דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים [];      מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך נדרים פרק ראשון 'כל כנויי נדרים'

נדרים דף יב

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נדרים יא,ב)

טהור וטמא נותר ופיגול אסור: 

בעי רמי בר חמא: "הרי עלי כבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים" מהו? אי דקאמר בהדין לישנא - בהיתרא קא מתפיס (ופשיטא דמותר, דשלמים לאחר זריקת דמים מותרין אפילו לבעלים); אלא כגון דמחית [שמונח] בשר זבחי שלמים (לאחר זריקת דמים) ומחית דהיתרא גביה, ואמר "זה כזה" - מאי? בעיקרו קא מתפיס (בעיקר זבחי שלמים כמו שלפני זריקת דמים שאסור) או בהיתרא קא מתפיס (כדהשתא כמו שהיא עכשיו, שהיא מותרת)?

אמר רבא: תא שמע: (דתנן) 'נותר ופיגול' (ומשמע נמי כגון דמחית בשר דהיתירא ונותר ופיגול, ואמר זה "כזה")

 

(נדרים יב,א)

והא - נותר ופיגול לאחר זריקת דמים הוא (נותר - לאחר זריקת דמים הוא דאיתסר, דנותר הוי שניתותר מחוץ לזמנו, שלא נאכל, ופיגול - שיצא חוץ למחיצתו; ואמר "זה כזה", וקאמר דהוי אסור - והא נמי דלאחר זריקת דמים, והוה ליה שעת הכושר קודם לכן, וקתני דאסור! אלמא בדהשתא קא מתפיס)!?

(ואיכא דאמרי: האי 'פיגול' - לאו דוקא הוא, דלא הוי פיגול אלא היכא שנשחט על מנת לאוכלו חוץ לזמנו, דלא הוה ליה שעת הכושר מעולם, ולא קא פריך אלא מנותר, דהוה ליה שעת הכושר; ו'פיגול' - אגררא נסבה, ולאו דוקא.)

אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן: בנותר של עולה (בנותר של עולה מיירי, דלא הוה ליה שעת הכושר מעולם: דעולה כולה כליל היא, אבל אי הוה ליה שעת הכושר אמרינן מעיקרא קא מתפיס).

אמר ליה: אם כן ליתני 'בבשר עולה' (ממש, דלית ליה שעת הכושר)?

- 'לא מיבעיא' קאמר: לא מיבעיא בשר עולה דאסור, דהא בקרבן קא מתפיס (והויא נדר גמור), (אלא) נותר ופיגול דעולה איצטריכא (דאימא באיסור נותר כו' קמתפיס): סלקא דעתא אמינא כאיסור נותר כאיסור פיגול, והוה ליה כמתפיס בדבר האסור, ולא מיתסר (דלא הוי נדר, כדבעינן למימר לקמן: שיהא מתפיס בדבר הנדור ולא בדבר האסור) - קא משמע לן (האי דקאמר "נותר ופיגול" - לאו איסור נותר ופיגול קאמר "איסור כמותו", אלא בנותר ממש ופיגול ממש, דהוי דבר הנדור).

 

מיתיבי: 'איזהו 'איסר' האמור בתורה (דכתיב 'כל שבועת אסר' (במדבר ל,יד), דמשמע שיהא נודר בדבר שנאסר בכך)? - אמר: "הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו", "כיום שמת בו רבו", "כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם", "כיום שראיתי ירושלים בחורבנה"'; ואמר שמואל: והוא שנדור באותו היום.

