דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך נדרים פרק שני 'ואלו מותרין'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים יז,ב)
מיתיבי: 'מי
שנזר שתי נזירות מנה את הראשונה והפריש קרבן ונשאל עליה (וקודם
שהפרישו נשאל על נזירות ראשונה שכבר נדר, ואמרו ליה שבטעות נדר ושלא לצורך [היה]
נדר אותם שלשים) - עלתה לו שניה (אותה
נזירות שכבר נדר בשניה שעדיין חייב, ומקריב הקרבן על נזירות השניה) בראשונה (ביום
שהשלים נזירות ראשונה)'.
היכי דמי?:
אילימא דאמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר למחר" - אמאי
עלתה לו שניה בראשונה, הא איכא יומא יתירא (ד"הריני נזיר
למחר" דקאמר: אותו יום דנזירות שניה אינו חל אלא לאחר שלשים, דהיינו לאחר
נזירות ראשונה, ואמאי עלתה לו שניה בראשונה ויהא נפטר מנזירות שניה קודם שיבא יום
שלשים ואחד? והא נדר להיות נזיר ביום שלשים ואחד, דהיינו "למחר")!
אלא פשיטא (כגון) דאמר "הריני נזיר היום", "הריני
נזיר היום"
(נדרים יח,א)
ותיובתא דרב
הונא (דמדקתני 'עלתה לו שניה בראשונה' - מכלל דנזירות שניה
נמי חיילא עליה)!?
לא! לעולם
"הריני נזיר היום" "הריני למחר", ומאי 'עלתה לו' - לבר
מההוא יומא יתירא (דמשלים אותו, ושוב מקריב קרבנו, ונמצא נזיר אותו יום
שנדר עם ימי נזירות של שלשים יום)!
אי נמי (להכי
חייב נזירות שניה): כגון שקיבל שתי
נזירות בבת אחת (דאמר "הרי עלי שתי נזירות" - להכי חייב
שתים אי לאו שנשאל, אבל אי אמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר
היום" - אין נזירות חל על נזירות).
מתיב רב
המנונא: '[במדבר ו,ב: דבר אל בני ישראל ואמרת
אלהם: איש או אשה כי יפלא לנדר נדר]
נזיר להזיר [לה'] - מכאן שהנזירות חל על הנזירות; שיכול והלא דין הוא (שלא
תהא נזירות חל על נזירות ולא שאר נדרים נדר על נדר): ומה שבועה חמורה (מפרש
לקמן) - (אפילו
הכי) אין שבועה חלה על שבועה -
נזירות קלה לא כל שכן!? - תלמוד לומר: 'נזיר להזיר' - מכאן שהנזירות חלה על הנזירות' - היכי דמי?: אילימא דאמר "הריני נזיר
היום", "הריני נזיר למחר" - הא - קרא בעיא (פשיטא:
ודאי דהא איכא חד יומא יתירא)? אלא
- לאו דאמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר היום" וקתני 'נזירות
חל על נזירות'!
לא!: הכא במאי
עסקינן? - כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת.
ומאי חומרא
דשבועה מנדר?: אילימא משום דחיילא אפילו על דבר שאין בו ממש - נדר נמי חמור, שכן
חל על המצוה כרשות!?
אלא משום דכתיב
בה בשבועה [שמות כ,ו: לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא כי] לא ינקה [ה' את
אשר ישא את שמו לשוא].
שבועה שלא אוכל
שבועה שלא אוכל ואכל - אינו חייב אלא אחת:
אמר רבא: אם
נשאל על הראשונה (שבא לפני חכם ושאל על שבועה ראשונה והתיר) - שניה חלה עליו (שאם עובר
חייב משום שבועה שניה); ממאי? -
מדלא קתני 'אינו אלא אחת' (דאילו קתני 'חייב אחת' - הוה משמע
נמי שעל כולן חייב אחת, וכן אי קתני 'אינה אלא אחת' - הוה משמע נמי שכולן - שבועה
אחת היא, ואי בצרה לה - אזיל ליה חיובא), וקתני 'אינו חייב אלא אחת' (אלא מדקתני 'אינו חייב'
- שמע מינה דחיובא חדא מיהא איתיה)>;
רווחא [מקום לחול] הוא דלית לה [לשבועה
השניה, ולכן אינה חלה]: כי מיתשיל על חבירתה (דאי נשאל
על הראשונה) – חיילא (שניה
חלה עליו, דהא דלא חיילא - כי לא מיתשיל אראשונה, משום דלית רווחא, דראשונה עומדת,
דחייב עליה, אבל כשנשאל על הראשונה - חיילא השניה).
לישנא אחרינא:
חיובא הוא
דליכא (על השניה במקום הראשונה), הא שבועה איכא (כלומר: שם שבועה עליה לכי
מיתשיל אקמייתא).
למאי הלכתא?
לכדרבא, דאמר
רבא: נשאל על הראשונה - עלתה לו שניה תחתיה (כשנשאל
על הראשונה - חיילא השניה).
לימא מסייע ליה: 'מי שנדר שתי נזירות, ומנה את הראשונה, והפריש קרבן, ונשאל עליה - עלתה לו שניה בראשונה' - כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת.
(נדרים יח,ב)
משנה:
סתם נדרים (דאינו
יודע באיה ענין נדר) - להחמיר (דאזלינן
לחומרא, ואמרינן: על כל דבר הנדור נדר), ופירושם (אבל אי מפרש ואמר דבדבר איסור נדר) – להקל (דהכי הוא: כדקאמר).
