דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק רביעי 'אין בין המודר'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים לה,ב)
אלא מעתה, לרבי
יוחנן (דמפיק מזאת תורת הזב בין גדול בין קטן הכא נמי מצי למימר
מהאי קרא נמי:) [ויקרא
יג,ז: והקריבו לפני ה' וכיפר עליה וטהרה ממקור דמיה] זאת תורת היולדת [לזכר
או לנקבה] בין קטנה ובין גדולה!? -
קטנה בת לידה היא? והא תני רב ביבי קמיה דרב נחמן: שלש נשים משמשות במוך: קטנה
ומעוברת ומניקה: קטנה - שמא תתעבר ותמות (ודאי אלמא לאו בת לידה היא)!
(אמר לך רבי יוחנן:) ההיא 'זאת
תורת היולדת' - בין פקחת בין שוטה (לא
מרבי לה לקטנה אלא בגדולה מיירי וקא מרבה אפילו יולדת שוטה), שכן אדם מביא קרבן (עשיר,
אפילו) על אשתו שוטה, כדברי רבי
יהודה, דתניא [דומה לנגעים פ"יד מ"יב; וכן נזיר כד,א ועוד]: 'רבי יהודה אומר: אדם מביא קרבן עשיר על
אשתו וכל קרבנות שחייבת (אדם מביא קרבן עשיר על אשתו בין
פקחת בין שוטה, ולא אמרינן דאף על פי שנשאת לעשיר - עניה היא, דמה שקנתה אשה קנה
בעלה, אלא כל הקרבנות שחייבת מביא עליה) שכך כותב לה 'ואחריות דאית ליך עלי מן קדמת דנא' (דהכי משמע: אחריותא עלי, וכי היכי
דהאי מביא קרבן על אשתו יולדת - אפילו שוטה; כך כל מחוסרי כפרה אין צריכין דעת
ולעולם שלוחי דידן נינהו).
(נדרים לו,א)
מתיב רב שימי
בר אבא: 'אם היה כהן (המדיר) יזרוק עליו דם חטאתו ודם אשמו' (קתני סתם, דמשמע כל חטאות ואשמות
ואף על גב דלא מחוסרי כפרה נינהו)!?
(לא! לעולם שלוחי דידן נינהו, ומאי 'דם חטאתו ודם
אשמו' דקתני? -) דם חטאתו של
מצורע ודם אשמו של מצורע, דכתיב (ויקרא יד,ב) זאת תהיה תורת המצורע [ביום
טהרתו והובא אל הכהן] (דהיינו
מחוסרי כפרה וכו', והוא הדין לגדול:) - בין גדול ובין קטן.
תנן [גיטין
פ"ה מ"ד]: 'הכהנים
שפיגלו במקדש מזידין חייבין (לשלם קרבן לבעלים)' - הא שוגגין פטורין, אלא שפיגולן פיגול. אי
אמרת בשלמא שלוחי דשמיא הוו - היינו שפיגולן פיגול, אלא אי אמרת שלוחי דידן הוו -
אמאי פיגולן פיגול? לימא ליה "שליחא! שויתיך (שליח) לתקוני, ולא לעוותי!"
אמרי: (לעולם
שלוחי דידן נינהו, ולהכי פיגולו פיגול:) שאני גבי פיגול דאמר קרא [ויקרא
ז,יח: ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה, המקריב
אתו] לא יחשב לו [פגול
יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא] מכל מקום (פיגול יהיה מכל מקום).
צצצ
גופא אמר רבי
יוחנן: הכל צריכין דעת חוץ ממחוסר כפרה, שהרי אדם מביא קרבן על בניו ועל בנותיו הקטנים.
אלא מעתה יביא
אדם (אפילו) חטאת
חלב על חבירו, שכן אדם מביא על אשתו שוטה (דמשמע כל קרבנות שהיא
חייבת, אפילו אם אכלה חלב), כרבי
יהודה? אלמה אמר רבי אלעזר[YH1] הפריש חטאת חלב על חבירו לא
עשה כלום'?
