דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק שלישי 'ארבעה נדרים'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים לא,א)
משנה:
הנודר משובתי
שבת (מאותן שמשמרין שבת) - אסור בישראל ואסור בכותים (שהן כמו כן משמרין שבת); מאוכלי שום (בלילי
שבת) - אסור בישראל (דישראל
רגילין לאכול שום מפני עונה שמקיימין מערב שבת לערב שבת ומרבה להם הזרע כדאמר 'אשר
פריו יתן בעתו' - אלו תלמידי חכמים המשמשין מטותיהן מערב שבת לערב
שבת (בבא קמא פב,א; כתובות סב,ב)) ואסור בכותים (שהם נמי
אוכלים שום בלילי שבת); "מעולי
ירושלים" אסור בישראל ומותר בכותים (שהן אינן עולין לירושלים
אלא להר גריזים).
גמרא:
מאי 'שובתי שבת'?:
אילימא ממקיימי שבת - מאי איריא בכותים? אפילו עובדי כוכבים נמי (אי
משמרין שבת יהא אסור בהן)!
אלא (מאי
מ'שובתי שבת'? ) ממצווים
(אותן דמצווין)
על השבת (דהיינו ישראל, וכותים הן מצווין על השבת מפני שהן גרים, אבל
עובדי כוכבים - אף על פי שמשמרין שבת - אינן מצווין).
אי הכי אימא
סיפא 'מעולי ירושלים - אסור בישראל ומותר בכותים' אמאי? והא מצווים נינהו [הכותים] (נמי לעלות לירושלים)?!
(אלא) אמר
אביי: (מאי 'משובתי שבת') 'מצווה ועושה' קתני: בתרתי בבי קמייתא (בשבת
ושום) ישראל וכותים מצווין ועושין (ואסור
בהן), עובדי כוכבים - ההוא דעבדי
עושין ואינם מצווין (לפיכך מותר); ב'עולי ירושלים' ישראל מצווין ועושין כותים מצווין ואינם עושין (להכי
מותר בהן)!
משנה:
"קונם
שאיני נהנה לבני נח" (שלא יהנה מכל בני נח שכל העולם
יצאו מבני נח) - מותר בישראל ואסור
בעובדי כוכבים.
גמרא:
וישראל - מי
נפיק מכלל 'בני נח'?
כיון דאיקדש
אברהם (בחלקו של הקב"ה) - איתקרו (ישראל)
על שמיה (דאברהם ולא על שם בני נח).
משנה:
שאיני נהנה לזרע אברהם - אסור בישראל ומותר בעובדי כוכבים.
גמרא:
והאיכא ישמעאל (דזרע
אברהם הוא, והוא מן העובדי כוכבים)?
[בראשית כא,יב:
ויאמר אלקים אל אברהם: 'אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך; כל אשר תאמר אליך שרה שמע
בקלה] כי ביצחק יקרא לך זרע' כתיב (ובאותו זרע קנדר).
והאיכא עשו?
'ביצחק' - ולא כל יצחק (ועשו אינו נקרא זרע יצחק,
להכי מותר בעובדי כוכבים).
משנה:
"שאיני
נהנה מישראל" - לוקֵחַ (מהן) ביותר ומוכר (להן) בפחות (כלומר בזול ונמצא שאינו נהנה מהן);
"שישראל
נהנין לי" (שישראל לא יהו נהנין ממנו) - לוקֵחַ בפחות ומוכר ביותר (מוכר להן
ביוקר דהשתא אין נהנין ממנו), ואין
שומעין לו (שלא ימצא אדם שיהא שומע לו בדבר זה: שבשביל נדרו מוכר לו
בזול ויקח ממנו ביוקר)!
[וכן] "שאיני נהנה להן והן לי" - יהנה
לעובדי כוכבים.
