים - דאורייתא הוא (ולא מצי למשקל עלייהו אגרא), דאמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי
דכתיב (נחמיה ח,ח)
ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושֹוּם שכל ויבינו במקרא? - 'ויקראו
בספר תורת האלהים' - זה מקרא; 'מפורש' - זה תרגום; 'ושום שכל' - אלו הפסוקים (עד
היכן מסיים כל פסוק ופסוק; להכי קרי להו 'שום שכל':
שיכול להשכיל בפסוק בין כל פיסוק ופיסוק); 'ויבינו במקרא' - זה פיסוק טעמים; ואמרי לה: אלו המסורות.
אמר רבי יצחק:
מקרא סופרים, ועיטור סופרים, וקריין ולא כתיבן, וכתיבן ולא קריין - הלכה למשה
מסיני (דנקראין הכי):
'מקרא
סופרים':
ארץ (גירסת
רש"י: 'ארץ ארץ':
כלומר מה שקורין 'ארץ' ארץ [בשני סגולים]
דלא כתבינן ההברה דלא כתבינן יו"ד בין אל"ף לרי"ש ובין רי"ש
לצד"י; וכן נמי ארץ [קמץ-פתח]
דלא כתבינן ב' אלפי"ן או ה"א סמוך לאל"ף ויו"ד בין רי"ש
לצד"י);
(וכן) שמים
(דלא כתבינן שאמים אל"ף בין שי"ן למ"ם ובין
מ"ם ליו"ד)
(וכן) מצרים;
'עיטור
סופרים':
[בראשית יח,ה: ואקחה
פת לחם וסעדו לבכם] אחר תעבֹרו
[כי על כן עברתם על עבדכם; ויאמרו: כן תעשה כאשר דברת] (ולא כתיב 'תעבורו אחר', והיינו
'עיטור': שמעטרין הדיבור דהכי משמע יפה);
[בראשית כד,נה:
ויאמר אחיה ואמה: תשב הנער אתנו ימים או עשור] אחר תלך;
[במדבר לא,ב: נקם
נקמת בני ישראל מאת המדינים]
אחר תאסף [אל עמיך];
(תהלים סח,כו) קדמו שרים אחר נוגנים [בתוך עלמות תופפות] (ולא כתיב 'אחר נוגנים קדמו שרים');
(תהלים לו,ז) צדקתך כהררי אל [משפטיך תהום רבה, אדם ובהמה
תושיע ה'] (ולא כתיב
'כהררי אל צדקתך' דהכי מסתבר טפי, ובדווקא משתעי);
'קריין ולא
כתיבן':
'פרת' ד'בלכתו'
[שמואל ב ח,ג: ויך דוד את הדדעזר בן רחב
מלך צובה, בלכתו להשיב ידו בנהר פרת [פרת –
קרי ולא כתיב]];
'איש' ד'כאשר
ישאל איש בדבר האלהים' (באחיתופל כתיב) [שמואל ב
טז,כג: ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם, כאשר ישאל איש [איש
– קרי ולא כתיב] בדבר
האלקים, כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם];
'באים'
ד'נבנתה' ([קרי ולא] כתיב) [ירמיהו לא,לז: הנה ימים [באים – קרי
ולא כתיב] נאם ה' ונבנתה העיר לה' ממגדל חננאל שער הפנה];
'לה' ד'פליטה' [ירמיהו
נ,כט: השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב, אל יהי [לה –
קרי ולא כתיב] פליטה שלמו לה כפעלה ככל
אשר עשתה עשו לה, כי אל ה' זדה אל קדוש ישראל] (שניהן כתובין בירמיהו);
'את' ד'הגד
הוגד' [רות ב,יא: ויען
בעז ויאמר לה: הגד הגד לי [כנראה היתה גירסא שאיננה
במסורה שלנו, שיש כאן קרי של המילה 'את'] כל אשר
עשית את חמותך, אחרי מות אישך; ותעזבי אביך ואמך, וארץ מולדתך, ותלכי, אל עם אשר
לא ידעת תמול שלשום] ; 'אלי'
ד'הגורן' [רות ג,ה: ותאמר אליה: כל אשר תאמרי [אלי
– קרי
ולא כתיב] אעשה; [פסוק ו] ותרד הגרן
ותעש ככל אשר צותה חמותה]; 'אלי'
ד'השעורים' [רות ג,יז: ותאמר
שש השערים האלה נתן לי, כי אמר [אלי – קרי ולא כתיב]
אל תבואי ריקם אל חמותך];
הלין (דכולהו
הני) קריין ולא כתבן;
וכתבן ולא
קריין:
'נא' דיסלח (דנעמן) [מלכים ב
ה,יח: לדבר הזה יסלח ה' לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה
והוא נשען על ידי, והשתחויתי בית רמן; בהשתחויתי בית רמן, יסלח נא ['נא' כתיב ולא קרי]
ה' לעבדך בדבר הזה];
(נדרים לח,א)
'זאת' ד'המצוה'
[דברים ו,א: וזאת [יש מפרשים שלא קראו את
האות וו בתחילת וזאת בראש הפסוק]
המצוה החקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה
לרשתה] [הגר"א
מוחק דוגמא זו, ובמקומה: [ירמיהו לח,טז: וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו בסתר לאמר: חי
ה' את [המלה
את
אינה נקראת] אשר עשה לנו את הנפש הזאת אם אמיתך ואם אתנך ביד האנשים האלה אשר
מבקשים את נפשך];
'ידרוך'
ד'הדורך' (כתיב בירמיה, וקראי לא גרס להו 'ידרוך' דכתבן ולא קריין) [ירמיהו
נא,ג: אל ידרך ידרך [מילה כפולה זו נקראת רק פעם
אחת] הדרך קשתו, ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל
בחריה, החרימו כל צבאה];
'חמש' דפאת נגב
[יחזקאל מח,טז: ואלה מדותיה פאת צפון חמש
מאות וארבעת אלפים, ופאת נגב חמש חמש [מילה כפולה זו נקראת רק פעם
אחת] מאות וארבעת אלפים, ומפאת קדים חמש מאות וארבעת
אלפים, ופאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים] (וטעמייהו לא מפרש ליה);
'אם' ד'כי
גואל' [רות ג,יב: ועתה כי אמנם כי אם ['אם'
כתיב ולא
קרי] גאל אנכי, וגם יש גאל קרוב ממני.] - הלין כתבן ולא קריין.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2008 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com