דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך נדרים פרק
ראשון 'כל כנויי נדרים'
נדרים דף יא
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים י,ב)
משנה:
האומר: "לַחולין
שאוכל לך" [גירסת רש"י וגירסת משניות: 'האומר
לחבירו "לא חולין שאוכל לך"] (אלא קרבן ליהוי אסור); (או שאמר) "לא כשר (שאוכל לך)", ו"לא דכי (לא טהור
שאוכל לך)"; "[לא] טהור (שאוכל לך)"; (או שאמר) וטמא (שאוכל לך); (או שאמר) "נותר" (או) ו"פיגול" - אסור (בכל
הני לשונות הוי נדר ואסור);
"כאימרא"
(שאמר: "הרי עלי כאימרא" דמשמע כבש תמידין), "כדירים" (כדיר
בהמות של קרבן; ואית דאמרי כדיר העצים), "כעצים" (משמע כעצי המערכה), "כאשים" (כאשו של
המזבח), "כמזבח"
"כהיכל" "כירושלים", (או) נדר באחד מכל משמשי המזבח (בכלי
המזבח כמזרק או כמחתה אסור באותו חפץ שנדר בו) - אף על פי שלא הזכיר קרבן - הרי זה נדר בקרבן.
רבי יהודה אומר: האומר "ירושלים" לא אמר כלום.
(נדרים יא,א)
גמרא:
סברוה:
מאי "לחולין"? - "לא לחולין ליהוי
אלא קרבן";
מני מתניתין?: - אי רבי מאיר - לית ליה 'מכלל לאו אתה
שומע הן' (כגון במתניתין, דמכלל דאמר "לא לחולין" שמעינן
מינה: הא קרבן הוי, ואהכי אסור; ורבי מאיר סבר דלא הוי אסור אלא אם כן אמר בפירוש
"לא חולין ליהוי אלא קרבן" דלא משמע ליה מכלל "לא
חולין" אתה שומע "קרבן"), דתנן (במסכת קידושין בפרק 'האומר' [פ"ג
מ"ד]): 'רבי
מאיר אומר: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי' (דכתיב
[במדבר לב,כט]: ויאמר
אליהם משה: אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם וגו' ואם
לא יעברו וגו'; לא נכתוב 'אם יעברו', דלא צריך למיכתב, אלא 'אם לא
יעברו', דמשמע 'אם לא יעברו ונאחזו בתוככם', הא 'אם יעברו ונתתם להם וגו'; אלא
להכי איצטריך למיכתב לתרוייהו: דלא אמרינן 'מכלל לאו אתה שומע הן'; ומתניתין קתני
"אסור" דמכללא "לא לחולין" שמעינן "קרבן")!
אלא (מתניתין) רבי יהודה היא (דאית ליה 'מכלל לאו אתה
שומע הן', דלית ליה תנאי כפול)? -
אימא סיפא: 'רבי יהודה אומר: 'האומר "ירושלים" לא אמר כלום';
מדסיפא (דפליג אתנא דלעיל מיניה, דהיינו רבי מאיר, דסתם משנה היא) רבי יהודה - רישא לאו רבי יהודה היא (דאם כן
הוי רישא וסיפא רבי יהודה ומציעתא רבי מאיר)!?
[אולי
עד כאן – שאין אנו יודעים מי הוא תנא קמא – זהו מה שסברו בבית המדרש [שהגמרא
פותחת במילה 'סברוה']; והגמרא משיבה:]
כולה רבי יהודה
היא, והכי קתני: 'שרבי יהודה אומר: האומר "ירושלים" לא
אמר כלום (דבעינן שיאמר "כירושלים" כלומר: נזירים בירושלים).
וכי אמר
"כירושלים", לרבי יהודה, מי מיתסר? והתניא: 'רבי יהודה אומר: האומר
"כירושלים" לא אמר כלום (דלא מיקדשא ירושלים) עד שידור בדבר הקרב בירושלים (כגון קרבנות ומנחות שקריבין לגבי
מזבח)'!?
