דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
סוף נדרים פרק
ראשון 'כל כנויי נדרים'
ותחילת נדרים פרק שני 'ואלו מותרין'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים יב,ב)
לימא כתנאי [##
שאלת רמי בר חמא: מה הדין אם אמר: "הרי עלי כבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים"]: '"הרי עלי כבכור" (בכהן
קא מיירי, דאי בישראל - לית ליה שום זכייה בגוויה, ואסור ליה נמי באכילה, שאמר
"הרי עלי בשר זה כבשר בכור") - רבי יעקב אוסר ורבי יהודה [המקבילה בנזיר ד,ב
במקום רבי יהודה יש רבי יוסי]
מתיר.'
היכי דמי?
אי נימא (דאמר
"הרי עלי בשר זה כבשר בכור)
לפני זריקת דמים" - מאי טעמא דמאן דשרי (הא בכור
לא לישתרי אלא בזריקת דמו)? ואי [דאמר
"הרי עלי בשר זה כבשר בכור] לאחר זריקת דמים" מאי טעמא דמאן דאסר?
אלא לאו
(נדרים יג,א)
דמחית בשר בכור
ומחית בשר דהאיך גביה, ואמר "זה כזה" (ובהא קא
מיפלגי מר סבר בעיקרו מתפיס ומר סבר בהיתר קא מתפיס: לאחר זריקת דמים), ותנאי היא?
לא; דכולי עלמא
[דאמר "הרי עלי בשר זה כבשר בכור] לפני זריקת דמים"; ומאי טעמא דמאן דשרי? -
אמר קרא [במדבר ל,ג: איש] כי ידור [נדר
לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו - לא יחל דברו, ככל היצא מפיו יעשה]- עד שידור בדבר הנדור (הוי נדר,
ואסור), לאפוקי בכור דדבר האסור הוא
(דממילא מיתסר);
ומאן דאסר - אמר קרא (שם)
"לה'" - לרבות דבר האסור (דכל דבר
שהוא אסור, ולגבוה - הוא מתפיסו נמי בנדר, אע"פ שהוא אסור בלא נדר, כגון
בכור).
ומאן דשרי –
"לה'" מאי עביד ליה?
מיבעי ליה
למתפיס בחטאת ואשם.
ומה ראית לרבות
חטאת ואשם ולהוציא את הבכור?
מרבה אני חטאת
ואשם (שהם מתפיסים מפני) שהוא מתפיס בנדר (שהוא מתפיסן בנדר אף על גב דעל חטא באין, ולא משום
נדר – אפילו הכי איהו מתפיסו, שאומר "הרי זו לחטאתי"
ו"לאשמי") ומוציא אני את
הבכור שהוא קדוש ממעי אמו (אבל בכור אינו מתפיס כלל, שממעי
אמו קדש עצמו).
ומאן דאסר?
בכור נמי מתפיסו
בנדר הוא, דתניא: 'משום רבי אמרו: מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו שנאמר [דברים
טו,יט: כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך] הזכר תקדיש [לה' אלקיך, לא תעבד בבכר
שורך ולא תגז בכור צאנך]!
ומאן דשרי?
כי לא מקדיש
ליה (אם לא הקדישו)
- מי לא מיקדיש (בלאו הכי? משום הכי לא חשיב כלל כי מתפיס ליה בנדר;
אבל חטאת ואשם לא מיקדשי לעולם אי לא מקדיש להו)!
"כאימרא
כדירים" [[במשנה דף י,ב] כעצים כאשים כמזבח כהיכל
כירושלים נדר באחד מכל משמשי המזבח אע"פ שלא הזכיר קרבן ה"ז נדר בקרבן.
רבי יהודה אומר: האומר ירושלים לא אמר כלום]:
תנא: '"אימרא"
"לאימרא" "כאימרא" "דירים" "לדירים"
"כדירים" "עצים" "לעצים" "כעצים"
"אישים" "לאישים" "כאישים" "מזבח"
"למזבח" "כמזבח" "היכל" "להיכל"
"כהיכל" "ירושלים" "לירושלים" "כירושלים"
- כולן "שאוכל לך" – אסור (דכי אמר "כאימרא
שאוכל לך" דמי כמאן דאמר "יאסר עלי מה שאוכל לך"); (אבל אמר "כאימרא) לא אוכל לך" (דמשמע
"אבל אם אוכל לך לא יהא כאימרא") – מותר.'