כיצד?
אמר "הרי עלי כבשר מליח"
"כיין נסך" - אם בשל שלמים [ס"א: שמים] נדר (כי
שיילינן ליה אמר "על של שלמים נדרתי" "על שם בשר שלמים שצריכין
מלח" - דכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח [ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך
על כל קרבנך תקריב מלח], ועל יין המתנסך על גבי המזבח לשמים) – אסור (שהרי נדר בדבר הנדור); אם בשל עבודת כוכבים (על שם
יין נסך של עבודת כוכבים וכבשר מליח) נדר – מותר (שהרי נדר בדבר האסור); ואם סתם (דאמר "אין ידוע לי אם על שם
שמים או על שם טומאה נדרתי") –
אסור (דאמרינן: לא נתכוון זה אלא בדבר הנדור). (והיינו 'סתם להחמיר ופירושן
להקל': דאם פירש ואמר "לשם עבודת כוכבים נדרנא" – מותר;)
(לשון אחר: סתם נדרים דאמר "ככר זו עלי כבשר
מליח וכיין נסך" - דלא הזכיר לא לשם שמים ולא לשם עבודת כוכבים – להחמיר,
ופירושן - דאם מפרש בשעה שנדר ואמר: "כבשר מליח של שלמים"
- משלמים ודאי קאמר, שצריכות מלח יותר משאאר קרבנות, שהרי נאכלין לשני ימים ולילה
אחת! ו"כיין נסך שעל המזבח" - דהיינו בדבר הנדור; ואם כיין נסך של עבודת
כוכבים וכבשר מליח של עבודת רוכבים – להקל).[1]
"הרי עלי
כחרם": אם כחרם של שמים (נדר, כגון שהתפיס במה שהקדיש
לגבוה לקדשי בדק הבית) – אסור (הלכך
אסור, דלא ניתן לפדות, כדכתיב (ויקראכז) כל חרם קדש קדשים הוא); ואם כחרם של כהנים (שהתפיס כחרם של חרמי כהנים דכתיב כל
חרם בישראל לך יהיה (במדבר יח,יד), דהאי הוי ממון כהנים: חרם
של כהנים שמותר בהנאה לאחר שבא ליד כהנים) – מותר (והוי מותר כחולין לכל דבריהן לאחר שבא ליד כהן; ודין
חרמים מפרש במסכת תמורה (לב,א)); ואם סתם – אסור.
"הרי עלי
כמעשר" - אם כמעשר בהמה נדר (היינו דבר הנדור: שאינו אסור עד
שיקרא עליו שם מעשר) – אסור; ואם של
גורן (מעשר דגן: דבר האסור, שמעשר ותרומה בשבלין אסור) – מותר; ואם סתם - אסור[YH1].
[והרי גם כאן עד שלא קרא שם מותר לבהמות ומותר
בארעי?]
"הרי עלי
כתרומה" - אם כתרומת הלשכה נדר (דהיינו דבר הנדור מעיקרא, דמפריש
להו לשקלים) – אסור; ואם של גורן –
מותר; ואם סתם – אסור.
- דברי רבי
מאיר.
רבי יהודה
אומר: סתם תרומה ביהודה אסורה, בגליל מותרת: שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה
([לפי שהיו] רחוקים מירושלים).
סתם חרמים
ביהודה מותרין, בגליל אסורין, שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים (שלא
היו כהנים ביניהם וכשמחרימין אין מחרימין אלא לשמים).
גמרא:
והתנן: 'ספק
נזירות להקל' (דאמרינן במסכת נזיר (לב,ב)
"הריני נזיר אם זהו פלוני שבא נגדי נזיר" והלך לו אותו שאין יודע אם נזיר
אם לא אינו נזיר; ונזירות - היינו כנדרים, והיכי קתני 'סתם נדרים להחמיר')?
אמר רבי זירא:
לא קשיא: הא רבי אליעזר [שמקל] הא רבנן [שמחמירים], דתניא: 'המקדיש חייתו ובהמתו (שהקדיש
כל חיות ובהמות שיש לו), הקדיש
את הכוי (ואם היה לו כוי ביניהן הקדיש נמי דכוי בכלל חיה ובהמה).
רבי אליעזר
אומר: לא הקדיש את הכוי:
[ומסבירה
הגמרא את המחלוקת:] מאן דאמר ממונו מעייל לספיקא [תנא
קמא בברייתא, שאומר שכוי נדור] גופיה נמי מעייל [ונעשה
נזיר בספק, במשנתנו], ומאן דאמר ממונו לא מעייל לספיקא [רבי
אליעזר בברייתא] גופיה
<נמי>
(נדרים יט,א)
כל שכן דלא
מעייל לספיקא (רבי אליעזר אומר: לא הקדיש את הכוי, דלא מעייל איניש
ממוניה לספיקא: דכיון[2]
דספק הוא: אי מין בהמה אי מין חיה - מאותה ספיקא לא עייליה להקדיש בכלל חיה ובהמה,
וכי היכי דסבירא ליה דלא מעייל ממוניה לספיקא – כל שכן דסבירא ליה דלא מעייל גופיה
לספיקא: דהיכא דנדר ויש בנזירות ספק - לא הוי נזיר, ולדידיה סבירא ליה דסתם נזירות
להקל).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2007 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com