גמרא:
אמר שמואל:
הלוקח כלי מן האומן לבקרו (אם יפה - יתן לו דמיו, ואם לאו -
שיחזיר לו כליו כמו כלי זכוכית), ונאנס
בידו (שנשבר) – חייב
(לוקח לשלם לו);
אלמא קסבר הנאת לוקח היא (דהנאה ללוקח במקחו יותר משל מוכר,
הלכך חייב, דגמר ומקני נפשיה בההיא הנאה שמניחו לבקרו, והוי כנושא שכר, ונתחייב
באונסין)!
תנן: '"שאיני
נהנה מישראל מוכר בפחות" - אבל שוה בשוה לא (אינו
יכול [למכור])'; ואי (סלקא דעתא) הנאת לוקח היא (הקונה חפץ, ולא הנאת
המוכר) - אפילו שוה בשוה (נמי
יהא יכול למכור, דלא הוי הנאת מוכר אלא הנאת לוקח)?
(תריץ:)
מתניתין (דמשמע שוה בשוה לא) - בזבינא דרמי על אפיה (עיסקא בישא, דלא קפיץ עליה זבינא,
ודומה לו כמי שמונחת על פניו, ועכשיו - כשמוכרה שוה בשוה - הנאת מוכר היא, ולא
הנאת לוקח; הלכך מוכר בפחות, אבל שוה בשוה לא) [ובמכירה
רגילה יכול למכור שוה בשוה].
אם כן, אימא
רישא (דההיא): 'לוקח
ביותר' (ודייקינן מינה: הכי נמי, אבל שוה בשוה – לא, אינו
לוקח, אלמא הנאת לוקח הוי! דאי הנאת מוכר - אפילו שוה בשוה נמי הנאת מוכר היא, ולא
הנאת לוקח, ובהכי יכול ליקח מהן, דאכתי לית ליה הנאה בהנהו זביני); ועוד: אימא סיפא: '(קונס) "שישראל נהנין לי (כלומר:
שלא יהו ישראל נהנין ממני)" -
[לוקח בפחות] ומוכר ביותר' (אבל שוה בשוה לא), ואי בזבינא דרמי על אפיה - אפילו שוה בשוה (נמי
יהא יכול למכור, דהא הנאת המוכר, ולא הנאת לוקח היא)!?
סיפא בזבינא
חריפא (בסחורה דקפיץ עלה זבינא, דשוה בשוה הוי הנאת לוקח ולא הנאת
מוכר - הלכך מוכר ביוקר).
אי הכי 'לוקח
בפחות'? אפילו שוה בשוה (נמי יהא לוקח המדיר, דהא הנאת
לוקח היא, ולא הנאת מוכר, ולא יהא הך [המוכר]
נהנה ממנו)!
אלא
(נדרים לא,ב)
מתניתין - בזבינא
מיצעא (דלא הוי זבינא חריפא ולא זבינא דרמיא על אפיה; לפיכך שוה
בשוה לא, דזימנין הוי הנאת מוכר וזימנין הוי הנאת לוקח), ודשמואל (דאמר חייב) - בזבינא חריפא (דודאי הוי הנאת לוקח;
לפיכך - כי נאנס בידו – חייב, אפילו שוה בשוה, דהנאת לוקח היא).
תניא כותיה
דשמואל: 'הלוקח כלים מן התגר לשגרן לבית חמיו, ואמר לו "אם מקבלין אותן
ממני - אני נותן לך דמיהם, ואם לאו אני נותן לך לפי טובת הנאה שבהן": נאנסו:
בהליכה - חייב ((מפני שהוא כנושא שכר) בההיא הנאה דאית ליה שמניחו
להוליכו לבית חמיו גמר ומקני נפשיה), בחזרה פטור (דלית ליה הנאה שלא נתקבלו), מפני שהוא כנושא שכר.'
ההוא ספסירא (מי
שלוקח בהמה על מנת למוכרה לאלתר) דשקל
חמרא לזבוני, ולא איזבן; בהדי דהדר איתניס חמרא. חייביה רב נחמן לשלומי. איתיביה
רבא לרב נחמן 'נאנסו: בהליכה – חייב, בחזרה - פטור' (והכא נמי
כי אתניס ,בחזרה אתניס, לפטור)?