מאן שמעינן
ליה, דלא שני ליה "אימרא" "לאימרא" "כאימרא" (דכולן
"שאוכל לך" אסור)?
רבי מאיר היא (דפליג
עליה דרבי יהודה, דאי רבי יהודה לית ליה "אימרא" דאמר 'האומר
"ירושלים" לא אמר כלום');
אימא סיפא: 'וכולן
"לא אוכל לך" מותר (אפילו אמר "לאימרא לא אוכל
לך")'', והתנן '"לקרבן
לא אוכל לך" רבי מאיר אוסר', ואמר רבי אבא: נעשה כאומר "לקרבן יהא
לפיכך לא אוכל לך"!?
לא קשיא: הא
דאמר "לא לאימרא" הא דאמר "לאימרא".
[##
נראה שבגירסת רש"י הסדר כאן הפוך:]
(לא קשיא הא דאמר לאימרא:
מתניתין, דתנן לקמן וכו' דאמר "לאימרא לא אוכל לך" דהיינו
"לקרבן", דמשמע "לקרבן יהא, לפיכך לא אוכל לך"; וברייתא [הא
דאמר "לא אימרא"] דקתני 'מותר' - תריץ לה הכי:
דאמר "לא לאימרא לא אוכל לך, הא אם אוכל לך - יהא כאימרא", דהיינו מכלל
לאו – הן, ולהכי מותר, דלר"מ לית ליה מכלל לאו [הן]. )
משנה:
האומר
"קרבן" "עולה" "מנחה" "חטאת"
"תודה" "שלמים" ... "שאני אוכל לך" ([כגון דאמר:]
"עולה יהא שאוכל לך" או "מנחה ...") – אסור.
רבי יהודה מתיר
(דלא אמר "כעולה" "כחטאת").
"הקרבן"
"כקרבן" "קרבן" ... "שאוכל לך" – אסור.
"לקרבן לא
אוכל לך" - רבי מאיר אוסר.
גמרא:
קתני '"קרבן"
"הקרבן" "כקרבן" – "שאוכל לך" – אסור.'
סתמא תנא כרבי
מאיר, דלא שני ליה בין "אימרא" "לאימרא" (דאסר
היכא דאמר "ירושלים" כמאן דאמר "כירושלים", ולהכי אסור היכא
דאמר "קרבן" כהיכא דאמר "כקרבן").
[אי רבי מאיר (היא
רישא), הא] דקתני '"הקרבן
שאוכל לך" - אסור' – והתניא: 'מודים חכמים (דהיינו
רבי מאיר דפליג עליה) לרבי יהודה
באומר "הא קרבן" ו"הא עולה" ו"הא מנחה" ו"הא
חטאת" "שאוכל לך" - שמותר, שלא נדר זה אלא בחיי קרבן (דכי
אמר "הא קרבן שאוכל לך" משמע כמאן דאמר "חיי קרבן שאוכל לך",
ולא כלום קאמר)'?
(נדרים יג,ב)
לא קשיא: הא
דאמר "הא קרבן" והא דאמר "הקרבן".
מאי טעמא?
"חיי
קרבן" קאמר. (מתניתין דאסר - דאמר "הקרבן", דהיינו
"כקרבן שאוכל לך": רבי מאיר היא, דלא שאני ליה בין אמר "הקרבן"
ל"כקרבן"; וברייתא דאמר "הא קרבן" דמשמע 'חיי'.)
קתני: '"לקרבן
לא אוכל לך" ... רבי מאיר אוסר' ([הגירסת רש"י:
"לא קרבן לא אוכל לך"; אבל "שאוכל לך" הוי
קרבן, להכי אוסר רבי מאיר).