היכי דמי? לאו כגון דקאי בחד בשבא, דמית ביה אבוה, ואף על גב דאיכא טובא חד בשבא דהיתרא, וקתני 'אסור' - שמע מינה בעיקר הוא מתפיס (כגון דבאותו יום שמת אביו קיבל עליו בנדר שלא יהא אוכל בשר, וכגון דהוה אותו היום חד באייר, דאיכא חד בשבת דהיתירא טובא בנתים; ולסוף שנה באייר, בחד בשבת, נמי אמר "הריני שלא אוכל בשר בחד בשבת כמו אותו חד דאשתקד שמת בו אביו", ואמרינן דאסור: דאף על גב דאיכא חד בשבת דהיתירא בנתים, דכל הני חד בשבת בנתים אכל, ועכשיו כשאמר "הריני שלא אוכל בשר בחד בשבת כמו אותו חד בשבת שמת בו אביו", דלא אכל, והרי איכא כמה בחד בשבת דאכל – אפילו הכי אמרינן בעיקרו קא מתפיס: באותו חד בשבת דלא אכל, ואסור.) (ענין אחר: כגון דנדר בחד בשבת דר"ח אייר שמת בו אביו, ולסוף שש שנים או חמש שנים קאי בחד בשבת דר"ח אייר, ואף על גב דאיכא טובא ראשי חדשים דאייר בנתים דהיתירא וקתני דאסור) [וכן למתפיס בבשר זבחי שלמים לאחר זריקת הדם: בעיקר הוא מתפיס: בזבח, שהיה אסור, ולא במצב הנוכחי]?

דשמואל - הכי איתמר: אמר שמואל (במסכת שבועות) והוא שנדור ובא מאותו היום ואילך (דכל חד בשבת מאותו היום ואילך היה נדור שלא יאכל בשר, ועכשיו אומר "הריני כאותו היום שמת בו אביו" - אהכי אסור, דלא הוי שום היתירא בנתים אחר כך באותו יום, וליכא למיחש דבהיתירא קא מתפיס).

 

אמר רבינא: תא שמע: '"כחלת אהרן וכתרומתו" (תרומה גדולה או תרומת מעשר, דהיינו דבר האסור) – מותר'; הא (ומדקאמר "כתרומתו" - מכלל דאיכא תרומה דאי מתפיס בה הוי אסור:) "כתרומת לחמי תודה" (דהיינו תרומת לחמי תודה, דדבר הנדור הוא תודה ולחמה) - אסור!?

 

(נדרים יב,ב)

והא תרומת לחמי תודה לאחר זריקת דמים היא (ואליבא דרבי אליעזר ברבי שמעון נקיט ליה, דאמר 'לא קדש הלחם עד שישחוט ויזרוק דמה לשמה'; ובתורת כהנים [אצלנו בתוספתא מנחות פרק ה הלכה ד (צוקרמאנדל); דומה לספרא צו פרשה ה פרק יא הלכה י] קאמר לה גבי לחמי תודה; וקודם זריקה - אי אכל מהני לחמי תודה - לא עבד איסור גמור, ואפילו הכי הוי אסור, אלמא כדהשתא מיתפיס)!?

(לעולם אימא לך בתר מעיקרא אזלינן היכא דאיכא היתירא ואיסורא, ולא תימא דאמרינן 'בתרומת לחמי תודה', אלא) אימא '"כתרומת הלשכה" – אסור' (הא בתרומת הלשכה אסור, דהיא אסורה בין מעיקרא בין בסוף, והוי נמי דבר הנדור, דכתיב אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי (שמות כה,ב)).

- אבל [אם אמר] "תרומת לחמי תודה" מאי? מותר (משום דלתרומת לחמי תודה הוי היתר קודם זריקת דם תודה, ואזלינן בתר מעיקרא)? (אי הכי) ליתני ("כחלת אהרן" או) "(כתרומת) לחמי תודה" (מותר, ואף על גב דהוי דבר הנדור), ו(אנא ידענא ד)כל שכן "תרומתו" (דמותר: דהוי מתפיס בדבר האסור)?

(לעולם כתרומת לחמי תודה מותר, והאי דקתני "כתרומתו") - הא קא משמע לן: תרומת לחמי תודה - תרומתו היא (כתרומה חשובה, דהויא נמי דבר האסור, ואין אדם יכול להתפיס בה דבר בנדר, אף על גב דבאה על ידי נדר).