אמר ליה: חזרה
דספסירא - הולכה היא, דאילו משכח לזבוני אפילו אבבא דביתיה - מי לא מזבין ליה? (ובחזירה
נמי כנושא שכר הוי!)
משנה:
"קונם
שאני נהנה לערלים" - מותר בערלי ישראל ואסור במולי עובדי כוכבים (דבכלל
ערלים הן);
"שאני
נהנה למולים" - אסור בערלי ישראל (בכלל 'מולים' הן, כגון
שמתו אחיו מחמת המילה) ומותר במולי
עובדי כוכבים, שאין הערלה קרויה אלא לשם עובדי כוכבים, שנאמר [ירמיהו
ט,כה: על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל
קצוצי פאה הישבים במדבר] כי כל
הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב,
ואומר [שמואל א יז,לו: גם את הארי גם הדב, הכה
עבדך] והיה הפלשתי הערל הזה [כאחד
מהם כי חרף מערכת אלקים חיים] ואומר
[שמואל ב א,כ: אל תגידו בגת, אל תבשרו
בחוצת אשקלון] פן תשמחנה בנות
פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים.
רבי אלעזר בן
עזריה אומר: מאוסה היא הערלה, שנתגנו בה רשעים שנאמר (ירמיהו
שם) כי כל הגוים ערלים.
רבי ישמעאל
אומר: גדולה מילה, שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות.
רבי יוסי אומר:
גדולה מילה, שדוחה את השבת חמורה (דכתיב (ויקרא יב,ד) וביום
השמיני ימול - ואפילו בשבת).
רבי יהושע בן
קרחה אומר: גדולה מילה, שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה (שכל
זכיותיו של משה לא עמדו לו בשעה שנתרשל מן המילה שנאמר ויהי
בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו (שמות ד,כד)).
רבי נחמיה
אומר: גדולה מילה, שדוחה את הנגעים (דכתיב וביום
השמיני ימול; ואף על פי שיש שם בהרת - יקוץ).
רבי אומר: גדולה
מילה, שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר [בראשית
יז,א: ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים, וירא הי אל אברם, ויאמר
אליו אני אל שדי] התהלך לפני
והיה תמים (וכתיב
בתריה [פסוק ב] ואתנה בריתי ביני ובינך)
דבר אחר: גדולה מילה, שאלמלא היא - לא ברא הקב"ה את עולמו, שנאמר (ירמיהו לג,כה) כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי.
גמרא:
תניא: 'רבי
יהושע בן קרחה אומר: גדולה מילה שכל זכיות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן
המילה, שנאמר [שמות ד,כד: ויהי
בדרך במלון] ויפגשהו ה' ויבקש
המיתו.
אמר רבי: חס
וחלילה שמשה רבינו נתרשל מן המילה, אלא כך אמר: אמול ואצא? סכנה היא, שנאמר (בראשית
לד,כה)
ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים [ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי
אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר]; אמול ואשהא שלשה ימים? הקב"ה אמר לי [שמות
ד,יט: ויאמר ה' אל משה במדין:] לך שוב מצרים [כי מתו
כל האנשים המבקשים את נפשך]; אלא
מפני מה נענש משה?
(נדרים לב,א)
מפני שנתעסק
במלון תחלה (ואחר כך במילה, והיה לו להתעסק במילה תחלה; ואותו
מלון סמוך למצרים, דלא היה סכנה, ואותו התינוק לא היה באותה שעה אלא בן שמונה ימים), שנאמר (שמות ד,כד) ויהי בדרך במלון [ויפגשהו
ה' ויבקש המיתו].
רבי שמעון בן גמליאל
אומר: לא למשה רבינו בקש שטן להרוג אלא לאותו תינוק, שנאמר [שמות ד,כה: ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר:] כי חתן דמים אתה לי; - צא וראה מי קרוי
'חתן' - הוי אומר זה התינוק.'
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2008 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com