(ומקשינן:) והא לית ליה לרבי מאיר 'מכלל לאו אתה שומע הן'?
(ואית דאמרי) אמר רבי אבא: (הכי משמע "לקרבן":) נעשה כאומר "לקרבן יהא, לפיכך לא אוכל לך" (בשביל
קרבן לא אוכל לך, שאם אוכל לך יהא - אסור עלי כקרבן).
משנה:
האומר לחבירו:
"קונם פי מדבר עמך" (מה שאני מדבר עמך אסור עלי כקרבן), (או שאמר) "ידי עושה עמך" (או) "רגלי מהלכת עמך" - אסור (לדבר
עמו ולהלך עמו ולעשות עמו מלאכה).
גמרא:
ורמינהו [נדרים
פ"ב מ"ב]: 'חומר
בשבועות מבנדרים ובנדרים מבשבועות: חומר בנדרים: שהנדרים חלין על המצוה כברשות (שאם
אמר "קונם שאני עושה סוכה" או "קונם שאני מניח תפילין" - חל
עליו הנדר, ואם עשה קם ליה בבל יחל), מה שאין כן בשבועות (שאין נשבעין לבטל את המצות,
דמושבע ועומד מהר סיני הוא לקיימן; ולהכי לא חלה שבועה עליה, דאין שבועה חלה על
שבועה); וחומר בשבועות: שהשבועות
חלות על דבר שיש בו ממש ושאין בו ממש, מה שאין כן בנדרים (דאין
חלין על דבר שאין בו ממש, כגון דיבור, שאין בו ממש); (ואמאי קתני אסור [בכל הפעולות הללו])?
אמר רב יהודה:
באומר "יאסר פי לדיבורי"; "ידי למעשיהם"; "רגלי
להילוכן" (כלומר: "פי יאסר לאותו דיבור שאני מדבר עמך,
והפה שנאסר יש בו ממש ודאי; ו"ידים - למעשה ידיהם, שאיני עושה עמך",
ו"רגלי – להילוך: שלא אהלך עמך").
דיקא נמי,
דקתני: 'פי מדבר עמך' ולא קתני 'שאני מדבר עמך' (דיקא
נמי מתניתין, דאסר - ד"פי" קאמר, דקתני '"קונם פי מדבר עמך"'
ולא קתני "שאני מדבר עמך"; שמע מינה ד"יאסר פי" קאמר, והיינו
דבר שיש בו ממש).
Nedarim Chart #1
Daf 11a-13b
________________________________
|
|
DIFFERENT EXPRESSIONS OF
NEDARIM
|
________________________________
|
|
|
(A)
(B)
|
"... SHE'OCHEL LECHA" "... SHE'LO OCHEL
LECHA" |
_____________________
________________________ |
|
1) "KORBAN" Asur (R. Meir)
Mutar(2)
|
(13a)
Mutar(R. Yehudah)(1)
|
|
2) "HA KORBAN"
Mutar(2)
Mutar(2)
|
(13a-13b)
|
|
3) "HA'KORBAN",
Asur
Mutar(2)
|
"K'KORBAN"
|
(13a-13b)
|
|
4) "LA'KORBNAN"
Asur(3)
Asur(6)
|
(11b,
13a)
|
|
5)
"CHULIN"
Mutar
Mutar(R. Meir)(4) |
(11b,
13b)
Asur (R. Yehudah) |
|
6) "LA'CHULIN" Mutar(R.
Meir)(4)
Asur(7)
|
(10b, 11b) Asur (R. Yehudah)(5)
|
|
7) "LO CHULIN" Mutar(R.
Meir)(4)
Asur(7)
|
(11b)
Asur (R.
Yehudah)
|
|
==========
FOOTNOTES:
==========
(1) Rebbi Yehudah requires the word that the Neder is made with to have the
prefix "Kaf" (Kaf ha'Dimyon). Even though the word "Pigul"
may be used in a Neder without the "Kaf," since it has a pure
connotation of Isur, Rebbi Yehudah maintains that the word "Korban"
alone does not connote Isur; rather it implies the *procedure* of offering a
Korban. Alternatively, without the letter "Kaf," the word
"Korban" implies "by the life of the Korban"
("b'Chayei Korban") -- like "Korban *she'Lo* Ochel Licha,"
see 1:B. (RAN 11a)
(2) This is not a Neder because it means "b'Chayei Korban," "by
the life of the Korban," which is meaningless as a Neder.
