דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק שלישי 'ארבעה נדרים'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים כח,ב)
הרי נטיעות
האלו קרבן [עד שיקצצו", "טלית זו קרבן עד שתשרף" - אין להם פדיון]:
ולעולם (בתמיה:
מדקתני 'אין להן פדיון' - משמע שלעולם אין להם פדיון, אפילו לאחר קציצה)?
אמר בר פדא:
פדאן - חוזרות וקודשות, פדאן חוזרות וקודשות עד שיקצצו (כל זמן
שלא נקצצו עדיין חוזרות וקדושות);
נקצצו - פודן פעם אחת ודיו (ויצאו לחולין ושוב אינו פודן דהא
חולין הן).
ועולא אמר: כיון שנקצצו - שוב אין פודן.
(נדרים כט,א)
אמר ליה רב
המנונא (לעולא): (היאך
יוצאין לחולין בלא פדייה?:) קדושה
שבהן להיכן הלכה (כלומר: היכי פקעה בכדי אף על פי שנקצצו)? ומה אילו אמר לאשה "היום את אשתי (שתהא
לי מקודשת היום) ולמחר אי את
אשתי" (אף על פי שהתנה כך בשעת קידושין) - מי נפקא בלא גט (הכא נמי
אף על פי דנקצצו היינו כמו "למחר אין את אשתי" ולא נפקי בלא פדיון)?
אמר ליה רבא:
מי קא מדמית קדושת דמים לקדושת הגוף? קדושת דמים פקעה בכדי; קדושת הגוף לא פקעה
בכדי (הני נטיעות, דקדישי - לפדייה קדישי, קדושת דמים, ולהכי פקעו
מאחר שנקצצו, אבל אשה - קדושת הגוף היא, ולהכי לא פקעה בכדי).
אמר ליה אביי:
קדושת הגוף לא פקעה בכדי? והתניא: '"שור זה עולה כל שלשים יום, ולאחר
שלשים יום שלמים" (שאם יקרב בתוך שלשים יום עולה,
ואם לאחר שלשים יום יקרב יהא שלמים) - כל שלשים יום עולה (כמו שאמר), לאחר שלשים יום שלמים (ולאחר
שלשים יצא מקדושת עולה והוי שלמים)'
– אמאי (נפקא מקדושת עולה)? (הא) קדושת
הגוף נינהו, ופקעה בכדי (וקשיא לעולא דאמר קדושת הגוף לא פקעה בכדי)!?
הכא במאי
עסקינן? דאמר "לדמי" (דאמר הכי: "תורת דמיו עולה
כל שלשים יום לאחר שאפדנו, ואקח בדמיו עולה"; להכי לאחר שלשים יום פקעה בכדי,
דקדושת דמים היא, אבל קדושת הגוף אכתי לא פקעה).
אי הכי (דמוקמת
לה לדמי) - אימא סיפא (דההיא:
'אמר "שור זה) לאחר שלשים
יום עולה, ומעכשיו (ועד שלשים יום) שלמים"' (הכי הוי, כדאמר איהו); אי אמרת בשלמא חדא (רישא) בקדושת הגוף, וחדא (וסיפא) בקדושת דמים
(נדרים כט,ב)
היינו דאיצטריך
ליה לתנא למיתנא תרתי, דסלקא דעתא אמינא קדושת הגוף לא פקעה בכדי קדושת דמים פקעה
בכדי, אמטו להכי תנא תרתי (דאמינא להכי תני תרתי דבין קדושת
הגוף ובין קדושת דמים פקעה בכדי);
אלא אי אמרת אידי ואידי קדושת דמים - למה לי למיתנא תרתי? השתא יש לומר מקדושה
חמורה לקדושה קלה (עולה שהיא חמורה לקדושת שלמים שהיא קלה) פקעה - מקדושה קלה (כלומר
שלמים דקלה) לקדושה חמורה (לקדושת
עולה שהיא חמורה) צריכא למימר (מי
בעיא)? (אלא לאו
- חד לקדושת הגוף וחד לקדושת דמים, דתרוייההו פקעי ותיובתא דעולא, וליכא פירוקא.)
לימא תיהוי
תיובתא דבר פדא, דאמר לא פקעה קדושה בכדי (דהכא אמר דאפילו קדושת
הגוף פקעה בכדי, ובר פדא אמר 'נקצצו פודן פעם אחת' - דאפילו קדושת דמים לא פקעה
בכדי)!?
