דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק שלישי 'ארבעה נדרים'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים כה,ב)
ראה אותן
אוכלין:
תנן התם (בפרק
'רבי אליעזר אומר'): 'פותחין
בשבתות ובימים טובים (שאם נדר שלא יאכל כל ימות השנה -
פותחין לו חרטה כך: "כלום נדרת על דעת להתענות בשבתות וימים טובים"?): (אם יאמר "לאו",) בראשונה היו אומרים (היו בית
דין של ראשונים אומרים): אותן
הימים (שבתות וימים טובין) מותרים, ושאר כל הימים אסורים, עד שבא רבי עקיבא ולימד:
נדר שהותר מקצתו הותר כלו (וכולן מותרין)'.
אמר רבה (אמתניתין
קאי) : דכולי עלמא (הכל
מודים - ): (שאם ראה
אותם אוכלים תאנים וענבים ואמר "הרי הן עליכם קרבן" - כמו שאמר על כולם
"כולכם אסורין", ושוב אמר
[כאשר ראה שאביו ביניהם]) כל היכא דאמר "אילו הייתי יודע שאבא ביניכם
הייתי אומר 'כולכם אסורין חוץ מאבא'" - (הואיל
ומעיקרא כללן דאמר "כולכם") דכולהון אסורין ואביו מותר (כולן אסורים ואביו ואמו מותרין,
דלא הוי 'נדר שהותר מקצתו הותר כולו', הואיל ואכתי בדיבורו קמא קאי דאמר
"כולכם"); לא נחלקו אלא
באומר (תחלה בכלל: "הרי הם עליכם קרבן") (ושוב אמר) "אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר 'פלוני
ופלוני אסורין ואבא מותר'" (הואיל ולבסוף פרטן: "פלוני
ופלוני" - קסברי בית הלל דהוה ליה 'נדר שהותר מקצתו הותר כולו'; ובית שמאי
סברי: כל עיקר לא אמר 'הותר מקצתו הותר כולו')[1].
(נדרים כו,א)
ורבא אמר (הואיל
ואכתי אדיבורו קמא קאי, דאמר "כולכם")9 דכולי
עלמא (לא נחלקו באומר תחלה בכלל "הרי זה עליכם קרבן") כל היכא דאמר (ושוב אמר) "אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר
'פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר'" - כולם מותרין (הואיל
ולבסוף פרטן - אפילו בית שמאי מודו דכהאי גוונא - הואיל והותר מקצתו בתוך דבורו -
הותר כולו); לא נחלקו אלא באומר (אלא
דהדר כלל דאמר) "אילו הייתי
יודע שאבא ביניכם הייתי אומר: 'כולכם אסורין חוץ מאבא'": בית שמאי
סברי לה כרבי מאיר דאמר 'תפוס לשון ראשון' (דאזלינן בתר ההוא רובא
דאמר "כולכם אסורין", ולא אמרינן 'משהותר מקצתו הותר כולו'), ובית הלל סברי לה כרבי יוסי דאמר 'בגמר דבריו (דאמר
"חוץ", דמתוך דבורו) אדם
נתפס' ([וממילא,
בגלל ש]הותר מקצתו - דאמר "חוץ מאבא" - הותר כולו).
איתיביה רב פפא
לרבא [מברייתא]:
'כיצד אמר
רבי עקיבא 'נדר שהותר מקצתו הותר כולו'? (דזהו
כבית הלל, ופליגי רבנן עליה, דאמרי 'לא הותר כולו' - דהיינו כבית שמאי)?
"קונם
שאיני נהנה לכולכם", הותר אחד מהן - הותרו כולם;
"שאיני
נהנה לא לזה ולזה (שפרטן)", הותר הראשון - הותרו כולם (מפרש
בברייתא לקמן), הותר האחרון -
האחרון מותר וכולן אסורין';
בשלמא לרבה (דאמר דב"כולכם" - לא פליגי, אלא
ב"פלוני ופלוני" - לא קשיא ליה הך ברייתא): מוקים לה לרישא, דאמר "לזה ולזה" וסיפא דאמר
"לכולכם" (דמתרץ לה לרישא כסיפא וסיפא כרישא: דקתני רישא 'רבי
עקיבא אומר: הותרו כולן' - מיירי בהיכא דפרט: שאמר "שאיני נהנה לזה
ולזה", ולא ב"כולכם", ורבי עקיבא - הוא דאמר כבית הלל, והיינו
דקאמר 'לא נחלקו אלא ב"הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר",
ופליגי רבנן עליה דרבי עקיבא, דקסברי כבית שמאי, וסיפא - דסיפא קתני 'כולן אסורין'
- מוקי לה דאמר "כולכם", ודברי ההכל היא, דב"כולכם אסורים" לא
פליגי רבי עקיבא ורבנן, כדאמרינן: דכולי עלמא היכא דקאמר "כלכם" - כולן
אסורין; והשתא: סיפא דרישא, דתני 'הותר הראשון הותרו כולן' - לא דייק, אלא
לסיפא דסיפא כדקאמר); אלא לדידך (לרבא,
דאמר ב"כולכם" פליגי - היכי מוקמינן לה לברייתא?): בשלמא רישא (דקתני דאמר רבי עקיבא 'הותר
אחד מהן הותרו כולן', דפליגי רבנן עליה) - מוקים לה דאמר "לכולכם" (ולא
אפיק אלא כדקתני: רבי עקיבא וכו', ופליגי רבנן עליה, דרבי עקיבא כבית הלל;)
(נדרים כו,ב)
אלא סיפא (דרישא), דאמר "לזה ולזה" (הותר
הראשון הותרו כולן, כדקתני לה, ו)רבי
עקיבא היא (רבנן, כדקתני 'כיצד אמר רבי עקיבא וכו' - ומשמע דפליגי רבנן
עליה), אמאי פליגי רבנן עליה?