(ומתרץ [אליבא ד]רבי
יוחנן:) 'אשתו שוטה' היכי דמי (שתהא
מחויבת קרבן)?: אי דאכלה כשהיא שוטה
- לאו בת קרבן היא! ואי דאכלה כשהיא פקחת ונששתטית - הא אמר רבי ירמיה אמר רבי אבהו
אמר רבי יוחנן: 'אכל חלב והפריש קרבן ונשתטה וחזר ונשתפה - פסול (הקרבן): הואיל ונדחה (כשנשתטית,
דלאו בת קרבן היא) - ידחה' (התם
נמי גבי אשה: הואיל ונדחית בשעת אכילה - נדחית מהכל, ואין אדם מביא קרבן חלב על
אשתו שוטה, וליכא למירמא מהכא; וכי קאמינא דלרבי יהודה הא דמביא קרבן על אשתו שוטה [YH2]-
כגון זבה או יולדת או מצורעת).
(וקפריך תו:) אלא מעתה יביא אדם פסח על חבירו, שכן אדם מביא על בניו ועל בנותיו הקטנים -
אלמה אמר רבי אלעזר: 'הפריש פסח על חבירו (שלא מדעתו) לא עשה כלום'?
אמר רבי זירא [שמות
יב,ג: דברו אל כל עדת ישראל לאמור: בעשור לחודש הזה, ויקחו להם
איש] שה לבית אבות [שה
לבית] (דמשמע
אדם מביא פסח ושוחט על בניו ועל בנותיו הקטנים) - לאו דאורייתא [להביא
פסח עבור קטנים] (להכי הפריש פסח על חבירו לא עשה
ולא כלום); וממאי (דלאו
דאורייתא הוא)? מדתנן [פסחים
פ"ח מ"ג]: 'האומר
לבניו: "הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים" - כיון
שהכניס ראשון ראשו ורובו זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו' ואי אמרת שה לבית (דאדם שוחט על בניו הקטנים) דאורייתא - על בישרא קאי ומזכי להו (כלומר:
היאך יכול זה לזכות את אחיו מאחר שנשחט? והא תנן (פסחים
פ"ח מ"ג; דף ס,ב; פט,א) 'נמנין ומושכין ידיהן עד שישחט')? אלא (אלא אזמוני להו לאחר שחיטה
לאו דאורייתא, והך משנה משמע דבבניו קטנים מיירי; הואיל ולאו דאורייתא הוא) - למה להו (למה ליה
לאבוהון למימר "הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם לירושלים")? - דאמר להון אבוהון כדי לזרזן במצות.
תניא נמי הכי:
'מעשה היה וקדמו בנות לבנים ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים' (כדי
לזרזן קאמר: מדקאמר 'בנים שפלים' ולא קאמר 'ובנים לא יצאו ידי חובתן' -
מכלל דלא מחייבי מדאורייתא, אלא לזרזן קאמר).
ותורם את
תרומותיו [לדעתו]:
(נדרים לו,ב)
איבעיא להו:
התורם משלו על של חבירו - צריך דעתו או לא? מי אמרינן כיון דזכות הוא לו (שמרויח:
שתורם עליו משלו, ולא צריך ליתן לו כלום) - לא צריך דעת (שזכין לאדם שלא בפניו)? או דלמא (כיון) מצוה דיליה (דבעל הכרי) היא וניחא ליה למיעבדיה (שיקיים
הוא את המצוה לפיכך צריך שיודיעו)?
תא שמע [ממשנתנו]: 'תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו';
במאי עסקינן?: אילימא מן (משל) בעל הכרי על של בעל הכרי - ולדעתו דמאן?: אילימא לדעתו
דיליה (לדעתו של תורם, שלא הודיעו לבעל הכרי שהוא תורם עליו) - מאן שוויה שליח (הא קיימא
לן מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם)?
אלא לדעתו דבעל הכרי? הא קמהני ליה דקעביד שליחותיה (ואיה
'והדירו' [כלומר: ודאי שאסור למודר שהמדיר לא יהנה ממנו])?
אלא משלו על של
הכרי - ולדעתו דמאן? אילימא לדעתו דבעל הכרי - הא קמהני ליה (האי
שתורם עליו)! אלא לאו - לדעתיה
דנפשיה (שלא הודיע לבעל הכרי שהוא רוצה לתרום עליו), ומשלו תורם על של חבירו; ואי אמרת 'צריך דעת' -
הא קמהני ליה (כיון שתורם עליו בידיעתו)!
