דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק שלישי 'ארבעה נדרים'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים כא,ב)
<סימן אסי ואלעזר יוחנן וינאי>
ההוא דאתא
לקמיה דר' אסי,
אמר ליה: "כדו תהית (מצטער אתה שנדרת)"? אמר ליה "לא?" [כלומר:
"וכי לא? אלא בשביל מה באתי לחכם?"] (דהיינו בחרטה) – ושרייה.
ההוא דאתא
לקמיה דרבי אלעזר,
אמר ליה: "בעית נדור" (קיבלת הנדר מרצונך)? אמר ליה "אילו לא מרגזין לי (אלמא
שהכעיסוני) - לא בעינן כלום (לא
הייתי נודר)". אמר ליה: תהא
כבעית (הואיל ולא קיבלת מרצונך - יהא מותר לך כמו שאתה רוצה, דלא
הוי נדר; והאי תנא סבר דאין פותחין בחרטה).
ההיא איתתא
דאדרתה לברתה; אתאי לקמיה דרבי יוחנן; אמר לה: "אילו הוה ידעת דאמרן מגירתיך (כמו
ומגרת ביתה (שמות ג,כב))) עלה דברתך (שאומרות
השכנות על בתך)
(נדרים כב,א)
"אילו לא
חמאת (אילולי שראתה)
בה אימה מילין דעזיבה (דברים שיפין להניחן, כלומר דבר זימה) - בכדי (בחנם) לא אדרתה (לא היתה
מדירתה)" (ומלעיזין
עליה), מי אדרתה (מי
היית מדירה)? אמרה ליה
"לא" ושרייה (הכא ליכא למשמע אי פותחין אי לא).
בר ברתיה דרבי
ינאי סבא אתא לקמיה דרבי ינאי
סבא, אמר ליה: "אילו הוה ידעת דפתחין פינקסך וממשמשין בעובדך (שמבקרין
מעשיך בב"ד של מעלה בשביל שנדרת) - מי נדרת"? אמר ליה: "לא" – ושרייה.
אמר רבי אבא:
מאי קראה (שמפני נדרים חוקרין מעשיו של אדם)? (משלי כ,כה) [מוקש אדם ילע קדש] ואחר נדרים לבקר (שאם נודר
מבקרין מעשיו).
ואע"ג
דפתח רבי ינאי ליה - אנן לא פתחינן ליה בהא (ולא
פתחינן לשום אדם בהאי 'אחר נדרים לבקר', משום דהוי איום גדול, שאפילו אין דעתו
להפר - יאמר עכשיו שרצונו להפר) ,
ולא פתחינן בהדא אחרנייתא (נמי משום דהוי איום גדול ואומר
שדעתו להפר ואינו כן), דאמר רבה בר
בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא סבא? (משלי
יב,יח) יש בוטה כמדקרות חרב ולשון
חכמים מרפא: כל הבוטה (כל הנודר; כמו 'מבטא שפתיה' (במדבר ל)) - ראוי לדוקרו בחרב, אלא לשון חכמים מרפא (שמתירין
לו).
'ולא פתחינן
בהדא אחרנייתא' – דתניא: רבי נתן אומר: 'הנודר - כאילו בנה במה (לעבודת
כוכבים), והמקיימו - כאילו מקריב
עליו קרבן'.
ברישא (בתחילת
דבריו של רבי נתן, דאמר 'כאילו בנה במה') – פתחינן (פתחינן ליה דלא הוי עונשו יתירא כל אימת דלא עבד עלה
קרבן, וליכא איום כל כך אב); בסיפא?
אביי אמר: פתחינן; רבא אמר: לא פתחינן (בסיפא 'כאילו מקטיר עליה'
- מתחייב מיתה, היינו איום יתירא)
רב כהנא מתני
לה להא שמעתא בהדין לישנא; רב טביומי מתני הכי: בסיפא (דברי
הכל) לא פתחינן; - ברישא? - אביי
אמר פתחינן; רבא אמר לא פתחינן.
והלכתא: לא
פתחינן, לא ברישא ולא בסיפא.
ולא פתחינן בהא
נמי דשמואל, דאמר שמואל: אף על פי שמקיימו - נקרא רשע[1].