אמר רב פפא:
אמר לך בר פדא: הכי קאמר (תסורי מיחסרא והכי קתני): (‘האומר "שור זה - עולה כל
שלשים יום; ומעכשיו לאחר שלשים יום – שלמים": כל שלשים עולה, לאחר שלשים יום –
שלמים': דהואיל ואמר 'מעכשיו' - חל עליה שם שלמים מעכשיו, ומשום הכי הוי שלמים
לאחר שלשים יום, דקדושת הגוף פקעה בהכי בכדי, הואיל ואמר 'מעכשיו';) (אבל) אם לא אמר "מעכשיו שלמים לאחר שלשים יום" -
עולה הוי (אפילו לאחר שלשים יום [[כמו האשה]
דמקודשת לאחר שלשים יום: דהתם לא פקעה קדושת הגוף בכדי]), מידי דהוה האומר לאשה "התקדשי לי לאחר שלשים
יום" - דמקודשת (לאחר שלשים יום, דכי לא אמר "מעכשיו" דמיא
להא: האומר לאשה "הילך פרוטה זו והתקדשי לי לאחר שלשים יום" - דמקודשת
לאחר שלשים יום) ואף על פי שנתעכלו
המעות (של קדושין שאינם בעולם, הויא מקודשת לאחר שלשים יום – הכא
נמי: כי לא אמר "מעכשיו" אף על גב דהלכו להך שלשים יום של עולה - השתא
נמי עולה הוי; וסיפא, דקתני "לאחר שלשים יום עולה, ומעכשיו ועד שלשים יום
שלמים", דלאחר שלשים יום הוה עולה, ופקע קדושת שלמים אף על גב דלא אמר
"מעכשיו" - התם משום דקדים ואמר ברישא "לאחר שלשים יום עולה":
דכיון שהזכיר עולה תחלה - נעשה כאומר "מעכשיו", הלכך לאחר שלשים יום
עולה הוי; והכא הוא משום דאמר "מעכשיו" פקעה קדושה בתרוייהו, בין בקדושת
דמים בין בקדושת הגוף; אבל בעלמא - אפילו קדושת דמים לא פקעה בכדי, ולא קשה לבר
פדא, ותיובתא דעולא כדקיימא קיימא).
פשיטא (כלומר:
דכיון דמחסרת למתניתין, ותרצת דהכי קאמר "שור זה עולה כל שלשים יום ומעכשיו
לאחר שלשים יום שלמים" - דלאחר שלשים יום שלמים הוי - ולמה לי למימר שוב דהכי
קאמר 'אם לא אמר מעכשיו וכו' – פשיטא! דכיון דאמר 'צריך למימר "מעכשיו"'
- ממילא ידענא דאם לא אמר "מעכשיו לאחחר שלשים יום שלמים" - הוי עולה)!?
(תריץ:)
לא, צריכא (דהא קא משמע לן): דהדר ביה (דאי הוה קתני כדקאמרת, דלאחר שאמר "שור זה עולה
כל שלשים יום, ולאחר שלשים יום שלמים" אף על גב דהשתא הדר ביה ואמר
"מעכשיו" - הואיל ומעיקרא, כשאמר "כל שלשים יום עולה", לא אמר
"מעכשיו" קודם שאמר "לאחר שלשים יום שלמים" - ולא כלום קאמר,
ואפילו לאחר שלשים יום עולה הוי, דהא קא משמע לן: דדוקא בעינן שיאמר בתחלה
"מעכשיו" קודם שיאמר "לאחר שלשים יום שלמים", כדקאמר לעיל).
הניחא [ההשואה
לקידושי אשה] למאן דאמר 'אינה חוזרת' (שאם עמדה
ונתקדשה לשני בתוך שלשים יום - אינה מקודשת לשני - מצי למימר 'מידי דהוה האומר
לאשה וכו'), אלא למאן דאמר 'חוזרת' (שאם
עמדה ונתקדשה לשני בתוך שלשים יום מקודשת לשני) - מאי איכא למימר (היכי מצי
למימר דכי לא אמר "מעכשיו לאחר שלשים יום" - עולה הוי)?
(תריץ:)
אפילו למאן דאמר התם 'חוזרת' - הכא שאני (אפילו הכי: התם, אי לא אמר
"מעכשיו" מעיקרא - הוי עולה לאחר שלשים יום), דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט (וכיון
דאמר "מעכשיו עולה" ולא אמר "מעכשיו שלמים" - לא פקעה בכדי,
ולעולם הוי עולה).
יתיב רבי אבין
ורב יצחק ברבי קמיה דרבי ירמיה, וקא מנמנם רבי ירמיה, יתבי וקאמרי: לבר פדא, דאמר
'פדאן חוזרות וקודשות (ואפילו לאחר שנקצצו חוזר ופודן)'
(נדרים ל,א)
תפשוט [את
הבעיה] דבעי רב
הושעיא: הנותן שתי פרוטות לאשה, ואמר לה: "באחת התקדשי לי היום, ובאחת התקדשי
לי לאחר שאגרשיך" – הכי נמי דהוו קידושי (דכי היכי
דהתם אמר לה "לאחר שאגרשיך" - שיצתה מרשותו, שתתקדש - היינו דומיא לאחר
שנקצצו, שיוצאין מרשות הקדש - דמצריך להו פדייה).
איתער בהו רבי
ירמיה, אמר להו: מאי קא מדמיתון פדאן הוא לפדאום אחרים? הכי אמר רבי יוחנן: פדאן
הוא (המקדיש, קודם שנקצצו) - חוזרות וקדושות (לאחר שנקצצו, דהואיל והוא הקדישן - אף על גב דחזר
ופדאן - חוזרות וקדושות לאחר שנקצצו); פדאום אחרים (קודם שנקצצו) - אין חוזרות וקדושות (לאחר שנקצצו); ואשה (שקנתה עצמה בגט מדעת עצמה
- אין חלין עליה קדושין) – (ד)כפדאוה אחרים דמיא (דאין
חוזרות וקדושות; לגבי אשה נמי אינה מקודשת).
איתמר נמי: אמר
רבי אמי אמר רבי יוחנן: 'לא שנו אלא שפדאן הוא, אבל פדאום אחרים - אין חוזרות
וקדושות'.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2008 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com