כולה רבי יהודה
היא, ותרי תנאי אליבא דרבי יהודה (דתנא דמתניתין סבר: האומר
"ירושלים" לא אמר כלום - הא "כירושלים" אסור, דירושלים
מיקדשא; ותנא דברייתא סבר האומר "כירושלים" לא אמר כלום, דקסבר רבי
יהודה 'לא נתקדשה ירושלים', אלא אם כן יאמר "כדבר הקרב בירושלים").
(נדרים יא,ב)
תניא: '"חולין",
"החולין", "כחולין", בין "שאוכל לך" ובין "שלא
אוכל לך" – מותר; "לחולין שאוכל לך" – אסור; "לחולין לא אוכל
לך" – מותר.'
(בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך: בין שאמר
"חולין שאוכל לך" או "החולין שאוכל לך" דהיינו ודאי מותר,
ובין שאמר "חולין שלא אוכל לך" או "החולין שלא אוכל לך" דמשמע
'חולין מה שלא אוכל לך, אבל מה שאוכל לך לא הוי חולין אלא קרבן' - אפילו הכי מותר,
דלא אמרינן 'מכלל לאו אתה שומע הן'; דהא ברייתא – רבי מאיר היא, דלית ליה 'מכלל
לאו אתה שומע הן': דכשאמר "חולין שלא אוכל לך" לא כפליה לתנאיה ולא אמר
כלום; אבל כי אמר "לא חולין שאוכל לך" אסור, דהכא לא אמרינן 'מכלל לאו
אתה שומע הן'; דאע"ג דאמרינן לעיל "לא חולין שאוכל לך", ודייקינן
'לא חולין ליהוי אלא קרבן', ודייקינן: לרבי מאיר לית ליה 'מכלל לאו אתה שומע הן',
והכא נמי: אי דאמר "חולין דלא אוכל לך" אילו דקדקנו 'האי חולין שלא אוכל
לך, הא שאוכל לך לא הוי חולין אלא קרבן' - הוה משמע 'מכלל לאו אתה שומע הן', אבל
האי לאו - לא משמע 'מכלל לאו אתה שומע הן', דהא בפירוש אמר האי תנא הכא דהאי -
[לא] הוי 'מכלל לאו אתה שומע הן'; ואיכא דאמרי: "חולין שלא אוכל לך":
האי חולין שלא אוכל לך, אלא קרבן משמע, דהאי תנא משמע ליה 'מכלל לאו אתה שומע הן',
אבל האי - לא משמע ליה 'מכלל לאו אתה שומע הן', דהא בפירוש אמר "לא לחולין
שאוכל לך" שאינו רוצה ליהנות ממנו).
רישא ["חולין
שלא אוכל לך" - מותר] מני?
רבי מאיר היא,
דלית ליה 'מכלל לאו אתה שומע הין'. [היינו
יכולים לדייק בדבריו: חולין – מה שלא אוכל, אבל מה שאוכל אינו חולין אלא כקרבן
ואסור; ולא אומרים כך, אלא מותר, כי אין מדייקין מכלל ה"שלא אוכל" – למה
שאכן יאכל].
אימא סיפא: '"לחולין
לא אוכל לך" – מותר', והתנן [נדרים פ"א מ"ד; להלן
יג,א]: '"לקרבן לא אוכל
לך" - רבי מאיר אוסר'; וקשיא לן: (האי "קרבן לא אוכל
לך" אמאי אסור?) הא לית ליה
'מכלל לאו אתה שומע הין' (דהאי מכלל לאו אתה שומע הן,
כלומר: לא קרבן הוא מה שלא אוכל לך, אבל מה שאוכל לך - הוי קרבן)!? ואמר רבי אבא: נעשה כאומר "לקרבן יהא,
לפיכך לא אוכל לך" (דבפירוש מפרש שאינו רוצה להינות ממנו, ולא 'מכלל לאו
אתה שומע הן' הוא), הכא נמי (גבי
: "לא לחולין לא אוכל לך" - אמאי מותר? ליתרציה נמי רבי אבא:) הכי קאמר ליה: "לא חולין ליהוי, לפיכך לא
אוכל לך" (כלומר "מה שאתה רוצה להאכילני משלך - לא לחולין
הוי אלא לקרבן, לפיכך לא אוכל לך")?