(ואית דמפרשי:

והא תרומת לחמי תודה לאחר זריקת דם היה כהן מפרישה, והיתה מותרת לכהן, וקודם זריקת דם היתה אסורה: דמאחר שנתקדשו לחמי תודה בשחיטה - נאסרו לכל העולם, ונעשה טבל עד שהופרשה התרומה לאחר זריקה, שהותרה לכהן; אלמא אף על גב דקודם זריקה היתה אסורה כבשר זבחי שלמים, דאסור קודם זריקה, ולאחר זריקה הותרה כבשר זבחי שלמים - אסור בככר; אלמא דאזלינן בתר מעיקרא שהיה אסור לכל העולם.

לעולם מהא לא תיפשוט, ואימא: הא כתרומת הלשכה אסור, דתרומת הלשכה לא היה לה היתר בין בתחילת הקדש בין בסוף הקדש.

הא כתרומת לחמי תודה מאי? מותר? משום דאמרינן בסוף מתפיס ומאחר דתרומת הכהן היא חשובה כתרומה בעלמא, כדבר האסור ולא כדבר הנדור, ולהכי מותר המתפיס - אי הכי ליתני כתרומת לחמי תודה מותר כל שכן כתרומת אהרן, דאנא ידענא דמותר, דהיא לא באה על ידי נדר כלל!

תרומתו היא, להכי קתני 'כתרומתו' במתניתין: לאשמועין דתרומת לחמי תודה לאחר זריקת דם, שהיא מופרשת ויש עליה שם - תרומת אהרן חשובה, דהא מתפיס ככר בתרומת לחמי תודה לאחר זריקת דם, שהוא דבר האסור, ויש עליה שם תרומה - כתרומת אהרן חשובה; ולעולם האומר "כתרומת לחמי תודה" – מותר.)

 

ואי בעית אימא (כדקאמרת): תרומת לחמי תודה נמי (הא כתרומת לחמי תודה אסור, ואפילו הכי אימא דדייקינן נמי מהכא דאזלינן בתר מעיקרא, ואסורה התרומה) קודם זריקת דמים הוא, כגון דאפרשינהו בלישה,

[המשך הפירוש השני ברש"י: ואיבעית אימא האומר "כתרומת לחמי תודה" – אסור, ולא תפשוט מהכא בשר זבחי שלמים אי בעיקר מתפיס או בסוף, דאפשר דאיסור והיתר - תרוייהו ליהוו קודם זריקת דם, כגון דאפרשה בלישה, והיתה תרומה מותרת לכהן קודם זריקה; ולהכי איסור והיתר ביחד קודם הזריקה, והיתר לאחר האיסור, ותרוייהו קודם זריקה; להכי אמרינן: באיסור שהיתה קודם שהופרשה - שהיתה קדושה בשחיטה קודם הפרשה אסורה לכלל העולם - הפריש זה את ככרו, דמותר להפריש בלישה, וכדרב טובי וכו')

- וכי הא דאמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל: לחמי תודה שאפאן בארבע חלות – יצא.

והכתיב ארבעים (דארבעים חלות מיבעי ליה למיפי: עשרה מכל מין)?

למצוה (דמצותו שיהו ארבעים אבל אי אפאן בארבע חלות גדולות: מכל מין אחת - יצא).

והא בעי למשקל תרומה (מן חד וחד מכל מין אחד מעשרה)?