והאמרת (היכא דאמר: הייתי אומר "פלוני ופלוני אסורין") 'דברי הכל מותר (כולן
מותרין)' (והשתא לא
דייק סיפא, אלא סיפא דרישא; והשתא לא מצי רבא לאוקמא לדברי הכל: דב"כולן
אסורין" ליכא מאן דפליג אפילו רבי עקיבא; אבל הכא, דקתני 'הותרו כולן'
- רבנן פליגי עליה)!?
אמר ליה רבא (לרב
פפא): ולרבה - לרבי עקיבא מי ניחא
סיפא (דסיפא, דקתני 'וכולן אסורין')? במאי מוקים לה? דאמר "לכולכם"? הי דין הוא
'ראשון' והי דין הוא 'אחרון' (הא "לכולכם" קתני, סתם,
ומאי 'ראשון' ומאי 'אחרון' איכא, דקתני 'האחרון' מותר וכולן אסורין)?
אלא (אמר
רבא: אנא מתרצינא להדדי דלא קשיא כלל): רישא דאמר "לכולכם", וסיפא (דקתני
ראשון ואחרון לא משמע כדקתני "שאיני נהנה לזה ולזה") - (אלא) כגון שתלאן זה בזה (דמעיקרא
אמר "קונם שאיני נהנה לזה") ואמר "פלוני כפלוני, ופלוני כפלוני" (והדר אמר
"פלוני יהא אסור כפלוני שהדרתי" ו"פלוני השלישי יהא אסור
כשני"; לפיכך קתני 'הותר הראשון הותרו כולן', שכולן תלויין בו; 'הותר
האחרון האחרון מותר וכולן אסורין' - שהרי הראשון והאמצעי לא נתלו באחרון,
לפיכך לא הותרו השנים בהתירו של אחרון); דיקא נמי (דהכי הוא דקתני ההיא ברייתא), דתניא 'הותר האמצעי - הימנו ולמטה (והיינו
הוא והאחרון שתלוי בו) מותרין, ולמעלה
אסורין (היינו הראשון אסור: לפי שהן תלויין בו והוא אין תלוי
בהן)'.
איתיביה רב אדא
בר אהבה לרבא: '"קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב"; אמרו לו
"והלא הכופרי (בצל של אותו מקום) יפה ללב" - הותר בכופרי (שלא נדר
אלא מאותו שהוא רע ללב ולא בכופרי); ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים; מעשה היה והתירו רבי מאיר בכל הבצלים
(דקסבר נדר שהותר מקצתו הותר כולו)'; מאי לאו דאמר "אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב
הייתי אומר 'כל הבצלים אסורין וכופרי מותר'" (דהיינו
דומיא ד"כולכם אסורין חוץ מאבא", ואפילו הכי התירו רבי מאיר בכל הבצלים,
וקשיא בין לרבה בין לרבא: דאילו לרבה – ב"כולכם" לא פליגי דאסור,
והכא קא שרי רבי מאיר היכא דאמר ב"כולכם"! ולרבא קשיא: דאמר
ב"כולכם" פליגי, דבית שמאי דאסרי - סברי לה כרבי מאיר)?
לא (תריץ
לה), באומר "אילו הייתי יודע
שהכופרי יפה ללב הייתי אומר 'בצל פלוני ופלוני אסורין וכופרי מותר'" (דהיינו
"פלוני ופלוני"; ולהכי קא שרי רבי מאיר, והיינו דרבא, דאמר '"פלוני
ופלוני" דברי הכל מותר':),
ורבי מאיר אליבא דרבי עקיבא ואליבא דרבנן (דרבי מאיר אליבא דרבי
עקיבא ואליבא דרבנן קא שרי, כלומר: אליבא דדברי הכל, דהא דברי הכל מותר [ותרוויהו
גריס המורה])!