אלא לאו 'אין צריך
דעת' (ולהכי תורם עליו: דכיון שתורם עליו שלא מדעתו - לא מהני ליה
כלל) [והמשנה
עדיין בלתי מוסברת]!?
לעולם משל בעל
הכרי על בעל הכרי (מיירי, ולדעתו דבעל הכרי; ודקאמרת 'הא קמהני ליה
דעביד שליחותיה ותרים') - כדאמר
רבא: באומר "כל הרוצה לתרום יבא ויתרום" - הכא נמי באומר וכו' (דכיון
דלא שויה שליח ממש טפי מאחריני, ואחריני נמי יכולין לתרום כמותו - לא מהני ליה
כלל: דאי לא תרים ליה האי תרים ליה איניש אחרינא! ומהכא ליכא למשמע מינה כלל).
בעא מיניה רבי
ירמיה מרבי זירא: התורם משלו על של חבירו, טובת הנאה של מי (אותה פרוטה
שיכול לקבל מישראל אחר כדי ליתנה לבן בתו כהן - משל מי היא)?: מי אמרינן אי לאו פירי דהאיך (דתורם) - מי מתקנא כריא דההוא (לא מתקן
כריא דההוא - ותיהוי אותה פרוטה דתורם)? או דלמא: אי לאו כריא דההוא - לא הויין פירי דהדין תרומה (ודבעל
הכרי הוי טובת הנאה)?
אמר ליה: אמר
קרא [דברים יד,כב: עשר תעשר] את כל תבואת זרעך [היוצא
השדה שנה שנה] (דברים
יד,כה) ונתת [בכסף,
וצרת הכסף בידך, והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו] (שמע מינה דבעל הכרי היא טובת
הנאה, מדכתיב 'זרעך' 'ונתת'[YH3]).
איתיביה [ממשנתנו]: 'תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו' (של
תורם) - (וקא סלקא
דעתא דמשלו על של בעל הכרי) ואי
אמרת טובת הנאה דבעל הכרי - הא קא מהני ליה (דשקיל
טובת הנאה)!? אלא (מדתורם
לו) – שמע מינה טובת הנאה דיליה (של
תורם היא)!
אמרי: לא (לעולם
מהא ליכא למשמע מיניה טובת הנאה של מי)! (דהכא לא מיירי אלא) משל בעל הכרי על של בעל הכרי ולדעתו דבעל הכרי (ולהכי
טובת הנאה שלו, ואפילו הכי לא קא מהני ליה:) באומר "כל הרוצה לתרום יבא ויתרום" (כדאוקימנא
לעיל).
תא שמע, דאמר
רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המקדיש (שפודה את הקדשו) מוסיף חומש (ולא אדם
אחר, כדכתיב ואם המקדיש יגאל את ביתו (ויקרא כז,טו)), (המפריש קרבן לפטור חובתו של חבירו) ומתכפר עושה תמורה (באותו
קרבן: דהשתא הוי דידיה, ולא המפרישו: דמאחר שהפריש לצורכו - קנאו המתכפר), והתורם משלו על שאינו שלו - טובת הנאה שלו (של
תורם)!
מלמדו מדרש
הלכות ואגדות אבל לא ילמדנו מקרא:
מקרא מאי טעמא
לא ילמדנו? משום דקמהני ליה? מדרש נמי קמהני ליה?
אמר שמואל:
במקום שנוטלין שכר על המקרא ואין נוטלין שכר על המדרש (ולהכי לא
ילמדנו מקרא בחנם לזה, דקמהני ליה השכר שהיה לו ליתן; אבל מלמדו הלכות בחנם דלא קא
מהני ליה כלל).
מאי, פסקא [האם
ברור] (דבמנהגא
תליא מילתא, ולאו איסורא איכא אפילו למשקל שכר של המקרא)?
(תריץ: לא, ודאי לאו שפיר עבד דשקל כלל).
(נדרים לז,א)
(ו)הא
קא משמע לן (מתניתין): דאפילו במקום שנוטלין שכר: על המקרא – שרי למשקל, על המדרש לא שרי למשקל (ולהכי
לא ילמדנו מקרא: דהואיל ושרי למשקל שכר אם מלמדו בחנם - מהני ליה מן השכר שהיה לו
ליתן).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2008 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com