- וכי תימא דשקיל חדא ריפתא על כולה (דמהני ארבעה שקיל חדא לתרומה) – והתנן [מנחות פ"ז מ"ב]: '[ויקרא ז,יד: והקריב ממנו] אחד מכל קרבן [תרומה לה' לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה] (דמכל מין ומין בעי למישקל חדא חדא: מחמץ חדא, ומחלות חדא, ומרקיקין חדא, ומרבוכה חדא) שלא יטול מקרבן על חבירו (אבל לא שקיל מחד מין בלבד על תלתא)'; וכי תימא דשקיל פרוסה מכל חד וחד – והתנן [שם]: 'אחד שלא יטול פרוסה', אלא דאפרשינהו בלישה (דמכל מין ומין הפריש קודם אפייה לתרומה, ואחר כך אפה לשירים; דהשתא שקיל תרומה שלימה מכל קרבן, דאופה חלה ממה שנוטל מכל מין ומין): דשקיל חדא מחמץ, וחדא מן חלות, וחדא מן רקיקים, וחדא מן רבוכה.

 

לימא כתנאי [## שאלת רמי בר חמא: מה הדין אם אמר: "הרי עלי כבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים"]: '"הרי עלי כבכור" (בכהן קא מיירי, דאי בישראל - לית ליה שום זכייה בגוויה, ואסור ליה נמי באכילה, שאמר "הרי עלי בשר זה כבשר בכור") - רבי יעקב אוסר ורבי יהודה [המקבילה בנזיר ד,ב במקום רבי יהודה יש רבי יוסי] מתיר.'

היכי דמי?

אי נימא (דאמר "הרי עלי בשר זה כבשר בכור) לפני זריקת דמים" - מאי טעמא דמאן דשרי (הא בכור לא לישתרי אלא בזריקת דמו)? ואי [דאמר "הרי עלי בשר זה כבשר בכור] לאחר זריקת דמים" מאי טעמא דמאן דאסר?

אלא לאו

 

(נדרים יג,א)

דמחית בשר בכור ומחית בשר דהאיך גביה, ואמר "זה כזה" (ובהא קא מיפלגי מר סבר בעיקרו מתפיס ומר סבר בהיתר קא מתפיס: לאחר זריקת דמים), ותנאי היא?

לא; דכולי עלמא [דאמר "הרי עלי בשר זה כבשר בכור] לפני זריקת דמים"; ומאי טעמא דמאן דשרי? - אמר קרא [במדבר ל,ג: איש] כי ידור [נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו - לא יחל דברו, ככל היצא מפיו יעשה]- עד שידור בדבר הנדור (הוי נדר, ואסור), לאפוקי בכור דדבר האסור הוא (דממילא מיתסר); ומאן דאסר - אמר קרא (שם) "לה'" - לרבות דבר האסור (דכל דבר שהוא אסור, ולגבוה - הוא מתפיסו נמי בנדר, אע"פ שהוא אסור בלא נדר, כגון בכור).

ומאן דשרי – "לה'" מאי עביד ליה?

מיבעי ליה למתפיס בחטאת ואשם.

ומה ראית לרבות חטאת ואשם ולהוציא את הבכור?

מרבה אני חטאת ואשם (שהם מתפיסים מפני) שהוא מתפיס בנדר (שהוא מתפיסן בנדר אף על גב דעל חטא באין, ולא משום נדר – אפילו הכי איהו מתפיסו, שאומר "הרי זו לחטאתי" ו"לאשמי") ומוציא אני את הבכור שהוא קדוש ממעי אמו (אבל בכור אינו מתפיס כלל, שממעי אמו קדש עצמו).

ומאן דאסר?

בכור נמי מתפיסו בנדר הוא, דתניא: 'משום רבי אמרו: מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו שנאמר [דברים טו,יט: כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך] הזכר תקדיש [לה' אלקיך, לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך]!

ומאן דשרי?

כי לא מקדיש ליה (אם לא הקדישו) - מי לא מיקדיש (בלאו הכי? משום הכי לא חשיב כלל כי מתפיס ליה בנדר; אבל חטאת ואשם לא מיקדשי לעולם אי לא מקדיש להו)!

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)

מקרא באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is © 2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com

1