(3) Even though "La'Korban" can also imply "Lo Korban"
("it shall *not* be a Korban"), nevertheless, since it also has the
connotation of "l'Korban" ("it shall be a Korban"), we rule
stringently and the Neder takes effect. (RAN 11b)
(4) Rebbi Meir holds that "Michlal Lav Iy Atah Shome'a Hen," that the
converse of a statement cannot be inferred from the statement automatically.
(Even when he says "Lo Chulin," there is a since the statement was
said in the negative and did not refer to Kodesh outright, we cannot infer the
inverse from the statement).
(5) This is because "la'Chulin" implies "*Lo* Chulin,"
meaning Hekdesh.
(6) Even according to Rebbi Meir, who normally holds that "Michlal Lav Iy
Atah Shome'a Hen," in this case the Neder takes effect. The reason for this
is because it is as if the person said, "l'Korban Yehei, *l'Fichach* Lo
Ochel Lecha" -- "it shall be Korban, and therefore I shall not eat
from you."
(7) See above, footnote 6. Even if the person does not say
"l'Korban," but he says "la'Chulin" or "Lo
Chulin," Rebbi Meir here agrees that we can infer the inverse from his
statement since the person concluded his statement by
saying, "*she'Lo* Ochel Licha" (RAN 11a, and Rishonim).
הדרן עלך 'כל כנויי'
-=-=-=-==-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=-=
נדרים פרק שני 'ואלו מותרין'
משנה:
ואלו מותרין (דלא
חשיבי נדר): (האומר) "חולין שאוכל לך" (או) "כבשר חזיר (שאוכל
לך)" (או) "כעבודת כוכבים" "כעורות
לבובין" "כנבילות וטריפות" "כשקצים ורמשים" "כחלת
אהרן וכתרומתו" – מותר (לאכול עמו; דכל הני - לאו דבר
הנדור הן אלא דבר האסור, דממילא מיתסרי בלא נדר, ואין נודרים בדבר האסור).
האומר לאשתו
"הרי את עלי כאימא" פותחין לו פתח ממקום אחר, שלא יקל ראשו לכך.
גמרא:
טעמא דאמר
"חולין שאוכל לך"; הא אמר "לחולין שאוכל לך" משמע
"לא לחולין ליהוי אלא קרבן"? מני מתניתין? אי רבי מאיר' הא לית ליה
'מכלל
(נדרים יד,א)
לאו אתה שומע
הן' (והיכא דאמר "לחולין" - לא אמרינן דמשמע "אלא
לקרבן", דהיינו הן מכלל לאו)!?
ואלא רבי יהודה (דאית ליה מכלל לאו הן)? היינו רישא (כלומרף כבר תנינא בפירקין
דלעיל (דף י,ב) "לחולין שאוכל לך"
"לא כשר וכו"' ומוקמינן לה כרבי יהודה, ומאי קא משמע לן הכא? אלא ודאי
לא איצטריך הכא חולין); (אלא) איידי דקתני (איידי
דבעא למיתני) "כבשר
חזיר" "כעבודת כוכבים" - להכי קתני "חולין" (תנא
נמי "חולין").
רבינא אמר: (הא
דקתני "חולין" - לאו דאמר "חולין שאוכל" אלא) הכי קתני: ואלו מותרין כחולין: (האומר) "כבשר חזיר" "כעבודת
כוכבים"; ואי לא תנא "חולין" (דמשמע
מותר כחולין הוא) - הוה אמינא בעי
שאלה (לחכם היכא דאמר "כבשר חזיר" או "כעבודת
כוכבים" - בעי למישאל אי הוה נדר אי לא; ולהכי תנא 'חולין': למימר דחולין
גמורין נינהו, דלא בעי שאלה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2007 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com