איתיביה רבינא לרבא [תוספתא נדרים פ"ה ה"א (ליברמן)]: 'רבי נתן אומר: יש נדר שמקצתו מותר ומקצתו
אסור; כיצד? נדר מן הכלכלה
(נדרים כז,א)
והיו בה
בנות שוח (בנות שבע [– סוג תאנה; אבל כבר הוכיח יהודה פליקס [שביעית
פ"ה מ"א] שבנות שוח הם מין אורן, שהיוונים קראו לאורן זה בשם דומה
לתאנה; לאורן זה - גרעיניו טובים לאכילה; ולאחר שנדר תוך מחשבה שיש שם רק אצטרובלי
אורן סרק]), ואמר
"אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה לא הייתי נודר" - הכלכלה אסורה, בנות
שוח מותרות; עד שבא רבי עקיבא ולימד 'נדר שהותר מקצתו הותר כולו''; מאי? לאו דאמר "אילו הייתי יודע שבנות
שוח בתוכה הייתי אומר "תאנים שחורות ולבנות אסורות (דהיינו
"פלוני ופלוני"), בנות
שוח מותרות" (דהיינו נמי מין תאנים, והיינו 'נדר שהותר מקצתו' -
ומקצתו אסור, דתאנים אסורות ובנות שוח מותרות), ורבי עקיבא היא (כדקתני 'עד שבא רבי עקיבא
ולימד וכו'), ופליגי רבנן (דאמרי
'הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות' וקשיא לרבא דאמר דכולי עלמא היכא דאמר
"פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר" דכולן מותרין דברי הכל)?
לא (תריץ
לה), באומר "אילו הייתי יודע
שבנות שוח בתוכה הייתי אומר 'כל הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות'" (היינו
דומיא ד"כולכם אסורין חוץ מאבא", דפליגי, ורבי עקיבא היא ולא רבנן).
(Charts are best viewed with Courier
8,9 or 10 pt, screen width 6.25in/ 16cm/ 75 characters. We include a vertical
line in the last column of the chart as a marker for proper text alignment.)
Nedarim Chart #4
Daf 26a
___________________________________
|
|
THE THREE CASES IN THE BERAISA
OF
|
A NEDER THAT WAS PARTIALLY
REPEALED
|
___________________________________
|
|
|
(A)
(B)
(C) |
"HE SAID “L'KULCHEM” HE SAID “LO LA'ZEH
"HA'ACHARON |
- when
one becomes V'LO
LA'ZEH” MUTAR V'CHULAN |
permitted, they all - when the first one
ASURIM" |
become
permitted" becomes
permitted,
|
they all become
|
permitted"
|
____________________ ___________________ ______________
|
|
1) ACCORDING Meshaneh
Meshaneh(1) Ma'amid(2) |
TO RABAH
("Reisha")
("Reisha")(6)
("Seifa") |
(in
Havah
|
Amina)
|
|
2) ACCORDING
Ma'amid
Meshaneh(3)
?(4) |
TO RAVA
("Reisha")
("Seifa")
|
(in Havah
|
Amina)
|
|
3) CONCLUSION Rabah:
Meshaneh b'Toleh
b'Toleh(5) |
Rava :
Ma'amid
|
|
MESHANEH: He says -- when he realizes that he included in his Neder somebody
whom he did not want to prohibit -- that he would have phrased his Neder
*differently* even with regard to those whom he still wants to include in his
Neder.
MA'AMID: He says -- when he realizes that he included in his Neder somebody
whom he did not want to prohibit -- that he still would have phrased his
Neder *the same way* (but just with a clause of exclusion of the person he
did not to include).
B'TOLEH: He prohibited multiple people, phrasing his Neder such that the
status of each person is dependent on the status of the preceding person
mentioned in his Neder.
==========
FOOTNOTES:
==========
(1) This section of the Beraisa is teaching that one is particular about his
phraseology even when he switches from listing each person one by one to
listing all of the people together (e.g. "all those present except
for...").
(2) The Gemara originally thinks that this means that *any* one person became
Mutar –
and not necessarily the
last person of the list.
(3) It is not possible to suggest that the Beraisa here is discussing a case
of Ma'amid, like the Reisha, because then this section of the Beraisa would
not be teaching us anything new. (According to Rabah, though, this section
can be discussing a case of Meshaneh, like the Reisha, because it teaches us
that one is particular about even such a wording -- see above, footnote #1.)
It is from this case that the Gemara challenges Rava. The Gemara asks, why
does Rebbi Akiva have to teach that in a case of Meshaneh all of the subjects
of the Neder become
permitted -- even the *Rabanan* agree in such a case (according to Rava)!
(4) A question may be asked on Rava's opinion from this section of the
Beraisa as well. Even if this section is discussing a case of Ma'amid, why
aren't all of the subjects of the Neder permitted, according to Rava's
understanding of Rebbi Akiva. The Gemara could have challenged Rava from here
as well (RAN).
(5) According to this final interpretation, the middle part (B) of the
Beraisa and the end (C) of the Beraisa are one and the same case.
(6) So writes the RAN. It seems that his intention is to answer the question
of the Rishonim, why
does the Gemara not explain the last case of the Beraisa
according to Rabah. The
ROSH, though, explains that this second section of the Beraisa
is what the Gemara
refers to as the "Seifa" (just as the Gemara refers to it by that
name according to Rava).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2008 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com