אמר רבי אבהו:
מאי קרא? - (דברים כג,כג)
וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא (מכלל דאי נדר ועבד ליה איכא חטא); ויליף 'חדלה' 'חדלה': כתיב הכא 'כי תחדל לנדור' וכתיב התם (איוב ג,יד) שם רשעים חדלו רוגז [ושם
ינוחו יגיעי כח].
אמר רב יוסף:
אף אנן נמי תנינא '"כנדרי כשרים" - לא אמר כלום; "כנדרי
רשעים" (אף על פי שנודרים ומקיימין איקרו רשעים) - נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה'.
אמר רבי שמואל
בר נחמני אמר רבי יונתן: כל הכועס - כל מיני גיהנם שולטין בו, שנאמר (קהלת
יא,י) והסר כעס מלבך והעבר רעה
מבשרך [כי הילדות והשחרות הבל] ; ואין רעה אלא גיהנם, שנאמר (משלי טז,ד) כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה; ולא עוד אלא שהתחתוניות שולטות בו, שנאמר [דברים
כח,סה: ובגוים ההם לא תרגיע, ולא יהיה מנוח לכף רגלך] ונתן ה' לך שם לב רגז (היינו
כעס) וכליון עינים (בשביל
לב רגז יהיה כלוין עינים)
ודאבון נפש: איזהו דבר שמכלה את
העינים ומדאיב את הנפש? - הוי אומר אלו התחתוניות.
עולא במיסקיה (כשעלה
לא"י) לארעא דישראל איתלוו ליה
(עשו לו לוייה)
תרין בני חוזאי (יהודים היו); בהדיה קם חד, שחטיה לחבריה. אמר ליה לעולא: "יאות עבדי"? אמר
ליה: "אין"! ופרע ליה בית השחיטה (ונתיירא
[עולא] לומר לו [להורג]
שלא עשה יפה, שמא יהרגנו).
כי אתא (עולא) לקמיה דרבי יוחנן, א"ל [עולא
לרבי יוחנן]: דלמא חס ושלום אחזיקי
ידי עוברי עבירה (שאמרתי לו זיל ופרע בית שחיטה [או
שגירסת רש"י אינה כגירסתנו, או יש שבוש בגירסתנו ברש"י וצ"ל:
'שאמרתי לו, ואזל ופרע בית השחיטה'])? א"ל [רבי יוחנן לעולא]: (יפה עשית שכך אמרת לו) נפשך הצלת (באותו
דיבור).
קא תמה רבי
יוחנן (על דהוה ליה לההוא בר חוזאה כעס כל כך שהרג לחבירו הואיל
דהוה בארץ ישראל): מכדי כתיב ונתן
ה' לך שם לב רגז - בבבל כתיב!?
א"ל ההוא
שעתא -
(נדרים כב,ב)
לא עברינן
ירדנא (עדיין לא עברנו את הירדן כשאירע אותו מעשה, ולא הוינן בתחום
א"י).
אמר רבה בר רב
הונא: כל הכועס - אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, שנאמר (תהלים
י,ד) רשע כגובה אפו (שיש
לו חרון) - בל ידרוש: אין
אלהים כל מזמותיו (במחשבותיו אין שכינה חשובה כנגדו).
רבי ירמיה
מדיפתי אמר: משכח תלמודו ומוסיף טיפשות, שנאמר [קהלת
ז,ט: אל תבהל ברוחך לכעוס] כי כעס בחיק כסילים ינוח וכתיב [משלי
יג,טז: כל ערום יעשה בדעת] וכסיל יפרוש אולת (שמשתטה).
רב נחמן בר
יצחק אמר: בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו, שנאמר [משלי
כט,כב: איש אף יגרה מדון] ובעל חימה רב פשע (שפשעיו מרובים).
אמר רב אדא
ברבי חנינא: אלמלא <לא> חטאו ישראל - לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר
יהושע בלבד, שערכה של ארץ ישראל הוא (שכתוב בו ערך חלק של כל שבט ושבט,
ולא סגיא בלאו הכי); מאי טעמא? (קהלת
א,יח) כי ברוב חכמה רב כעס [ויוסיף
דעת יוסיף מכאוב] (ולפי
שבעטו וחטאו - נוסף להם רוב חכמה שאר הספרים להטריחן יותר).
