דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק שלישי 'ארבעה נדרים'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים כט,ב)
יתיב רבי אבין
ורב יצחק ברבי קמיה דרבי ירמיה, וקא מנמנם רבי ירמיה, יתבי וקאמרי: לבר פדא, דאמר
'פדאן חוזרות וקודשות (ואפילו לאחר שנקצצו חוזר ופודן)'
(נדרים ל,א)
תפשוט [את
הבעיה] דבעי רב
הושעיא: הנותן שתי פרוטות לאשה, ואמר לה: "באחת התקדשי לי היום, ובאחת התקדשי
לי לאחר שאגרשיך" – הכי נמי דהוו קידושי (דכי היכי
דהתם אמר לה "לאחר שאגרשיך" - שיצתה מרשותו, שתתקדש - היינו דומיא לאחר
שנקצצו, שיוצאין מרשות הקדש - דמצריך להו פדייה).
איתער בהו רבי
ירמיה, אמר להו: מאי קא מדמיתון פדאן הוא לפדאום אחרים? הכי אמר רבי יוחנן: פדאן
הוא (המקדיש, קודם שנקצצו) - חוזרות וקדושות (לאחר שנקצצו, דהואיל והוא הקדישן - אף על גב דחזר
ופדאן - חוזרות וקדושות לאחר שנקצצו); פדאום אחרים (קודם שנקצצו) - אין חוזרות וקדושות (לאחר שנקצצו); ואשה (שקנתה עצמה בגט מדעת עצמה
- אין חלין עליה קדושין) – (ד)כפדאוה אחרים דמיא (דאין
חוזרות וקדושות; לגבי אשה נמי אינה מקודשת).
איתמר נמי: אמר
רבי אמי אמר רבי יוחנן: 'לא שנו אלא שפדאן הוא, אבל פדאום אחרים - אין חוזרות
וקדושות'.
משנה:
הנודר (שלא
יהנה) מיורדי הים - מותר ביושבי
היבשה; (והנודר מליהנות) מיושבי היבשה - אסור (ליהנות) מיורדי הים, שיורדי הים בכלל יושבי היבשה (שהן
נמי מיושבי היבשה הן, שסופן לצאת);
(ומה שאמר 'יורדי הים בכלל יושבי היבשה') - לא כאלו (יורדי
הים) שהולכין מעכו ליפו (שאין
ביניהם אלא מהלך יום אחד, ובאין מהרה ליבשה, דהוו בכלל יושבי היבשה), אלא במי שדרכו לפרש.
גמרא:
רב פפא ורב אחא
בריה דרב איקא: חד מתני ארישא (לא כאלו וכו' [כלומר:]
ולא כאלו יורדי הים אסור), וחד מתני
אסיפא: [הגמרא
מפרטת להלן:]
מאן דתני ארישא
- מתני הכי 'הנודר מיורדי הים מותר ביושבי ייבשה' - הא ביורדי הים אסור, ולא כאלו
(נדרים ל,ב)
ההולכים מעכו
ליפו (אסור בלבד),
דהלין יושבי יבשה נינהו, אלא ממי שדרכן לפרש;
ומאן דמתני
אסיפא - מתני הכי: 'הנודר מיושבי יבשה - אסור ביורדי הים, ולא באלו ההולכים מעכו
ליפו בלבד אלא אפילו במי שדרכו לפרש (אסור) - הואיל וסופו ליבשה סליק (הואיל
וסופן לעלות ליבשה הוו בכלל יושבי היבשה).
משנה:
הנודר
"מרואי החמה" - אסור אף בסומין, שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותן (במי
שהחמה זורחת עליו).
גמרא:
מאי טעמא?
מדלא קאמר
"מן הרואין" (דאילו אמר הכי היה מותר בסומין, ומדאמר "מרואי
חמה" משמע ממי שחמה זורחת עליו); לאפוקי דגים ועוברים (שבמעי אמן, שאין חמה רואה אותן,
שמותר בהן).