האי תנא (דברייתא
דאמר '"לחולין לא אוכל" – מותר') סבר לה כרבי מאיר בחדא ופליג עליה בחדא: סבר לה כותיה
בחדא: דלית ליה 'מכלל לאו אתה שומע הין', ופליג עליה בחדא: ב"קרבן" (וכי
היכי דאמר '"לא לחולין לא אוכל לך" – מותר' הכי נמי היכא דאמר
"לקרבן לא אוכל לך", דלית ליה האי תירוצא דרבי אבא).
רב אשי אמר: [הכל
כרבי מאיר פרט לדברים בשם רבי יהודה] הא דאמר "לחולין (לא אוכל לך)" (הוי מותר - אף על גב דמשמע 'מה
שאוכל הוי קרבן', דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן, כדפרישית לעיל); והא דאמר (ולענין
האי תירוצא דמתרצינן לעיל) "לא
לחולין" - דמשמע "לא ליהוי חולין אלא כקרבן" (- הני
מילי היכא דאמר "לא לחולין" אבל "לחולין" לא משמע "לא
לחולין").
טהור וטמא נותר
ופיגול אסור:
בעי רמי בר
חמא: "הרי עלי כבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים" מהו? אי דקאמר בהדין
לישנא - בהיתרא קא מתפיס (ופשיטא דמותר, דשלמים לאחר זריקת
דמים מותרין אפילו לבעלים); אלא
כגון דמחית [שמונח] בשר זבחי שלמים (לאחר
זריקת דמים) ומחית דהיתרא גביה,
ואמר "זה כזה" - מאי? בעיקרו קא מתפיס (בעיקר
זבחי שלמים כמו שלפני זריקת דמים שאסור) או בהיתרא קא מתפיס (כדהשתא כמו שהיא עכשיו, שהיא
מותרת)?
אמר רבא: תא
שמע: (דתנן) 'נותר
ופיגול' (ומשמע נמי כגון דמחית בשר דהיתירא ונותר ופיגול, ואמר
זה "כזה")
(נדרים יב,א)
והא - נותר
ופיגול לאחר זריקת דמים הוא (נותר - לאחר זריקת דמים הוא
דאיתסר, דנותר הוי שניתותר מחוץ לזמנו, שלא נאכל, ופיגול - שיצא חוץ למחיצתו; ואמר
"זה כזה", וקאמר דהוי אסור - והא נמי דלאחר זריקת דמים, והוה ליה שעת
הכושר קודם לכן, וקתני דאסור! אלמא בדהשתא קא מתפיס)!?
(ואיכא דאמרי: האי 'פיגול' - לאו דוקא הוא, דלא הוי
פיגול אלא היכא שנשחט על מנת לאוכלו חוץ לזמנו, דלא הוה ליה שעת הכושר מעולם, ולא
קא פריך אלא מנותר, דהוה ליה שעת הכושר; ו'פיגול' - אגררא נסבה, ולאו דוקא.)
אמר ליה רב
הונא בריה דרב נתן: בנותר של עולה (בנותר של עולה מיירי, דלא הוה ליה
שעת הכושר מעולם: דעולה כולה כליל היא, אבל אי הוה ליה שעת הכושר אמרינן מעיקרא קא
מתפיס).
אמר ליה: אם כן
ליתני 'בבשר עולה' (ממש, דלית ליה שעת הכושר)?
- 'לא מיבעיא'
קאמר: לא מיבעיא בשר עולה דאסור, דהא בקרבן קא מתפיס (והויא
נדר גמור), (אלא) נותר ופיגול דעולה איצטריכא (דאימא
באיסור נותר כו' קמתפיס): סלקא דעתא
אמינא כאיסור נותר כאיסור פיגול, והוה ליה כמתפיס בדבר האסור, ולא מיתסר (דלא
הוי נדר, כדבעינן למימר לקמן: שיהא מתפיס בדבר הנדור ולא בדבר האסור) - קא משמע לן (האי
דקאמר "נותר ופיגול" - לאו איסור נותר ופיגול קאמר "איסור
כמותו", אלא בנותר ממש ופיגול ממש, דהוי דבר הנדור).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2007 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com