אמר רבי אסי:
אין נזקקין ל"אלהי ישראל" (להתיר לו נדרו לפי שנדר חמור הוא) חוץ מ"קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי
ושהכתה את בני" - ונודע שלא גנבה ושלא הכתו (שאפילו
נדר באלהי ישראל שאין אשתי נהנית לי - נזקקין להתיר לו, לפי שאמרה תורה: שמי -
שנכתב בקדושה - ימחה על המים בידים לעשות שלום בין איש לאשתו [בסוטה]
- לא כל שכן האי נדר, אי נדר ב"אלהי ישרראל" שהוא לשון נדר).
[על
פי דיעה המובאת בר"ן אין גורסים כאן "ונודע שלא גנבה ושלא הכתו",
אלא זה נמצא כאן משיגרת המעתיק מהמשנה בדף כה,ב, שהרי אם טעה – נדר זה הוא מהסוג
של נדרי שגגות שאינם צריכים התרה.]
ההיא דאתאי
לקמיה דרב אסי, אמר לה: במאי נדרת?
- "באלהי
ישראל".
אמר לה: אי
נדרת "במוהי" - שהיא כינוי בעלמא - מזדקיקנא לך; השתא, דלא נדרת
"במוהי" אלא "באלהי ישראל" לא מזדקיקנא לך.
רב כהנא איקלע
לבי רב יוסף; אמר ליה "לטעום מר מידי"!
אמר ליה:
"לא! מרי כולא לא טעימנא ליה"! (שהוא נשבע באדון העולם לא
אוכל!)
אמר ליה (רב
יוסף): לא מרי כולא - לא טעימת ליה (הכי
קאמר רב יוסף: לא מרי כולא קאמרת: בודאי לא טעימת ליה, שאסור להתיר לך דהיינו כמי
שנשבע באלהי ישראל).
(מכאן עד אחר המשנה בדף כה,ב
רש"י חסד הנה והעתקתיו מפירוש רבינו גרשום:) הניחא לרב כהנא דאמר "לא מרי כולא" (לפי
שהיה מסרב בו [מפציר בו]
רב יוסף - נדר הכי); אלא לרב יוסף
אמאי אמר (נמי [גם הוא]) "לא מרי כולא"?
הכי הוא דקאמר
ליה: "לא מרי כולא הוא דקאמרת (בתמיה קאמר ליה רב יוסף, כדאמרן) - הלכך לא טעימת ליה".
אמר רבא אמר רב
נחמן: הלכתא: פותחין בחרטה ונזקקין ל"אלהי ישראל".
משתבח ליה רבא
לרב נחמן ברב סחורה דאדם גדול הוא. אמר לו [רב
נחמן לרבא] כשיבא לידך -
הביאהו לידי.
הוה ליה נדרא
למישרא, אתא לקמיה דרב נחמן; אמר ליה [רב
נחמן לרב סחורה]: "נדרת אדעתא דהכי"? אמר ליה:
"אין"! "אדעתא דהכי"? "אין"! כמה זימנין. איקפד רב
נחמן (שלא היה יכול לומר לו דבר שהוא פתח לחרטה), אמר ליה: זיל לקילעך (לביתך,
הואיל ואיני יודע לפתוח לך).
נפק רב סחורה
ופתח פיתחא לנפשיה [אבות פ"ב מ"א]: 'רבי אומר: איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא
תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם' ([כל שהיא תפארת לו מן האדם]
הוי תפארת לעושיה), והשתא דאיקפד רב נחמן (והואיל דאיקפד רב נחמן שאין מתקבל
עליו שנדרו חמור כל כך שאינו יכול למצוא לו פתח) - אדעתא דהכי לא נדרי, ושרא לנפשיה.
רבי שמעון ברבי
הוה ליה נדרא למישרא; אתא לקמייהו דרבנן. אמרי ליה: "נדרת אדעתא דהכי"?
אמר "אין"; "אדעתא דהכי"? "אין" כמה זימנין,
(נדרים כג,א)
והוו מצטערי
רבנן משימשא לטולא ומטולא לשימשא (והיו נוסעים משמש לצל ומצל לשמש
מרוב תוגה שלא היו יודעין לומר דבר פתח לחרטתו); אמר ליה בטנית - בריה דאבא שאול בן בטנית: מי נדרת
אדעתא דמצערי רבנן מטולא לשימשא ומשימשא לטולא? אמר "לא"! – ושריוה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2008 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com
[1] שמואל
– שהוא בבלי - כרבי נתן הבבלי שאמר (כאן): הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו
מקריב עליו קרבן.