משנה:
הנודר
"משחורי הראש" - אסור בקרחין ובעלי שיבות (ד"שחורי
הראש" משמע שנודר מאותן שהיו שחורי הראש), ומותר בנשים (מפרש בגמרא) ובקטנים, שאין נקראין "שחורי הראש"
אלא אנשים.
גמרא:
מאי טעמא (אסור
בקרחים)?
מדלא קאמר "מבעלי
שער" (דאילו אמר "מבעלי שיער" היה מותר בקרחין).
ומותר בנשים
ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים:
מאי טעמא?
אנשים זימנין
דמיכסו רישייהו וזימנין דמגלו רישייהו (והוו שחורי ראש), אבל נשים לעולם מיכסו (שאינם
שחורי הראש ועטופות כל שעה בלבנים) וקטנים
לעולם מיגלו (רישייהו; כלומר: איהו - כי נדר - אדעתא דגדולים נדר,
והני - כיון דלאו גדולים נינהו, ולא נהיגי מנהג גדולים - להכי ליתנהו בכלל גדולים,
ומותר בהן).
משנה:
הנודר "מן
הילודים" (משמע שכבר באו לעולם, כמה דכתיב הילודים
במדבר (יהושע ה,ה)) מותר בנולדים (באותן העתידים להוולד);
"מן
הנולדים" - אסור מן הילודים.
רבי מאיר מתיר
אף בילודים [לכאורה
לפי זה רבי מאיר מתיר גם בנולדים ואף בילודים; באיזה מקרה מדבר רבי מאיר? הגמרא
תפרש].
וחכמים אומרים:
([בנודר "מן הנולדים"] אסור בשניהן:) לא נתכוון זה אלא במי (מכל מי) שדרכו להוולד. (חכמים
דסיפא היינו תנא קמא!)
גמרא:
לרבי מאיר (דמתיר
'אף בילודים') - ולא מיבעיא
נולדים (נמי דמתיר)? אלא
ממאן אסור (כלומר: אם כן ממה נדר)?
חסורי מיחסרא
והכי קתני:
הנודר "מן הילודים" מותר בנולדים; "מן
הנולדים" [העתידים]- אסור בילודים (דכיון
שנודר באותן שעתידים להוולד - כ"ש שאסר עצמו באותן שכבר נולדו).
רבי מאיר אומר: אף הנודר "מן הנולדים" מותר
בילודים, כי היכי דנודר "מן הילודים" מותר בנולדים [לפי
לרבי מאיר הנדר חל על מה שנדר ללא תוספות].
אמר ליה רב פפא
לאביי: למימרא ד'נולדים' - דמתיילדן [בעתיד] משמע? אלא מעתה [בראשית
מח,ה: ועתה]
שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים [עד באי אליך מצרימה - לי
הם; אפרים ומנשה - כראובן ושמעון יהיו לי] הכא נמי דאיתיילדן [בעתיד] הוא [והרי
נולדו לפני שבא למצרים]!?
ואלא מאי?
דיילידו [שנולדו כבר] משמע? אלא מעתה דכתיב [מלכים א יג,ב: ויקרא
על המזבח, בדבר ה' ויאמר: מזבח מזבח! כה אמר ה'] הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו [וזבח
עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך] - הכי נמי דהוה? והא עדיין (אפילו) מנשה (זקינו של יאשיהו) לא בא (לעולם)!
אלא משמע הכי
ומשמע הכי, ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם (דדרכן של בני אדם לקרות
"נולדין" לאותן שעדיין לא נולדו, ואם נדר "מן הנולדין" - אסור
בהן).
וחכמים אומרים:
לא נתכוין זה אלא ממי שדרכו להוולד (דבין בנולדין ובין בילודין אסור).
לאפוקי מאי?
לאפוקי דגים
ועופות (שאין נולדים ממעי אמן אלא מטילין ביצים ומתחממים ויוצאין).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2008 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com